רחוב הרצל (תל אביב)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל. הרחוב הוא הרחוב ההיסטורי המרכזי של אחוזת בית שהוקמה בשנת 1909, ונחשב לרחוב הראשון בעיר העברית הראשונה. אף שקיימים רחובות רבים בתחומי תל אביב שקדמו לרחוב הרצל (לא רק ביפו אלא גם בשכונות העבריות שקדמו לאחוזת בית), רחוב זה היה הראשון שתוכנן כרחוב עירוני שסביבו אמורה לצמוח עיר. הוא אף ממוספר כרחוב מספר 1 ברשימת רחובות העיר באגף מהנדס העיר תל אביב.

שלט רחוב.svg
רח' הרצל
Hertzelst.
Herzl St Tel aviv
רחוב הרצל, מבט מפינת רחוב וולפסון. בקצה נשקף מגדל שלום מאיר, 2007.
עיר תל אביב
רובע 5
שכונה תל אביב הקטנה
שנת הקמה 1909
קואורדינטות 32°03′31″N 34°46′15″E / 32.0586214°N 34.770703°E

תוואי הרחוב

TelAviv-paam4
רחוב הרצל בעשור השני או השלישי של המאה ה-20, לכיוון גימנסיה הרצליה
NE 20120711 174018
דימויים של רחוב הרצל, גימנסיה הרצליה והמריצנים שהשתתפו בבנייתו, במיצג "תוצרת הארץ" של האמן דוד טרטקובר
HERZELSTREET2014
רחוב הרצל במבט מהמפגש עם רחוב פלורנטין
Herzl Street, Tel Aviv
מראה עדכני במבט צפונה לכיוון מגדל שלום
PikiWiki Israel 2942 Transport in Israel הרמזור הראשון בתל אביב
שוטר מכוון תנועה ליד הרמזור ברחוב הרצל פינת דרך יפו, בשנת 1955
Rothschild kiosk
הקיוסק הראשון המשוחזר בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד

הרחוב הוא ציר צפון-דרום. בתקופת אחוזת בית הוא התחיל בגבעה קטנה שעליה עמדה הגימנסיה העברית הרצליה ("כרם ג'יבלי"), וממנה ירד דרומה עד לדרך יפו ומסילת הרכבת יפו-ירושלים, תוך שהוא חוצה רחובות מרכזיים כאחד העם, ושדרות רוטשילד. כיום ניצב במקומה של הגימנסיה העברית מגדל שלום מאיר, אשר נבנה בתחילת שנות השישים. בעקבות בניית המגדל הוארך הרחוב מעט צפונה, מתחת למגדל, וכיום מוצאו הצפוני הוא ברחוב גרוזנברג. בשנות העשרים הוארך הרחוב דרומה בקטע שמהווה רחוב מרכזי בשכונת פלורנטין וממשיך עד דרך קיבוץ גלויות. לאחר מלחמת העצמאות הוארך שוב הרחוב דרומה, וחובר לדרך שחצתה את מתחם אבו כביר, עד לדרך בן צבי בדרום העיר.

מספרי הבתים

רחוב הרצל הוא הרחוב היחיד בתל אביב-יפו שמספרי הבתים בו עולים מצפון לדרום ולא להפך. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבתיהם של אחד העם ועקיבא אריה ויס היו הבתים הראשונים ברחוב, ומתוך כבוד מוספרו 1 ו-2, בהתאמה. הרחוב המשיך מבתיהם דרומה.[1]

