רחב

רָחָב היא דמות מקראית המופיעה בספר יהושע ומתוארת כתושבת יריחו שמארחת את מרגלי יהושע בארץ כנען. עזרתה חיונית להצלחת בני ישראל בכיבוש יריחו, ועל פי המדרש היא התגיירה ונישאה ליהושע לאחר התנחלות השבטים.

Elias van Nijmegen - Verspieders ontsnappen uit Jericho - 11102 - Museum Rotterdam
וְהָיָה בְּתֵת יְהוָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת. וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.
רחב ומרגלי יהושע, בציור מהמאה ה-17

תיאורה במקרא

על פי ספר יהושע, רחב הסתירה את שני המרגלים (על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופינחס[1]) ששלח יהושע, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני שכונה תקוות חוט השני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַ-ה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ" (ספר יהושע, פרק ו', פסוקים ט"ז-י"ז)

עיסוקה של רחב

על פי המקרא רחב הייתה אשה זונה: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב" (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו למשל) המילה "פונדקית" שימשה גם ככינוי לזונה", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב: " פונדקיתא".[2]

בניגוד לפשוטו של מקרא ולגישת התלמוד, היו בין הפרשנים המסורתיים שפירשו את המונח "זונה" כ"מי שהייתה מוכרת מזונות". רש"י היה מהראשונים שפירשו שרחב הייתה מוכרת מזונות, וצעד בכך בעקבות הפרשנות של תרגום יונתן בן עוזיאל, שתרגם "פונדקיתא" (=בעלת פונדק). עם זאת על פי רש"י רחב עסקה גם בזנות כמשמעה.[3]

על פי הרד"ק הפרשנות האמיתית של דברי התרגום, אינה שרחב עסקה במכירת מזונות, אלא שעסקה בזנות, שכן בלשון התרגום "פונדקיתא" היא כינוי לזונה ,וכך מופיע בתרגום יונתן גם ב"שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת"[4] שתרגם 'נשים פונדקן'. גם המלבי"ם סבר שרחב הייתה זונה במשמעות המקובלת והמרגלים הלכו אליה על מנת לתשאל אותה, כי כל גדולי הארץ ביקרו אצלה.

הסבר המשלב את שתי המשמעויות בכך שעוברי דרכים מצאו בפונדק את כל מחסורם הפיזי, מזון ואישה, ורחב כבעלת הפונדק סיפקה את שניהם. הסבר זה מאיר באור חדש מדוע דווקא אליה באו המרגלים, וכן מניין היה לה ידע רב כל כך על הנעשה בארץ, היות שעוברי דרכים היו מצויים אצלה.

דמותה בספרות חז"ל

לפי התלמוד, הייתה רחב בת עשר כשיצאו בני ישראל ממצרים וזנתה כל ארבעים שנה שהיו במדבר (זבחים קטז:). כשנכנסו בני ישראל לארץ הייתה בת חמישים, התגיירה ונישאה ליהושע בן נון.[5] התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי[6], ומתאר את מעלליה המיניים[7]. על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות.[8]

לפי המדרש הנביא ירמיהו,[9] והנביא יחזקאל[10] הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים כצאצאיה.[11] אף חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', היא לפי אחת הדעות בתלמוד מצאצאי רחב הזונה.[12]

בנצרות

על-פי הברית החדשה, רחב הייתה אמו של בעז, אבי-סבו של דוד המלך ומאבותיו של ישו:

סֵפֶר תּוֹלְדוֹת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד בֶּן־אַבְרָהָם. [...] וְרָם הוֹלִיד אֶת־עַמִּינָדָב, וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת־נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת־שַׂלְמוֹן. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת־בֹּעַז מֵרָחָב, וְבֹעַז הוֹלִיד אֶת־עוֹבֵד מֵרוּת, וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת־יִשָׁי. וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת־דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ הוֹלִיד אֶת־שְׁלֹמֹה מֵאֵשֶׁת אוּרִיָּה. [...] וְהִנֵּה כָּל־הַדּוֹרוֹת מִן־אַבְרָהָם עַד־דָּוִד אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִן־דָּוִד עַד־גָּלוּת בָּבֶל אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת, וּמִגָּלוּת בָּבֶל עַד־הַמָּשִׁיחַ אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת.

רחב נחשבת לאב טיפוס של זכאי המוכס, הגזלן שאירח את ישו בביתו ביריחו ובעקבות זאת חזר בתשובה והחזיר את כל גזלותיו[13].

