ריאד א-סולח

ריאד א-סולח (ערבית: رياض الصلح, תעתיק מדויק: ריאצ' אלצלח; 1894 - 17 ביולי 1951), ראש ממשלת לבנון הראשון לאחר קבלת העצמאות. הוא נודע כאחד האישים החשובים ביותר במאבק לעצמאות לבנון, וכמנהיג שמסוגל היה לאחד את כל קבוצות הדת בלבנון במאבק למען העצמאות.

א-סולח, מוסלמי סוני, נולד ב-1894 בצידון, לבנון.

לאחר התמוטטות שלטונו של פייסל בסוריה ב-1920, מספר אישים מתנועת אל-אסתקלאל, ובהם סולח, הצטרפו אל "מפלגת האיחוד הסורית" (חזב אל-אתחאד אל-סורי), שהוקמה ב-1918 במצרים על ידי גולים סורים שדגלו באחדות סורית. מפלגה זו הפכה עתה לגוף המרכזי של הגולים הסורים והיא ניסתה להקים מסגרת אחידה לכל האגודות שפעלו נגד חלוקת סוריה והטלת שלטון זר עליה (כדוגמת המנדט על ארץ ישראל).[1]

בנובמבר 1921 קיים שיחות בביתו של ג'יימס דה רוטשילד בלונדון עם מספר מנהיגים ציוניים בבריטניה, ובהם חיים ויצמן. השיחה עם ויצמן עסקה בשתי טיוטות להסדר בין היהודים והערבים בארץ ישראל, שאחת מהן הוכנה על ידי איתמר בן-אב"י, עורך דואר היום, תוך התייעצות עם סולח עצמו, והאחרת על ידי מזכיר ההנהלה הציונית בלונדון. הקשר בין בן-אב"י לסולח נוצר על ידי אשר ספיר, חברו ללימודים של סולח ועמיתו של בן-אב"י בהוצאת "דואר היום". הצדדים לא הגיעו להסכם, אך סיכמו לראות לראות בטיוטות בסיס להמשך הדיונים. סולח היה מוכן להכיר בבית לאומי יהודי בארץ ישראל. על יסוד השיחות הללו, התקיימו שיחות נוספות במרץ-אפריל 1922 בין שלושה מראשי "מפלגת האיחוד הסורית" בקהיר, ובהם סולח, לבין ספיר, דוד אידר (יושב ראש ועד הצירים בירושלים) ופליקס מנשה, ממנהיגי היהודים במצרים. שיחות אלו נסתיימו בטיוטת הסכם, על פיו הצד הערבי יכיר בזכויות היהודים, אך לא על בסיס הצהרת בלפור או כתב המנדט על ארץ ישראל. במאי 1923 הגיע סולח לארץ ישראל וניסע לשכנע את ג'מאל אל-חוסייני, מזכיר הוועד הפועל הערבי, להכיר בעניין הציוני כעובדה ולשתף עם הציונים פעולה, שכן יהיה זה לטובת הערבים, אולם הפלסטינים דחו את פנייתו על הסף והודיעו לו כי כסורי, עליו להימנע מלהתערב בענייני פלסטין.[2]

ב-1934 נפגש סולח בחשאי בירושלים עם דוד בן-גוריון והבטיח לו לשוחח בנושא עם מנהיגים ערבים.[3]

בשנת 1937 עמד בראש משלחת ערביי לבנון לועידת בלודאן בסוריה. בבחירות שנערכו באוגוסט-ספטמבר 1943, זכו נציגים שתמכו בלבנון עצמאית לרוב גדול בפרלמנט. הממשלה אשר קמה בהנהגת ראש הממשלה א-סולח והנשיא הנוצרי בשארה אל-ח'ורי, על סמך אישור הפרלמנט, מיהרה להודיע על כוונה להסיר את כל הסעיפים בחוקה שקושרים את לבנון למנדט הצרפתי. כצפוי, צרפת התנגדה חריפות לצעד זה, אך הדבר לא מנע מן הממשלה החדשה להודיע בנובמבר 1943 על שינוי סעיפי החוקה הכובלים. הוא כיהן בתפקיד עד 1945.

א-סולח כיהן כראש ממשלה בשנית החל מ-14 בדצמבר 1946 ועד 14 בפברואר 1951. כמה חודשים לאחר שסיים את תפקידו, ב-16 ביולי 1951, כאשר היה בדרכו לשדה התעופה של עמאן כדי לשוב לביירות לאחר ביקור בעמאן, הפתיעו אותו כמה מחברי המפלגה הלאומית הסורית, ירו בו והרגוהו. ההתנקשות בוצעה כנקמה על כך ששלטונות לבנון הוציאו להורג את מייסד המפלגה, אנטון סעאדה, בעקבות ניסיון ההפיכה שביצע.

