רחוב 42

רחוב 42אנגלית: 42nd Street) הוא אחד הרחובות הראשיים של רובע מנהטן בעיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית. הרחוב חוצה את האי מנהטן ממזרח למערב, וידוע כמרכז תרבות עירוני בשל התיאטראות הרבים המצויים במפגש הרחוב עם רחוב ברודוויי בכיכר טיימס.

עם הקמת הכביש המהיר לינקולן בשנת 1913 (הכביש המהיר שחצה את ארצות הברית ממזרח למערב), החל כביש זה בכיכר טיימס, והמשיך ממנה מערבה לאורך רחוב 42, לעבר מעבורת ויהוקן על מנת לחצות באמצעותה את נהר ההדסון ולהמשיך מערבה עד סן פרנסיסקו.

42e rue
רחוב 42, מימין ניתן לראות את בניין קרייזלר.
42nd Street, view east from 6th Avenue, Manhattan
רחוב 42 במבט מההשדרה השישית עם אולם אאוליאן משמאל ב-1919

היסטוריה

בראשית המאה ה-20 הפך אזור רחוב 42 ל"רובע החלונות האדומים" של העיר ניו יורק, ופעלו בו חנויות רבות לאביזרי מין ובתי קולנוע המקרינים סרטים פורנוגרפיים. בהתאם, הפשיעה ברחוב הייתה רבה.

הסרט המוזיקלי הידוע משנת 1933, "רחוב 42", מתרחש בסביבת הרחוב בתקופת השפל הכלכלי הגדול, ומדגים את אווירת הפריצות והלך הרוח בתיאטראות ברודוויי שפעלו בו באותה עת.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ביוזמה של אד קוץ', ראש עיריית ניו יורק, נסגרו חנויות המין ובתי הקולנוע, ופעילות של משטרת ניו יורק הפסיקה את הזנות ברחוב.

ניקוי הרחוב אפשר את הפיכתו למרכז תרבות ראשי עם פיתוח אזור התיאטראות שבמפגש רחוב 42 עם ברודוויי, השדרה השביעית והשדרה השמינית.

אתרים בעלי חשיבות

לאורך הרחוב נמצאים (ממערב למזרח) תחנת האוטובוסים של רשות הנמלים, כיכר טיימס, פארק בריאנט, מכללת SUNY לאופטרומטריה, הספרייה הציבורית של ניו יורק, תחנת גרנד סנטרל, בניין קרייזלר (במפגש הרחוב עם שדרת לקסינגטון), ובסופו המזרחי בשדרה הראשונה בניין האו"ם.

ברחוב עוצרים קווים רבים של הרכבת התחתית של ניו יורק וכן מתחת לרחוב עובר קו רחוב 42 המקשר בין כיכר טיימס לבין תחנת גרנד סנטרל.

1933 בקולנוע

ערך מורחב – 1933

42 (מספר)

42 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושניים; בלשון נקבה: ארבעים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 41 והבא לפני 43.

איש למנשה

איש למנשה הוא מחזמר על פי ספרו של מיגל דה סרוואנטס "דון קישוט" עם תמליל מאת דייל וסרמן, שירים מאת ג'ו דריון ומוזיקה מאת מיץ' לי. המחזמר מבוסס על מחזהו הלא-מוזיקלי של וסרמן "אני, דון קישוט" מ-1959, המציג את סיפורו של האביר דון קישוט כ"מחזה בתוך מחזה" אותו מספרת דמותו של סרוונטס, שעה שזה ממתין להוצאתו להורג על ידי האינקוויזיציה הספרדית. היה זה אחד הלהיטים הגדולים של ברודוויי בשנות השישים.

דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום

דבר מצחיק קרה בדרך לפורום (באנגלית: A Funny Thing Happened on the Way to the Forum) הוא מחזמר מאת סטיבן זונדהיים (להיטים), ברט שבלוב ולארי גלברט, שהועלה לראשונה בברודוויי ב-1962. בשנת 1966 הופק על פי המחזמר סרט קולנוע בבימויו של ריצ'רד לסטר. המחזמר מהווה עיבוד של פארסות מימי רומא העתיקה, בעיקר על סמך מחזותיו של פלאוטוס. בסיס העלילה, המסתבכת והולכת, הוא סיפורו של עבד בשם סודלוס, המסייע לבעליו (צעיר בשם הירו) להשיג נערה בתולה (פיליה), שנמכרה כבר למפקד הצבא (מילס גלוריוסוס) עבור 500 מטבעות, וקונה בכך את חירותו. המחזה כולל קטעי סלפסטיק, חילופי-זהויות ומסכות לצד ביקורת חברתית. שם המחזה "דבר מצחיק קרה לי בדרך לפורום" (כך תורגם לעברית, באנגלית: "A Funny Thing Happened on the Way to the Forum") הוא פרפראזה על השורה הפותחת של הקומיקאים במופעי הוודוויל: "דבר מצחיק קרה לי בדרך לכאן...". המחזה זכה בפרס טוני למחזמר ולטקסט.