היסטוריה ותפקוד

חלוקת המגרשים של הרחוב נקבעה על ידי עקיבא אריה ויס, יוזם אחוזת בית, באמצעות הגרלה ב-11 באפריל 1909 וחלוקתם זו נשתמרה עד היום, כמו גם רוב הבתים הבנויים בחלקו הצפוני של הרחוב. הבתים שנבנו לאורך הרחוב היו תחילה בסגנון האקלקטי ובהמשך גם בסגנון הבינלאומי כמו בתים רבים בתל אביב החל משנות ה-20.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד הקמת המדינה לערך, שימש רחוב הרצל כרחוב הראשי של העיר ועמוד השדרה שלה אשר סביבה התפתחה אחוזת בית והתחברה אל שאר השכונות העבריות אשר היוו את תל אביב. בשנות העשרים המאוחרות, התפתח רחוב אלנבי כרחוב המסחרי המרכזי של תל אביב, ומעמדו של רחוב הרצל כרחוב הראשי של העיר החל להתערער. למרות זאת, בתקופה זו רחוב הרצל החל לשנות את אופיו, והפך מרחוב מגורים ראשי לרחוב מגורים בעל חזיתות מסחריות (רוב בתים החד קומתיים נהרסו או שנבנו להם קומות נוספות). בשנת 1925 נבנה ברחוב פסז' פנסק, הפסז' הראשון בארץ. ברחוב הרצל מספר 16 נמצאת המעלית הראשונה בארץ שנבנתה בתוך בניין מגורים ומסחר.

ברחוב הרצל פינת שדרות רוטשילד בבית בן קומה, הוקם בשנות העשרים, על ידי הד"ר ישעיהו אליהו מכון הרנטגן הראשון של תל אביב.[2]

הצבתה של הגימנסיה הרצליה בקצה הרחוב, במיקום אסטרטגי חשוב מאוד מבחינה אורבנית, הפכה אותה לנקודת הציון העירונית החשובה ביותר והעמידה את אידיאל החינוך העברי כנושא מרכזי בקהילה העירונית החדשה. מגדל שלום, שנבנה במקומה, משמש לפונקציה אחרת לגמרי אך תפקידו העירוני נשאר, שכן הוא בניין בולט בקצה הרחוב בעל חזית סימטרית ראשית הפונה אל הרחוב האורכי. למעשה, רחוב הרצל הוא אחד הרחובות הבודדים בישראל בו ניצב בניין כנקודת ציון עירונית בקצה ציר ישר באופן מאוד ברור וסימטרי.

כבר כשנבנתה אחוזת בית היה ברור למייסדיה שבניית הגימנסיה בקצה הרחוב תמנע בעתיד את הרחבתו צפונה. רוב חברי ועד השכונה התנגדו למיקום זה, אולם חברת "גאולה", שהקצתה את קרקעות השכונה, דרשה שהגמנסיה תמוקם בראש הגבעה; וזאת, כדי שהנוסעים בדרך יפו ובמסילת הרכבת יוכלו להתרשם ממנה ומחשיבותו של החינוך ביישוב העברי.

בשנת 1949 הוצב ברחוב הרצל פינת רחוב דרך יפו הרמזור השני בארץ.[3]

במשך שנים רבות נחשב חלקו הצפוני של הרחוב למוקד המע"ר של תל אביב, אולם מאז שנות השמונים מקובל כי המע"ר נודד לכיוון ציר האיילון. כיום הרחוב, יחד עם רחוב נחלת בנימין ורחובות נוספים בסביבה הוא מרכז של שוק הטקסטיל ומצויות בו חנויות רבות העוסקות בבדים ובתחומים נוספים של עיצוב פנים וריהוט. כמו כן, קיימות בו חנויות רבות של ריהוט עתיק.

בתחילת המאה ה-21 השקיעה עיריית תל אביב-יפו מאמצים רבים לעידוד שימור המבנים ברחוב ובשנת 2011 גם הושלם שיפוץ של הרחוב עצמו שכלל תשתיות חדשות ופיתוח שטח. הרחוב חוצה מספר רחובות מרכזיים נוספים (מצפון לדרום):

