רות

רוּת המואבייה היא דמות מקראית, הגיבורה העיקרית של מגילת רות, והסבתא רבתא של דוד המלך.

Hayez A woman as Ruth
וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל-נָעֳמִי, אֵלְכָה-נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים--אַחַר, אֲשֶׁר אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינָיו; וַתֹּאמֶר לָהּ, לְכִי בִתִּי.
ציור מעשה ידי פרנצ'סקו אייץ מוצג במוזיאון יוחנן פאולוס השני בוורשה. הציור משנת 1853
A.Cortina Ruth
רות, מאת אנטוניו קורטינה פרינוס

מגילת רות

מגילת רות מספרת את סיפורה של משפחת אלימלך המיוחסת משבט יהודה, שעקב הבצורת והרעב עוזבת את מולדתה והולכת לשדה מואב, אחד מאויבי ישראל באותה תקופה. לאחר זמן מת אבי המשפחה אלימלך. ובניה של אותה משפחה, מחלון וכיליון, מתחתנים עם שתי מואביות, רות וערפה[1], שעל פי חז"ל היו בנותיו או נכדותיו של עגלון מלך מואב[2]. לאחר כעשר שנים מתים גם שני הבנים, ונותרות רק נעמי, אם המשפחה, ושתי כלותיה. לאחר שלא נותר לה דבר, ולאחר שהיא שומעת כי הבצורת בארץ ישראל פסקה, מחליטה נעמי לחזור למולדתה אבלה, חפויה וענייה, ומפצירה בכלותיה להניח לה, כי אין לה דבר לתת להן. סביר להניח כי היא מתביישת בהן וחוששת לחזור אל החברה שלה ביחד עם נשים נוכריות, ולכן בשלב החזרה היא מבקשת להפרד מהן. לעומת עורפה שנשמעת לה וחוזרת למשפחתה, רות מתעקשת ודבקה בחמותה, ואומרת "עמך עמי ואלוהיך אלוהי", ומתעקשת שרק המוות יפריד ביניהן (רות, א', י"ז). מדרש רות רבה מוסר כי נעמי ניסתה להניא את רות מלהתגייר בהסבר: "בתי, אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות"[3]. למרות זאת מחליטה רות ללכת בעקבות נעמי.

לאחר שהן חוזרות לבית לחם, הולכת רות ביוזמתה ובברכתה של חמותה לשדות, ללקט שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים (מתנות עניים). ביום הליכתה אל השדה מושכת רות את תשומת לבו של בעל השדה, בעז. בעז מברר אצל הנערים הקוצרים אודותיה, ומתוודע לעובדה שהיא קרובתו, כלת דודו אלימלך, ולפיכך מבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר, אלא תלקט רק בשדהו, ומן הנערים הקוצרים מבקש הוא להעניק לה יחס מיוחד ולא להטריד אותה, ולאפשר לה לסעוד עמם ולחלוק איתה את מימם. הוא אף מזמין אותה להצטרף לארוחתם בשדה, ומפגין כלפיה יחס חם. לאחר תקופה, יועצת נעמי לרות ללכת בלילה אל הגורן שם שוהה בעז בעת זמן זריית השעורים, ולשכב למרגלותיו במטרה לגרום לבעז לשאת אותה לאישה (רות, ג', ד'). נראה כי נעמי מבקשת ממנה להשתמש לצורך כך ב"נשק" הפיתוי. אין זו מצוות ייבום במובן הפשוט של המילה, כיון שמצוות ייבום נוהגת אך ורק בנשיאת אשת האח המת שלא השאיר יורשים, אך זה קשור למנהג הייבום - נישואים בין אשת המת לקרוב משפחתה.

