רחבעם זאבי

רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי (20 ביוני 1926 - 17 באוקטובר 2001; ח' בתמוז ה'תרפ"ו - ל' בתשרי ה'תשס"ב) היה אלוף בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי. נושא דגל הטרנספר בשיח הציבורי הישראלי בשנות ה-90 של המאה ה-20. ב-2001 נרצח על ידי שלושה מתנקשים פלסטינים, אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין. בעת הירצחו היה שר התיירות בממשלת ישראל, וחבר כנסת מטעם מפלגת מולדת בסיעת האיחוד הלאומי.

רחבעם זאבי
Gandi 1
רחבעם זאבי בראשית שנות ה-90
לידה 20 ביוני 1926
ירושלים, ארץ ישראל המנדט הבריטי
נרצח 17 באוקטובר 2001 (בגיל 75)
מלון הייאט, ירושלים, ישראל ישראל
מדינה ישראל  ישראל
מקום קבורה בית הקברות הצבאי בהר הרצל, ירושלים
סיעה מולדת, האיחוד הלאומי,
איחוד לאומי-ישראל ביתנו
שר התיירות ה־10
7 במרץ 200117 באוקטובר 2001
(32 שבועות ויום)
שר בלי תיק
5 בפברואר 199121 בינואר 1992
(50 שבועות ויום)
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198817 באוקטובר 2001
(12 שנים)
כנסות 12 - 15
תפקידים בולטים

תולדות חייו

ילדותו

רחבעם זאבי נולד בשכונת ימין משה בירושלים למשפחה מסורתית, ששילבה בין ערכים סוציאליסטים ליהודיים. אביו, שלמה הכהן זאבי (וולקוביץ), נולד למשפחת חסידי גור בעיירה זְדוּנְסְקָה וְוֹלָה, שליד לודז' בפולין והיה איש העלייה השלישית. אמו, מינה, נולדה לבית דתי בנחלת שבעה והייתה דור רביעי בירושלים. שניהם היו חברים בגדוד העבודה.

זאבי נהג לספר בהומור שהוא צורף ל"הגנה" כבר בהיותו פעוט בן שלוש, במהלך פרעות תרפ"ט. לשכונה הגיע איש "ההגנה" פסח בר אדון, כדי להגן מהפורעים, והתגורר בבית זאבי. לאחר שבר אדון ירה באקדחו, שהיה לא חוקי, הגיעו חיילים בריטים לחיפוש בבית המשפחה. אמו מינה הסתירה את האקדח מתחת לכרית של רחבעם הפעוט וצבטה את לחיו והוא החל לבכות. החייל הבריטי נרתע מלחפש בכריתו של הפעוט הצורח והאקדח לא נמצא. לימים ההדיר זאבי את אחד מספריו של בר-אדון.

זאבי התחנך בבתי הספר של תנועת העבודה. את הכינוי "גנדי", שליווה אותו למשך כל חייו, קיבל בבית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן בקיבוץ גבעת השלושה. בקיבוץ נהגו לספר את הילדים בתספורת קרחת; כשהגיע רחבעם הרזה והקירח לחדר האוכל, יחף ומגבת למותניו, נראה כמו המנהיג ההודי, ומאז דבק בו שמו של מהאטמה גנדי. לרפי איתן יש גרסה מעט שונה על הכינוי: "41', אולי 42', בית הספר המחוזי בגבעת השלושה... יום אחד זאבי... רק תחתונים לגופו, נבר בערימת הגרביים המסריחים שלי. אה, הוא אמר, רפי מסריח. הסתכלתי עליו, כולו עור ועצמות, שדוף כזה ... ואמרתי לו, ואתה גנדי. מאז אני רפי המסריח והוא גנדי[1]."

בכיתה ח' עבר ללמוד בגימנסיה העברית רחביה בירושלים. שם הושפע במיוחד ממורהו לטבע, נתן שלם, מייסד חוג המשוטטים ומבכירי חוקרי ארץ ישראל[2]. גנדי היה זה שהציע לקרוא לקיבוץ מצפה שלם במדבר יהודה על שם מורהו הנערץ.

אחותו של זאבי, כיום רחל סאמרלנד, התאהבה בשוטר בריטי שהיה מוצב בירושלים, ועזבה עמו את הארץ, בשל כך נידו אותה הוריה. במשך כ-55 שנה בחר גם רחבעם זאבי למחוק מחייו כל אזכור של אחותו הבכורה רחל, גם לא בראיונות ובספר ביוגרפי אודותיו. רק לאחר מות הוריהם, בעת ביקורו של זאבי בלונדון, העז וניסה ליצור קשר עם רחל, אולם נתקל בסירוב.

מהפלמ"ח לצה"ל

רחבעם זאבי
רחבעם זאבי במבצע קדש, מדריך את הכוח לפני הכניסה למעבר המתלה, 1956
רחבעם זאבי במבצע קדש,
מדריך את הכוח לפני הכניסה למעבר המתלה, 1956
לידה ירושלים
פטירה ירושלים
כינוי גנדי
השתייכות ההגנה
פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19441974
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
קרב תל מוטילה
פעולות התגמול
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
הנצחה
כביש 90
היישובים מרחב עם ומעלה רחבעם
רחובות ואתרים רבים בערי ישראל
Ben Gurion Pundak Zeevi 1956
רחבעם זאבי במרכז התמונה עם אל"ם יצחק פונדק, מפקד גייסות השריון משמאל ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, בתרגיל השריון "פלט", מאי 1956
C.O. OF CENTRAL COMMAND RECHAVAM ZEEVI AND SERGEANT SHAUL MOFAZ (AT HIS RIGHT), AFTER A PURSUIT IN THE JORDAN RIFT
אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי (עם כומתה שחורה), וסמל שאול מופז, (לצידו בדגמ"ח צנחנים) בזמן מלחמת ההתשה בבקעת הירדן

בגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער המחנות העולים. עם חבריו לתנועת הנוער הצטרף ל"הגנה" שם סירב ליטול חלק בסזון נגד אנשי האצ"ל, ולאחר מכן שירת בפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות היה מ"מ בגדוד הראשון וקצין המודיעין של חטיבת יפתח במסגרתה לחם בקרבות מלכיה, כיבוש לוד במבצע דני ומערכת הנגב הנצור. לימים ייחס את דעותיו לחינוכו ולתקופתו בפלמ"ח ואמר "אין לי זכויות יוצרים ולו על שורה אחת בהשקפת העולם שלי. חינכו אותנו על ציונות ועל סוציאליזם, תוך דגש על הציונות האקטיביסטית וה"הגנה". ההגשמה האישית ושלמות הארץ עמדו במרכז חיינו, והיה ברור כשמש בצהריים שמולדת אין מחלקים".