אתרים ברחוב

  • מגדל שלום מאיר
  • בית עקיבא ויס
  • בית פולק
  • הקיוסק הראשון
  • פסז' פנסק - הפסז' הראשון בארץ ישראל, שנבנה בשנת 1925 על ידי מרדכי פנסק. בניין זה היה הבניין הראשון בעיר שנבנה מראש לתכלית מסחרית, לאחר שהוסר האיסור על קיום פעילות מסחרית בתחומי תל אביב. הבניין תוכנן על ידי יהודה מגידוביץ', וכלל שלוש קומות (לימים נבנתה קומה רביעית), הפונות לחצר פנימית. מלבד השימושים המסחריים כלל המבנה גם שני בתי קפה. לימים שכנה בבניין מערכת העיתון "ידיעות אחרונות". האטרקציה המרכזית הייתה המעלית הראשונה בארץ, "המעליה", שהייתה מעלית משא, ושרידיה ניצבים עד היום.
  • כנסיית פטרוס הקדוש - כנסייה שהוקמה בשנת 1894 על ידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית. היא שוכנת באבו כביר ונקראת "כנסית טביתא הקדושה" על שם נס הקמתה לתחייה של טביתא בידי פטרוס, במסורת הנוצרית (ביפו קיימות כנסיות נוספות על שם מסורת זאת). הכנסייה בנויה על שרידי בית קברות יהודי מהמאה השנייה עד למאה הרביעית לספירה, ולכן אחד הקברים מזוהה כקברה של אותה טביתא.
  • גני הטבע - קומפלקס הכולל גן זואולוגי וגן בוטני, המופעלים על ידי עיריית תל אביב (באמצעות חברת גני יהושע), לאחר שבמשך שנים הופעלו על ידי החברה להגנת הטבע.
  • בית הספר לטבע - בית ספר שהוקם על ידי דינה בנקלר בספטמבר 1986. בבית הספר מספר מרכזי למידה ייחודיים. גינה לימודית, המשמשת ללימודי חקלאות נמצאת בכניסה אליו וחממה מתקדמת נמצאת בחצר האחורית שלו. בית הספר מחולק לבית ספר יסודי (כיתות א'-ו') ולחטיבת ביניים (ז'-ט'), וסך הכול לומדים בו כ-700 תלמידים.
  • פארק החורשות - בדרום הרחוב, משני צדיו, ניצבות חורשות גדולות בשטח של כ-300 דונם. החורשה המזרחית נקראת גם "חורשת קריית שלום", והחורשה המערבית מוכרת גם כ"חורשת אבו כביר". החורשות כוללות את חורשת האלונים הוותיקה בשטח תל אביב, שרידי בוסתנים, עצי פרי, שרידים מהפרדסים שהקיפו את יפו ובריכות השקיה שלהם, אתר עתיקות ושלולית חורף. החורשות סבלו מהזנחה וב-2011 הוחל בשיקום הפארק. ב-2013 נפתח לקהל חלקו הדרומי.
  • בפינת הרחובות לילינבלום והרצל נמצא "בית שיף" אשר היום שוכן בן מוזיאון הרצלילינבלום להיסטוריה של הבנקאות בתל אביב.
תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב)רחוב אחד העםרחוב יהודה הלוירחוב ליליינבלוםבית הכנסת הגדול (תל אביב)שדרות רוטשילדמגדל שלום מאיררחוב אלנבירחוב נחלת בנימיןמוזיאון ההגנהמסילת הרכבת יפו-ירושליםדרך יפו-תל אביבבית דיזנגוףבית וייסנווה צדקמלון פלטיןבית רומנו (תל אביב)בית הסנהבית מניבית החולים ליולדות פרוידבית פולאקמגדל בנק דיסקונטHertzl street map.jpg

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רון חולדאי, "מי אתה, עקיבא אריה ויס?", בלוג ראש עיריית תל אביב-יפו, 18.3.2010.
  2. ^ תל אביב: זכרונות 1919 - 1939 / דניאל מטלון, פרויקט בן יהודה
  3. ^ נתי גבאי, הרמזור העברי הראשון, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, אוקטובר 2018
בארבי (מועדון)

מועדון הבארבי הוא מועדון הופעות רוק בתל אביב שהוקם בשנת 1994. המועדון נחשב לאחד ממועדוני הופעות הרוק הגדולים והידועים בישראל. בתחילת המאה ה-21 הקימו בעלי המועדון את חברת התקליטים בארבי רקורדס, שמוציאה לאור אלבומי הופעות הנערכות במועדון ואלבומי אולפן של אמנים שונים.