בתו הבכורה, עאליה, המשיכה בדרכו של אביה במאבק ללבנון חופשית ובטוחה. עאליה הפיצה את תרבותה העשירה של לבנון בעולם, עד מותה בפריז ב-26 באפריל 2007. בתו הייתה הנסיכה מונה, אחת מנשותיו של אבן סעוד ואמו של אל-וליד בן טלאל.

Riad al Solh statue
פסל בדמותו של א-סולח, בביירות בירת לבנון

הערות שוליים

  1. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 94.
  2. ^ יהושע פורת, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1918–1929, עמ' 91–93.
  3. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך א, פרק יד, עמ' 317.
הקודם:
פטרו טראד
ראש ממשלת לבנון
1945 -1943
הבא:
עבד אל-חמיד כראמי
הקודם:
סעדי אל-מנלה
ראש ממשלת לבנון
14 בדצמבר 1946 - 14 בפברואר 1951
הבא:
חוסיין אל-עוויני
א-סולח

האם התכוונתם ל...

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (31 ביולי 1882 – 8 באפריל 1943) הוא "הילד העברי הראשון", בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, עיתונאי עברי ועסקן ציוני.

אל-וליד בן טלאל

אל-וליד בן טלאל בן עבד אלעזיז (בערבית: الوليد بن طلال بن عبد العزيز آل سعود; נולד ב-7 במרץ 1955) הוא נסיך מבית סעוד, משפחת המלוכה הסעודית. יזם ומשקיע בינלאומי. דורג כאחד מעשירי תבל, וכערבי העשיר ביותר בעולם.

נכון ל-2018 - על פי דירוג המיליארדרים של בלומברג, הוא האדם ה-57 בעושרו בעולם, ושוויו מוערך בכ-18 מיליארד דולר. ועל פי פורבס ב-17 מיליארד דולר.

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) להאזנה (מידע • עזרה) ‏(16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה ראש הממשלה

הראשון של מדינת ישראל.

בן-גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר במפלגות פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי הראשון של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ומנהיגה הראשון של מפא"י.

בתפקידו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, עמד בראש הנהגת היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ובתפקידו כיושב ראש מנהלת העם, הכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל.

עם הקמת המדינה, החל לפעול למען הממלכתיות, ובזמן מלחמת העצמאות החליט על פירוק המחתרות וחתם על הפקודה להקמת צה"ל. על מנת לקיים צבא ממלכתי אחד, הורה להפגיז את האניה אלטלנה ופירק את מטה הפלמ"ח.

הוא הנהיג את מדינת ישראל כראש הממשלה וכשר הביטחון במשך עשור ומחצה עד 1963 (מלבד פסק זמן בן שנתיים, בשנים 1953–1955). בזמן כהונתו כראש הממשלה, נחתם הסכם השילומים עם גרמניה, נערך מבצע סיני, הוקם הכור הגרעיני בדימונה ונקלטו מאות-אלפי עולים. לאחר התפטרותו מראשות הממשלה ופרישתו ממפא"י, הקים ב-1965 את רפ"י. ב-1970 פרש מהחיים הפוליטיים.

האמנה הלאומית (לבנון)

האמנה הלאומית (בערבית: الميثاق الوطني, אלמית'אק אלוַטַני) היא הסכם לא כתוב אותו קיבלו מנהיגי העדות בלבנון לאחר משא ומתן בשנת 1943. האמנה הלאומית הסדירה את התנהלותה של המדינה הלבנונית עם קבלת עצמאותה. ההסכם הניח את היסודות ללבנון הרב-עדתית, וממשיך להשפיע על המדינה גם היום.

ועידת בלודאן (1937)

ועידת בלודאן (בערבית: مؤتمر بلودان الأول) הייתה פסגה כל-ערבית שנערכה בעיירה בלודאן שבסוריה ב-8 בספטמבר 1937. הוועידה כונסה על ידי הוועד הערבי העליון בתגובה לדו"ח ועדת פיל שהמליצה על חלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות – יהודית וערבית. הנציגים המשתתפים דחו את המלצות ועדת פיל. החלטת ועידת בלודאן היא אבן דרך בתולדות הסכסוך הישראלי פלסטיני מכיוון שלראשונה הוצגה עמדה כל ערבית המתנגדת לציונות, להצהרת בלפור ולמדינה יהודית בארץ ישראל. הוועידה גם הביעה תמיכתה במרד הערבי הגדול, קראה להפסיק את ההגירה היהודית לארץ ישראל ומחתה נגד שלטון המנדט הבריטי.

