רחוב אבן גבירול

רחוב אִבְּן גַבִּירוֹל הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול. הוא אחד הרחובות המרכזיים של העיר וכיוונו הכללי הוא מדרום לצפון. הרחוב הוא המשכו הצפוני של רחוב יהודה הלוי והוא מסתיים מצפון לנחל הירקון בצפון העיר.

שלט רחוב.svg
רח' אבן גבירול
Ibn GabirolSt.
HPIM2097
רחוב אבן גבירול (2004) המשקיף על שרידי כפר סומייל, בניין העירייה וגן העיר
עיר תל אביב
רובע 1, 3, 4, 6
שכונה מרכז העיר, קריית מאיר, הצפון הישן, כוכב הצפון
קרוי על שם שלמה אבן גבירול, משורר ופילוסוף יהודי
קואורדינטות 32°04′58″N 34°46′53″E / 32.082903°N 34.781256°E
Tel aviv22
רחוב אבן גבירול נמתח מסמוך למגדל דניאל פריש בצידה הימני של התמונה לכיוון תחנת הכוח רדינג (למעלה)

מבנה

רחוב אבן גבירול חוצה את החלק המרכזי של תל אביב, כ-1,200 מטרים מזרחית לים התיכון, וכ-1,000–1,300 מטר מערבית לנתיבי איילון. הרחוב מהווה גם גבול בין רובעי העיר, בין אזור הצפון הישן ממערב שנבנה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 והצפון החדש ממזרח אשר נבנה לאחר קום מדינת ישראל. הרחוב נחשב על כן לגבולה המזרחי, יחד עם דרך בגין, של העיר הלבנה והוא היווה גם את גבולה המזרחי של תוכנית גדס.

תוואי הרחוב קיים עוד מתחילת המאה ה-20 כדרך עפר המחברת בין יפו והכפר סומייל. חלקו הדרומי של הרחוב שהיה המשך לרחוב יהודה הלוי, נקרא כך עד שנות ה-50 ומאוחר יותר שונה שמו לאבן גבירול, משורר נוסף של תור הזהב של יהדות ספרד.

הרחוב הוא רחוב דו-מסלולי, ובכל אחד ממסלוליו שלושה נתיבים. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי, ויש בו חנויות לכל אורכו. בזכות רוחבו עבר ברחוב פעמים אחדות מצעד צה"ל, וכן נערכו בו העדלאידע, מצעד הגאווה ואירועים מיוחדים נוספים.

בשנים 2006 עד 2010 עבר הרחוב שיפוץ כללי אשר במסגרתו הועברו מערכות תשתית עירוניות מעמודי חשמל וטלפון למערכות תת-קרקעיות, נחנכו שבילי אופניים וניטעו עצים חדשים.

בתוכניות המקורית של הרכבת הקלה בתל אביב אמור לעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה מברחוב אבן גבירול ולתפוס חלק מרוחבו של הרחוב. עיריית תל אביב עמדה על כך שקו הרכבת יפעל כרכבת תחתית מתחת לרחוב, ומשרד האוצר התנגד לכך בגלל העלות הגבוהה. בדצמבר 2011 החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי על קווי הפרויקט בעיר תל אביב להיות תת-קרקעיים, בין היתר גם הקו הירוק.[1]

רחובות נחתכים

רחוב אבן גבירול נפגש עם מספר רב של רחובות ראשיים בעיר, ובהם (מדרום לצפון):

ככרות

מספר כיכרות גדולות מצויות לאורך הרחוב ובהן (מדרום לצפון):

  • כיכר רבין (לשעבר כיכר מלכי ישראל) - בפינת רחוב פרישמן ושדרות בן-גוריון
  • כיכר מוגננת ע"ש משפחת פרוכטר - בפינת שדרות נורדאו ורחוב הבשן
  • כיכר מילאנו - בפינת רחוב יהודה המכבי

בנייני הרחוב מעוצבים באופן כמעט אחיד: קומת חנויות ומעליה שלוש קומות של דירות מגורים - צורה פשטנית למדי שאינה דומה לסגנון הבינלאומי שבו התאפיינו בתי מגורים רבים של תל אביב עד להתרחבותה מזרחה. האחידות בולטת במיוחד בתכנון האכסדרה, שורת העמודים, הניצבת מתחת לקומת הבניין הראשונה בקומת הקרקע בסמוך לחנויות. תכנון זה מאפשר להולך רגל לצעוד ברובו של הרחוב עם הגנה מפני תנאי מזג האוויר.