לקריאה נוספת

  • לורית רמון ,בעד החלון נשקפה:השתקפות המוטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית, תל אביב: הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד, 2012. פרק שני סעיף ו' 'ותורידם בחבל בעד החלון' - רחב בחלון ביתה, יהושע ב' 24-15. עמ' 178-166.
  • אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, ה' תשע"א. עמ' 144-138.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מדרש בראשית רבה, פרשה ט"ז, באתר "דעת"
  2. ^ תרגום יונתן, יהושע ב', א'
  3. ^ רש"י על יהושע, ב', ט"ו
  4. ^ מלכים א', ג', ט"ו
  5. ^ מדרש רבה קהלת פרשה ח פסקה יג
  6. ^ "תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א')
  7. ^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'; ילקוט שמעוני שמות - פרק יח).
  8. ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב
  9. ^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים, כ', י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע, ו', כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
  10. ^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה).
  11. ^ "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה שנא' מ"ב כב וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן ועשייה." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ').
  12. ^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה" (בבלי, מגילה, י"ד ע"ב).
  13. ^ הבשורה על פי לוקס, פרק י"ט, 1-10
אנדמיות (ביולוגיה)

במיון עולם הטבע, אֶנְדֵּמִיּוּת היא מאפיין של טקסון כלשהו, בדרך-כלל מין, הקיים באזור תפוצה (אראל) מצומצם, שעל-פי רוב יש לו אפיון אקולוגי ברור וגבולות חדים. כלומר, הטקסון מוגבל בתפוצתו לאזור גאוגרפי מסוים וקטן יחסית, ואינו גדל באופן טבעי בשום מקום אחר בעולם. במקרים רבים, התנאים הפיזיים בתחום תפוצתו של טקסון אנדמי שונים מהתנאים באזור הסובב (מטריקס), שבו לא נמצא הטקסון. מינים אנדמיים נתונים לעיתים קרובות בסכנת הכחדה גבוהה, שכן שינוי אקולוגי באזור מוגבל אחד יכול להביא להכחדתם.

המונח "אנדמי" מקורו ביוונית, בשילוב של en (בתוך) עם demos (אוכלוסייה).

אנדמיות צעירה (Neoendemism) נוצרת כאשר טקסון חדש נגזר מטקסון-אם והוא מוגבל בתפוצתו לאזור בו נוצר. במקרה זה האנדמיות היא תוצאה של העובדה שהטקסון החדש עדיין לא הופץ לאזורים שמחוץ לאזור בו נוצר, או שעדיין לא התפתחו בו תכונות שיאפשרו לו לגדול ולהתחרות בטקסון המוצא שלו באזורי המטריקס. דוגמאות לכך בצמחית הארץ הם סביון יפו ותורמוס ארצישראלי.

אנדמיות עתיקה (Paleoendemism) נוצרת כאשר טקסון עתיק שהיה רחב תפוצה בעבר הוכחד ממרבית תחום התפוצה העתיק שלו וחי כיום בסביבה מצומצמת ומבודדת עם מחסומים שלא נותנים לו להתפשט בחזרה אל תחום התפוצה שהיה לו בעבר (לדוגמה, חיות כיס של אוסטרליה); או שטקסון עתיק שהיה רחב תפוצה בעבר הצטמצם לתחום תפוצה קטן בגלל תחרות עם מינים אחרים או משום שתחום התפוצה של סביבתו האקולוגית הצטמצם (לדוגמה, סקוויה נאה, או למשל שיטת הנגב שבעבר הייתה נפוצה בכל מרחבי הנגב, ועקב שינויי אקלים הצטמצמה לתוואי נחלים).

תת-אנדמי הוא מין אנדמי לאזור מסוים אשר שייך מבחינה פוליטית ליותר ממדינה אחת. למשל מינים המוגבלים לים המלח הם תת-אנדמיים לישראל מכיוון שהם קיימים גם בצד הירדני.

אפיק שידור

ערוץ טלוויזיה הוא שידור בתדר בעל רוחב פס רחב יחסית המאפשר שידורי טלוויזיה.