בית הספר לטבע, סביבה וחברה

בית הספר לטבע, סביבה וחברה הוא בית ספר השוכן ברחוב הרצל 155 בשכונת תל כביר בתל אביב. בית הספר לטבע הוקם על ידי דינה בנקלר בספטמבר 1986, אשר שימשה כמנהלת הראשונה של בית הספר וכיהנה בתפקיד עד 1996, אז החליפה אותה שרה קוך. בנובמבר 2007 הוחלפה קוך על ידי דפנה ברעם, המנהלת את בית הספר כיום.

בית הספר לטבע הוא בית ספר עירוני על - אזורי, ולומדים בו תלמידים מכל רחבי העיר. בית הספר מחולק לשני חלקים: בית ספר יסודי (כיתות א' - ו') וחטיבת ביניים (ז' - ט'). סך הכול לומדים בבית הספר כ-700 תלמידים ב-18 כיתות, 2 כיתות בשכבה.

בבית הספר מספר מרכזי למידה ייחודיים לו, המשמשים את תלמידי בית הספר. גינה לימודית, המשמשת ללימודי חקלאות נמצאת בכניסה לבית הספר וחממה מתקדמת נמצאת בחצר האחורית שלו. המעבדות שנמצאות בבית הספר לטבע נחשבות למתקדמות ומאובזרות במיוחד.

במבנה פעל בית חולים אשר טיפל בעיקר בחיילים. לאחר מכן, נסגר ומבנהו שימש את אוניברסיטת תל אביב. גובל בבית הספר הגן הבוטני המוכר כגני הטבע ומשמש כגן לימודי לתלמידים.

בית הספר נחשב לבית ספר "ירוק" המחנך לשמירה על הסביבה ותלמידיו משתתפים בפרויקטים חינוכיים בנושא איכות הסביבה. הם לוקחים חלק פעיל בהגברת המודעות הסביבתית בבית הספר ומחוצה לו.

בית וייס

בית וייס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס האב המייסד של תל אביב ויושב ראש הראשון של אחוזת בית.

בית פולאק

בית פולאק הוא מראשוני בתיה של תל אביב. הוא שוכן בפינת הרחובות הרצל ואחד העם, מול בית וייס.

גני הטבע (תל אביב)

גני הטבע הוא גן בוטני בשכונת אבו כביר בחלק ההיסטורי-חקלאי של יפו המייצג את חברות הצומח הים-תיכוני בישראל ומטרתו שימור הטבע העירוני האופייני לעיר תל אביב-יפו ולמישור החוף.

ב-2015 סגרה עיריית תל אביב-יפו את הגן הזואולוגי שפעל אף הוא במקום מקום המדינה.

אף שהגנים נחשבו בעבר מוסדות אוניברסיטאים, ומהם התפתחו החוגים לזואולוגיה ולבוטניקה של אוניברסיטת תל אביב, כשהוקם קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב, הוקמו לידו הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב והגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, ומהגנים באבו כביר הוסרה החסות האוניברסיטאית.

גובל בגן הבוטני בית הספר לטבע שתלמידיו חווים בזכות הגן התנסות בהחייאה, שימור, פיתוח, הפצה והנגשה של בתי גידול של טבע עירוני.

לאחר הקמתו ובשנים בהם פעלו במלואם, גני הטבע בדרום תל אביב שכללו את הגן הזואולוגי, את הגן הבוטני ובית חולים קטן לבעלי חיים, היוו מערך חינוכי, ציבורי ואקולוגי וגם אתר נופש וריאה ירוקה בשטח של כ־16 דונם.