זאבי שירת בצה"ל בשנים 19481974. הוא החל את דרכו כקצין המבצעים של פיקוד הצפון, וכקצין המודיעין של פיקוד הדרום. לאחר מכן, כמפקדו של גדוד 13 בחטיבת גולני, פיקד, במאי 1951, על קרב תל מוטילה. בקרב זה, שנמשך ארבעה ימים, נהדף כוח סורי שחדר לשטח ישראל, במחיר כבד לצה"ל: כ-40 הרוגים ו-70 פצועים. הרמטכ"ל יגאל ידין, כתב מכתב בו שיבח את זאבי על תפקודו במערכה, אך מאוחר יותר נמתחה ביקורת חריפה על אופן ניהול הקרב[3]. בהמשך הקריירה הצבאית שירת כראש ענף במחלקת ההדרכה וראש ענף מבצעים באג"ם, ראש מטה פיקוד הדרום בשנים 1955–1957, רמ"ח באגף המטה, ראש מטה פיקוד המרכז בשנים 1962–1963 ועוזר ראש אג"ם, תפקיד שבו נשא בעת מלחמת ששת הימים; בפברואר 1967 הועלה לדרגת אלוף על ידי הרמטכ"ל יצחק רבין, למרות שתקן עוזר ראש אג"ם היה אלוף-משנה בלבד, זאת בעקבות המלצתו של ראש הממשלה לוי אשכול שהיה מעוניין להשאיר את זאבי בשירות[4].

ביולי 1968 מונה למפקד פיקוד המרכז. בתפקיד זה ניהל את הלחימה כנגד מחבלים שחצו את הירדן. בתקופה זו, לפני אירועי ספטמבר השחור של 1970, חדרו חוליות מחבלים רבות לבקעת הירדן. זאבי השתתף ביותר מ-120 מרדפים שנערכו באזור זה[5]. כמפקד פיקוד המרכז, שסמלו אריה, העניק לו משה דיין גורת אריות שקיבל מאציל צרפתי[6]. הוא מנע מלהקת הנח"ל לשיר את "שיר לשלום" שכתב יעקב רוטבליט, בתחומי פיקוד המרכז, באמרו שהשיר מכיל תכנים תבוסתניים. תחת זאת ביכר את השיר "הימים האחרים" שכתב ידידו חיים חפר (בשנת 1971 כתב חפר את השיר "האיש מן הבקעה" לבקשת זאבי[7]).

בשנת 1972 היה זאבי ממתכנני פעולת ההשתלטות על מטוס סבנה, והיה מי שהעלה את הרעיון כי לוחמי סיירת מטכ"ל, בפיקוד אהוד ברק, ילבשו סרבלים לבנים ויסוו עצמם כטכנאים של אל על[8].

זאבי פרש מצה"ל שבוע לפני מלחמת יום הכיפורים, אך עם פרוץ המלחמה חזר לשירות פעיל כעוזר מיוחד של הרמטכ"ל. אחרי המלחמה שירת תקופה קצרה כראש אג"ם.

לאחר שירותו בצה"ל

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1974 מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליועצו למלחמה בטרור ובמאי 1975 גם ליועצו לענייני מודיעין. הוא התפטר מתפקיד זה ב-1976 בעקבות התנגדותו להסכמי הביניים עם מצרים. זאבי שמר על יחסי ידידות עם רבין גם בשנים הבאות, שבהן היו במחנות פוליטיים מנוגדים, וכינה אותו "מר ביטחון" ו"מצביא מהולל".

עם מותו הפתאומי של ידידו הרמטכ"ל לשעבר דוד אלעזר (דדו) באפריל 1976 פעל זאבי יחד עם האלוף יקותיאל אדם להנצחתו.

לאחר סיום שירותו הצבאי עמד בקשרים עם אנשים שנכללו ב"רשימת ה-11" ונחשבו כראשי הפשע המאורגן בישראל[9], ואף נחקר על כך, אך לא הועמד לדין. זאבי צוטט כמי שאמר "אם צריך" בתשובה לשאלה "אז אתה יכול להגיע?", בשיחת טלפון שהוקלטה על ידי המשטרה בינו לבין טוביה אושרי, כשאושרי ורחמים אהרוני ("גומדי") הסתתרו מפני המשטרה אחרי ביצוע "הרצח הכפול" של עמוס אוריון ועזר כהן. השלושה הכחישו לאורך השנים שמפגש התקיים בפועל באותו ערב[10]. כשנודע הדבר ברבים הוא עורר הדים וח"כים אחדים שלחו מכתב ליוסף בורג, שר הפנים והמשטרה, בקריאה שלא ימנה את זאבי למשרה רמה במשרד[11]. בלט בהתנגדותו לזאבי חבר הכנסת אהוד אולמרט, וזאבי הגיש נגדו תביעת דיבה, שהוסרה לאחר "סולחה" בתיווכו של מנחם בגין, שבה הבטיח אולמרט להפסיק להאשים את זאבי אך לא חזר בו מדבריו. גם בהמשך, היו שהתנגדו למינויו למנהל מוזיאון ארץ ישראל בגלל הקשרים הללו. בשנת 2015 שינו אהרוני ואושרי את גרסתם, וטענו בתחקיר עיתונאי כי זאבי הגיע באותו לילה למקום המפגש, ניסה לאתר עבורם אוניה להימלט בה מהארץ, ומאוחר יותר טס לאמסטרדם שם הסתתרו, והעביר להם מידע מהחקירה שהתנהלה נגדם[12].

Eretz Israel Museum2
מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב. זאבי היה יו"ר הנהלת המוזיאון בשנים 19811991.

בשנים שאחרי שחרורו מצה"ל הירבה זאבי לעסוק בנושאים הקרובים ללבו - היסטוריה וארץ ישראל, ונחשב לבעל ידע רב בתחומים אלה (השכלתו הפורמלית הייתה לימודים במכון אבשלום לידיעת הארץ). בשנת 1981 מונה, על ידי ראש עיריית תל אביב שלמה להט, שהכיר את זאבי משירותו הצבאי, כיו"ר ההנהלה של מוזיאון הארץ. אחת מפעולותיו הראשונות במוזיאון הייתה שינוי שמו ל"מוזיאון ארץ ישראל". זאבי גרס כי פיתוח המוזיאון צריך להיות מהיר ובין היתר פותחו בתקופתו מרכז אדם ועמלו[13] וביתן נחושתן המתמקד בחפירות תמנע. הוא כיהן בתפקיד עד 1991.