בתחילת דרכם של שידורי הטלוויזיה הועברו שידוריה באמצעות אנטנות קרקעיות, ומספר הערוצים הכולל היה מצומצם. ערוצי הטלוויזיה שודרו בשיטה האנלוגית בשני טווחי תדרים, תדר גבוה מאד (תג"מ - VHF) ותדר אולטרה גבוה (תא"ג - UHF). עם המעבר לשידורים דיגיטליים והפעלתה של טלוויזיה בכבלים, ולאחר מכן עם הפעלתם של שידורי טלוויזיה בתקשורת לוויינים, והגדלת רוחב הפס משמעותית, גדל מאוד היצע הערוצים. טווח הקליטה של ערוץ טלוויזיה בשידור אלחוטי מוגבל לטווח של האמצעים המשמשים להעברתו, דורש אנטנות לשידור וקליטה ואינו יעיל. לעומת זאת, שידור בלווי או בכבלים מאפשר שידור בו זמנית בערוצים רבים.

ערוצי הטלוויזיה מסומנים בדרכים להלן:

לפי התדר שבו הוא משודר, הנמדד במגהרץ, או קוד מזהה לתדר זה. זהו זיהוי נפוץ לערוצי טלוויזיה המשודרים באמצעות אנטנות קרקעיות.

מספרו הסידורי אצל הספק של טלוויזיה רב ערוצית.

שמו המלא או בקיצור, למשל: "ערוץ 10", "MTV", "נשיונל ג'יאוגרפיק" וכדומה.בחירת ערוץ על ידי הצופה נעשית בדרך כלל באמצעות שלט רחוק המשמש למטרה זו, ומאפשר גישה ישירה לערוץ לפי מספרו ומעבר סדרתי (קדימה ואחורה) בין הערוצים.

מבחינת תוכנם, ערוצי טלוויזיה הם משני סוגים:

ערוץ המשדר מגוון רחב של תוכניות מתחומי החדשות והבידור ותכנים חינוכיים.

ערוץ המוקדש לתחום מסוים, כגון ערוץ סרטים, ערוץ טבע וכו'. ערוץ כזה מכונה "ערוץ נישה".תחנת טלוויזיה משדרת לעיתים בערוץ יחיד, ולעיתים בערוצים אחדים, שלכל אחד מהם מאפיינים משלו.

בישראל, תחנת הטלוויזיה הראשונה שהחלה לשדר היא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית", אשר החלה את שידוריה ב-24 במרץ 1966, תחת השם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית".

בוטניקה

בּוֹטָנִיקָה (Botany), פִיטוֹלוֹגְיָה (Phytology) או פִיטוֹבִּיוֹלוֹגְיָה (Phytobiology) היא ענף של מדעי החיים החוקר מגוון רחב של תחומים בעולם הצומח. הבוטניקה עוסקת בכל ההיבטים של חיי הצמחים, בהם מבנה, התפתחות, גדילה, רבייה, חילוף החומרים, מחלות, תכונות כימיות וקשרים אבולוציוניים בין קבוצות טקסונומיות.

תחום בוטניקה החל במאמצים מוקדמים של בני אדם כדי להבדיל בין צמחים אכילים לרעילים, מה שהופך אותה לאחד הענפים הוותיקים ביותר של המדע.

כיום, בוטנאים חוקרים מעל ל 400.000 מינים של צמחים.

תחומי המחקר הכלליים בבוטניקה כוללים את מיון עולם הצומח, מורפולוגיה של צמחים, שהיא תחום העוסק בתיעוד ותיאור הצמחים, אבולוציה וגיאובוטניקה, העוסקת בחקר תפוצת הצמחים על פני כדור הארץ.

תחומי משנה של הבוטניקה כוללים אגרונומיה, ייעור, גננות, ופלאובוטניקה.

בעבר חקרו הבוטנאים את כל צורות החיים שאינן בעלי חיים, אולם במשך השנים ועם התקדמות הביולוגיה הובן כי צורות חיים שונות שאינן בעלי חיים, כמו נגיפים, פטריות וחיידקים, לא שייכות לעולם הצומח ואינן כלולות תחת הבוטניקה.

הידען

הידען הוא אתר אינטרנט ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית. האתר הוקם ב-1997 על ידי העיתונאי אבי בליזובסקי, והוא משמש כעורך האתר עד היום.

אתר הידען מספק ידיעות חדשותיות, מאמרים, ראיונות, דעות וסיקורים תקשורתיים בישראל ובעולם, בנושאים הקשורים למדע. אחרי עשור וחצי של פעילות, כולל האתר אלפי כתבות במגוון רחב של תחומי המדע והטכנולוגיה אשר מחולקים ללמעלה מ-550 "ידענים" ותת-ידענים.