הצמד

הצמד (באנגלית: The Deuce) היא סדרת דרמה אמריקאית בהפקת רשת HBO, המתארת את התפתחותה של תעשיית הפורנו בניו יורק של תחילת שנות השבעים. הסדרה נוצרה על ידי דייוויד סיימון, אשר נמנה גם על צוות כותביה, ביחד עם הסופר ג'ורג' פלקנוס. בסדרה, אשר צולמה בניו יורק, מככבים מגי ג'ילנהול וג'יימס פרנקו, שאף ביים שניים מפרקי העונה הראשונה ונמנה עם מפיקיה. פרק הבכורה של הסדרה שודר ב-10 בספטמבר 2017, אך היה זמין במסגרת שירות ה-VOD של החברה כבר מה-25 באוגוסט 2017. שם הסדרה לקוח מכינויו של רחוב 42, החוצה את רובע מנהטן ממזרח למערב ואשר היה ידוע בעבר כ"רובע החלונות האדומים" של ניו יורק, בשל חנויות המין, בתי הקולנוע שהקרינו סרטים פורנוגרפיים ופעילות זנות ענפה שנערכה לאורכו.בישראל, הסדרה משודרת ב-yes.

הרכבת התחתית של ניו יורק

הרכבת התחתית של ניו יורק (באנגלית: New York City Subway) היא מערכת רכבת תחתית המהווה חלק ממערכת התחבורה הציבורית של העיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית. הרכבת נמצאת בבעלות עיריית ניו יורק ומוחכרת לרשות התחבורה של העיר ניו יורק (מחלקה של רשות התחבורה המטרופולינית). לרכבת התחתית של ניו יורק 468 תחנות נוסעים וקווי רכבת באורך 373 ק"מ (עליהם נוסעים קווי נוסעים המשתרעים על פני כ-1,000 ק"מ) - והיא אחת ממערכות הרכבת התחתית הגדולות בעולם.

אף שהרכבת נקראת "רכבת תחתית", כ-40% מקווי הרכבת עוברים מעל הקרקע, אולם באי מנהטן כמעט כל קווי הרכבת עוברים מתחת לקרקע.

השדרה הראשונה

השדרה הראשונה (באנגלית: First Avenue) היא שדרה המשתרעת מדרום לצפון בצידו המזרחי של רובע מנהטן בעיר ניו יורק שבמדינת ניו יורק.

השדרה משתרעת בין רחוב האוסטון שבדרום, לבין גשר שדרת ויליס המקשר בין רובע מנהטן לרובע הברונקס מעל נהר הארלם, בסמוך לרחוב 127. השדרה משתרעת על פני 125 גושי בניינים. התנועה בשדרה היא חד סטרית, לכיוון צפון בלבד.

התנועה עוברת בעיקר בשכונות מגורים, אולם בין רחוב 42 ורחוב 45, מצידה המזרחי של השדרה נמצא מטה האומות המאוחדות, וחלק מהשדרה עובר מתחת לקרקע באזור זה, מתחת לרחבת הבניין.

כיכר טיימס 1

כיכר טיימס 1 (באנגלית: One Times Square), המוכר גם בשמות ברודוויי 1475, בניין ניו יורק טיימס ומגדל טיימס, הוא גורד שחקים הממוקם בצומת רחוב 42 וברודוויי במידטאון מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית. הבניין מתנשא לגובה של 110.6 מטרים והוא בעל 25 קומות. הוא תוכנן על ידי האדריכל סיירוס אידליץ עבור עיתון הניו יורק טיימס ושימש כמטה המשרדים הראשי שלו בין השנים 1913-1903. הבניין נקרא על שם העיתון גם לאחר העתקת משרדיו לרחוב 43 ומהווה נקודת ציון מרכזית בעיר.

בשנת 1928 הותקנו בו לראשונה פסנועי חדשות במפלס הרחוב. בשנת 1995 נרכש על ידי ליהמן ברדרס ויעודו, שניצל את מיקומו המרכזי ושינה את ייעודו של הבניין ללוח מודעות עבור שלטי חוצות פרסומיים. בזכות כך נחשב לאחד מלוחות הפרסום הרווחיים ביותר בעולם אולם, פנים הבניין נשאר ברובו ריק.