רבים מהבניינים ברחוב נבנו בשנות ה-50 ובשנות ה-60, אך עלות הדיור בהם גבוהה בשל מרכזיותו של האזור, הקוסם לצעירים רבים. לאורך הרחוב פזורים גם בנייני משרדים אחדים, ובהם משרדי חברת הביטוח "אליהו" (בקצהו הדרומי), בית וואלה!, "מגדל המאה" ובית עיריית תל אביב-יפו.

אתרים חשובים לאורך הרחוב (מדרום לצפון)

גלריה

31.03.09 Tel Aviv 092 Ibn Gvirol north

מבט ממתחם גן העיר צפונה

31.03.09 Tel Aviv 091 Ibn Gvirol South

מבט ממתחם גן העיר דרומה

Tel-aviv-010

כיכר רבין ורחוב אבן גבירול מעבר לו

Bracha Fuld

מראה בחלקו הדרומי של הרחוב

YarkonBridge

גשר בר יהודה עליו חוצה רחוב אבן גבירול את הירקון

Walla! House 01

בית וואלה בפינת רחוב פנקס

מפות האזור

כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
אנדרטה לשואה ולתקומהשדרות ח"ןכיכר מסריקשדרות בן-גוריוןשדרות דוד המלךרחוב אבן גבירולכיכר רביןגן העיר (תל אביב)‏בית עיריית תל אביב-יפורחוב גורדוןרחוב שלמה המלךרחוב פרישמןהלל צייטליןרחוב דוד בלוךקריית מאירKikar Rabin map.jpg

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת

מתחם הבימה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
שדרות רוטשילדרחוב אחד העםשדרות בן ציוןה'תרס"טרחוב דיזנגוףברוניסלב הוברמןשדרות ח"ןבית ציוני אמריקהרחוב אבן גבירולהיכל התרבותהבימהביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננוגן יעקברחוב יהודה הלוירחוב קפלןארטורו טוסקניניחיים חיסיןאלכסנדר מרמורקמתחם הבימהבית אליהוHabima Square.jpg
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הפרויקט הגדול ביותר בישראל יוצא לדרך, באתר משרד התחבורה
אנדרטה לשואה ולתקומה

ה"אנדרטה לשואה ולתקומה" היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי יגאל תומרקין, המוצבת בכיכר רבין בתל אביב-יפו, ואשר נחנכה בשנת 1975. בשנים הראשונות לאחר הקמתה, שימשה האנדרטה כמקום שבו נערך הטקס המרכזי לציון יום השואה בעיר.

בית עיריית תל אביב-יפו

בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.

בית ציוני אמריקה

בית ציוֹני אמריקה הוא מרכז תרבות ברחוב אבן גבירול פינת רחוב דניאל פריש (פריש היה נשיא ארגון ציוני אמריקה ב-1949) בתל אביב.

הבניין נוסד ביוזמת ההסתדרות הציונית בארצות הברית בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 והיה לאחד ממרכזי התרבות הראשונים בעיר. במקור נועד המוסד להתקיים כבית תרבות לשרות ציבור דוברי האנגלית ובעבר אף פעלו במקום האולפנים לעברית של עיריית תל אביב.

הבניין תוכנן על ידי האדריכל מאיר הורמן, שבעקבות קשריו עם ארגון ציוני אמריקה, תיכנן מספר פרויקטים לארגון, ובהם גם את כפר סילבר.

גן העיר (תל אביב)

גן העיר, או בשמו הקודם "גן הדסה", הוא מתחם הנמצא בין הרחובות אבן גבירול, הדסה ושדרות בן-גוריון בתל אביב, מצפון לכיכר רבין. המתחם כולל מרכז קניות, מגדל מגורים וגן ציבורי. בעבר שכן בשטח זה גן החיות של תל אביב והייתה תוכנית להקים בו את בית החולים העירוני הדסה.

