רחוב קפלן

רחוב קפלן הוא רחוב וציר תנועה ראשי במרכז תל אביב הקרוי על שם אליעזר קפלן. הרחוב מהווה את אחד מצירי הכניסה הראשיים למרכז העיר מנתיבי איילון, מגבעתיים ומדרום רמת גן. ראשית הרחוב במחלף קפלן ומפגש הרחובות דרך בגין (דרך פתח תקווה) וגבעת התחמושת (קטע הרחוב הקצר שבין דרך בגין ונתיבי איילון). סופו של הרחוב במפגש הרחובות אבן גבירול ודיזנגוף.

הרחוב נבנה על תשתית "דרך הים" - הרחוב הרוחבי הראשי של מושבת הטמפלרים שרונה, שנבנתה בצורת צלב. הרחוב האורכי שניצב לו היה רחוב כריסטוף הופמן (Christoph-Hoffmann-Straße) הוא רחוב דוד אלעזר כיום. רחוב קפלן היה מחובר בצדו המערבי לשביל שחיבר בין יפו והכפר סומייל ובצדו המזרחי לדרך "נבלוס-דמסקוס" (דרך בגין)[1]. בשנת 1939 גורשו הטמפלרים מארץ ישראל ועם קום המדינה הפכו מבני הטמפלרים למבנים ששירתו את מדינת ישראל, לאחר שימוש דומה בהם על ידי המנדט הבריטי.

בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הוקמו בחלקו המערבי של הרחוב ובסביבתו (גם ברחוב דובנוב הניצב לו שהיה מחוץ לתחומי המושבה הישנה), בנייני ציבור מוסדיים רבים, בהם בנייני הסוכנות היהודית ובית ההסתדרות הציונית העולמית (אשר נמצא בפינת רחוב לאונרדו דה וינצ'י), בית העיתונאים על שם סוקולוב, בית הסופר, בית יכין ועוד. רוב הבניינים האלו נבנו בסגנון הברוטליזם שאפיין את הבנייה בארץ באותן שנים, והם חלק ממרכז עסקים הנמשך גם בשדרות שאול המלך. מצפון לרחוב קפלן נמצא מחנה רבין, ובו משרד הביטחון, מוצב הפיקוד העליון של צה"ל, מטה חיל האוויר ומטה חיל הים. הרחוב הוא מיקום פופולרי להפגנות נגד משרד הביטחון.

בשנת 2005 הוקם ברחוב קפלן פינת דרך בגין מגדל הקריה, שהוא גורד השחקים החמישי בגובהו בישראל והשלישי בגובהו בתל אביב.

עם גידול עומסי התנועה בתל אביב היה צורך בהרחבת הרחוב על מנת לאפשר קיבולת גדולה יותר של כלי רכב. תוכניות העירייה להרחבת הכביש התנגשו עם התנגדות המועצה לשימור אתרים על רקע הכוונה להרוס חלק מהמבנים בסגנון האדריכלות הטמפלרית. לאור הכרזת המבנים לשימור הוחלט בתחילת שנות ה-2000 על פרויקט הרחבת הכביש אשר במסגרתו הוזזו בשנת 2005 חמישה מבנים לשימור. פרויקט הזזת המבנים היה הראשון מסוגו שנעשה בישראל ואותו ביצע האדריכל אמנון בר אור. חמישה מבנים הוזזו מרחק של כ-30 מ'. עלות פרויקט הזזת המבנים הייתה כ-26 מיליון שקלים.

הרחבת הרחוב הסתיימה בשנת 2008 אולם והחל משנת 2011 עברו בתי המושבה שיפוץ ושימור עד לפתיחתם ב-2014 כמתחם שרונה.

ביולי 2008, במסגרת חגיגות שנת המאה לתל אביב, תלתה העירייה לאורך הרחוב את דגלי אומות העולם כדי להפוך את הרחוב לשער הכניסה לעיר ולמתגו כ"שדרת האומות"[2].