רות נשמעת לה, מתרחצת, מתבשמת ולובשת את שמלותיה, ויורדת בלילה אל הגורן ושוכבת למרגלות בעז. כשבעז מתעורר מבקשת ממנו רות לישאה "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל-אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה". בעז נעתר, אולם מעלה בעיה תחוקתית: יש מישהו קרוב יותר ממנו ולפיכך שמורה לו זכות ראשונים אם יחפוץ להתחתן עם רות. אולם הוא מבטיח כי אם לא יחפוץ הקרוב השני לישאה, ישאה הוא. למחרת בטרם עולה השחר הוא משלחה חזרה לביתה. למחרת המפגש הוא עולה לשער העיר ופוגש שם את הקרוב השני המכונה "פלוני אלמוני", וששמו האמיתי כנראה נמחק על ידי כותב המגילה כביקורת על מעשיו. לאחר שהקרוב השני אינו רוצה לממש את זכותו, בשל החשש להשחית את נחלתו ואת זרעו בנישואים אלו (רות, ד', ו'), (בשל האיסור על קבלת גרים ממואב), מתחתנים בעז ורות. מזיווג זה נולדה מלכות דוד, כפי שמספרת המגילה:

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת-שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד.

תכונותיה של רות

ממגילת רות ניתן ללמוד על תכונות ייחודיות של רות, כגון:

  • חריצות - כאשר רות מגיעה אל בית לחם, היא מיד יוצאת ללקט שיבולים, בלי לחכות שנעמי תאמר לה. והיא מלקטת כל היום, ללא מנוחה כמעט (מגילת רות, פרק ב', פסוק ז'). ובסוף היום רות חוזרת אל נעמי עם כמות גדולה של שעורים, אשר מספיקה להן למספר ימים.
  • צניעות - לאחר שבעז מביע כלפיה הערכה על שהיא עוזרת לנעמי, רות עונה בצניעות רבה ומתעלמת מן הדברים הטובים שבעז אמר עליה. רות קוראת לו "אדוני", ומציגה את עצמה כשפחה שלו. בכך היא מדגישה שהוא האדון והיא מקבלת את מקומה כאישה ענייה הזקוקה לעזרתו.
  • יכולת הכרת תודה - לאחר שבעז מראה כלפיה יחס מיוחד, רות יורדת על ברכיה ומשתחווה לו, ושואלת בהפתעה מדוע היא זכתה לקבל יחס כל כך מיוחד, היא הרי אישה זרה, לא מישראל והוא לא מכיר אותה[4].

יוחסין

עץ היוחסין (על פי מגילת רות, ספר שמואל ודברי הימים), מראה את מרכזיותה של רות, ששדרת המנהיגות בממלכת יהודה משתלשלת ממנה.

 
 
 
 
בעז
 
 
 
רות המואביה
 
מחלון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עובד
 
 
 
עדאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי
 
 
 
נצבת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד המלך
 
אליאב
 
צרויה
 
 
אביגיל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה המלך
דוד ציווה עליו
להרוג את יואב
 
אבשלום
נהרג בידי יואב
 
 
יואב
שר צבא דוד
 
 
עשהאל
מגיבורי דוד
 
עמשא
נהרג בידי יואב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי
מגיבורי דוד
 
 

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המדרש דורש את שמותם של הבנות: ערפה שהפכה עורף לחמותה, ורות שראתה בדברי חמותה. (רות רבה פרשה ב' פסקה ט'). במגילה מסופר כי מחלון נישא לרות, ואילו כליון לערפה. רבי יוחנן דורש אפוא את שמם: "מחלון" - מלשון מחילה, שנישא לרות שהייתה מרתתת מן העבירות. (ילק"ש רות פרק א' רמ"ז ת"ר)
  2. ^ ישנה מחלוקת בתלמוד ובמדרשים בעניין זה האם היו בנות או נכדות. "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות בת בנו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב". בבלי, הוריות י' ע"ב. ועיינו עוד בבבלי, סנהדרין ק"ה ע"ב: "אמר רבי יוסי בר הונא: רות בתו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב הייתה". ובסוטה מ"ז א'. לחישוב בעלי התוספות קיים מרחק של כמאתיים שנים בין אהוד לבועז, ולכן לתפיסתם רות הייתה צאצאית של עגלון בכמה דורות, ואת הביטוי "בת בנו" הם מבינים לא באופן מילולי. (בעלי התוספות בבלי, יבמות מ"ח ע"ב)
  3. ^ רות רבה ב' כ"ב.
  4. ^ http://bagrutolim.cet.ac.il/Activities/mikra/Unit7/Chapter2/page4.aspx בגרות עולים - מאמר הכנה לבגרות בתנ"ך
1933