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל. במקור, הוקמה ביפו ב־1905, וכיום הגימנסיה היא חטיבת ביניים ובית ספר תיכון ברחוב ז'בוטינסקי אשר בצפון מרכז תל אביב. המקום משמש גם כמרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ושל בית הספר לבגרות ופסיכומטרי של יואל גבע. מנהל בית הספר הוא ד"ר זאב דגני. מספר התלמידים בבית הספר, נכון לשנת 2018, הוא 1,520.

על מורי הגימנסיה נמנו אישים כמו חיים בוגרשוב, דבורה אילון סרני, צבי נשרי, ישראל דושמן ועוד.

ברשימת בוגרי הגימנסיה ניתן למצוא מספר רב של אנשים מעמודי התווך בחברה הישראלית, ובהם משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, שהיה בוגר מחזור א' של הגימנסיה.

הקיוסק הראשון של תל אביב

הקיוסק הראשון של תל אביב הוקם בשנת 1910 בצומת הרחובות שדרות רוטשילד והרצל, והיה פורץ-הדרך של העיר תל אביב, בדרכה מפרוור שקט למרכז הכלכלי של המדינה.

בתחילה סירב ועד העיר להקמת הקיוסק, משום שאחוזת בית הייתה אמורה להיות שכונה ללא בתי עסק, אך לבסוף בישיבת ועד תל אביב בא' בסיוון תר"ע אושרה פתיחת קיוסק קטן, בתנאי שמידותיו של המבנה יהיו 2 על 2 מטרים, שימכרו בו רק משקאות קלים, והוא ייסגר בשעה 11 בלילה. רק לאחר מכן התיר הוועד למכור במקום גם משקאות חריפים. זה היה הקיוסק הראשון והיחיד בתל אביב עד שנת 1920, עת הוקמו שני קיוסקים נוספים.

את הקיוסק בנה אדם בשם קסילוב, ותכנן אותו האדריכל יוסף ברסקי. הוא נבנה בצורת משושה, והיה עשוי מעץ. לידו הוקם הפנס הראשון בתל אביב. הקיוסק נבנה ליד ביתו של מייסד העיר תל אביב וראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף.

בקיוסק הוגשו משקה גזוז, מיץ צוף וברד מתוק. הקיוסק שימש כמקום מפגש מרכזי, וכן כנקודת יציאה למפגשים רומנטיים.

בשנות ה-20 מכר קיסילוב את הקיוסק לסוחר בשם פוגל. פוגל נרצח בשנות ה-30, והזכויות להפעלת המקום נרכשו על ידי האחים שור. לאחר מותם של האחים חזרו זכויות ההפעלה לעיריית תל אביב.

בימי העלייה הרביעית נפתחו בתל אביב קיוסקים רבים, ועלייה זו אף כונתה "עליית הקיוסקים".

בשנת 1989 נהרס הקיוסק לגמרי. לאחר שיחזור שלו ובנייתו מחדש נפתח שוב בשנת 2004 ובו הוצג חלק מהתפריט הנוסטלגי של פעם.

הרצל (פירושונים)

השם הרצל (בגרמנית: Herzl) הוא שם משפחה שפירושו בעברית "לב קטן". שם זה ידוע כשם משפחתו של בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. ברבות השנים הפך שם זה לשם פרטי נפוץ בישראל, וכן נקראו על שמו מוסדות ואתרים רבים.

האם התכוונתם ל...

הרצלילינבלום

הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית הוא מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב ובארץ ישראל. המוזיאון הוקם בתל אביב על ידי בנק דיסקונט. המוזיאון נסגר בסוף יוני 2019 עקב ירידה במספר המבקרים ועלויות תחזוקה גבוהות שנאמדו בכ10 מיליון ש"ח בשנה. מאז פתיחתו ביקרו במוזיאון כ-700 אלף מבקרים.