זאבי קשר קשרי חברות הדוקים עם חוקר ארץ-ישראל זאב וילנאי למן כהונתם המשותפת בוועדת השמות הממשלתית ואף סעד אותו באחרית ימיו[14]. כמו כן אסף אלפי ספרים וברשותו נמצאו גם ספרים ייחודים רבים ובין השאר אוסף ספרי תנ"ך עתיקים מרחבי העולם ובשפות רבות.

בנוסף, עסק זאבי בעריכה וההדרה של סדרת ספרי נוסעים וחוקרים של ארץ ישראל מהמאה ה-19 שיצאו לאור בהוצאת משרד הביטחון. בין הספרים היה הספר חיפה-כתבות מארץ הקודש 1885-1882 של לורנס אוליפנט וכן הספר רוב רוי על הירדן של ג'ון מקגרגור בו תיאר את מסעותיו למקורות הירדן על שוטית. זאבי אירגן את הבאתה ושיפוצה של השוטית לתערוכה במוזיאון. עד מותו הספיק לערוך ולההדיר 72 ספרים, כאשר בתכנון היו עוד רבים[15].

פוליטיקה

תוכנית הטרנספר

בשנת 1987 הודיע זאבי על תמיכתו בעיקרון ארץ ישראל השלמה וב"טרנספר מרצון" או "טרנספר בהסכמה" לאוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון ורצועת עזה. הוא טען שזו הדרך היחידה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. את הטרנספר מרצון הציע ליישם באמצעות עידוד משפחות ובודדים פלסטינים לעבור לארצות אחרות על ידי הפסקת עבודתם בישראל, סגירת "אוניברסיטאות האינתיפאדה", אי-עידוד התעשייה אצל הערבים ביש"ע[16] ומענקים כספיים לעוזבים. את הטרנספר בהסכמה הציע ליישם כהעברת אוכלוסייה אף ללא הסכמתה, במסגרת הסכם שלום עם מדינה ערבית שכנה, כשההסכמה היא בין המדינות להעביר את המיעוטים למדינות הלאום שלהם. כתקדימים לכך הציג טרנספר לשלושה מיליון תושבים במסגרת הסכם השלום בין יון לטורקיה, ואת הטרנספר בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים[16]. זאבי סבר שמערכת הביטחון של ישראל חזקה דיה לסיפוח שטחי יהודה, שומרון ועזה ולביצוע טרנספר לאוכלוסייה הערבית שם. זאבי הסתמך על מנהיגי התנועה הציונית, אנשי רוח ומנהיגים מן השמאל, וטען שהם אף הציעו בשלבים שונים "טרנספר בכפייה" ושהוא אף בוצע במלחמת העצמאות. לדבריו, "אם הטרנספר אינו מוסרי - כל הציונות אינה מוסרית, כי היא קמה וצמחה והייתה למדינה תוך שימוש מסיבי בדרך הטרנספר"[16]. הוא עצמו הציע טרנספר בכפייה במקרה של התקפה על ישראל ממזרח. לדבריו, "לא נוכל לקבל נוכחות של גיס חמישי אצלנו", וערביי ארץ-ישראל "יופנו אל מול הצבאות הפולשים כדי לשבש את מערכותיהם."[16]

עמדותיו בנושא הטרנספר ספגו ביקורת בטענה שהן גזעניות ובלתי לגיטימיות.

בכנסת ובממשלה

בשנת 1988 הקים את מפלגת מולדת ועמד בראשה עד יום הירצחו.

זאבי נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת "מולדת", בשנת 1988, בבחירות לכנסת ה-12. אז זכתה מפלגתו בשני מנדטים, במשא ומתן הקואלציוני על כניסה עתידית לממשלת שמיר תבע זאבי לקבל לידיו את תפקיד שר המשטרה כמו כן הציע לקיים משאל עם על טרנספר ברם, שמיר הקים ממשלת אחדות עם המערך ומולדת ישבה בספסלי האופוזיציה. בפברואר 1991 הצטרף כשר בלי תיק וחבר בקבינט הביטחוני לממשלתו של יצחק שמיר.

צירופה של מולדת לממשלה ומינויו של רחבעם זאבי כשר הביאו למחאה מכיוון מחנה השמאל, ולוו בסדרת כתבות לא מחמיאה מצד העיתונות. אחת מהן הייתה כתבת התחקיר של רונאל פישר מקיץ 1991 שפורסמה בעיתון "חדשות" ושמה "החייל האמיץ רחבעם". הכתבה שהתבססה על ראיונות עם כמה מיריביו של זאבי טענה לכאורה כי אישיותו של זאבי בעייתית. הכתבה פקפקה בעברו הצבאי של זאבי, בכישוריו הצבאיים ובתרומתו לצה"ל, בהתנהלותו בקרבות מלכיה ותל מוטילה ובהבאת עיתונאים וזמרים לצפות במרדף ראוותני בבקעת הירדן ועוד. זמן מה לאחר מכן התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות עצומה בשם "עצומת גנדי" שעליה חתמו מבכירי קציני צה"ל בעבר ובהווה בראשם יצחק רבין, חיים בר-לב ומוטה גור. בלשון העצומה נאמר כי אמנם רוב החותמים אינם שותפים לדרכו הפוליטית של זאבי אך דוחים מכל וכול את כתבת ההכפשה שמשכתבת את העבר הצבאי של זאבי. זאבי התפטר בינואר 1992 מממשלת שמיר (יחד עם השר יובל נאמן, ראש מפלגת התחיה), עקב התנגדותו לועידת מדריד.
בבחירות לכנסת ה-13 עלתה מולדת ל-3 מנדטים, אך עקב סכסוכים בינו לבין שני החכי"ם האחרים של הסיעה שאול גוטמן ויוסף בא גד התפצלה לשלוש סיעות יחיד במהלך הכהונה, החכי"ם בא-גד וגוטמן ניהלו מדיניות עצמאית משל עצמם. בתקופת ממשלת רבין, שבה נחתמו הסכם השלום בין ישראל לירדן והסכמי אוסלו, היה זאבי בין המתנגדים החריפים ביותר להסכמים. הוא היה מבין שלושת חברי הכנסת היחידים שהצביעו נגד הסכמי השלום עם ירדן, ובתקופת הסכמי אוסלו נטל חלק פעיל בעצרות עם ובהפגנות כנגד מדיניות הממשלה, בין השאר בעצרת הימין שהתקיימה בכיכר ציון ובה כינה את ממשלת רבין "ממשלת מינכן היהודית".[17] עם זאת, זאבי גינה בחריפות את רצח יצחק רבין, וביכה את מותו במאמר בשם חבר ויריב. מולדת הייתה באופוזיציה גם בתקופת ממשלת פרס, שהוקמה לאחר רצח רבין.