חוסני א-זעים

חוסני א-זעים (ערבית: حسني الزعيم, תעתיק מדויק: חסני אלזעים; 1897-1949) היה קצין צבא ומדינאי סורי, אשר כיהן כנשיא סוריה במשך 137 ימים בשנת 1949, לאחר שתפס את השלטון בהפיכה צבאית - הראשונה מסוגה בסוריה והשנייה בעולם הערבי לאחר ההפיכה של בכר צדקי בעיראק בשנת 1936.

חיים ויצמן

חיים־עזריאל וַיצמן (בכתיב המקורי: וויצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

ויצמן היה מנהיג זרם הציונות הסינתטית. ב-1917 נבחר לנשיא הפדרציה הציונית באנגליה, והיה גורם בעל השפעה בדיונים אשר הביאו להצהרת בלפור בסוף אותה שנה. ב-1920 נבחר לנשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית.

לצד פעילותו המדינית והציונית היה ויצמן ביוכימאי. בשנת 1916, בעת ששימש כמרצה בכיר באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, השתמש ויצמן בחיידק Clostridium acetobutylicum (שמכונה לעיתים "אורגניזם ויצמן" על שמו) בתור כלי ביוכימי, על מנת לייצר אצטון, אתנול ובוטנול מעמילן. על בסיס השיטה שהמציא, הוקמה תעשיית חירום צבאית. בשנת 1936, לצד עבודתו במפעל הציוני, התמסר ויצמן לעבודה מדעית ב"מכון זיו" ברחובות שאותו ייסד בשנת 1934 ואשר בשנת 1949 נקרא מכון ויצמן למדע על שמו.

יום העצמאות (לבנון)

יום העצמאות של לבנון (בערבית: استقلال لبنان) הוא חג לאומי לבנוני הנחגג ב-22 בנובמבר לזכר סיום המנדט הצרפתי על לבנון ב-1943 אחרי 23 שנים של שלטון קולוניאלי. היום עצמו מסמל את שחרורם של הנשיא, ראש הממשלה ומספר שרי קבינט אשר היו כלואים בעיירה ראשיא על ידי המנדט הצרפתי. השחרור של בעלי תפקידים אלה הגיע לאחר הקמת ממשלת התנגדות, הפגנות ענק ברחובות וכן לחץ בינלאומי.

יחסי לבנון–צרפת

יחסי לבנון–צרפת הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין לבנון לבין צרפת.

יעקובה כהן

יעקוּבָּה כהן (24 ביוני 1924 - 13 באוקטובר 2003) היה מאנשי המחלקה הערבית בפלמ"ח. לאחר הקמת המדינה שירת בשב"כ, באמ"ן ובמוסד.

מג'יד ארסלן

האמיר מג'יד תאופיק ארסלן (בערבית: مجيد أرسلان, פברואר 1908, שוויפאת, לבנון - 18 בספטמבר 1983, חאלדה, מדרום לביירות) היה בנו של האמיר תאופיק ארסלן שסייע ליצירת לבנון הגדולה בשנת 1920.

היו לו שלושה אחים: נוהאד, ריאד, מלחם ואחות: זהיה. בשנת 1932, הוא נשא לאישה את בת דודתו, האמירה לאמיס שיהאב. היא ילדה לו שני בנים: תאופיק (1935-2003) ופייסל (נולד ב-1941). בשנת 1956, לאחר מותה של אשתו, האמיר נשא לאישה את חוולה ג'ומבלאט. היא ילדה לו שלוש בנות: זיינה, רימה ונג'ווה ובן: טלאל, חבר הפרלמנט לשעבר וסגן ראש מחוז עאלי, הר לבנון. היה ידוע בכישוריו ברכיבה על סוסים, אותם בדרך כלל הפגין בעיירה הדרומית אלמג'ידייה, שנקראה על שמו. למד בבית הספר הצרפתי השנוי במחלוקת, Mission Laique Francaise.

ראש ממשלת לבנון

על פי האמנה הלאומית הלבנונית (1943), נושא משרת ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני, אך בעבר כיהנו בתפקיד גם נוצרים. משרד ראש הממשלה, הסראי הגדול, נמצא בביירות.

ראשיא

ראשיא (בערבית: راشيا) ובשמה המלא: ראשיא אל-ואדי, היא עיירה, במחוז אל-בקאע שבלבנון, המהווה את היישוב המרכזי בנפת ראשיא. העיירה מצויה על מורדותיו המערביים של רכס מול הלבנון, מצפון להר החרמון בחלק הדרום מזרחי של בקעת הלבנון. בראש ההר עליו נמצאת העיירה ניצבת מצודה מהמאה ה-18.

רצח המלך עבדאללה

עבדאללה הראשון, מלך ירדן נרצח ב-20 ביולי 1951, בעת ביקור במסגד אל-אקצא בירושלים. המתנקש בחייו היה מצטפא שכרי עשו, שוליית חייטים פלסטיני בן 21 מירושלים, שהיה בן למשפחת חוסייני.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.