השוד ברחוב הרצל (1942)

השוד ברחוב הרצל היה מעשה שוד שבוצע על ידי הלח"י במרכז תל אביב בשנת 1942. השוד נכשל ומבצעיו נתפסו, אך במנוסתם רדפו אחריהם שוטרים שהרגו שני יהודים מן הקהל שרדפו אחריהם גם הם.

כבר מתקופתה הראשונה של מחתרת הלח"י, בעת שנקראה עדיין "אצ"ל בישראל", נקטה מחתרת הלח"י בדרך של ביצוע מעשי שוד כדי לממן את פעולותיה הפעולה הראשונה, השוד בבנק אפ"ק, התרחשה ב-16 בספטמבר 1940, ובמסגרתה שדדו אנשי הלח"י, לאור היום, סכום כסף רב בבנק אנגלו-פלשתינה (כיום בנק לאומי לישראל), בסניף הבנק ברחוב בן יהודה בתל אביב. בקיץ 1941 אזלו כספי השוד בבנק אפ"ק. חלקם הוצאו לקיום מנגנון הלח"י וחלקם לאימונים ולמבצעים. הלח"י החליט על ביצוע שוד נוסף. היעד היה "הבנק הערבי" בירושלים. ב-15 ביולי 1941. הפעולה סוכלה על ידי שוטרים בריטים ואחד ממבצעיה נתפס.

בראשית שנת 1942, חודש לפני הירצחו של אברהם שטרן (יאיר), ניסה הלח"י לבצע שוד נוסף, ניסיון שכשל וגרם לתוצאות טרגיות. ב-9 בינואר 1942 התנפלו שני אנשי לח"י על פקיד המשביר המרכזי, בשעה שיצא מסניף בנק הפועלים ברחוב הרצל בתל אביב, חטפו מידיו תיק ובו 1,000 לירות וניסו להימלט. הקהל שהיה במקום פתח במרדף אחרי השודדים. אחד מהם, שנמלט לסמטאות נוה צדק, נתפס על ידי שוטרים בריטים. השני נמלט אל תוך המחסן של קולנוע עדן. במהלך המרדף במחסן קולנוע עדן, בניסיון לפגוע בנרדף, ירה השוטר הבריטי לתוך הקהל והרג שנים. שני ההרוגים היו מתתיהו פדרמן נהג קטר בן 19, בן יחיד להוריו, ואברהם בן אברהם גר צדק בן ארבעים, סבל באגד, שהניח אחריו שישה ילדים ואישה בהריון.

שני אנשי לח"י שנתפסו היו יהושע בקר בן 21 וניסים ראובן בן 19. ב-23 בינואר 1942 הובאו השניים בפני שופט חוקר, שפסק כי יש להעמיד את השניים לדין על עבירות של שוד ורצח. משפטם החל בבית המשפט בירושלים ב-25 בפברואר בפני שני שופטים בריטים והשופט היהודי מני. הסנגור היה עורך הדין מקס קריצמן, מעורכי הדין הידועים בארץ ישראל באותה עת, שהיה סנגורם של רבים מאסירי המחתרות. ב-8 במרץ הרשיע בית המשפט את הנאשמים. נסים ראובן נדון ל-14 שנות מאסר ועל יהושע בקר הוטל עונש מוות. ערעורם בפני בית המשפט העליון המנדטורי, בהרכב של שני שופטים בריטים והשופט היהודי גד פרומקין, נשמע עוד באותו חודש ונדחה. בני משפחתו של יהושע בקר השתדלו למען הצלת חייו, ובעת שהנציב העליון נסע לאנגליה, חתם סגנו וממלא מקומו ב-21 באפריל 1942 על המרת עונשו למאסר עולם והוא נכלא בכלא עכו. הוא היה בין האסירים שנמלטו מכלא עכו במהלך הפריצה לכלא עכו ב-4 במאי 1947, והסתתר עד קום המדינה. לימים החליף את שמו ליהושע ישראלי.