שנת 1933 היא השנה ה-33 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1933 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אוניברסיטת היידלברג

אוניברסיטת רופרכט-קרל בהיידלברג (בגרמנית: Ruprecht-Karls-Universität Heidelberg) היא אוניברסיטה בעיר היידלברג שבגרמניה, אשר הוקמה על ידי רופרכט הראשון בשנת 1386, ובכך היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בגרמניה, והשלישית בארצות דוברות גרמנית (אחרי אוניברסיטת קארל בפראג ואוניברסיטת וינה). הקמפוס של האוניברסיטה נחלק לשני חלקים עיקריים: אחד הוא בעיר העתיקה של היידלברג והשני ברובע Neuenheimer Feld הנמצא בפרוורי העיר.

האוניברסיטה שמה דגש על התחום המחקרי, והוציאה תחת ידיה מחקרים שהובילו ל-55 פרסי נובל. היא מדורגת בקביעות ברשימת האוניברסיטאות הטובות באירופה ומהווה מוקד משיכה בינלאומי לתלמידים לתואר דוקטור, עם כ-1,000 דוקטורנטים שמסיימים את לימודיהם בה כל שנה, כאשר שליש מהם מגיעים מחוץ לגרמניה. הסטודנטים הזרים באוניברסיטה, שמגיעים אליה ממעל 130 מדינות, מהווים 20 אחוז מכלל הסטודנטים הלומדים בה.

האוניברסיטה הוציאה מקרבה שורת אישים נודעים, בהם החוקרים - קרל המפל ומקס ובר והמחנכת - רות וודסמול, ועם אנשי הסגל שלה נמנה גם יורגן האברמאס. צבי הרמן שפירא, מראשי הציונות למד בה ואף נתמנה בה לפרופסור למתמטיקה. גם ההיסטוריון יוסף קלוזנר למד בה.

האוניברסיטה הציעה בשנת 1673 לפילוסוף ברוך שפינוזה משרה כמרצה לפילוסופיה, אך הוא סירב להצעה זו, בגלל חששו מחוסר חופש אקדמי, ופגיעה בעבודתו הפילוסופית העצמאית.

במאה ה-18 תלונות תכופות של התושבים באזור הקמפוס על התנהגותם של סטודנטים הוללים, הובילה את הנהלת האוניברסיטה להקים בתחומה כלא סטודנטים, שבו נכלאו לתקופה שבין יומיים עד ארבעה שבועות סטודנטים פוחזים, בשל הפרת הסדר הציבורי. במהלך השנים כלא הסטודנטים שינה את מקומו מספר פעמים, עד שלבסוף נסגר ב-1914. כיום אתר הכלא פתוח למבקרים ומהווה את אחד האתרים הפופולריים בהיידלברג, בין היתר בשל שפע כתובות גרפיטי שציירו הסטודנטים הכלואים, על הקירות, הדלתות ואף על התקרה.

בעז

בֹּעַז (נהגה במלעיל) הוא דמות מקראית מתקופת השופטים, מגיבורי מגילת רות. נכדו של נחשון בן עמינדב, מצאצאי פרץ בן יהודה, בעלה של רות, אביו של עוֹבֵד, סבו של ישי ואבי-סבו של דוד המלך.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה בשנת 1961, לפי חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961 (למעשה הקמתה, בחירת החברים הראשונים והישיבה הראשונה נעשו עוד קודם לחקיקת החוק). נכון לאוקטובר 2016, חברים בה מאה וחמישה עשר מדענים ומלומדים ישראלים מן המעלה הראשונה, מהם שישים ושניים במדעי הטבע וחמישים ושלושה במדעי הרוח והחברה.

האקדמיה שוכנת בצמוד למכון ון ליר ואל בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים ובכניסה אליה ישנה כיכר על שם אלברט איינשטיין. בתוך מתחם האקדמיה ישנו פסל של איינשטיין שהוא העתק של פסל הנמצא באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים בוושינגטון הבירה.