בבחירות לכנסת ה-14 גייס זאבי את הרב בני אלון ואת משולם עמית לשורות המפלגה אך זו זכתה בשני מנדטים בלבד. מולדת לא הצטרפה לממשלתו של בנימין נתניהו והתנגדה למדיניותו ולהסכמים שחתם עם הפלסטינים. מתוקף היותו זקן חברי הכנסת שאינו חבר הממשלה היוצאת. זאבי ניהל את ישיבת הפתיחה החגיגית של הכנסת, בפתח נאומו הקדיש מילים חמות לזכרו של ראש הממשלה הנרצח יצחק רבין וביקש שכל חברי הכנסת יעמדו לדקת דומיה לזכרו. כמו כן הוא ניהל מספר ישיבות בראשית ימיה של כנסת זו,
לקראת הבחירות לכנסת ה-15 התאחדה "מולדת" עם "חרות" ו"תקומה" לסיעת האיחוד הלאומי, כשבני בגין ראשון ורחבעם זאבי שני ברשימה. לאחר פרישתו של בני בגין היה זאבי למנהיג הסיעה. בפברואר 2000 התאחדו האיחוד הלאומי ומפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן לבלוק פרלמנטרי אחד. המפלגה הייתה באופוזיציה בתקופת ממשלת ברק.

לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 זאבי היה שר התיירות בממשלתו הראשונה של אריאל שרון, בתקופה מרץ-אוקטובר 2001. יום לפני הירצחו, הוא והשר אביגדור ליברמן הודיעו על התפטרותם מהממשלה עקב התנגדותם ליציאת צה"ל משכונות אבו סניינה וח'רת א-שייח השולטות על היישוב היהודי בחברון שצה"ל נכנס אליהן לאחר ירי מתוכן על היישוב היהודי. ההתפטרות טרם נכנסה לתוקף בעת שנרצח.

זאבי נהג לענוד בקביעות דסקית ובה שמות השבויים והנעדרים, לאות הזדהות עמם.

לזאבי שגדל בבית שומר מסורת הייתה זיקה למורשת היהודית, כך למשל דרש במשא ומתן הקואליציוני בשנת 1988 לכתוב בקווי היסוד של הממשלה, כי יש להשתית את החינוך של ילדי ישראל בין השאר על תורת ישראל[18]. גם בכרטיס החבר של תנועת מולדת הובא המשפט "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל". בשנותיו האחרונות נהג להניח תפילין מדי יום[19].

ההתנקשות בחייו

Rehavam Ze'evi's grave
קברו של זאבי בהר הרצל

זאבי נרצח לפני שההתפטרות נכנסה לתוקף, בפתח חדרו במלון הייאט (לימים מלון דן ירושלים), בגבול שכונת הגבעה הצרפתית והר הצופים, על ידי אנשי החזית העממית, שהודיעו שזו הייתה נקמה על הריגת מזכ"ל הארגון אבו עלי מוסטפא על ידי ישראל חודשיים קודם לכן. בכך היה זאבי השר הישראלי היחיד בו התנקשו מחבלים, והדמות הישראלית הבכירה ביותר שנפלה קורבן במהלך העימות. זאבי שהה במלון ללא מאבטחים, משום שהתנגד להיות מאובטח בעוד האזרחים חשופים, ולא רצה לשנות מהרגליו עקב איומי הטרור. ב-17 באוקטובר 2001, בשעה 6:50 בבוקר, עלה רחבעם זאבי מחדר האוכל לחדרו במלון לבדו. הוא היה אמור להתראיין דקות ספורות אחר כך ליומן חדשות הבוקר בערוץ 7. בפתח חדרו המתינו לו שלושה מתנקשים שירו בראשו שלושה כדורים מטווח קצר[20]. בניגוד לסברה הראשונית לא היה למתנקשים קשר עם עובדי המלון הערבים הרבים. הם הזמינו חדר במלון טלפונית וניתנו להם תעודות זהות מזויפות[21]. כעבור דקות אחדות מצאה אותו אשתו יעל מתבוסס בדמו. ניסיונות להציל את חייו לא צלחו, ובשעה 10:00 הודיעה הנהלת בית החולים הדסה עין כרם על מותו.

בהלוויתו של זאבי השתתפו רבבות אזרחים וחברים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון. זאבי הותיר אחריו את אשתו יעל (נפטרה בג' בחשוון ה'תשע"ז)[22] וחמישה ילדים: יפתח-פלמח, סייר-בנימין, מצדה, צאלה וערבה, שארבעה מתוכם נקראים על שמות מקומות בארץ ישראל.

זאבי נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

מבצעי ומתכנני ההתנקשות הצליחו להימלט בתחילה. במשך זמן מסוים הם שהו במוקטעה ברמאללה, תחת חסותו של יאסר ערפאת. עם תום מבצע חומת מגן והמצור על המוקטעה הושג הסכם שבמסגרתו הם הועברו לכלא יריחו בפיקוח צוות סוהרים בריטי ואמריקאי. ב-14 במרץ 2006, אחרי ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת, עזב צוות המשקיפים את הכלא ביריחו מחשש לחייו, וצה"ל תפס את האחראים לרצח במסגרת מבצע הבאת ביכורים. ב-3 בדצמבר 2007 נגזר עונשו של אחד המתנקשים, חמדי קורעאן, ונקבע למאסר עולם על רצח זאבי ועוד 100 שנה על פעילויות אחרות הקשורות לטרור. ב-22 בספטמבר 2008 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים מאסר עולם ועוד 80 שנה על חבר אחר בחוליה, מג'די רמאווי[23]. על עאהד ע'ולמה, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור החזית העממית, נגזר עונש של מאסר עולם ועוד 5 שנות מאסר[24]. מאסר עולם נגזר גם על מחמד רימאוי. שותף אחר לרצח, צלאח בן סאלח אדין עלווי, אשר סייע לרוצחים, נידון ל-12 שנות מאסר[20].

הנצחתו וזכרו

Route90 1
שלט המקדיש לזאבי קטע בכביש 90 העובר בבקעת הירדן
PikiWiki Israel 8099 rechavam zeevy promenade
טיילת רחבעם זאבי באילת
Zeevi bridge
גשר רחבעם זאבי ברמת השרון, מעל נתיבי איילון

על שמו של זאבי נקראו מספר אתרים ברחבי ישראל, ובהם כביש הבקעה, שזאבי פעל רבות למען פיתוחו, גשר מעל נתיבי איילון ברמת השרון (עיר מגוריו), טיילת באשדוד, שדרת הטיילת בראשון לציון, טיילת בהר הזיתים בירושלים, הטיילת המרכזית באילת[25], וכן רחובות, כיכרות וגנים ציבוריים בערים אחדות. לזכרו הוקמו היישוב מרחב עם שבנגב, המאחז מעלה רחבעם בדרום-מזרח גוש עציון, וגבעת התיישבות בבית חגי, שם ביקר כחודש לפני הירצחו[25]. כן קרויים על שמו מחנה רחבעם באזור רמלה ואתר בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר ("קשתות רחבעם") שברמת הגולן, שזאבי פעל לשיקומו. שמו של זאבי חקוק על האנדרטה המרכזית ברמת השרון לזכר נופלי פעולות האיבה תושבי העיר.