נסים ראובן ("ניצ'קו") ברח ב-20 בפברואר 1948 ביחד עם 11 אסירי לח"י ואצ"ל מבית הסוהר המרכזי בירושלים דרך מנהרה שנחפרה למערכת הביוב.

יחזקאל דנין (סוכובולסקי)

יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.

מגדל בנק דיסקונט

מגדל בנק דיסקונט הוא מגדל משרדים השוכן במפגש רחוב הרצל ורחוב יהודה הלוי בתל אביב-יפו, ומשמש כמשכנה של הנהלת בנק דיסקונט לישראל.

מגדל שלום מאיר

מגדל שלום מאיר (בקיצור מגדל שלום, ידוע גם בשם העממי "כלבו שלום"), הוא בניין גדול בעל עירוב שימושים, המפורסם בישראל בשל היותו גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל. נחנך בשנת 1965 בקצה רחוב הרצל, במקומו של המבנה הישן של הגימנסיה העברית "הרצליה" שנהרס. בעת חנוכתו היה המבנה הגבוה ביותר במזרח התיכון ובאסיה, אפריקה ואוקיאניה. גובהו היה כ-123 מטרים.

לאחר שיפוץ ובניית תוספת לחלקו העליון בין השנים 2003–2004, גובהו מגיע לכ-129 מטרים ב-34 קומות. תוספת בנייה זו הסבה את קומותיו העליונות למגורים והוסיפה בריכת שחיה פרטית על גג המגדל בפינתו הדרום מערבית. בסיס המגדל מכיל קומת מסחר.

מעלית

מַעֲלִית (באנגלית אמריקאית: Elevator, באנגלית בריטית: Lift) היא מתקן תעבורה שנועד להעביר אנשים, ציוד וסחורה בצורה אנכית. המעליות כיום מורכבות מתא שסביבו חלל סגור הנקרא פּיר.

פסז' פנסק

פסז' פֶּנְסְק היה המרכז המסחרי הראשון בתל אביב, תחת קורת גג אחת והמבנה הראשון שהותקנה בו מעלית. הפסז' תוכנן על ידי מהנדס העיר הראשון של תל אביב, יהודה מגידוביץ, ובשנת 1925 נבנה על ידי היהודי-פולני מאמריקה, מרדכי (צבי אריה) פנסק. הקבלן היה שמואל וילסון. פסז' פנסק בנוי בסגנון אקלקטי, סגנון מעורב המשלב בנייה אירופית עם מאפיינים מזרחיים. הפסז' נמצא ברחוב הרצל מספר 16, מול הרצלילינבלום.

פסז' פנסק בנוי בצורת ריבוע סביב חצר פנימית מרוצפת. בחצר המבנה, בן שלוש הקומות, פעלה "מעליה", מעלית פריזאית עשויה ברזל ודלתות רשתות, חשופה ובראשה צריח מעוצב כיפת ברזל המזכירה גג צרפתי. על הגג הייתה מסעדה וגינת גג בשם "השרון". מאוחר יותר התווספה קומה רביעית, כשעוד היה נדיר למצוא באזור בתים בגובה כזה.

על חזית הבניין, מכיוון רחוב הרצל, מסותתת הכתובת "פסג' פנסק" בעברית ו-"PENSAKS PASSAGE" באנגלית.

המבנה נמצא במגרש השייך למתחם אחוזת בית, אך לא הוגרל ונשאר ריק עד לשנת 1925. בעבר שימש הבניין לחנויות, למסחר ולבתי מלאכה ובתקופות מסוימות אף שכנו בו מערכות עיתונים שונות (ביניהם ידיעות אחרונות והצופה).

כיום הקומות העליונות מושכרות כדירות (מחולקות) עם תקרות גבוהות ורצפות מקושטות. קומת הקרקע היא מסחרית, כוללת חנויות בגדים.

רחוב הרצל

כמעט בכל עיר בישראל קיים רחוב על שמו של בנימין זאב הרצל. מקצתם הם צירי תנועה חשובים או רחובות בעלי ערך היסטורי רב.

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.