שלט רחוב.svg
רחוב קפלן
KAPLANST.
Kaplan St Tel Aviv 17.5.08 012
רחוב קפלן. מגדל הקריה ומגדלי עזריאלי ברקע
מדינה ישראל
עיר תל אביב-יפו
רובע 6
שכונה הקריה, שרונה
קרוי על שם אליעזר קפלן
קואורדינטות 32°04′23″N 34°47′12″E / 32.073102777778°N 34.786577777778°E
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain
 
רחוב קפלן
רחוב קפלן

הפגנות ברחוב

כרחוב מרכזי השוכן לצד הקריה וקריית הממשלה, משמש הרחוב לעיתים קרובות זירה להפגנות ופעולות מחאה, זאת במיוחד לאחר הרחבתו שאיפשרה בין השאר את המקום לפעילות זו. מעת לעת נערכים מול הקריה הפגנות קטנות אולם במהלך המחאה החברתית בשנים 2011 ו-2012 נערכו ברחוב שתי הפגנות ענק בשטח הרחוב: ב-5 באוגוסט 2011 נערכה עצרת [1] ברחוב בה השתתפו כ-300,000 איש, וב-14 ביולי 2012 נערכה ברחוב עצרת במלאת שנה למחאה בה השתתפו כ-10,000 איש אשר הסתיימה עם הצתתו העצמית של משה סילמן.

בניין טמפלרי ברחוב קפלן1

בית בסגנון טמפלרי כיום בתחומי הקריה

בניין טמפלרי ברחוב קפלן2

בית העם הטמפלרי ברחוב קפלן פינת דוד אלעזר בתל אביב, לקראת הזזה. הסימונים האדומים על גבי הקיר מסמנים את הסדקים הקיימים על מנת לאתר בקלות סדקים חדשים תוך כדי הזזה

Kaplan street

בתי הטמפלרים עם תום ההזזה ודגלי אומות העולם לאורך הרחוב

Azrieli Observation point, view over German Colony

בתי שרונה לאחר ההזזה. צולם ממצפה עזריאלי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי תמר טוכלר, רכזת מחוז תל אביב והמרכז במועצה לשימור אתרים
  2. ^ חנוכת מתחם שרונה ואפיון רחוב קפלן כשער הכניסה לעיר באתר אירועי המאה
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.

אליעזר קפלן

אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), סגן ראש הממשלה הראשון, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

בית הסופר

בית הסופר ע"ש שאול טשרניחובסקי, ברחוב קפלן מס' 6 בתל אביב-יפו, הוא מקום משכנה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

ב-27 בינואר 1952 אישרה מועצת עיריית תל אביב-יפו את התכנית להקמת בית הסופר על שם ש. טשרניחובסקי ובחודש ספטמבר 1956 הונחה אבן היסוד להקמתו.

בית הסופר יועד לשמש מרכז לחיי הספרות העברית בישראל, בו ישוכנו משרדי אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, המכון הביבליוגרפי "גנזים" ע"ש אשר ברש, מערכת כתב העת "מאזניים", מערכת הספרייה המקורית וספריית "נפש". בנוסף יועד לשמש כסניף של האקדמיה ללשון עברית.

ב-19 לדצמבר 1957 נחנך בית הסופר. בטקס חנוכת הבית ציין י. בורלא, יו"ר אגודת הסופרים, כי לבניין החדש יהיו ארבע מטרות: עידוד היצירה העברית והסופרים הצעירים, הפצת תורה שבעל פה בצורת כינוסים וועידות, הגנה על זכויות הסופר מפני קיפוח ואחדות של כל חוגי הסופרים.

בית הסופר תוכנן על ידי האדריכל דב כרמי. הבניין כלל שתי קומות מעל קומת הקרקע וקומה וחצי חפורה. בשנת 1962 הוגשה על ידי כרמי לעיריית תל אביב-יפו תכנית הרחבה לבניין, הכוללת הן תוספת קומה והן הוספת אולם בקומת הקרקע בחזית הבניין.