בנוסף לידיעות מדע וטכנולוגיה המובאות כתרגום של ידיעות מחוץ לישראל, מהווה אתר הידען במה למאמרים מקוריים של שורת כותבים ישראליים המתמחים בנושאים שונים הקשורים למדעים ולטכנולוגיה.

באתר מובאים לעיתים מאמרי דעה וכתבות המבקרים את הדת, את הפסבדו מדע וגם את הימין השמרני בארצות הברית.

בנובמבר 2012 זכה בליזובסקי בפרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים תל אביב ו-Google.

הנדסת חשמל

הנדסת חשמל (לרוב: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה) היא תחום הנדסי אשר עוסק, במובנו הרחב ביותר, במניפולציה של גלים אלקטרומגנטיים. הנדסת החשמל כרוכה לרוב בתכנון מעגלים חשמליים והתאמתם ליישום הדרוש, ומכסה מגוון רחב של תת-תחומים ביניהם הספק, אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה, בקרה, עיבוד אותות ותקשורת.

הנדסת האלקטרוניקה עוסקת במערכות אלקטרוניות זעירות כמחשבים ומעגלים משולבים ובבעיות הכרוכות במערכות חשמליות גדולות כגון ייצור חשמל ובקרה

.

מהנדס חשמל עוסק בחשמל כאמצעי להעברת אנרגיה. לעומתו, מהנדס אלקטרוניקה עוסק בשימוש בחשמל כאמצעי להעברת אינפורמציה.

התחום הפך לעיסוק בעל זהות מגובשת בסוף המאה ה-19 בד בבד עם מגמת המסחור של הטלגרף ושל אספקת חשמל לצרכנים. הנדסת החשמל והאלקטרוניקה הובילה לפיתוח סוגים רבים של התקנים חשמליים ואלקטרוניים בהם מנועים חשמליים, טלוויזיות, לוויינים, נגני מוזיקה מסוגים שונים, טלפונים סלולריים ומחשבים.

הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הספרייה הווירטואלית של מט"ח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות. באתר ניתן למצוא מונחונים, מאמרים, פרקים מספרים, תצלומים, ציורים וקישורים לאתרי אינטרנט (בנושאים כגון: מדעי החברה, מדינת ישראל, מדעים אמנות, יהדות ועם ישראל ועוד). הפרטים המופיעים במאגר המידע הם בגישה חופשית, ונלקחו מספרים, כתבי עת, חוברות ותקליטורים בהסכמת בעלי זכויות היוצרים. חלק מהפריטים נכתבו במיוחד עבור הפרויקט.

האתר נוסד בשנת 2000 בסיועה של קרן קשת. מאגר המידע שעומד בבסיס הספרייה הווירטואלית, מבוסס על 15 שדות הקטלוג של הדבלין קור (Dublin core), ההכרחיים לקטלוג ומפתוח של פריטים אינטרנטיים.

העולם המערבי

העולם המערבי או "המערב" הוא מושג המשמש במדע המדינה, ביחסים הבינלאומיים, בתרבות ובכלכלה לאפיון חלקים מהעולם, שלהם מכנים משותפים כלשהם בתחומים אלו. הגדרתו המדויקת של המושג משתנה לפי ההקשר, ומדינה יכולה להיכלל בו רק בהקשרים מסוימים אך לא באחרים. בהקשר התרבותי מציין המושג את המדינות שתרבותן התפתחה מתוך תרבות מערב אירופה, ובאופן רחב זו שהתפתחה, ושואבת, מתרבות יוון העתיקה. בהקשר הכלכלי והפוליטי מציין המושג מדינות דמוקרטיות בעלות כלכלה מפותחת וקפיטליסטית או סוציאל-דמוקרטית. בנוסף על כך, בהיבט החברתי והתרבותי, מדינות מוגדרות מערביות כאשר הן מקיימות בתוכן רף מסוים של זכויות אדם.

זכוכית

זכוכית בצורתה הטהורה היא חומר שקוף, חזק באופן יחסי, עמיד לשחיקה ועמיד בדרך כלל מבחינה כימית וביולוגית. הזכוכית העתיקה הייתה מסיסה (תהליך איטי). ניתן ליצור זכוכית ממגוון רחב של חומרים, אולם רק מספר מצומצם של חומרים אכן נמצא בשימוש.

חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומר צמיגי, כך שלשריג הגבישי אין די זמן להיווצר. לחומרים אלו יש טמפרטורה אופיינית למעברם ממצב צמיגי (גומי) למצב זכוכיתי ומכונה "מעבר זכוכיתי" ומסומנת בספרות על ידי Tg.