הומוסקסואליות בתנ"ך

ההתייחסות המפורשת והמובהקת ביותר בתנ"ך להומוסקסואליות היא באיסור משכב זכר המופיע בספר ויקרא. נוסף לכך פרשנים וחוקרים הציעו שמספר סיפורים אחרים הם בעלי אופי להט"בי, כמעשה לוט והמלאכים, אהבת דוד ויהונתן וסיפורן של רות ונעמי.

המכללה לביטחון לאומי

המכללה לביטחון לאומי (מב"ל) נועדה להקנות השכלה על יסודות הביטחון הלאומי ברמה אקדמית בנושאים מדיניים וחברתיים בביטחון המדינה. המכללה מיועדת לבכירי מערכת הביטחון הישראלית: צה"ל, שירות הביטחון הכללי (שב"כ), "המוסד", משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר (שב"ס), התעשייה הצבאית, רפא"ל וכן מבקר מערכת הביטחון, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. קציני צה"ל המגיעים ללימודים במכללה לביטחון לאומי מיועדים בדרך כלל לתפקידים בכירים כגון: מח"ט, מפקד אוגדה, קצין חיל ראשי ותפקידים בכירים אחרים. הלימודים במב"ל הם תנאי לקידומו של הקצין בצה"ל. המכללה לביטחון לאומי משמשת כמוסד הממלכתי הגבוה ביותר ללימוד ומחקר בעיות הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

בראש מערך הלימודים במב"ל עומד מד"ר (מדריך ראשי) בדרגת אלוף-משנה הכפוף למפקד המכללות הצבאיות אשר משמש בתפקידו גם כמפקד מב"ל. המדריך הראשי במב"ל הוא אל"ם יונתן סיידה מרום. בין קודמיו בתפקיד: רפאל ורדי, שלמה גזית, יוסי בן-ארי, עפרה בן ישי, רות ירון, גיל שלו, ענאן ווהבי ואיציק כהן.

תוכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי מקבילה ללימודי תואר שני במדע המדינה במגמת ביטחון לאומי, ועמידה בה מזכה את בוגר המכללה גם בתואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה, שבה נלמדות במקביל גם תוכניות מצוינות צבאיות נוספות, כתוכנית חבצלות וקורס חובלים.

חמש מגילות

חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך. במרבית המהדורות הנדפסות, מקומו של קובץ זה הוא מיד לאחר שלושת ספרי אמ"ת (איוב, תהילים ומשלי). קובץ זה כולל שני ספרי פרוזה (רות ואסתר) ושלושה הכתובים על דרך השירה (שיר השירים, איכה וקהלת).

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים. סדר זה מבוסס על מסורת כתבי היד של יהודי אשכנז, ומשומש ברוב הדפוסים של התנ"ך. אצל בעלי המסורה בטבריה ויהודי ספרד היה סדר אחר לספרי הכתובים, ובגמרא מוזכר סדר שלישי לספרים אלו.

בין ספרים אלה ישנן שתי תת-קבוצות מיוחדות, שהן:

ספרי אמ"ת: תהילים, משלי, איוב (הקבוצה קרויה בראשי לתיבות לשלושת הספרים בסדר הפוך). ספרים אלה נחשבים ספרי "שירה", דבר הבא לידי ביטוי בכתבי יד של המסורה הן במערכת הטעמים המיוחדת להם (טעמי אמ"ת), והן בצורתם השירית.

חמש מגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. קבוצה מיוחדת זו מופיעה כחלק ממסורת בני אשכנז (במנהגיהם הליטורגיים ובכתבי היד שלהם), ועומדת בבסיסו של חיבורי מדרש רבה על ספרי כתובים אלה דווקא. הם נקראים בציבור בבתי הכנסת במועדים חגיגיים שונים, ונכתבים על קלף ארוך מגולגל שהוא בעצם "מגילה". בכתבי היד של המסורה, ובמסורת יהדות ספרד והמזרח - אין זכר להיותם קבוצה.