בשנת 2013 רכשה קבוצת "העיר החדשה" את מתחם בית הסופר. במתחם, המשתרע על 1.5 דונם, מתוכנן להיבנות פרוייקט יוקרה בשילוב של מגורים ותרבות. בשנת 2015 קנה איציק תשובה את המבנה מקבוצת "העיר החדשה".

במסגרת הפרוייקט האמור ישופץ בית הסופר, הממוקם בחזית רחוב קפלן והוא בניין המיועד לשימור. בתום השיפוץ אמור בית הסופר להמשיך ולשמש בית לאגודת הסופרים, כשבמסגרתו יוקם גם מוזיאון לתולדות הספרות העברית.

בעבר אירח חיים נחמן ביאליק, שהיה בין מקימי האגודה, את פעילותה בביתו שברחוב ביאליק בתל אביב. בבית שכן מכון "גנזים" ארכיון האגודה (שהועבר לספריית בית אריאלה), ובבית מתקיימות סדנאות כתיבה על כל ענפיה, וכן אירועים ספרותיים הפתוחים לקהל הרחב.

כיום יושבים בו גם משרדיו של כתב העת הספרותי "מאזנים".

הבית נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי. בית דומה נמצא בירושלים, וקרוי על שם הסופר חיים הזז.

בית העיתונאים על שם סוקולוב

בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות. המבנה משמש גם כאולם כנסים וכגלריה לתערוכות אמנות זמניות. הבניין, שנבנה בשנת 1957, ממוקם ברחוב קפלן 4, בין בית יכין לבית הסופר ובקרבת בית הסוכנות היהודית. הבניין משמש גם את יחידת דובר צה"ל והכניסה אליו היא דרך רחוב איתמר בן אב"י 9.

דב כרמי

דב כרמי (1905–14 במאי 1962) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז.

דרך בגין (תל אביב)

דרך מנחם בגין, שנקראה עד לשנת 2001 דרך פתח-תקווה, היא דרך ראשית בעיר תל אביב על שם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. הדרך מהווה רחוב ראשי וגם ציר תנועה חשוב, בעיקר לתחבורה ציבורית.

דרך בגין היא החלק התל אביבי, של דרך היסטורית המחברת את יפו ופתח תקווה, דרך שהתפתחה כחלק מדרך יפו-שכם ההיסטורית. הדרך מתחילה במרכז פתח-תקווה ונמשכת לאורך ציר ז'בוטינסקי לבני ברק ורמת גן. בתל אביב הדרך נודעה בשמה המנדטורי "דרך הביטחון" על שם המבנים ששרתו את כוחות הביטחון המנדטוריים ונבנו לאורכה, מאוחר יותר כדרך פתח תקווה וכיום דרך בגין וממשיכה כדרך יפו-תל אביב, רחוב אילת ורחוב רזיאל עד לכיכר השעון ביפו. לאחר כיכר השעון, רחוב רזיאל ממשיך דרומה ומאות מטרים ספורים לאחר מכן ממשיך כרחוב יפת, שממשיך לאחר מכן בבת ים כרחובות בלפור והרצל.

תוואי הרחוב ואתרים חשובים לאורכו (מצפון לדרום):

גשר דוד שיפמן, הגשר הדרומי של מחלף ארלוזורוב התוחם מצפון את דרך בגין ומפגש דרך נמיר עם שדרות שאול המלך

בית ידיעות אחרונות

הקריה ומגדל המטכ"ל

מתחם חסן ערפה

שכונת הרכבת

שכונת מונטיפיורי

מחלף קפלן (צומת רחוב קפלן) בסמוך למגדלי עזריאלי

מכללת מקס פיין

מגדל הקריה

גבול בין דרום הקריה (בעבר המושבה שרונה) ממערב ושכונת מונטיפיורי במזרח

מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב

בית מעריב (בפינת רחוב קרליבך) וגשר מעריב (נהרס בשנת 2015)