גשר אוסישקין

גשר אוסישקין הוא כינויו של גשר על נחל ירקון, השוכן בסמוך לגשר בר-יהודה שלאורך רחוב אבן גבירול בתל אביב. הגשר זכה בשמו על שם רחוב אוסישקין אליו הוא מוביל.

גשר בר-יהודה

גשר בר-יהודה הוא גשר על נחל הירקון לאורך רחוב אבן גבירול בתל אביב, הקרוי על שמו של ישראל בר-יהודה, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

האנדרטה לזכר יצחק רבין

האנדרטה לזכר יצחק רבין הוקמה באתר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין בסמוך לגרם המדרגות של בניין עיריית תל אביב, מצפון לכיכר מלכי ישראל, שלאחר הירצחו נקראה על שמו כיכר רבין.

הצפון החדש

הצפון החדש הוא כינוי לחלקה של העיר תל אביב-יפו, המשתרע בין רחוב אבן גבירול ממערב, לנתיבי איילון ממזרח, ובין נחל הירקון מצפון לשדרות שאול המלך מדרום. חלק זה חופף לרובע 4 של העיר, ובשנת 2008 מנתה אוכלוסייתו 42,746 תושבים, שהיו 11.1% מכלל תושבי העיר.

כינוי זה לאזור אינו רווח למרות שהוא השם הרשמי של הרובע והוא מכונה לרוב "הצפון הישן" בטעות או נתפש כחלק ממרכז העיר. מקור שמו של האזור באבחנה בינו לבין הצפון הישן של תל אביב, המשתרע מצידו המערבי של רחוב אבן גבירול - רובע 3. במשך שנים רבות, החל משנות ה-30 של המאה ה-20, התפתחה העיר בהתאם לתוכנית גדס, בעיקר לכיוון צפון, היינו לאורך חופי הים התיכון, ועד למרחק של כקילומטר ממנו. תוכניות המתאר לצפון החדש הוכנו עוד קודם, בסוף שנות ה-40, בהשראת תוכנית גדס אולם היצע הקרקעות שלפני מלחמת העצמאות איפשר בנייה מוגבלת ביותר באזור. בתחום שטח הרובע שכנו הכפרים הערביים סומייל וג'מאסין אל ע'רבי, ובדרומו עובדו עד שנות ה-40 שדותיה של המושבה הטמפלרית שרונה. השכונה התל אביבית היחידה שהוקמה בשטח זה עוד לפני הקמת המדינה הייתה קריית מאיר, סמוך למקומה של כיכר רבין של היום.

הבנייה באזור זה החלה מ-1948 ונמשכה באופן אינטנסיבי עד שנות ה-80, אז מצאי הקרקעות הפנויות בה כבר הפך דל. עיקר הבנייה מאז שנות ה-80 ועד היום היא של מגדלי מגורים, שהאחרונים שבהם מתנשאים כבר מעל ל-30 קומות. במהלך שנות ה-50 גם נבנו לאורך הגבול המערבי של הצפון החדש בנייני רחוב אבן גבירול בעלי האכסדרה המסחרית הארוכה. החלק שממערב לרחוב זכה לשם "הצפון הישן" האזור החדש היה ל"צפון החדש" ואילו השכונות שמצפון לירקון, אשר ניצניהם החלו גם הם בשנות ה-50 כונו שכונות עבר הירקון. מסיבות אלו המושג "צפון תל אביב" השתנה עם השנים ונתון גם היום לפרשנות.

הבנייה בצפון החדש מיועדת בעיקרה למגורים והיא כוללת גם את השכונות שבין דרך נמיר לנתיבי איילון - שכונת בבלי, גבעת עמל ופארק צמרת. מגדלי מגורים ראשונים - מגדלי דוד נבנו במהלך שנות ה-70. דרומו של האזור, בסמוך למתחם הקריה בשדרות שאול המלך וברחוב ויצמן, הוא חלק מהמע"ר של תל אביב. באזור זה נמצאים גם מבני ציבור חשובים ופונקציות מטרופוליניות נוספות, ובהם המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מוזיאון תל אביב, המשכן לאמנויות הבמה, ספריית בית אריאלה ובתי המשפט. בחלקו המזרחי של אזור זה שוכנים תחנת הרכבת תל אביב מרכז ומסוף 2000.