מדי שנה מעניק משרד החינוך פרס על שם רחבעם זאבי למצטיינים בלימודי ארץ ישראל במערכת החינוך[26].

בשנת 2002 הנפיקה רשות הדואר בול לזכרו.

מדי שנה מתקיים לזכרו בבקעת הירדן "מרוץ הלפיד"[27].

יום הזיכרון לזאבי

ביולי 2005 קיבלה הכנסת את החוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2005. על פי החוק, תקום עמותה להנצחת מורשתו ויום הרצחו, ל' בתשרי יהיה יום הזיכרון לרחבעם זאבי, ובו אירועי זיכרון בסמוך לקברו ובמחנות צה"ל[28].

האשמות בתקיפות מיניות

באפריל 2016, פורסם תחקיר של העיתונאי עמרי אסנהיים על זאבי במסגרת התוכנית "עובדה"[29]. בתחקיר הובאו עדויות וטענות של נשים וחיילות לשעבר ששירתו תחת פיקודו של זאבי על הטרדות מיניות מצדו ואף על אונס. נוסף על נשים אלה גם הובאו טענות של רבקה מיכאלי שהתארחה במסיבה שערך, וכן עדות של קצין מטה בפיקוד מרכז בעת שירותו של זאבי שם[30]. כמו כן הוצגו טענות לגבי קשרים עם העולם התחתון: העבריין טוביה אושרי טען בתחקיר שזאבי ביקש ממנו "לטפל" בכתבת "ידיעות אחרונות" סילבי קשת, לאחר שפירסמה כתבה ביקורתית אודותיו, ושבעקבות כך הונחה פצצה בפתח ביתה[31]. טענה אחרת, מפיו של השר לשעבר רפי איתן, ייחסה לזאבי ירי בשני בדואים חפים מפשע בנגב, שגרם למותו של אחד מהם. איתן הבר סיפר על מקרה שבו הצמיד זאבי אקדח טעון ולא נצור לרקה שלו.

בני משפחתו של זאבי וגורמים נוספים[32][33] התנגדו לשידור התוכנית ואף הגישו לבית המשפט בקשה (שנדחתה) למניעת שידור התחקיר, בין היתר בטענה כי אין ביכולתו של זאבי המנוח להגיב להאשמות נגדו, ושהטענות בדבר קשר עם עבריינים נבדקו כבר על ידי משטרת ישראל ולא נמצא בהן דבר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

הערות שוליים

  1. ^ ראיון במעריב, 16 במאי 2008
  2. ^ דברים ליום הזיכרון לרחבעם זאבי מאתר רשת אמי"ת
  3. ^ אמיר אורןהמורשת המפוקפקת של רחבעם זאבי, באתר הארץ, 24 ביולי 2009.
  4. ^ איתן הבר וישראל ליאור, היום תפרוץ מלחמה: זכרונותיו של תת-אלוף ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראשי הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר, הוצאת עידנים, 1987, עמ' 53
  5. ^ בני טוקר, "גנדי היה איש סגולה", באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2011
  6. ^ גורת פיקוד המרכז, דבר, 18 בדצמבר 1969
  7. ^ זיו ריינשטיין, לטייל בין שיריו: חיים חפר והמקומות שכתב עליהם, באתר ynet, 19 בספטמבר 2012
  8. ^ רזי ברקאי, ראיון שערך עם אהוד ברק במלאת ארבעים שנה לפעולת ההשתלטות על מטוס סבנה"מה בוער", גלי צה"ל, 09.05.2012.
  9. ^ שמו של זאבי נקשר אל הפשע המאורגן, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2001
    גידי וייץמגנדי ועד גומדי: משפט הפשע החשוב ביותר בהיסטוריה הישראלית נפתח מחדש, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2008
  10. ^ אבי רז, החשד כלפי "גנדי", מעריב, 20 בנובמבר 1980, המשך
    טל אריאל אמיר, 13 שנה אחרי הכלא: טוביה אושרי פותח הכל בראיון נדיר, "מעריב", 3 בספטמבר 2013
  11. ^ מרב בטיטו-פריד, איש המרתון, באתר nrg‏, 25 בפברואר 2006
  12. ^ הרוצחים מבר בקר: "כך גייסנו את גנדי", באתר מאקו, ינואר 2015
    עמרי אסנהיים, חבורת הכרם: סיפורה של כנופיית הפשע הראשונה בישראל, באתר "mako",‏ 19 ינואר 2015
  13. ^ שמואל אביצור, בחזרה לייצור, "טבע וארץ", נובמבר-דצמבר 1984
  14. ^ רחבעם זאבי: 1926 - 2001, באתר ynet, 17 באוקטובר 2001
  15. ^ חלק מהספרים שערך
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 16.3 רק הטרנספר יביא שלום!, מתוך האתר לזכרו, כפי שנשמר בארכיון האינטרנט
  17. ^ בין השאר, אמר בנאום שנשא:

    "זו ממשלה לא שפויה שהחליטה לאבד את מדינת ישראל לדעת, והיא מובילה יחד עמה את עם ישראל להתרסקות. היא ויתרה על האדמה ועל המים, על שרידי העבר ועל סיכויי העתיד; ממשלה לא שפויה שמשחררת בסיטונות רוצחים ורוצחות, כדי לחלות את פניו של הרוצח והשקרן מעזה, ממשלה לא שפויה שמכווצת את ישראל לגבולות אושוויץ, שמסרבת ללמוד את לקחי אוסלו א' ומייסדת עוד ועוד ערי מקלט לרוצחים שיבואו מג'נין, מקלקיליה ומטול כרם; ממשלה מופקרת, כנועה, מבולבלת, בוגדנית, מטורפת, אחוזת דיבוק של ויתורים והתחסלות מרצון; ממשלה מטושטשת שיצאה מדעתה, תועת רוח ומתבוללת, מפריחה בלונים וחובקת בכוח פרסים נובלים; ממשלה שהוכתה בשיגעון ושנשתבשה דעתה"

