ריאליזם מדעי

ריאליזם מדעי (אנגלית: Scientific Realism) הוא זרם בפילוסופיה של המדע הגורס כי יש ביכולתן של תאוריות מדעיות נכונות לתאר את העולם האמיתי כפי שהוא. מחזיקי השקפה זו מאמינים שישים בלתי ניתנים לצפייה כמו אלקטרונים או שדות חשמליים ואפילו משוואות, באמת קיימים במציאות.

יש מגוון רחב של השקפות ריאליסטיות, אולם על פי רוב משותפות להן שלוש תזות:

  1. ריאליזם אונטולוגי או ריאליזם מטאפיזי - קיים עולם בלתי תלוי בתודעה האנושית. טענות על העולם הן או אמיתיות או שקריות, וערך האמת שלהן נקבע על ידי התאמה של תוכן הטענה למה שקיים בעולם, בלי קשר ליכולת שלנו לאמת או להפריך את הטענה.
  2. ריאליזם סמנטי - יש לפרש מונחים תאורטיים כגון 'אלקטרונים' או-'כוחות' שמתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה, כפשוטם. זאת אומרת, מונחים בלתי תצפיתיים אלה מתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם, ואינם רק כלי נוח לארגון התופעות הניתנות לצפייה.
  3. ריאליזם אפיסטמי - בני אדם מסוגלים לדעת, לפחות בקירוב, אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות באמצעות מחקר מדעי. מטרת המדע היא להשיג ידע כזה.

הריאליזם המדעי החל כפילוסופיה של השכל הישר וכתגובה לפוזיטיביזם הלוגי. הפוזיטיביסטים חשבו שלמשפטים מטאפיזיים, כלומר משפטים על מה שלא ניתן לתפוס ישירות בחושים, אין ערך אמת, כי לא ניתן לוודא אותם. למשפטים במדע על ישים לא נראים כגון אלקטרונים יש ערך אמת רק אם אפשר לעשות להם רדוקציה למשפטים על ישים נראים (למשל "שבילים" בתא ערפל). הריאליסטים התקוממו נגד ההשקפה זו וטענו לעומתם שלמשפטים "מטאפיזיים" יש ערך אמת בלי קשר לפרוצדורת אימות או ליכולת לעשות להם רדוקציה למשהו אחר. אם לדוגמה מדען אומר: "לאלקטרון יש מטען 1-" הוא מתכוון לדבריו כפשוטם, זהו משפט על ישות בעולם שיש לה תכונה מסוימת - לטענה זו יש ערך אמת או שקר בלי קשר ליכולת שלו לדעת את ערך האמת הזה.

נקודת המוצא של זרם מחשבה זה מתבססת על הקביעה הלוגית שאמיתותה של תאוריה מדעית אינה עניין פרגמטי אלא מוחלט: מתוקף חוק השלישי הנמנע תאוריה מדעית יכולה להיות או אמיתית או שקרית (או מוציא). כך, אם תאוריה מדעית היא אמיתית הרי שמושאיה קיימים במציאות: מושאי המדע החומריים אכן קיימים בחלל ובזמן. מונחי המדע אינם רק כלים להבנת הטבע אלא מצביעים על ישים ממשיים. בנוסף, הריאליסטים מאמינים שכשמדובר בתאוריות מדעיות מצליחות, הטענות שהן טוענות על העולם הן אכן אמיתיות, לפחות בקירוב.

גרסאות של ריאליזם מדעי

ישנן מספר גרסאות של ריאליזם מדעי, השונות זו מזו בהתחייבויותיהן המטאפיזיות. ריאליזם נאיבי מניח שכל הישים המתוארים בתאוריות מדעיות אכן קיימים. גרסאות מתוחכמות יותר של ריאליזם בוחרות להאמין באופן סלקטיבי בקיומם של ישים מסוג מסוים, אך לא באחרים.

ריאליזם חלקיקים (entity realism) הוא ההשקפה שחלקיקים בלתי נראים, כגון אלקטרונים ופוטונים, המאכלסים תאוריות מדעיות, אכן קיימים וההוכחה לכך היא שמדענים מצליחים לשלוט בתופעות שהם מזהים עם חלקיקים אלה ולבצע עליהן מניפולציות באופן שיטתי. ריאליזם חלקיקים מזוהה בעיקר עם הפילוסופים איאן האקינג וננסי קרטרייט.

ריאליזם מבני (structural realism) מזהה את המציאות עם מבנים מתמטיים המאכלסים תאוריות שונות. ריאליזם מבני מזוהה עם הפילוסוף ג'ון וורל.