את הזכוכית ניתן לעצב בקלות רבה לגופים בעלי שטח פנים חלק ובלתי חדיר, תכונות אלו הופכות את הזכוכית לחומר בעל מגוון רחב של שימושים. עם זאת, הזכוכית שבירה למדי ועלולה להתנפץ לרסיסים חדים. תכונותיה השונות של הזכוכית עשויות להשתנות על ידי הוספת מרכיבים שונים או טיפול בחום.

טלוויזיה

טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים, המבוססת על משדר טלוויזיה המשדר אותות רדיו (RF) הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה.

השם "טלוויזיה" הוא צירוף המילה היוונית Τηλε = רחוק והמילה הלטינית Vision = ראייה, וביחד "לראות למרחוק". ביכולותיה אלה, ובאפשרה לשתף ציבור צופים רחב במדינות המודרניות בסרטים, במאורעות בזמן התרחשותם, ובתוכניות שונות, שימשה הטלוויזיה גורם מרכזי במהפכה התרבותית העולמית במאה העשרים ובמיוחד בתרבות מדינות המערב. הטלוויזיה משמשת גם ככלי פוליטי, ולדוגמה, השפיעה רבות על החדרת השפה האנגלית והתרבות האמריקאית אל שאר העולם, ונחשבת גם כמבשרת הגלובליזציה.

בלשון העם מכונה גם מקלט הטלוויזיה כשלעצמו טלוויזיה, ללא תלות בשיטת השידור, אלחוטית או קווית. כמו כן, השם טלוויזיה משמש גם לציון המדיום התקשורתי על ערוציו ותוכניותיו.

ארגון האומות המאוחדות קבע את תאריך ה-21 בנובמבר כיום הטלוויזיה העולמי, לציון השפעתה של הטלוויזיה.

המקור העברי של השם טלוויזיה הוא מהאקדמיה העברית אשר חיברה את המילה מאנגלית עם סיומת 'יה' על מנת לציין כי מדובר בשם עצם

יחסים בינלאומיים

במדע המדינה, יְחסים בינלאומיים (יַחְבָּ"ל) הוא ענף מחקר העוסק בחקר מדיניות חוץ של מדינות וכן בניתוח סוגיות בינלאומיות ויחסים בין המדינות והממשלים השונים בעולם בעבר ובהווה. הוא מתמקד בניהולן של מערכות בינלאומיות, ארגונים בינלאומיים (ובראשן האו"ם), ארגונים לא ממשלתיים ותאגידים רב-לאומיים.

תחום היחסים הבינלאומיים הוא נושא רחב, המערב תחומים שונים: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, כלכלה, היסטוריה, פילוסופיה, גאוגרפיה, משפט בינלאומי ועוד. היחסים הבינלאומיים עוסקים במגוון רחב של סוגיות כגון תנועות השפעות תרבותיות, יחסים כלכליים וצבאיים, טרור, דיפלומטיה, לאומיות, משפט בינלאומי, פשע מאורגן, סיוע בינלאומי, איכות הסביבה, זכויות האדם וגלובליזציה. התחום עצמו נחשב לרוב כאחד הענפים של מדע המדינה, אולם מוסדות אקדמיים רבים בעולם מעדיפים להתייחס אליו כאל תחום לימוד נפרד לחלוטין.

יפנית

יפנית (קאנג'י: 日本語; ביפן קרויה השפה: ,"Nihongo" "נִיהוֹנְגּוֹ", Nihon: יפן, Go: שפה) היא השפה המדוברת בפי 130 מיליון איש ביפן, ובקהילות מהגרים יפניות. יפנית שייכת למשפחת השפות הג'פוניות. קשרים עם שפות אחרות הוצעו במהלך השנים על ידי בלשנים, אולם אף אחד מהם לא התקבל גלובלית. על פי התפיסה הפילוסופית היפנית הידועה בשם ניהונג'ינרון, בשל בידודם של האיים, לשפה היפנית יש מבנה דקדוקי ותחבירי ייחודי, הגורם ליפנים לחשוב לפי תבניות מחשבה מסוימות, השונות מכל מקבילותיהן בעולם.

היפנית שפה צירופית, הניכרת במערכת של תוארי כבוד סבוכים המשקפת את הטבע ההיררכי של החברה היפנית. כל זאת בעזרת תבניות פעלים ואוצר מילים מסוים המציין את הסטטוס החברתי היחסי של הדובר, המאזין, והאדם המוזכר בשיחה.