    נדב שרגאי, הארץ, 6 באוקטובר 1995
  18. ^ ישיבה מיוחדת לזכרו של שר התיירות, חבר הכנסת רחבעם זאבי, זיכרונו לברכה, במלאת שלוש שנים להירצחו, באתר הכנסת
  19. ^ אבישי בן חיים, אורי זוהר: "זאבי היה ידידי 40 שנה", באתר ynet
  20. ^ 20.0 20.1 ע"פ 9716/02, ע"פ 4448/03
  21. ^ אורי בלאולינה פלוס ארוחת בוקר בהיאט, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2006
  22. ^ עוזי ברוך, יעל זאבי, אלמנתו של גנדי, נפטרה, באתר ערוץ 7.
  23. ^ ליאל קייזר, (הקישור אינו פעיל, 8 באפריל 2018)מאסר עולם ו-80 שנים לרוצחו של השר זאבי, גלי צה"ל
  24. ^ ע"פ 275/09 עאהד ע'ולמה נ' מדינת ישראל, ניתן ב-28 ביולי 2011
  25. ^ 25.0 25.1 טיילת ואתר תיירות ע"ש רחבעם זאבי, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2003
  26. ^ פרס ע"ש רחבעם זאבי, באתר משרד החינוך
  27. ^ מרוץ הלפיד
  28. ^ חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2005, ס"ח 2014 מיום 25 ביולי 2005
  29. ^ ערוץ 2, תחקיר עובדה על האלוף רחבעם זאבי
  30. ^ מערכת "עובדה", ‏"נפעל לביטול מפעל ההנצחה", באתר ‏mako‏‏, ‏14 באפריל 2016‏
  31. ^ יהונתן ליסתחקיר "עובדה": רחבעם זאבי תקף מינית באופן סדרתי והילך אימים באמצעות עבריינים, באתר הארץ, 14 באפריל 2016
  32. ^ אפרת נוימן, נשים טוענות בתחקיר "עובדה": הותקפנו מינית על ידי רחבעם זאבי, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2016
    אסף גולן, בתו של זאבי: "איך אפשר לקרוא לרצח שפל כזה תחקיר?", באתר nrg‏, 14 באפריל 2016
  33. ^ לי-אור אברבך, ‏רני רהב נגד אילנה דיין: גנזי את התחקיר על גנדי, באתר גלובס, 13 באפריל 2016
17 באוקטובר

17 באוקטובר הוא היום ה-290 בשנה (291 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 75 ימים.

2001 בישראל

2001 בישראל (ה'תשס"א-ה'תשס"ב) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 53 שנה מיום היווסדה.

איחוד לאומי-ישראל ביתנו

איחוד לאומי-ישראל ביתנו הייתה סיעה שנוצרה ב-1 בפברואר 2000 במהלך הכנסת החמש עשרה כתוצאה מאיחוד בין שתי סיעות: ישראל ביתנו והאיחוד הלאומי (מפלגות מולדת ותקומה).

עד לאיחוד הסיעות היה האיחוד הלאומי מורכב משלוש מפלגות: מולדת, חרות ותקומה. נציג חרות מיכאל קליינר התנגד לאיחוד ובעת יצירת הסיעה המאוחדת הוא פרש ממנה ויצר מחדש את סיעת חרות - התנועה הלאומית.

הסיעה הייתה באופוזיציה במהלך כהונת ממשלת ישראל העשרים ושמונה שבראשות אהוד ברק. לאחר התפטרות ברק מראשות הממשלה וקיומן של הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה (2001), בהן ניצח אריאל שרון, הצטרפה הסיעה לממשלה בראשותו. מטעם הסיעה כיהנו שני שרים: רחבעם זאבי כשר התיירות, ואביגדור ליברמן כשר התשתיות הלאומיות, וכן סגן שר: יורי שטרן במשרד ראש הממשלה. השרים הגישו ב-16 באוקטובר 2001 את התפטרותם מממשלת שרון במחאה על נסיגת צה"ל משכונות אבו סניינה וח'רת א-שייח בחברון, אך למחרת, בטרם נכנסה ההתפטרות לתוקף, נרצח רחבעם זאבי על ידי ארגון הטרור הפלסטיני החזית העממית וליברמן משך את התפטרותו. לאחר הרצח נבחר ליברמן כמנהיג הסיעה המשותפת במקום זאבי ובני אלון מונה כמחליפו של זאבי במשרד התיירות. בסופו של דבר פרשה הסיעה מהממשלה ב-14 במרץ 2002.

בבחירות לכנסת השש עשרה רצו שלוש המפלגות במשותף תחת השם "האיחוד הלאומי". לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה פרשה ישראל ביתנו מהאיחוד והתמודדה בנפרד בבחירות לכנסת.

בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר

בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר הוא בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד שנחשף בדרום רמת הגולן באתר אום אל-קנאטר סמוך למושב נטור. בית הכנסת העתיק הוא מהמפוארים והחשובים מתקופה זו שנמצאו בארץ ישראל. האתר נקרא "קשתות רחבעם" על שם רחבעם זאבי שכיהן כשר התיירות כשאישר את תקציב החפירות בבית הכנסת ונרצח ימים ספורים לאחר מכן.שמו המקורי של היישוב שבו היה בית הכנסת אינו ידוע בוודאות. יש סברה שכאן היה מקומה של העיירה 'קמטריא', הנזכרת בתלמוד. אך צבי אילן מעלה את ההשערה שזו אחת מתשע עיירות היהודית שבתחום סוסיתא שלא זוהו, אולי "עין השער" - בשל קשתות המעיין הנדמות כשער.

דופן בית הכנסת השתמרה היטב ויתר בית הכנסת שוחזר על ידי יהושע (ישו) דריי מ"המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה". בחפירות שנערכו במקום התגלו בריכות ששימשו ככל הנראה ל"מתקן תעשייתי" של הלבנת פשתן. סבורים כי הייצור התעשייתי, עליו הייתה פרנסת תושבי המקום, הוא זה שאפשר להם את הקמת בית הכנסת המפואר יחסית.

דגם של בית הכנסת, הכולל אבנים מקוריות, מוצב באגף הארכאולוגיה של מוזיאון ישראל.

בדצמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל מיזם לשיקום בית הכנסת במקום ושחזורו, הסדרת כביש הגישה לאתר ופיתוח סביבתי בסך 14.2 מיליון ש"ח. המיזם נעשה במסגרת "פרויקט שיקום אתרי מורשת" של ממשלת ישראל.

האיחוד הלאומי

האיחוד הלאומי הייתה רשימה וסיעה משותפת של מפלגות ימין ישראליות.

החזית העממית לשחרור פלסטין

החזית העממית לשחרור פלסטין (בערבית: الجبهة الشعبية لتحرير فلسطين; תעתיק מדויק: אלג'בהה אלשעביה לתחריר פלסטין, ובאנגלית: Popular Front for the Liberation of Palestine - PFLP) היא מפלגה וארגון טרור פלסטיני סוציאליסטי אשר חבר באש"ף. הארגון נוסד על ידי ג'ורג' חבש וודיע חדאד, ב-11 בדצמבר 1967.