מעבר לכך מצומצם היקף השימוש המסחרי והציבורי באזור. חזית מסחרית משמעותית קיימת רק בכיכר המדינה השוכן בסמוך למרכזו הגאוגרפי של האזור, ובחלקו המזרחי של רחוב יהודה המכבי; ואזור ובו מספר בניני משרדים שוכן בחלקו המערבי של רחוב ארלוזורוב. עם אלה נמנים מגדל המאה, בית הוועד הפועל של ההסתדרות, בניין קופת חולים כללית ומגדלי שקל.

אופי הבנייה של הצפון החדש מגוון, וככלל רחובותיו רחבים באופן משמעותי ביחס לאלה של הצפון הישן. מרבית הבנייה היא בנייני מגורים בני 4-5 קומות, בדומה לאזוריה הוותיקים יותר של העיר אך על מגרשים הגדולים בכ-50% מן המגרשים של הצפון הישן ולב תל אביב; אולם החל משנות ה-80 ובמידה ניכרת גם כיום, ניכרת בו בנייה משמעותית של מגדלי מגורים, וכן בתים צמודי קרקע במספר שכונות קטנות וברחובות מסוימים.

כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול. הכיכר נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל, ושמה הוסב לכיכר רבין לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנרצח בשוליה בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא משמשת לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. הצורך באבטחה מוגברת שנוצר בעקבות פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבטחה שהיה קושי לבצעה בכיכר הפתוחה לכל עבר, הועברו אחדים מאירועי הכיכר למקומות קלים יותר לאבטחה. עם הירידה בפיגועי ההתאבדות, חזרו לכיכר האירועים ההמוניים דוגמת "שבוע הספר העברי", תחת אבטחה היקפית כבדה.

על תפקידה של הכיכר בעיצוב המרחב הציבורי הישראלי נעשה סרט תיעודי בשם "הזירה".

לונדון מיניסטורס

"לונדון מיניסטורס" (בעבר "לונדון מיניסטור") הוא מרכז מסחרי הנמצא בפינת הרחובות שאול המלך ואבן גבירול במרכז תל אביב, בקומה הראשונה ובמרתף של "בית נאות אביב".

המרכז נבנה בשנת 1972 ותוכנן על ידי האדריכלים בנימין אידלסון, יעקב הרץ וגרשון צפור. בשל חילופי בעלויות, תכנון המגדל נעשה בנפרד מתכנון המסחר על ידי אדריכל ברוך משולם. במהלך בניית הקומפלקס נהרג אחד מפועלי הבניין.

המרכז הוא קומפלקס עירוב שימושים הכולל בתוכו מוסד תרבותי (מועדון צוותא ובעבר גם להקת בת-דור), מרכז מסחרי המכיל חנויות ומסעדות ומעליו שתי קומות של משרדים. מעל קומות אלה בנוי בניין מגורים בן 15 קומות אשר היה אחד ממגדלי המגורים הראשונים בארץ שנבנו כ"מגדל יוקרה".

לאחדות מהחנויות שבמרכז המסחרי יש גישה ישירות מהרחוב, אך אל מרביתן ניתן להגיע רק לאחר כניסה בשערי המרכז המסחרי. מבנה זה גרם לסכסוך בין עיריית תל אביב ובין בעלי החנויות במתחם, בשאלה האם השטח הציבורי שבתוך המרכז המסחרי הוא בגדר רחוב. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב נדחתה עמדת העירייה, ונקבע שהשטח הציבורי אינו בגדר רחוב, משום שאינו מקום פתוח.ב-16 במאי 1993 פרצה שריפה במקום בעקבות דליפת גז והבניין שוקם ושופץ בשנת 1994.

בתוך הבניין מספר עסקים ותיקים כמו מסעדת "פם פם" חנות המתנות "מונוגרמה" וצוותא.