שלושת הספרים דניאל, עזרא-נחמיה, ודברי הימים אינם נחשבים לקבוצה מיוחדת, למרות המרכיבים המשותפים שלהם: כולם נכתבו על פי המסורת התלמודית בתקופה מאוחרת; כולם דנים בתוכנם על התקופות המאוחרות הנזכרות שבמקרא; עזרא הוא המשך ברור של דברי הימים; בדניאל ובעזרא-נחמיה מצויים הקטעים המשמעותיים היחידים במקרא הכתובים בארמית.החלוקה של 24 ספרי התנ"ך לתורה, נביאים, וכתובים מוזכרת בתלמוד-ב"ב יד', ובמדרשים רבים-שמ"ר מא, דב"ר יד' וכו'. והם מדורגים ברמת סמכותם האלוהית: התורה מפי הגבורה ניתנה (כלומר האל הכתיבה בקולו), הנביאים בנבואה נאמרו, והכתובים ברוח הקודש נכתבו (כלומר מחבריהם לא התנבאו, אבל כתבו תחת השראה מרוח הקודש).ישנם ספרים, למשל דניאל, עזרא-נחמיה, ודברי הימים שמבחינת תוכנם מתאימים להיכלל במסגרת ספרי נביאים, אבל לא מבחינת זמן חיבורם. הרמב"ם כותב על הסיבה להכללתם בכתובים במורה נבוכים ח"ב מ"ה כי כוח ההשראה לכתיבת ספרים אלו היה אחיד, ברוח הקודש, ולכן נכללו במסגרת אחת. לעומת זאת, ספרי הנביאים, אשר נכתבו בכוח נבואי, שייכים למסגרת אחרת. בספרי מקרא נוצריים רבים, דניאל אכן נכלל בספרי הנבואה והיתר נכללים בספרים ההיסטוריים, בעקבות החלוקה בתרגום השבעים.

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה. על פי הנאמר בתחילתו, מתאר הספר מעשה שאירע בתקופת השופטים אולם בקרב חוקרי המקרא חלוקות הדעות באשר לתיארוכו.

המגילה מגוללת את סיפורה של רות הגיורת, המגיעה בעקבות חותנתה היהודייה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותה והשתרשותה בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. במסורת היהודית בחלק מהקהילות נהוג לקרוא את המגילה בחג השבועות.

מדע בדיוני

מדע בדיוני (בראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות. סופר המדע הבדיוני רוברט היינליין הגדיר את המדע הבדיוני בקצרה:

רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.

קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:

מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.

מדע בדיוני, על אף שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה.

מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעיתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן, מוטנטים וכדומה - אלא מתפרס על תחום רחב יותר.בסוף שנות התשעים של המאה העשרים החלה זליגה בין המדע הבדיוני לבין ספרות הזרם המרכזי ומאז נכתבים יותר ספרים הכוללים נושאים השאולים מהמדע הבדיוני אך לא כתובים ולא ממותגים כמדע בדיוני. עם הספרים מסוג זה שתורגמו לעברית נמנים "אשתו של הנוסע בזמן" מאת אודרי ניפנגר, "הקנוניה נגד אמריקה" של פיליפ רות, ו"איגוד השוטרים היידים" מאת מייקל שייבון.

מואב

מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף השני לפנה"ס - המאה ה-6 לפנה"ס. על פי המקורות, מואב נמצאה ממזרח לים המלח, בין המתלול של ים המלח לבין המדבר הערבי, נמצא בתחום ממלכת ירדן.

האזור נקרא במקורות הקדומים מהעת העתיקה, כגון המקרא והממצאים הארכאולוגיים, על שם יושביו המואבים. השם מואב בא במקרא בכמה וכמה צירופים בשמות גאוגרפיים, כגון מצפה מואב, מדבר מואב ועוד.

4 כתובות מימי רעמסס השני מזכירות את Mw-i-bw כמקום מרדני שמסרב להכיר בשליטת מצרים בכנען ויחד עם השסו מהר שעיר יצאו למעשי ביזה והתגרות במצרים, הפרעה שולח כוחות לאזור ומדכא את המרד - בכתובות של רעמסס השני מוצגים המואבים כבעלי תסרוקות זהות לאלה של הכנענים יושבי הקבע (שיער ארוך אסוף ומסודר) ולא תסרוקת פרועה "דמוית-ראסטות" כמו של השסו מתבליטים מאוחרים יותר שהכילו את השם מואב, החוקרים מתלבטים האם חל שינוי דמוגרפי במואב או שינוי באורחות חייהם של המואבים שגרם לשינוי בתיאורם האמנותי המצרי. כתובת אחרת מלוקסור מזכירות כי רעמסס ובנו הבכור קראו למצרים את "מנהיג מואב" ונזפו בו על כך שניסה לכרות ברית עם האימפריה החתית כדי שיסייעו לו לצאת מעולה של מצרים.