באופן יחסי, בשפה יש מבחר צלילים קטן, ומערכת עלרוד לקסיקאלית משמעותית.

השפה היפנית נכתבת בשילוב של שלוש מערכות כתב: אותיות (סימניות) סיניות מותאמות הנקראות ביפנית קאנג'י (kanji - 漢字), ושני כתבים פונטיים שנוצרו מאותיות סיניות מותאמות. הם נקראים היראגאנה (hiragana - 平仮名) וקאטאקאנה (katakana - 片仮名).

בהיראגאנה נעשה שימוש נרחב ביותר בכתיבת השפה למטרות שונות, ביניהן הטיית פעלים, כתיבת מילות קישור ויחס, והוראת יפנית לילדים.

בקאטאקאנה משתמשים בעיקר בשביל לכתוב מילים או שמות שמקורם אינו בשפה היפנית.

ביפנית המודרנית נעשה שימוש לעיתים קרובות גם באלפבית הלטיני רומאג'י (rōmaji - ローマ字), בעיקר לשמות של חברות, לוגואים, פרסומות והקלדת טקסט יפני אל תוך המחשב.

ספרות מערביות בדרך כלל משמשות כספרות, אך גם ספרות יפניות הנכתבות בקאנג'י הן שגרתיות.

אוצר המילים של היפנית מושפע מאוד ממילים משפות אחרות. מספר רחב של מילים נשאל מהשפה הסינית, או נוצר מתבניות סיניות, במשך תקופה של לפחות 1500 שנים.

מאז המאה ה-19 המאוחרת, היפנית שאלה מספר נכבד של מילים משפות הודו-אירופיות, בעיקר מאנגלית.

כתוצאה מיחסי המסחר המיוחדים בין יפן לפורטוגל המוקדמת, במאה ה-16, ולאחר מכן עם הולנד במאה ה-17, פורטוגזית והולנדית גם הן הפכו לגורם משפיע.

מבקר אמנות

מבקר אמנות הוא אדם המתפרנס מפרסום דעותיו על יצירות אמנות ובידור. חלק ממבקרי האמנות הם גם חוקרי אמנות והגבול בין מקצועות אלה אינו תמיד ברור. רבים ממבקרי האמנות הם עיתונאים.

הרקע המקצועי של מבקרי האמנות מעבר להכשרתם כעיתונאים או כחוקרים הוא מגוון. לרובם עשוי להיות מקצוע שונה הקשור לאמנות כמו אוצר, מוציא לאור או עורך מוזיקלי. חלקם היו אמנים בעצמם לפני שהפכו למבקרים, אולם רק מעט מהמבקרים מתפרנסים כאמנים וכמבקרים בעת ובעונה אחת (לדוגמה אהד פישוף). מרבים מהמבקרים יש ציפיה להציג ידע מקצועי ולהכיר מגוון רחב של יצירות אמנות מהסוגה אותה הם מבקרים. אולם, יש מבקרים שהתמחותם היא הצגת זווית ראייתו של צרכן האמנות והבידור הפשוט.

מדע המדינה

מדע המדינה הוא תחום ידע בו נחקרות גישות פוליטיות ומבנים של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה של מושג המדינה כפי שהוגדר על ידי אפלטון בשילוב עם ההגדרה המודרנית של המושג.

התחום מתמקד הן ביחסים בתוך המדינה כפי שנקבעים על ידי הממשל, והן באופן רחב ביחסים בין מדינות. התחום כולל, בין היתר, את התחומים פוליטיקה השוואתית, תורת המשטרים, מנהל ציבורי ומחשבה מדינית, וקשור גם להיסטוריה פוליטית ויחסים בין לאומיים.

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעיתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים רבים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה). במיוחד נודעו לשמצה מחנות הריכוז שהקים המשטר הנאצי, בגרמניה ובמדינות שכבשה במלחמת העולם השנייה וגם מחנות הריכוז הרומניים בטרנסניסטריה.על־פי ההערכות הנאצים יצרו 42,500 מחנות וגטאות לריכוז והשמדת יהודים.

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות מו"צ או דומ"צ), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

מבחינה טכנית, כל סמיכת חכמים מהווה "היתר הוראה" המתירה לרב לענות על שאלות הלכתיות. עם זאת, לא כל הרבנים הם פוסקים ובקיאים בשאלות הלכתיות, וחלקם עוסקים בנושאים תורניים אחרים, כגון תנ"ך, תלמוד, מוסר, חסידות ועוד.