ליל וינגייט

ליל וינגייט הוא שמה של אחת מהפעולות הגדולות של תנועת המרי העברי בתל אביב, שנערכה בליל שבין ה-24 וה-25 במרץ 1946, ונועדה להוריד מעפילים בחוף תל ברוך וליצור הפגנת כוח פומבית של כוח המגן העברי בתל אביב.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק

הקו הירוק הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השני שנחנך מבין קווי המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. מסלולו צפוי לעבור מחולון וראשון לציון דרך תל אביב-יפו עד הרצליה. על-פי התכנון הוא יעבור ברובו בדרך עילית, אך במרכזו באזור תל אביב הוא צפוי להיות תחתי, בין שדרות הר ציון לקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול.אורכו של הקו הוא כ-39 קילומטר במצבו הסופי, מתוכם 4.6 קילומטרים בשתי מנהרות מקבילות ו-34 קילומטר עיליים. הוא צפוי להתפרס על ארבע ערים וב-62 תחנות, מתוכן ארבע תת-קרקעיות.

סומייל

סומייל או אל-מסעודיה (ערבית: صميل או المسعوديّة ; מתועתק גם כ"צומייל", "צומיל" או "סומיל") היה כפר ערבי שהתקיים במישור החוף, והחל משנות ה-30 נכלל בעיר תל אביב. תושביו, מהגרים, רובם פלאחים מצרים - חמולת צראפי וחמולת דג'אברה (אבו ג'ברא), מעוטם בדווים מחצי האי סיני ובודדים, חורנים מן החורן.[דרוש מקור] לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת תושביו התיישבה בשטחו אוכלוסייה יהודית. נראה כי מקור שמו של כפר סומייל בא מהמילה הערבית "צומיל", שפירושה אדמה יבשה; ישנם הרואים בכך רמיזה למיקומו של הכפר על רכס הכורכר הרם, אשר שרידיו עדיין ניכרים בפינת רחוב ארלוזורוב ורחוב אבן גבירול שבתל אביב.

פיצה פצה

"פיצה פצה" היא פיצריה ותיקה בתל אביב, שהתפרסמה בזכות היותה אחד העסקים הראשונים בארץ שהעסיק עובדים בעלי מוגבלויות בולטות לעין.

הפיצריה הוקמה על ידי סוזאנה ושלומי סלומון, שלמדו בישול באיטליה והקימו מאוחר יותר גם את המסעדה "Amore Mio" הסמוכה. "פיצה פצה" היא אחת המסעדות הוותיקות במרכז רחוב אבן גבירול, שהתפתח מאז שנות ה-90 כמרכז תוסס של מסעדות רבות. בתחילת שנות ה-90 פנו אליהם במקרה נציגי פרויקט "תעסוקה בדרך אחרת" של אקים, הפועלים לשלב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעבודות שונות, בעקבות מודעת דרושים כללית שפרסמו.

תחילה העסיקה הפיצריה צעירה אחת עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשטיפת כלים, אולם לאחר מספר שבועות החליטו לאפשר לה גם למלצר. עם הזמן לקוחות שמצאו עניין במסעדה בה מועסקים בעלי מוגבלות חזרו אליה, גם מסיבה זו. צוות המלצרים המוגבלים גדל עם הזמן, והפיצריה הפכה לשם דבר.

בעלי המסעדה זכו לאות "בזכות" מטעם אקים, והמסעדה ממשיכה להעסיק מלצרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

צוותא

מועדון צוותא בתל אביב הוא מהמרכזים הוותיקים לאירועי תרבות ואמנות. "צוותא" הוקם כ"מרכז לתרבות מתקדמת" על ידי השומר הצעיר כזרוע אמנותית לביטוי ערכי התנועה, לצד מפ"ם בפוליטיקה והקיבוץ הארצי בפיתוח הקיבוצים בארץ. המשורר אברהם שלונסקי היה הוגה הרעיון וממייסדיו ופעיליו המרכזיים של "צוותא". בחודש פברואר 1972 עבר מועדון "צוותא" למשכנו הנוכחי ברחוב אבן גבירול 30 (בניין לונדון מיניסטורס). הצייר יחזקאל קמחי עיצב את הסמל של "צוותא".

אנשי "צוותא", מגדירים את מסגרתם כ"מרכז לתרבות מתקדמת". המרכז משמש במה להופעות בידור, תיאטרון ומוזיקה, לצד פעילויות תרבות ואמנות שונות ומגוונות. במקום ישנם שני אולמות בהם מתקיימים כ-90 אירועים בחודש.