מערכת "במחנה"

בית רקנאטי

מגדל רובינשטיין

מגדל סונול

מפגש עם רחוב הרכבת בסמוך לבית הדר ומגדל לוינשטיין

עובר ליד התחנה המרכזית הישנה של תל אביב (שבשדרות הר-ציון)

בניין חברת החשמלדרך בגין נתחמת בדרומה בכיכר המושבות, במפגש הדרך עם תחילת רחוב אלנבי. המשכה לכיוון מערב מוגדר כ"דרך יפו". קטע מהדרך חופף את ציר כביש 2 בתל אביב, בין קטע רחוב המסגר לקטע דרך נמיר.

לאורך חלק גדול מתוואי מטרופוליני ועירוני זה מתוכנן גם הקו האדום - ראשון הקווים של המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב הצפוי להחנך בשנת 2021.

הקריה

הקִרְיָה הוא שמו של מתחם במרכז העיר תל אביב-יפו המשמש כיום את צה"ל, משרד הביטחון, משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים אחרים. הקריה נמצאת בין הרחובות שאול המלך מצפון, קפלן מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב.

בחלקו הצפוני והמגודר של המתחם (צפוני מרחוב קפלן), שוכן בסיס המטכ"ל – מחנה רבין, על שם רב-אלוף יצחק רבין. בשפת היומיום, משתמשים במונח "הקריה" כדי לתאר את "מחנה רבין".

חגיגות המאה לתל אביב

בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה. תאריך עברי זה מציין את יום הקמתה של אחוזת בית, השכונה אליה הצטרפו שכונות נוספות (חלקן אף ותיקות יותר) והפכו לעיר תל אביב, אליה גם סופחה מאוחר יותר העיר יפו.

לקראת שנת המאה ערכה עיריית תל אביב-יפו הכנות מקיפות הבאות לידי ביטוי במיזמים עירוניים שונים ובמשך שנה זו נחגגו אירועים רבים ברחבי העיר.

את אירועי שנת המאה והמיזמים הקשורים בה ארגנה מנהלת ציבורית מיוחדת בה חברים אישי ציבור שונים ובראשם ראש העיר רון חולדאי. נשיא הכבוד של המועצה היה שלמה להט והפרויקטור האחראי על האירועים היה איתן שוורץ. המיזמים כללו 6 זירות פעילות:

קהילה – כחלק מהדגשת חשיבותם של תושבי העיר בחגיגות המאה, נפתחו מיזמים קהילתיים ארוכי טווח שמטרתם הרחבת הפעילויות הקהילתיות וטיפוח הקהילתיות בעיר.

חינוך – תוכניות לימוד בבתי הספר העירוניים הקשורים בהיסטוריה של העיר ומורשתה וארגון סיורים לימודיים ברחבי העיר.

תרבות ואמנות – במהלך שנת המאה התקיימו אירועי תרבות רבים בהם מופעים שונים, פסטיבל תיאטרון בינלאומי של התיאטרון הקאמרי העירוני, הפיכת מוניות העיר לתערוכה עירונית חיה ועוד.

מרחב ציבורי – זירה זו כללה מספר מיזמים של שדרוג מרחבים ציבוריים בעיר בהם שיפוץ מתחמים שונים וכמה מרחובות העיר (ראו פירוט בהמשך).

מורשת ויהדות – אירועים שונים המיועדים לקהל דתי ושומר מסורת תוך הדגשת היותה של תל אביב, העיר העברית הראשונה, אבן דרך חשובה בתולדות העם היהודי.

קשרים בינלאומיים – מינוף חגיגות המאה לשיפור קשריה הבינלאומיים של העיר הכוללים קשרי תיירות וקשרים עם עיריות נוספות בעולם.