הארגון ביצע פיגועים רבים שבהם נרצחו מאות ישראלים ואחרים. בין היתר הוא ביצע את הטבח בנמל התעופה לוד ואת רצח השר רחבעם זאבי. מדינת ישראל וכן ארצות הברית והאיחוד האירופי מחשיבים את החזית כארגון טרור.

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של שירות הביטחון הכללי (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה של אנשי ממשל בכירים ולהגנתם מפני איומים, בעיקר מטרור. היחידה הוקמה בשנת 1958.

היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון, יו"ר הכנסת וראש האופוזיציה. היחידה משמשת כאחראית מקצועית גם על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.

ח' בתמוז

ח' בתמוז הוא היום השמיני בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. ח' בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

טומאסינה

טומאסינה (Toamasina בכתב פונטי: toˈmasinə̥) או טאמאטאבה (Tamatave) היא עיר הנמל העיקרית של האי מדגסקר.

העיר היא בירת מחוז טומאסינה ושל חבל אטסינאנאנה. העיר שוכנת על חוף האוקיינוס ההודי ועל פי הערכה משנת 2014 יש בה 300,813 תושבים. בעיר יש שדה תעופה ואוניברסיטה.

בעיר חולון היה רחוב בשם רחוב טמטב. הרחוב קיבל את שמו בשנות ה-60, כאשר למדינת ישראל היו יחסים חמים עם מדגסקר. כיום הוא נקרא על שם רחבעם זאבי.

יום הזיכרון לרחבעם זאבי

יום הזיכרון לרחבעם זאבי נקבע על ידי הכנסת בחוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2005, שנחקק בעקבות הצעת חוק פרטית. יום הזיכרון חל בל' בתשרי, יום הירצחו של השר רחבעם זאבי.

כביש 441

כביש 441 הוא כביש רוחב אזורי בישראל באורך של כתשעה קילומטר העובר כולו בתחומי העיר ראשון לציון, ובחלק ניכר בשטח בנוי. הכביש משמש כאחת היציאות ממרכז העיר אל רשת הכבישים הבינעירונית. הוא גם מקשר בין שכונות מערב העיר לתל אביב-יפו דרך מחלף משה דיין המקשר בינו לנתיבי איילון.

כביש 90

כביש 90 (לכינויים של המקטעים השונים של הכביש ראו למטה) הוא הכביש הארוך ביותר בישראל, אורכו 478.7 קילומטר והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון. תוואי הכביש עובר תחילה לאורך חופיו של מפרץ אילת ולאחר מכן לכל אורכה של הערבה. לאחר מכן הוא ממשיך צפונה לאורך חופי ים המלח ולכל אורכם של בקעת הירדן ועמק הירדן. הוא עוקף את הכנרת ממערב, דרך טבריה וממשיך דרך אצבע הגליל ועמק החולה לאורך המורדות המזרחיים של הגליל.

118.5 קילומטר מסך אורכו של הכביש עוברים בשטחי יהודה ושומרון (צפון ים המלח ובקעת הירדן). ביציאה מקטעי הכביש שבבקעת הירדן מוצבים מחסומים של צה"ל, המונעים תנועת כלי רכב לא מורשים בכביש אל מעבר לקו הירוק.

על-פי תוכנית משרד התחבורה לעדכון המספור של רבים מכבישי ישראל שעליה פורסם בסוף שנת 2018 - כביש 90 צפוי לעבור שינוי במספור ולהיקרא כביש 8, כדרך אורך ארצית ראשית. על פי התוכנית, שינוי מספרי הכבישים בשלטי הדרכים השונים צפוי להתרחש בתוך שנתיים (עד סוף שנת 2020).

מבצע הבאת ביכורים

מבצע הבאת ביכורים הוא השם שניתן לפשיטת כוחות צה"ל בי"ד באדר ה'תשס"ו, חג פורים, 14 במרץ 2006 על הכלא ביריחו במטרה להביא לדין בישראל את רוצחי רחבעם זאבי, שהוחזקו בכלא ועמדו להשתחרר בעקבות עליית החמאס. המצור על הכלא נמשך כעשר שעות וחצי, ובסיומו נכנעו כל המבוקשים, אחרי שצה"ל הפעיל דחפורים כבדים שהחלו למוטט את מבנה הכלא. בין המבוקשים שנעצרו אחמד סעדאת - מזכ"ל החזית העממית לשחרור פלסטין, פואד שובאכי - איש הכספים של יאסר ערפאת, וארבעת רוצחי רחבעם זאבי.

המבצע נערך בתקופה בה השר אהוד אולמרט החזיק בסמכויות ראש ממשלת ישראל לאחר שראש הממשלה אריאל שרון לקה בשבץ.

מולדת (מפלגה)

מולדת (כיום, מולדת – תנועת נאמני ארץ ישראל ויוצאי התחיה) הייתה מפלגה ישראלית שהוקמה בשנת 1988 בידי רחבעם זאבי, מפלגת ימין ציונית המורכבת הן מדתיים והן מחילוניים. עיקר מצעה היה שניתן לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות טרנספר מרצון (העברה מסודרת של האוכלוסייה ומתן פיצוי כספי) של פלסטינים, כלומר העברתם למדינות אחרות. המפלגה, בגלגוליה השונים, יוצגה בכנסת במשך 21 שנים, למן הכנסת ה-12 ועד ה-17.

מחנה רחבעם

מחנה רחבעם הוא בסיס צבאי בסמוך לרמלה, המשמש את מפקדת פיקוד העורף. המחנה קרוי על שמו של רחבעם זאבי.

המחנה הוקם בידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה. חיילים מהשירות האוויר הגרמני והכשירו בו שדה תעופה, לימים שדה התעופה רמלה, והוא שימש גם אותם וגם את חיל האוויר הטורקי. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, שימש את טייסת 14 של חיל האוויר הבריטי. לאחר הקמת שדה התעופה לוד ב-1937 עברה הטייסת לשם, ובמחנה נותרו כוחות מינהלה. שדה התעופה חזר לשימוש בשנות ה-40, כאשר פעלה בו חברת התעופה אווירון.

עם כיבוש רמלה במבצע דני, במהלך מלחמת העצמאות, עבר הבסיס לידי צה"ל. בתחילה שימש את מפקדת פיקוד המרכז ומ-1951 גם את מפקדת חיל האוויר. ב-1958 הועברה מפקדת חיל האוויר לקריה, ומפקדת פיקוד המרכז נותרה במקום עד 1971. באותה שנה עברה למקום מפקדת חיל הרגלים והצנחנים. לאחר הקמת פיקוד העורף ב-1992 נקבע משכנו בבסיס זה. בשנת 2003 נקרא המחנה על שם רחבעם זאבי, ששימש כמפקד פיקוד המרכז בתקופה בה הייתה מפקדתו בבסיס.