מבניין זה מורד מדי שנה, בטקס ראש השנה האזרחית, כדור המסמל את השנה החדשה.

מגדל בנק אוף אמריקה

מגדל בנק אוף אמריקה (Bank Of America Tower) הוא גורד שחקים בגובה 366 מטר הממוקם בשדרה השישית, פינת רחוב 42 במידטאון מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית.

המגדל הוא הבניין הרביעי בגובהו בניו יורק, אחרי מגדל החירות, שדרת פארק 432 והאמפייר סטייט בילדינג והחמישי בגובהו בארצות הברית.

הבנייה הושלמה בשנת 2009 בעלות של כמיליארד דולר. המגדל הוא אחד המבנים היעילים והידידותיים לסביבה בעולם. בחודש יוני 2010, הוכתר כבניין הגבוה הטוב ביותר על ידי המועצה לבניינים גבוהים וסביבת מחיה עירונית.

ספאמלוט

סְפָּאמאָלוֹט הוא מחזמר קומי המבוסס על הסרט "מונטי פייתון והגביע הקדוש" משנת 1975. כמו הסרט, זוהי פרודיה על אגדות המלך ארתור. למרות זאת, המחזמר שונה מהסרט בדרכים רבות, במיוחד עקב העובדה שהוא מכיל פרודיות רבות גם על ברודוויי. אריק איידל, חבר בחבורת מונטי פייתון, כתב את מילות השיר ואת העלילה, וג'ון דו פרז כתב את רוב המוזיקה.

איידל הסביר את הרעיון מאחורי שם המחזמר בהודעה לעיתונות, שפורסמה בפברואר 2004:

“אהבתי את הכותרת ספאמאלוט מאוד. בחנו את טיב הכותרת מול הקהל שלנו בסיבוב ההופעות האחרון בארצות הברית, ונראה שהם אהבו אותו בדיוק כפי שאהבתי אותו בעצמי. בסופו של דבר, הם אלו שישלמו את מחירי ברודוויי כדי לצפות במופע. הכותרת נלקחת משורה בסרט שאומרת: "אנו אוכלים חזיר, ריבה והרבה ספאם" (באנגלית: and Spam a lot.)

ההפקה המקורית בברודוויי, בשנת 2005, אשר בויימה על ידי מייק ניקולס, הייתה מועמדת ל-14 פרסי טוני וזכתה ב-3, כולל פרס טוני למחזמר הטוב ביותר של עונת 2004–2005. במהלך ההפקה הראשונית, הועלו למעלה מ־1,500 הופעות, ולמעלה מ־2 מיליון איש צפו במופע. ההכנסות הסתכמו בלמעלה מ־175 מיליון דולרים אמריקאיים.

סרט מוזיקלי

סרט מוזיקלי ("מיוזיקל"), הוא ז'אנר של סרטים בהם משולבים שירים המושרים על ידי השחקנים וריקודים אותם רוקדים השחקנים. בדרך כלל השירים משמשים לקידום העלילה, לאפיון או פיתוח הדמויות בסרט או חשיפת העולם התת-מודע של הדמויות.

השימוש במוזיקה בסרטים נולד באופן טבעי, כשם שבתיאטרון נוצרו מחזות-זמר. באופן צפוי ההבדל העיקרי בין הסרטים המוזיקליים לבין מחזות-הזמר הוא עושרה של התפאורה בסרטים לעומת המחזות. סרטים מוזיקליים רבים, כמו אוקלהומה!, צלילי המוסיקה ושיער הועברו ישירות ממחזות-זמר מצליחים. אחרים, כמו מולן רוז' (Moulin Rouge), נכתבו במיוחד לקולנוע, וכמה כמו שיר אשיר בגשם (Singin' in the Rain), עברו מהגרסה הקולנועית המקורית למחזמר מצליח, בשלב מאוחר יותר. ישנן מספר דוגמאות של סרטים מבוססי מחזות זמר מבוססי סרטים - סרטי קולנוע שאינם מוזיקליים, שלאחר יציאתם לאקרנים זכו לגרסה בימתית מוזיקלית, שבעקבותו צולם הסרט בשנית, הפעם על פי המחזמר הבימתי (למשל: הסרט המוזיקלי "חנות קטנה ומטריפה" מבוסס על מחזמר באותו השם, שבעצמו מבוסס על סרט קולנוע שאינו מוזיקלי).