כביש 2

כביש 2 הוא כביש בינעירוני במישור החוף המחבר בין תל אביב-יפו בדרום לחיפה בצפון. הכביש ידוע גם בשם "כביש החוף" ולעיתים בשם "כביש חיפה-תל אביב החדש". תוואי הכביש עובר בין רכס הכורכר המערבי למרכזי, שבנוסף לרכס המזרחי מרכיבים את מישור החוף.

מכללת מקס פיין

מכללת מקס פיין היא בית הספר המקצועי הראשון בישראל שהוקם בשנת 1929.

משכן הכנסת

משכן הכנסת הוא מקום פעילותה העיקרי של הכנסת. המבנה שוכן בקריית הממשלה שבגבעת רם בירושלים. בנייתו נמשכה חמש שנים והסתיימה ב־1966, ותקציב הבנייה היה 22 מיליון לירות ישראליות.

משרד העלייה והקליטה

משרד העלייה והקליטה (בעבר: המשרד לקליטת העלייה) הוא משרד ממשלתי המופקד על ביצוע מדיניות הממשלה בתחום קליטת העלייה. הוקם ב-1968, בעקבות גל העלייה לאחר מלחמת ששת הימים.

משרד הפנים

במדינת ישראל, משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי . כמו כן אחראי המשרד על רישוי עסקים, חופי הרחצה, החלת שעון הקיץ ועוד. בשנת 2008 הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אשר באחריותה נמצא כל נושא המעמד האישי בישראל הכולל: תעודות זהות, דרכונים, אשרות כניסה ושהייה בארץ (ויזה).

תפקיד שר הפנים היה תמיד אחד התפקידים הנחשקים בממשלות ישראל, בשל סמכויותיו הרבות, כגון קביעת מדיניות הגירה ותקציבי השלטון המקומי.

נתיבי איילון

נתיבי איילון ( או כביש 20) הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו. הכביש חוצה את המטרופולין מצפון לדרום והוא כביש מהיר ברובו, ולצידו מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים 750,000 כלי רכב ביום והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 431 מדרום מזרח, כביש 531 מצפון מזרח, וכביש 2 מחיפה ומהצפון.

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". קטע זה העניק לנתיבים את שמם. לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה בסמוך לקיבוץ שפיים; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן ארבע תחנות רכבת ישראל בתל אביב. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות, אשר שתיים מהן ממשיכות לכיוון חיפה והאחרות לכיוון הוד השרון. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. החל מספטמבר 2011 נפתחו לתנועה בקטע הדרומי (מדרום למחלף קיבוץ גלויות) שתי מסילות רכבת לאורך הכביש, ועליהן תחנות הרכבת בחולון, בת ים וראשון לציון, ובהן עוברות כ-3 רכבות בשעה. המסילות ממשיכות לאחר מחלף חולות לכביש 4 לכיוון יבנה, אשדוד ואשקלון. סמוך לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין ישנן ארבע מסילות, אשר שתיים מהן נקטעות כמספר מטרים לאחר תחנה זו.

קפלן

קפלן הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי או טורקי נפוץ. הוא שם משפחה גם אצל גרמנים, למשל בגרמניה ואוסטריה.

לשם היהודי שני מקורות:

שיבוש השם "קופל" שהוא "יעקב" ביידיש

סוג של כהן דת בפולנית ובגרמנית.מקור שם המשפחה הגרמני קפלן הוא במילה המציינת סוג של "כומר" רומי-קתולי.

אצל הטורקים משמש גם כן כשם משפחה, שמשמעותו "טיגריס".

האם התכוונתם ל...

קריית הלאום

קריית הלאום (נקרא גם קריית האומה) הוא מתחם בירושלים הכולל חלק נכבד ממוסדות השלטון של מדינת ישראל, והקמתו נמשכת לשם העברת יחידות ממשלתיות נוספות אליו.

שטחו של המתחם כולל את קריית הממשלה ע"ש דוד בן-גוריון, הכנסת, חורשת קריית הממשלה, גן סאקר ולצדו בית הקברות שייח' באדר, התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע, גן מנורת הכנסת ולצדו גן הוורדים, בית החייל, בית יד לבנים, ומרכז תזמורת משטרת ישראל[דרוש מקור].