במהלך השנים הוקמו בשטח הבסיס מבנים, צריפים ומבנים יבילים, ואולם נותרו בו גם 12 מבנים היסטוריים שהקימו הגרמנים וכן האנגר שהקימו הבריטים ב-1931. במהלך 2010 ערך מרכז הבינוי בצה"ל סקר במקום בשיתוף המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות במטרה להתחיל בתהליך של שימור.

מצפה שלם

מִצְפֵּה שָׁלֵם הוא התנחלות וקיבוץ במדבר יהודה, כקילומטר מחוף ים המלח, סמוך לכביש 90, כ-13 ק"מ מצפון לעין גדי, בתחום המועצה אזורית מגילות. הוקם בשנת 1971 כהיאחזות נח"ל והתאזרח כקיבוץ בארגון איחוד הקבוצות והקיבוצים בשנת 1976, היום משתייך לתק"צ.

מצפה שלם נקרא על שם ד"ר נתן שלם, חוקר מדבר יהודה. השם נבחר על-פי המלצתו של רחבעם זאבי, תלמידו של שלם.

שטח השיפוט של מצפה שלם 35,408 דונם.

כלכלת הקיבוץ מבוססת על חקלאות ותיירות. בתחום החקלאות לקיבוץ מטע תמרים כ-400 דונם ולול לגידול תרנגולי הודו לפיטום. ענפי התיירות בקיבוץ: אכסניית "מצוקי דרגות" ו"מצוקי דרגות - מרכז בינלאומי לפעילות מדברית" וחוף מינרל עד שנסגר. בנוסף על כך, במכינת שוכנת המכינה הקדם-צבאית לבנות "מלח הארץ".

בתחום הקיבוץ נמצא מפעל מעבדות ים המלח, המייצר ומשווק את המותג "אהבה", מוצרים קוסמטיים המבוססים על מינרלים מים המלח.

מרחב עם

מֶרְחַב עַם הוא יישוב קהילתי דתי בנגב. מרחב עם נמצא בין היישובים שדה בוקר וירוחם. שייך למועצה אזורית רמת נגב.

תנועת אור יזמה את הקמת היישוב שעלה לקרקע בט"ו בחשוון ה'תשס"ב (1 בנובמבר 2001).

קרב תל מוטילה

קרב תל מוטילה (או תל אל-מוטילה) היה קרב שהתחולל במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי 1951, מצפון לכנרת (באזור בו נמצא כיום היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל. בקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל ובסופו נסוגו הכוחות הסורים מהאזור.

רצח רחבעם זאבי

רצח שר התיירות הישראלי רחבעם זאבי, אירע ביום רביעי, 17 באוקטובר 2001, בשעה 7:00 בבוקר במלון הייאט שבירושלים. הרצח בוצע על ידי חוליית מתנקשים פלסטינית שהשתייכה לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, כנקמה על הריגת מזכ"ל הארגון אבו עלי מוסטפא על ידי ישראל חודשיים קודם לכן.לאחר ביצוע הרצח, רוצחי זאבי הצליחו להימלט מזירת הפשע. במשך זמן רב הם הסתתרו במתחם המוקטעה ברמאללה, תחת חסותו של יאסר ערפאת. בסופו של דבר, במהלך מבצע חומת מגן, בו כוחות צה"ל ערכו מצור על מתחם המוקטעה, הושג הסכם לפיו רוצחי זאבי יועברו לכלא ביריחו תחת פיקוח של סוהרים בריטים ואמריקנים. לאחר שארגון החמאס זכה בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006, מנהיג החמאס איסמעיל הנייה הצהיר בפומבי ​​על כוונתו לשחרר את רוצחיו של זאבי. ב-14 במרץ 2006 הסוהרים האמריקאים והבריטים עזבו את הכלא ביריחו, בטענה כי הרשות הפלסטינית לא עמדה בהסכם שהושג עם ישראל ארבע שנים קודם לכן. כתוצאה מכך ישראל השיקה עוד באותו היום את מבצע הבאת ביכורים אשר במהלכו לכדו כוחות צה"ל את חברי החוליה שהתנקשה בזאבי. בעקבות זאת, רוצחי זאבי נשפטו בישראל, הורשעו ונידונו לעונשי מאסר ארוכים.

זאבי היה השר הישראלי הראשון שנרצח בידי מתנקשים פלסטיניים, והאדם הישראלי הבכיר ביותר שנרצח על ידי חמושים במהלך הסכסוך הערבי ישראלי כולו.

שרי התיירות בממשלות ישראל
עקיבא גובריןמשה קולאברהם שרירגדעון פתעוזי ברעםמשה קצבאהוד ברקאמנון ליפקין-שחק • רחבעם זאבי • בנימין אלוןיצחק לויגדעון עזראאברהם הירשזוןיצחק הרצוגיצחק אהרונוביץ'רוחמה אברהםסטס מיסז'ניקובעוזי לנדאויריב לוין סמל מדינת ישראל
ראשי אגף המטה הכללי (אג"ם) ואגף המבצעים (אמ"ץ)
ראשי אג"ם יגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןיוסף אבידרמאיר עמיתחיים לסקובצבי צורמאיר זורעיצחק רביןחיים בר-לבעזר ויצמןדוד אלעזרישראל טל • רחבעם זאבי • יצחק חופיהרצל שפיריקותיאל אדםרפאל איתןמשה לוידוד עברידן שומרוןאמיר דרוריאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקמתן וילנאישאול מופזעוזי דיין
ראשי אמ"ץ דני חלוץגיורא איילנדדן הראלישראל זיוגדי איזנקוטטל רוסויעקב איישיואב הר אבןניצן אלוןאהרון חליוה
מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז)
צבי איילוןיוסף אבידרצבי איילוןצבי צורמאיר עמיתיוסף גבעעוזי נרקיס • רחבעם זאבי • יונה אפרתמשה לויאורי אוראמנון ליפקין-שחקאהוד ברקעמרם מצנעיצחק מרדכידני יתוםנחמיה תמריאילן בירןעוזי דייןמשה יעלוןיצחק איתןמשה קפלינסקייאיר נוהגדי שמניאבי מזרחיניצן אלוןרוני נומהנדב פדן PakmazLogo.svg
האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון (7.5) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בקניון ערים (4.11) | הפיגוע בקיבוץ מצר (10.11) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11)
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.