טיעונים בעד ונגד ריאליזם מדעי

ישנם מספר טיעונים בעד ונגד ריאליזם על גרסאותיו השונות. טיעון מפורסם בעד ריאליזם הוא "טיעון הנס", על פיו אלמלא ההנחה שהישים התאורטיים אכן קיימים - ההצלחה הכבירה של המדע לתת חיזויים מדויקים היא בבחינת נס. טיעון זה מזוהה עם הפילוסופים ריצ'רד בויד והילרי פטנאם (פטנאם חזר בו מטיעון זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם פנימי, שהיא, למרות שמה, עמדה אנטי-ריאליסטית).

טיעון מרכזי נגד ריאליזם מדעי הוא טיעון "האינדוקציה הפסימית", המזוהה עם הפילוסוף לארי לאודן, על פיו ההיסטוריה של המדע מכילה מספר רב של תאוריות שגויות, כגון תורת הקלוריק של החום ותורת הפלוגיסטון בכימיה, שזכו להצלחה אמפירית ונתנו חיזויים מדויקים למרות שהישים שאליהן התייחסו כמו קלוריק ופלוגיסטון, אינם קיימים כלל. מכאן, בניגוד לטיעון הנס, לא ניתן להסיק את קיומם של ישים בלתי נראים המאכלסים תאוריה מדעית מהצלחתה האמפירית.

זרמים מנוגדים לריאליזם מדעי

יש המכנים את כל הזרמים המנוגדים לריאליזם המדעי בפילוסופיה של המדע בשם אינסטרומנטליזם, אם כי מדויק יותר לכנות בשם זה רק את ההשקפה השוללת את ההשקפה הסמנטית שתוארה בהקדמה לערך זה.

השקפה אנטי-ריאליסטית מובילה היא אמפיריציזם קונסטרוקטיבי המזוהה עם הפילוסוף באס ואן פראסן. על פי האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי, קיים עולם בנפרד מהתודעה האנושית, ויש להבין היגדים מדעיים המתייחסים לישים בלתי ניתנים לצפייה בעין אנושית כמו "אלקטרונים", כפשוטם ולא כקיצורים של היגדים על ישים הניתנים לצפייה, כפי שסברו, למשל, האמפיריציסטים הלוגיים. אף על פי כן, המדע אינו נותן לנו ראיות מספיקות להאמין בקיומם של ישים בלתי ניתנים לצפייה, ומטרת המדע אינה אמת, אלא נאותות אמפירית, שהיא התאמה בין התאוריה לבין התופעות הניתנות לצפייה. כלומר, האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי מקבל את התזה האונטולוגית ואת התזה הסמנטית, אבל שולל את התזה האפיסטמית.

הפילוסוף קרל פופר ניסה בספרו "ידע והבעיה הפסיכופיזית" (Knowledge and the Body-Mind Problem) ליישב את הוויכוח בין שני זרמים אלה בתאוריית "שלושת העולמות".

אבדוקציה

אַבְּדּוּקְצִיָּה (נקראת גם חשיבה אבדוקטיבית, הסקה אבדוקטיבית או רטרודוקציה, ובעברית: אִסְלוּק) היא סוג של הסקה לוגית המתחילה עם תצפית או קבוצת תצפיות ומבקשת למצוא את ההסבר הפשוט והסביר ביותר להן. תהליך זה, שלא כמו דדוקציה, מניב מסקנה סבירה, אך אינו מאמת אותה בוודאות. מסקנות אבדוקטיביות הן, אם כך, מתוארות כבעלות שריד של אי ודאות או ספק, המתבטא בהסתייגויות כגון "הטובה ביותר הזמינה" או "הסבירה ביותר". ניתן להבין את האבדוקציה כהסקה להסבר הטוב ביותר, אם כי לא כל השימושים של המונחים "אבדוקציה" ו-"הסקה להסבר הטוב ביותר" זהים.בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאשר כוח המחשוב גדל, תחומי המשפט, מדעי המחשב, וכן חקר בינה מלאכותית עוררו עניין מחודש באבדוקציה. מערכות המתמחות באבחון משתמשות באבדוקציה לעיתים קרובות.

אינסטרומנטליזם (פילוסופיה של המדע)

אִינְסְטְרוּמֶנְטָלִיזְם (אנגלית: Instrumentalism) הוא זרם מרכזי בפילוסופיה של המדע המנסה להציג תשובה עקבית ושיטתית לשאלת היסוד "מה טבעה של תאוריה מדעית?".

על פי האינסטרומנטליזם, המושגים והתאוריות בהם אנשי מדע עושים שימוש הם לא יותר מכלים לניבוי תופעות, לארגונן ולשליטה עליהן. כלומר: עבור האינסטרומנטליסטים, אין משמעות לשאלה "האם תאוריות מדעיות הן אמתיות או שקריות", כשם שאין משמעות לשאלה "האם הפטיש שבאמצעותו אני תוקע מסמרים בקיר הוא אמיתי או שקרי". בשני המקרים מדובר בכלים בלבד המשמשים למטרה מסוימת.