פרס טוני

פרס אנטואנט פרי להצטיינות בתיאטרון (באנגלית: Antoinette Perry Award for Excellence in Theatre) מכונה תדיר: פרס טוני, הוא פרס המחולק מדי שנה על הישגים בתחום התיאטרון החי האמריקאי. את הזוכים בוחרת ועדה בת כ-700 אנשים מתחום התיאטרון והעיתונאות. הטקס הראשון התקיים בשנת 1947, אך רק ב-1949 ניתנו לראשונה מדליות טוני לזוכים. הפרס קרוי על שם אנטואנט פרי, מייסדת "כנף התיאטרון האמריקאי", ארגון תמיכה בתיאטרון.

טקס הפרס עצמו כולל שירים ממחזות הזמר המועמדים וקטעי וידאו או מצגות של המחזות המועמדים. בטקס שהתקיים ב-2006 ניתנו פרסים ב-30 קטגוריות.

הפרס מקביל לפרס אוליבייה בממלכה המאוחדת ולפרס מולייר בצרפת.

כדי להיות מועמד לפרס, המחזה חייב להיות מוצג בברודוויי בעונה הקודמת לטקס. ירידה של מחזה לא פוסלת את זכאותו למועמדות, אך חברי הוועדה הבוחרת מעדיפים בדרך כלל מחזות שעדיין רצים. מחזה שהוועדה מחשיבה ל"חדש" הוא מחזה שטרם הופק בברודוויי ואיננו חלק מה"רפרטואר ההיסטורי או הפופולרי". ניסוח זה היווה מקור למחלוקת, משום שמועמדויות של מחזות רבים בתחומים ה"חדשים" נפסלו, וכך כותביהם לא קיבלו הזדמנות לזכות בפרסי המחזה או המחזמר הטוב ביותר. מאידך יש שטוענים כי מתן מעמד של מחזות חדשים למחזות שמועלים לעיתים קרובות יותר (למשל מחזות שהועלו כבר בוסט אנד בלונדון או באוף-ברודוויי, או מחזות שמבוססים על סרטים) נותן להם יתרון על פני שאר המחזות, שכן הם התפתחו במשך זמן ארוך יותר וזכו לחשיפה והיכרות מוקדמת בקרב חברי הוועדה הבוחרת.

קו 1 של הרכבת התחתית של ניו יורק

קו 1 או בשמו המלא קו מאסף ברודוויי–השדרה השביעית (באנגלית: Broadway–Seventh Avenue Local) הוא קו רכבת תחתית באגף A של הרכבת התחתית של ניו יורק סמל המסלול של הקו הוא בצבע אדום והוא אחד מארבעת הקווים שמרכיבים את אגף IRT במערכת הרכבת התחתית. הקו נקרא "קו מאסף" שכן הוא עוצר בכל התחנות במנהטן ומשלים את השירות של הקווים האחרים במחלקה.

קו 4 של הרכבת התחתית של ניו יורק

קו 4 או בשמו המלא קו מהיר שדרת לקסינגטון (באנגלית: Lexington Avenue Express) הוא קו רכבת תחתית באגף A במערכת הרכבת התחתית של ניו יורק, צבע המסלול של הקו הוא בצבע ירוק והוא עוצר ב-54 תחנות. הקו חוצה את ניו יורק מצפון לדרום ובשדרת לקסינגטון שבמנהטן הוא הופך למהיר ומדלג על תחנות רבות.

קו רחוב 42 של הרכבת התחתית של ניו יורק

קו S או בשמו המלא קו רחוב 42 (באנגלית: 42nd Street Shuttle) הוא קו רכבת תחתית במחלקה A של הרכבת התחתית של ניו יורק. סמל המסלול של הקו הוא בצבע אפור והוא משמש כקו קישור בין תחנת הרכבת התחתית כיכר טיימס/רחוב 42 לבין תחנת גרנד סנטרל. הקו שנקרא גם "גרנד סנטרל- טיימס" הוא הקו הקצר ביותר במערכת, אורכו 732 מטר ומרחק הנסיעה בין 2 תחנותיו עומד על 90 שניות.

רחוב 42 מערב 330

בניין מקגרו היל ברחוב 42 (באנגלית: 330 West 42nd Street או McGraw Hill Building) הוא גורד שחקים הממוקם ברחוב 42 מערב 330, במנהטן, ניו יורק, ארצות הברית. הבניין מתנשא לגובה של 148 מטרים והוא בעל 33 קומות. הוא תוכנן על ידי האדריכל ריימונד הוד (Raymond Hood) ונבנה בין השנים 1931-1930.

בניין מקגרו היל זכה במעמד להיכנס למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים בשנת 1989.