לעיתים ישנו מורה הוראה לנושא הלכתי ספציפי, למשל מורה הוראה לבית המטבחיים, שבו שוחטים בהמות.

לעיתים יש חלוקה בין רב קהילה, האחראי לניהול ענייניה הרוחניים של הקהילה, לבין מורה הוראה, האחראי על פסיקת ההלכה. חלוקה כזו נעשית לרוב בקהילות חסידיות שבהן הרב הרשמי הוא איש ממשפחת האדמו"ר או רב בעל ידע וסמכות בענייני חסידות ובעל יכולת דרשנית; במקרים כאלו ממנים רב נוסף, שתפקידו לפסוק הלכה והוא המשמש כפוסק. בדרך כלל ממנים על הקהילה פוסק בעל היקף רחב יותר, המכונה דומ"צ, ראשי תיבות של דיין (הבקיא בשולחן ערוך חלק חושן משפט, העוסק בשאלות ממוניות) ומורה צדק (הבקיא בשולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה, העוסקים בשאלות בענייני יום יום).

הכינוי פוסקים מתייחס, על פי רוב, ליצירותיהם של רבנים פוסקים מובהקים, בעיקר לפירושים ההלכתיים שהודפסו במהדורות העיקריות של השולחן ערוך ולספרי שאלות ותשובות (בקיצור שו"ת). המושג 'בקיא בש"ס ופוסקים' מציין אדם שיש לו ידיעה מקיפה בתלמוד הבבלי ומפרשיו, בשולחן ערוך ומפרשיו, ובספרות השו"ת.

פסנתרן

פסנתרן הוא אדם המנגן בפסנתר כמקצוע או כתחביב. פסנתרן מקצועי משמש במגוון רחב של תפקידים ובמסגרות מוזיקליות שונות – נגינה כסולן, ליווי זמרים והשתתפות בהרכבים מוזיקליים.

רוק אלטרנטיבי

רוק אלטרנטיבי או מוזיקה אלטרנטיבית (באנגלית: Alternative rock) הוא מונח אשר נטבע בשנות השמונים המתאר סגנון מוזיקה אשר לא תאם לזרמי המוזיקה שרווחו באותה תקופה, והפך לשם כולל לסגנונות מוזיקה רבים ומגוונים.

גבולות סגנון זה רחבים מאוד וכוללים מגוון רחב של סגנונות, כדוגמת: אינדי, פוסט פּאנק, הארדקור פּאנק, רוק גותי, קולג' רוק ולהקות הגל החדש. עם זאת, רוב להקות הרוק האלטרנטיבי חבות את הצלחתן לסגנון הפּאנק אשר הכין את הקהל למוזיקה מחתרתית, כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20. אף על פי שהז'אנר נחשב, על ידי רבים, לסוג של מוזיקת רוק ניכרות בסגנון השפעות גם של סגנונות מוזיקליים אחרים ובהם: פולק, רגאיי, ג'אז ואף מוזיקה אלקטרונית.

הרוק האלטרנטיבי חסר מאפיינים ברורים. רמת ה"בלתי-שגרתיוּת" של היוצרים בתחום נעה על-פני טווח רחב. בקצה האחד ניתן למצוא להקות "ידידותיות", אשר יצרו שירים קליטים ופופולריים ביותר והיו אהודים על קהל מכל הסוגים: אר.אי.אם., הסמית'ס, ניו אורדר; בקצה השני עומדות להקות אוונגרד (Avant-garde, "חלוציוֹת"), שיצירותיהן נמצאות על הגבול הדק שבין מוזיקה ובין "בליל צלילים", ושפנו קהל מצומצם ביותר: The Red Krayola ו-Anal Cunt, למשל.

התחום האפור שבין שני הקיצונים הוא זה המוגדר על-פי רוב כרוק אלטרנטיבי אמיתי. השירים בעלי קהל יעד מצומצם יחסית, ודורשים לעיתים השמעות חוזרות כדי לעכלם, אך המלודיה בהחלט נוכחת. אחת הלהקות החלוציות בתחום היא הפיקסיז (Pixies) מבוסטון, ארצות הברית, אשר נוסדה ב-1988. אורך חייה הקצר ומספר אלבומיה המצומצם - ארבעה בלבד - לא הפריע לפיקסיז להיחשב בעיני רבים כאבות הרוק האלטרנטיבי. שירם Hey נחשב בחוגים רבים כהמנון הרוק האלטרנטיבי לדורותיו. להקות רבות בשנות ה-90, ובראשן נירוונה, העידו כי הפיקסיז שימשו להן מקור להשראה

אחד המאפיינים הברורים יותר של הרוק האלטרנטיבי הוא הליריקה. בשעה שנושאי השירים בסגנונות מוזיקליים אחרים ניתנים במקרים רבים לחיזוי ולהגדרה (סטיגמטיים לעיתים; רוק כבד: מוות, מיתולוגיה, מלחמה; בלוז: עלילות-חיים עגומות; ניו אייג': מיתולוגיה, היסטוריה, טבע), ברוק אלטרנטיבי נושאי השירים בעלי טווח רחב.