ארכיון "צוותא" נמצא בארכיון המרכזי של השומר הצעיר, ארכיון יד יערי בגבעת חביבה.

קולנוע גת

קולנוע גת היה בית קולנוע בעל אולם אחד גדול תת-קרקעי במרכז תל אביב, בפינת הרחובות אבן גבירול וציטלין. בית הקולנוע הוקם בשנת 1957, ומאז עבד באותה מתכונת - סרט אחד או שניים, המוצגים על פני מספר שבועות או חודשים בהתאם להצלחתם. כמו כן בבית הקולנוע התקיימו אירועים מיוחדים: פרמיירות לסרטים חדשים ולסדרות שונות, "גאלות" (הקרנות מיוחדות לעיתונאים) וכו'. גת נחשב לבית קולנוע איכותי ברמת ההקרנה והסאונד וגם באיכות הסרטים המוצגים בו.

קולנוע גת מוזכר בשירו של מתי כספי "יום שישי חזר" שאת מילותיו כתב אהוד מנור, שפקד את הקולנוע בימי שישי דרך קבע. שם הקולנוע שונה ל"רב חן גת" ושייך לרשת רב חן. עקב שיקולים כלכליים במאי 2015 נסגר בית הקולנוע, ההקרנה האחרונה התקיימה ב-25 במאי 2015.

כיום יש שם סניף של "סופר פארם".

קריית מאיר

קריית מאיר היא שכונה קטנה במרכז תל אביב שנבנתה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. השכונה כללה שנים עשר בניינים במבנן המוקף כיום ברחובות אבן גבירול, צייטלין, דובנוב ומאנה, דרום מזרחית לכיכר רבין.

היוזמה להקמת השכונה הייתה יוזמה פרטית של שלום פחטר, עסקן עירוני שנואש מהבירוקרטיה בעיריית תל אביב. את מתאר השכונה תכננו אויגן שטולצר ויהודית סגל.

רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)

רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב (הידוע גם בשם קינג ג'ורג') הוא אחד מהרחובות המרכזיים בעיר. הרחוב משתרע מכיכר מסריק בצפון ועד כיכר מגן דוד בדרום, שם הוא נפגש עם הרחובות אלנבי ושינקין, שוק בצלאל, שוק הכרמל ומדרחוב נחלת בנימין. הרחוב נקרא על שמו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת בתקופת המנדט הבריטי.

עד לרכישת אדמות האזור, נקראה הדרך עליה הוקם הרחוב "דרך סומייל" היות שהיה זה הציר המקשר בין יפו ובין הכפר ששרידיו מצויים כיום לצד רחוב אבן גבירול. לאחר שנרכשו קרקעות האזור בידי יהודים בראשית שנות ה-20, נקרא "רחוב הכרמל", ובשנת 1935 שונה שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג' החמישי, לרגל יובל הכסף למלכותו של מלך בריטניה. עם קום המדינה הושאר שמו של הרחוב על כנו, אך בשילוט הודגש כי בימי מלכותו ניתנה הצהרת בלפור. קטע הרחוב המערבי לאלנבי נקרא עדיין "רחוב הכרמל" ובו גם נמצא שוק הכרמל.

ברחוב מרכז מסחרי שוקק חיים, לאורכו חנויות רבות, מסעדות ובתי קפה, והוא סמוך לשני שווקים ולמרכזי הקניות ברחוב דיזנגוף.

שדרות שאול המלך (תל אביב)

שדרות שאול המלך הן שדרה ראשית במרכז תל אביב על שמו של שאול מלך ישראל. הרחוב הוא ציר תנועה מרכזי המחבר מצומת הדרכים בגין-ז'בוטינסקי ודרך נמיר במזרח ועד רחוב אבן גבירול במערב. הרחוב מאופיין בעיקר בבנייה של רצף מבני ציבור, חלקם בסגנון הברוטליסטי, ומעט מבני מגורים ומסחר בקצהו המערבי. רוב חלקו הדרומי של הרחוב הוא חומתה הצפונית של הקריה ובה שער אחד ראשי "שער שאול המלך".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.