שדרת פארק

שדרת פארק (באנגלית: Park Avenue - פארק אווניו) או השדרה הרביעית (באנגלית: Fourth Avenue) היא שדרה רחבה דו-סטרית ברובע מנהטן של העיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית.

השדרה משתרעת בין שדרת לקסינגטון (שממזרח לה) לשדרת מדיסון (שממערב לה). השדרה ידועה ביוקרת הנכסים שבה, בייחוד באזור האפר איסט סייד (הצד המזרחי העליון - הצפוני של האי מנהטן).

במרכז השדרה נמצא פס ירק ופרחי בגוניה המתוחזק על ידי קרן שדרת פארק, ובחודש דצמבר מדי שנה, לקראת חג המולד ממוקמים לאור השדרה עצי חג המולד מוארים.

תחנת גרנד סנטרל

תחנת גרנד סנטרל (באנגלית: Grand Central Terminal או Grand Central Station) או בקיצור גרנד סנטרל (Grand Central) היא תחנת רכבת המשמשת תחנת קצה של מספר קווי רכבת. התחנה ממוקמת במפגש רחוב 42 עם שדרת פארק באזור מידטאון מנהטן של האי מנהטן בעיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית.

התחנה נבנתה עבור קו רכבת ניו יורק סנטרל, והיא התחנה הגדולה בעולם במספר רציפיה - 44 רציפים שלצידם 67 מסילות (כאשר 41 רציפים מצויים במפלס העליון של התחנה ו-26 במפלס התחתון).

עם סיומה של התחנה הראשונה עבור רכבת לונג איילנד, תגדל התחנה ויהיו בה סך כולל של 75 מסילות ו-45 רציפים.

התחנה משמשת את קוי רכבת מטרו נורת' המקשרת את העיר ניו יורק למחוז וסטצ'סטר, מחוז פוטנאם ולמחוז דאטצ'ס שבמדינת ניו יורק, ולמחוז פיירפילד ומחוז ניו הייבן שבמדינת קונטיקט.

אף שהשם הרשמי של התחנה הוא, כאמור, "גרנד סנטרל טרמינל" מאז שנת 1913, השם הנפוץ של התחנה הוא דווקא "תחנת גרנד סנטרל" (גרנד סנטרל סטיישן) - שמה של תחנה קודמת שעמדה באתר.

תחנת הרכבת התחתית כיכר טיימס/רחוב 42

תחנת הרכבת התחתית כיכר טיימס/רחוב 42 (באנגלית: Times Square–42nd Street/Port Authority Bus Terminal) היא תחנת רכבת תחתית במערכת הרכבת התחתית של ניו יורק הממוקמת מתחת לכיכר הניו יורק טיימס בצומת הרחובות 42, השדרה השביעית והשדרה השמינית במנהטן. זהו מתחם התחנה העמוס ביותר במערכת. במפקד שנערך בשנת 2017 עברו בתחנה באותה השנה 64,815,739 נוסעים.

תחבורה בניו יורק
שדרות אורכיות השדרה הראשונההשדרה השנייההשדרה השלישיתשדרת לקסינגטוןהשדרה הרביעית (שדרת פארק)שדרת מדיסוןהשדרה החמישיתהשדרה השישית (שדרת האמריקות)השדרה השביעיתהשדרה השמינית / סנטרל פארק וסטהשדרה התשיעיתהשדרה העשירית • השדרה ה-11 • השדרה ה-12
רחובות רוחביים וול סטריטרחוב קאנאלרחוב 34 • רחוב 42 • רחוב 52רחוב 57רחוב 59רחוב 110רחוב 125
רחובות אחרים ברודוויירחוב בליקררחוב האוסטון
כיכרות כיכר טיימסגראנד ארמי פלאזה • כיכר וושינגטון • כיכר יוניוןכיכר קולומבוס
גשרים גשר טרייבורוגשר ברונקס וייטסטוןגשר וראזאנו נארוזגשר ת'רוגס נקגשר הנרי הדסוןגשר קווינסבורוגשר ברוקליןגשר מנהטןגשר ויליאמסבורגגשר ג'ורג' וושינגטוןגשר מארין פארקוויי גיל הודג'ס ממוריאלגשר קרוס ביי וטרנס ממוריאל
מנהרות מנהרת ברוקלין בטרימנהרת קווינס מידטאוןמנהרת הולנדמנהרת לינקולן
נמלי תעופה נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדינמל התעופה הבינלאומי ניוארק ליברטינמל התעופה לה גוארדיה
כללי תחנת גרנד סנטרלהרכבת התחתית של ניו יורקתוכנית המפקח של 1811

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.