הזרם המנוגד לאינסטרומנטליזם בפילוסופיה של המדע נקרא ריאליזם מדעי, והוא מחויב לטענה שלתאוריות מדעיות יש ערכי אמת ושקר, ושהישים המאכלסים אותן, או ישים מאוד דומים להם, אכן קיימים במציאות.

באס ואן פראסן

באס ואן פראסן (הולנדית: Bas van Fraassen; ‏5 באפריל 1941) הוא פילוסוף אמריקאי-הולנדי של המדע. מחשובי הפילוסופים של המדע החיים כיום.

בספרו התמונה המדעית (1980) ובספריו העוקבים פיתח גרסה מקורית של אמפיריציזם, הקרויה אמפיריציזם קונסטרוקטיבי. האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי נחשב לתפישה המובילה של אמפיריציזם בימינו, ולמעשה ליחידה שעדיין בת-קיימא. בנוסף, האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי נחשב לתפישה המובילה המתנגדת לריאליזם מדעי.

על פי האמפיריציזם הקונסטרוקטיבי, קיים עולם בנפרד מהתודעה האנושית, ויש להבין הגדים מדעיים המתייחסים לישים בלתי ניתנים לצפייה בעין אנושית, כגון "אלקטרונים", כפשוטם (לא כקיצורים של הגדים על ישים הניתנים לצפייה, כפי שסברו, למשל, האמפיריציסטים הלוגיים). אף על פי כן, המדע אינו נותן לנו ראיות מספיקות להאמין בקיומם של ישים בלתי ניתנים לצפייה, ומטרת המדע אינה אמת, אלא נאותות אמפירית, שהיא התאמה בין התאוריה לבין התופעות הניתנות לצפייה.

תרם גם לפילוסופיה של תורת הקוונטים ולאפיסטמולוגיה.

הגישה האונטולוגית הטבעית

הגישה האונטולוגית הטבעית (באנגלית: The Natural Ontological Attitude, או בקיצור: NOA) היא עמדה פילוסופית שהציע הפילוסוף ארתור פיין כחלופה הן לריאליזם מדעי והן לאנטי-ריאליזם מדעי.

על פי הגישה האונטולוגית הטבעית, עלינו לבטוח בטובי המדענים ולהאמין בקיומם של ישים בלתי נראים, כגון אלקטרונים, כאשר טובי המדענים בטוחים במידה מספיקה כדי להאמין בקיומם. בניגוד לריאליזם מדעי, הגישה האונטולוגית הטבעית אינה טוענת שהמדע פרוגרסיבי, כלומר: מתקדם לקראת האמת על ידי שימור ידע מתאוריות ישנות לחדשות, ואינה מחפשת הצדקות לאמונה בקיומם של ישים בלתי נראים מעל ומעבר להצדקות שהמדענים נותנים לטענותיהם.

פיין תוקף פילוסופים ריאליסטים הטוענים שריאליזם מדעי היא העמדה היחידה המסבירה את הצלחת המדע. פיין טוען כי הצלחת המדע צנועה יותר ממה שפילוסופים ריאליסטים נוטים לטעון, וכי ההיסטוריה של המדע דומה ל"בית קברות" של תאוריות בלתי מוצלחות שהועלו ונשכחו.

פיין טוען כי האסטרטגיה הריאליסטית אינה מצליחה להסביר הצלחות מדעיות באופן נקודתי, וכי אינסטרומנטליסטים מציעים במקרים רבים הסברים נקודתיים עדיפים להצלחת המדע.

בנוסף טוען פיין כי כל הסבר כללי להצלחת המדע מניח את המבוקש. הסברים כלליים להצלחת המדע הם מסוג היסק להסבר הטוב ביותר, כלומר: ההסקה שההסבר הטוב ביותר הוא המתקבל ביותר על הדעת ולכן חייב להיות אמיתי או קרוב לאמת. ההסתמכות על ההסבר הטוב ביותר נובעת מכך שהוא משמש מדענים בהצלחה בעבודתם. פיין טוען שבעוד שההסבר הטוב ביותר הוא אסטרטגיה לגיטימית להסברים נקודתיים שמעלים המדענים בעבודתם (לדוגמה: "אלקטרונים הם ההסבר הטוב ביותר לתופעות חשמליות, לכן הם חייבים להתקיים"), הוא אינו אסטרטגיה לגיטימית להסבר כללי של הצלחת המדע, משום שכך משתמשים בו כדי להצדיק את עצמו (ראו גם בעיית האינדוקציה).