בכתובת מישע מופיע השם מאב, ובכתובות אשוריות מופיעים השמות: Muaba, Maab, Maaba.

בירת הממלכה המואבית הייתה "קיר מואב" (הידועה גם בשמה: "כֶּרַךְּ"). דת המואבים הייתה דת כנענית. האל הראשי היה כמוש, אשר נזכר בכתובת מישע ובספר ירמיהו; כמו כן סגדו המואבים לבעל פעור ולאלה ענת.

כלכלת המואבים התבססה על חקלאות, ועדויות לכך גם במקרא. בספר מלכים ב, אנו למדים כי גידלו בה אלפי כבשים. במגילת רות שם מתואר כי בעת רעב בארץ יהודה הלכו גיבורי הסיפור; נעמי, אלימלך ושני בניהם לארץ מואב, שם נותר עדיין מזון.

המואבים היו נתונים במלחמה עם הממלכות והשבטים השכנים, כמו שבטי ישראל, והעמונים.

הממצא הארכיאולגי החשוב ביותר של ממלכת מואב היא מצבת מישע שהתגלתה בדיבון ומתוארכת לאמצע המאה ה-9 לפנה"ס. בשנים האחרונות (הכתובת לא התגלתה בחפירה מסודרת. על כן מקורה וזמן המצאה אינו ברור לחלוטין) התגלתה כתובת מלכותית מואבית נוספת ובה מתפאר מלך מואב בכיבוש בני עמון, לקיחת אסירים רבים, ובניית ארמון, שער ומכרה.

מודן הוצאה לאור

מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית.

בשנת 1973 רכש עודד מודן, שהיה ראש מחלקת הכספים של ההוצאה, את הוצאת א. לוין אפשטיין והיסב את שמה להוצאת א. לוין אפשטיין - מודן. באותה שנה, חברו אשר ביתן, עודד מודן ואהד זמורה ויצרו את זמורה ביתן מודן - הוצאה לאור (זב"מ). להוצאת זב"מ היה עיקרון מרכזי שדרש שכל ספר המועמד לצאת תחת המותג זב"מ חייב להתקבל פה אחד על ידי שלושת השותפים. אם לא היה הדבר כך יכול מציע הספר להוציא לאור את הספר בעצמו בהוצאתו הפרטית, תחת שמו. כך למשל הביא עודד מודן להוצאה את ספר הבישול פורץ הדרך "מהמטבח באהבה" של רות סירקיס. עקב סירובם של השותפים להוציא את הספר בזב"מ, הוציא אותו מודן בעצמו ומכירות הספר הפכו לבסיס הכלכלי של מודן למשך שנים רבות[דרוש מקור]. בשנת 1982 פרשה הוצאת מודן מהשותפות.

נכון ל-2010 מודן היא אחת משלוש הוצאות הספרים הגדולות בישראל, המחזיקה קטלוג ובו כ-8,000 כותרים[דרוש מקור: גם למספר וגם ליחס לשאר ההוצאות]. ההוצאה מוציאה לאור את כל סוגי הספרים: ספרות יפה, ספרות פופולרית, ספרות מקור, ספרי עיון, ספרי בישול, ספרי ילדים ונוער, אלבומי מתנה, ספרי מוזיקה, קומיקס וספרי לימוד.

בין היתר, יצאו בהוצאת ההוצאה ספרי בישול של בני סיידא וישראל אהרוני, סדרת ספרי הפסיכולוגיה "פסיכה" בעריכת שולה מודן, וספרי ילדים ונוער של גלילה רון-פדר-עמית, דתיה בן-דור, אלונה פרנקל, שלמה אבס וזוהר אביב. כמו כן יוצאות בהוצאה הסדרות "הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה" ו"הרפתקה ראשונה: קלאסיקה לראשית קריאה" בשיתוף פעולה עם הוצאת אוקיינוס.