שדרות שאול המלך (תל אביב)

שדרות שאול המלך הן שדרה ראשית במרכז תל אביב על שמו של שאול מלך ישראל. הרחוב הוא ציר תנועה מרכזי המחבר מצומת הדרכים בגין-ז'בוטינסקי ודרך נמיר במזרח ועד רחוב אבן גבירול במערב. הרחוב מאופיין בעיקר בבנייה של רצף מבני ציבור, חלקם בסגנון הברוטליסטי, ומעט מבני מגורים ומסחר בקצהו המערבי. רוב חלקו הדרומי של הרחוב הוא חומתה הצפונית של הקריה ובה שער אחד ראשי "שער שאול המלך".

שמות רחובות בתל אביב-יפו

רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל. מלבד רחובות על שם אישים הקשורים בתולדות העיר בעיר מספר רחובות ידועים בעלי שמות ייחודיים ויוצאי דופן או רחובות עם סיפור מיוחד סביב שמם.

שמות הרחובות נקבעים על ידי ועדת השמות של עיריית תל אביב-יפו המחליטה במקביל גם על שמות כיכרות, גנים, גשרים ועוד.

באזור יפו, בה מתגוררים תושבים ערבים רבים, התגלעה לאורך השנים מחלוקת בנוגע לחלק משמות הרחובות ותושבים ערבים מעוניינים לשנותם.

שרונה (מושבה)

שָׁרוֹנָה (בגרמנית: Sarona; הגייה: זָרוֹנָה) הייתה המושבה הרביעית שהקימו הגרמנים הטמפלרים בארץ ישראל, במחצית השנייה של המאה ה-19. המושבה הוקמה ארבעה קילומטרים צפונית ליפו, ואחרוני בתיה שוכנים מאז בתל אביב-יפו בין שדרות שאול המלך מצפון, דרך בגין במזרח, רחוב הארבעה מדרום ורחוב לאונרדו דה וינצ'י ממערב. מקצתם נמצאים היום בתוך בסיס הקריה. המרחב החקלאי של שרונה השתרע לכיוון מזרח על שתי גדותיו של ואדי מוסררה, לשם חציתו בכלי אופן נעזרו בגשר שרונה על מעבר מוסררה, בצפון מזרח לפחות עד פרדס גולדברג ובמערב משני צידי רחוב אבן גבירול של ימינו ועד נחל הירקון.

בתחומה של המושבה התמקמו ברבות הימים מוסדות השלטון הבריטיים, ולאחריהם מוסדות השלטון של מדינת ישראל באזור המכונה "הקריה". מאז שוכנים בחלקה הצפוני מתקני צבא, משרדים ממשלתיים ועד 2017 שכנו שם גם אולפני רשות השידור. ובחלקה הדרומי - מדרום לרחוב קפלן התבצעו עבודות שימור כחלק מתוכנית פיתוח של האזור. הרחובות המרכזיים של המושבה הם הרחובות קפלן ודוד אלעזר של ימינו, הניצבים זה לזה ויוצרים את צורת הצלב שאפיינה את תכנון המושבות הטמפלריות.

תחבורה בתל אביב

התחבורה בתל אביב-יפו היא ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות בישראל בשל אופיה המטרופוליני של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי יוממים, והעיר סובלת מעומסי תנועה כבדים וממחסור במקומות חניה. בעיות התחבורה מעצימות את מפגעי הרעש וזיהום האוויר, מכבידות על התושבים ועל בעלי העסקים, ומהוות נושא מרכזי בשיח הציבורי.

בהיעדר מערכת הסעת המונים פעילה, מבוססת התחבורה בתל אביב על הרכב הפרטי, על אוטובוסים, שברוב הרחובות חולקים את אותם נתיבים עם הרכב הפרטי, ועל אופניים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.