פיין טוען כי הגישה האונטולוגית הטבעית היא המכנה המשותף המינימלי לריאליסטים ולאנטי-ריאליסטים, ובשל הסיבות שפורטו לעיל, היא העמדה המקסימלית הניתנת להצדקה פילוסופית, ולכן חייבים להסתפק בה.

פייר גסנדי

פייר גסנדי (בצרפתית: Pierre Gassendi או Pierre Gassend, בלטינית: Petrus Gassendi; ‏ 22 בינואר 1592 - 24 באוקטובר 1655) היה פילוסוף, תאולוג נוצרי, אסטרונום ומתמטיקאי צרפתי.

פילוסופיה - מונחים

המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.

מונחים פילוסופיים הופיעו בעברית בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. יחד עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.

המונחים בערך זה ממויינים על פי:

סדר האלפבית

תחומים

פילוסופים

פילוסופיה של המדע

פילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות של המדעים. ענף מגוון זה מתייחס לכל המדעים, מדעי הטבע, כגון פיזיקה וביולוגיה, מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה וכלכלה, ומדעי הרוח. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה ואף מטאפיזיקה של המדע הממשי. הפילוסופיה של המדע שואפת לענות ולהסביר שאלות, כגון טבעם של קביעות ומושגים מדעיים; האופן שבו הם נוצרים; כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה; כיצד אפשר להחליט על הדיוק של מידע; הניסוח והשימוש במתודות מדעיות; אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות; והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם.

יש הסוברים כי לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת:

"אין מדע ללא פילוסופיה; יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי".

פנגנזה

פנגנזה (באנגלית: Pangenesis) היא תאוריית תורשה שפרסם צ'ארלס דרווין בספרו מגוון בעלי חיים וצמחים בתנאי ביות בשנת 1868. התאוריה מניחה את קיומן של "גמולות", חלקיקים קטנים שנמצאים בכל איבר בגוף, אשר קובעים את תכונותיו ומעבירים תכונות בתורשה. התאוריה מעולם לא נתקבלה על ידי הקהילה המדעית והוכחה סופית כלא נכונה עם קבלת חוקי מנדל בשנת 1900. דווקא בשל כך, חשיבותה הרבה בשיח האקדמי בנושאים הקשורים להיסטוריה של המדע.

ריאליזם

האם התכוונתם ל...

ריאליזם נאיבי

ריאליזם נאיבי הוא האמונה שהעולם כשלעצמו הוא פחות או יותר כפי שהוא נתפס בחושינו, אמונה זו מתבססת על "השכל הישר". שלילה גמורה של הריאליזם הנאיבי נקראת ספקנות פילוסופית (שמטילה ספק בכל רעיון שניתן להטיל בו ספק). ההבדל היסודי בין ריאליזם נאיבי לבין ריאליזם מדעי הוא ההתעלמות המוחלטת של הריאליסט הנאיבי מבעיית האינדוקציה - האינדוקציה עומדת במבחן השכל הישר וזו סיבה מספיקה להצדיקה ובכך להצדיק את המדע בכלל.

בבסיס הריאליזם הנאיבי חמש הנחות יסוד:

קיים עולם ובו ישים חומריים.

ניתן לדעת אודותם בוודאות באמצעות החויה החושית.

הם קיימים בעולם בין אם הם ניכרים לעין ובין אם לאו.

בנוסף, הם גם מסוגלים לשמר תכונותיהם בין אם תכונות אלו מובחנות ובין או לאו.

באמצעות החויה החושית ניתן להבחין בעולם באופן בלתי אמצעי ופחות או יותר כפי שהוא באמת.הזואולוג הידוע ריצ'רד דוקינס שנשאל בהרצאה על ספרו החדש (2009) "The Greatest Show on Earth: The Evidence for Evolution" באוניברסיטת קליפורניה בברקלי כיצד ייתכן שכמדען אמיתי אין לו כל ספק באמיתותה המוחלטת של תורת האבולוציה, השיב על כך שהוא השתכנע לחלוטין מן ההוכחות המדעיות שהתגלו בנושא ועל כן ניתן להגדירו לצורך העניין כ"ריאליסט נאיבי".

רשימה של חיבורים פילוסופיים

זוהי רשימה של חיבורים פילוסופיים, המאורגנים על פי תקופות ועל פי תחום. שמותיהם של חלק מהחיבורים ברשימה זו תורגמו באופן חופשי, מאחר שלא קיים עבורם תרגום רשמי בעברית, וכן נוספו מספר חיבורים שלא הופיעו בערך המקורי.

כמה סיבות להופעת חיבור ברשימה:

יצירת נושא – חיבור שיצר נושא חדש.

פריצת דרך – חיבור ששינה באופן משמעותי את הידע הקיים.

השפעה – חיבור שהשפיע באופן משמעותי על העולם או שיש לו השפעה מסיבית על לימוד פילוסופיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.