רחוב

רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצדו ישנם בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב. בדרך כלל הרחוב סלול בחלק שנועד לכלי רכב (הוא מהווה כביש), ויש בו מדרכה מרוצפת להולכי רגל, אך לעיתים אלה הן דרכי עפר.

המילה רחוב נגזרת מהשורש ר.ח.ב., כלומר קשורה למרחב, מקום ציבורי המיועד למפגש בין הדיירים.

במקור משמעות המילה רחוב וכיכר היו הפוכות: רחוב = מקום רחב; כיכר = מקום מוארך וצר.

רמב"י

רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י) היא אינדקס מאמרים ממוין ומקוטלג (או ביבליוגרפיה) של אלפי מאמרים אקדמיים ואחרים בקשת רחבה של תחומים במדעי היהדות, חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל, והיא המאגר הגדול והמקיף מסוגו בעולם. המידע הכלול ברמב"י נאסף מתוך מאות ואלפי כתבי עת מדעיים, כתבי עת ספרותיים או מתעדים, מאספים וקובצי מאמרים חד-פעמיים לנושא מוגדר, בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ושפות נוספות ובלשונות היהודים: יידיש, ערבית, לאדינו ואחרות; שרובם נמצאים באוסף של הספרייה הלאומית.

הקריטריונים להכללה ברמב"י הם שהפרסום יהיה בבמה אקדמית או במה מוכרת ומכובדת אחרת, או שיהיה שימושי לצורכי מחקר אקדמי. ראשיתו של המיזם הביבליוגרפי בשנת 1966 על ידי ד"ר יששכר יואל, אך כלולים בו גם מאמרים שקדמו למועד זה, במטרה להציע כיסוי מקיף ככל הניתן של המחקר האקדמי בתחומי היהדות.

בשנת 1985 החל המעבר לקיטלוג באמצעים אלקטרוניים (בבסיסי נתונים ממוחשבים). החל משנת 2000 זמין מאגר רמב"י גם ברשת האינטרנט. בשנת 2001 יצא לאור הכרך החמישים של המאגר, ואתו הופסק פרסומו בדפוס. מאז מתעדכן המאגר באופן שוטף רק באינטרנט, והוא משמש חוקרים וסטודנטים מכל העולם. עד סוף שנת 2013 נרשמו במאגר כ-350,000 רשומות מתוך כ-21,000 מקורות שונים.

רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמב"י מכילה את שם המחבר או המחברים, את כותרת המאמר, את כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, מיון נושאי לפי עץ נושאים - מיון רחב (לדוגמה, "יהדות התפוצות") וכן מיון מפורט יותר (לדוגמה, "רמב"ם: מורה נבוכים"), מקום הפרסום, שנת הפרסום ושפת המאמר. מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט - בחינם או בתשלום - מכילים גם קישור אל המאמר.

מערכת רמב"י משתייכת מבחינה ארגונית לספרייה הלאומית, ושוכנת בבניין הראשי שלו בגבעת רם בירושלים.

רמה (גאוגרפיה)

רמה היא צורת נוף גאוגרפית המורכבת ממישור רחב הנישא מעל הגובה הממוצע של האזור, בדומה להר רחב בעל מישור בפסגתו.

רמות יכול להיווצר במגוון תהליכים:

מאגמה מתרוממת ממעטפת כדור הארץ וגורמת לקרקע שמעליה להתרומם, עקב כך מתרוממים אזורים שטוחים נרחבים של סלעים.

קילוחי לבה המתפשטים מסדקים ונקודות חלשות בקרום כדור הארץ. דוגמה לרמה מסוג זה היא רמת קולומביה בארצות הברית.

תוצאה מתהליכי הסחיפה בעקבות פעילות קרחונים על רכסי ההרים, במקרה זה מצויות הרמות בין רכסי הרים.

מים יכולים לגרום לסחיפה ולהפוך רכסי הרים למישור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.