במהלך השנים רכשה ההוצאה את קטלוג הוצאות הספרים מסדה, רשפים, אדם, תמוז, בוסתן ומפעלי תרבות וחינוך (מוזיקה). למודן הסכם שותפות עם הוצאות קרפד (בבעלותו של גיל חובב), עגור ואריה ניר הוצאה לאור.

ב-2010 זכתה ההוצאה במכרז להפקת ספרי ההוצאה לאור של משרד הביטחון והפצתם.

מודן מחזיקה בשליש מהשותפות ברשת צומת ספרים. שותפים שווים נוספים הם מנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר, והמנכ"לים המשותפים להוצאת הספרים כנרת זמורה-ביתן דביר, יורם רוז וערן זמורה. עודד מודן הוא גם הבעלים של רשת חנויות "באג מולטיסיסטם". במרץ 2016 רכשה "מודן" את הוצאת הספרים "כתר ספרים".מודן הוצאה לאור חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

נעמי

נָעֳמִי היא דמות מקראית הנזכרת במגילת רות, אשת אלימלך ואמם של מחלון וכליון.

ערפה

עָרְפָּה היא דמות מקראית משנית המופיעה במגילת רות. ערפה הייתה אשתו המואביה של כיליון, בנה של נעמי, שלו נישאה בעת שמשפחת נעמי שהתה במואב. כאשר שבה נעמי לארץ יהודה לאחר מותם של בעלה ושני בניה, נפרדה ערפה מנעמי ושבה אל משפחתה שבמואב. רות, כלתה האחרת של נעמי, סירבה להיפרד ממנה והתלוותה אליה בדרכה ליהודה. ערפה נזכרת בפרק א' בשני פסוקים (פסוק ד' ופסוק י"ד).

רות אלמוג

רות אלמוג (נולדה ב־1936) היא סופרת ישראלית.

רות בונדי

רות בּוֹנְדִי (בצ'כית: Ruth Bondyová;‏ 19 ביוני 1923 – 14 בנובמבר 2017) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת וביוגרפית ישראלית, כלת פרס סוקולוב לעיתונות (1967), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2006) ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (2014).

רות גביזון

רות גביזון (נולדה ב-28 במרץ 1945) היא פרופסור אמריטה בקתדרה על שם חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים (פילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי) באוניברסיטה העברית בירושלים, מראשוני האגודה לזכויות האזרח ונשיאתה לשעבר, מייסדת ונשיאת מרכז מציל"ה. כלת פרס ישראל לשנת ה'תשע"א (2011) בתחום המשפטים. חברת האקדמיה הישראלית למדעים משנת 2015.

רות גורדון

רות גורדון ג'ונס (באנגלית: Ruth Gordon Jones ; ‏30 באוקטובר 1896 - 28 באוגוסט 1985) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ותסריטאית אמריקאית זוכת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ושני פרסי גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר על הופעתייה בסרטים "תינוקה של רוזמרי" ו"דייזי" (Inside Daisy Clover) וזוכת פרס אמי על תפקיד אורח בסיטקום "טקסי".

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו' בסיוון. החג חל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ.בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קורבן מיוחד שנקרא "קורבן שתי הלחם", והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. על פי חז"ל מזוהה תאריך זה עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות החג, קריאה בתורה בפרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה ושאר מנהגי החג. שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "שלושת ימי ההגבלה", על שם הימים בהם התכוננו בני ישראל למעמד הר סיני.

בימי בית שני הצדוקים, שלא קיבלו את קבלת חז"ל לדרשת הפסוקים, חלקו על קביעת החג חמישים יום אחר חג הפסח, וציינו אותו חמישים יום אחר השבת הסמוכה לתחילת קציר השעורים. כיום יש חוקרים הסבורים שמדובר במחלוקת על לוח שנה לפי שנת שמש (לעומת לוח שנה ירחי על פי מסורת חז"ל) כפי שמשתקף מספר היובלות של כת מדבר יהודה.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדב • רות • בעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמיתברזילי הגלעדיגיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.