רוסה

רוּסֶהבולגרית Русе, בטורקית עות'מאנית רוֹסְצ'וּק) היא עיר נמל בבולגריה והחמישית בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במדינה. רוסה היא בירת מחוז רוסה ושוכנת בצפון המדינה לגדות הדנובה, בסמוך לגבול עם רומניה, 251 קילומטרים מהבירה סופיה.

רוסה
Русе
Rousse-coat-of-arms
סמל רוסה
Ruse flag
דגל רוסה
Luftbild Rousse
מרכז רוסה במבט מהאוויר
מדינה בולגריה  בולגריה
מחוז רוסה
ראש העיר בוז'ידאר איבאנוב יוטוב
שטח 127.124 קמ"ר
גובה 45 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 149,642 (2011)
 ‑ במטרופולין 167,585 (2011)
קואורדינטות 43°49′N 25°57′E / 43.817°N 25.950°E
אזור זמן UTC +2
http://www.ruse-bg.eu
Rousse-opera
בניין האופרה ברוסה
Ruse TodorBozhinov 09.08.09 (45)
רחוב אלכסנדרובסקה-הרחוב המרכזי ברוסה
Elias Canettis fødested
ביתו של הסופר אליאס קנטי
Rousse Mosque
המסגד ברוסה

היסטוריה

העת העתיקה וימי הביניים

שרידי התיישבות מאורגנת ומצודה שנמצאו באזור מתוארכים למאה ה-3 לפנה"ס, עידן הממלכה התראקית. בתקופת אספסיאנוס הקימו הרומאים במקום מצודה, כחלק מביצורי הגבול הצפוני של מואסיה. שמה של המצודה - סקסגינטה פריסטה (Sexaginta Prista) בא מעירוב של לטינית ויוונית ומשמעותו העיר בת 60 הספינות. לאחר הפיצול באימפריה הרומית עברה המצודה לחזקת האימפריה הביזאנטית ובמהלך המאה ה-6 הוחרבה בפשיטות של שבטים אווארים וסלאבים. במהלך המאה ה-13 תקופת האימפריה הבולגרית השנייה, הוקמה בסמוך לשרידי המצודה הרומית, מצודת דרכים חדשה שנקראה רוּסִי והוותה חלק ממערך ההגנה של האימפריה הבולגרית.

התקופה העות'מאנית

ב-1388 נפלה מצודת רוסי בידי צבאותיו של מוראט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית. ב-1595 נכבשה העיר על ידי מיכאי האמיץ נסיך וולאכיה ולאחר כיבושה מחדש הרחיבו העות'מאנים את ביצוריה ובמהלך המאה ה-18 היא הפכה לאחת ממצודותיהם המרכזיות. בתקופה בה שלטה במקום האימפריה העות'מאנית נקראה העיר רוסצ'וק (Rusçuk) וכך היא קרויה על ידי היהודים יוצאי בולגריה עד ימינו. ב-1864 נקבעה העיר כמקום מושבו של הפחה וכבירת פלך הדנובה של האימפריה. בתקופה זו עברה העיר מהפכה חינוכית ותרבותית, כאשר נבנו בתי ספר עצמאיים, הופץ עיתון בשפה הבולגרית ונפתחו קונסוליות של מדינות אירופיות.

לאחר עצמאות בולגריה

ב-20 בפברואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נכבשה העיר בידי צבא האימפריה הרוסית ולאחריה נכללה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין בשטחה של נסיכות בולגריה. בשלהי המאה ה-19 התפתחה רוסה לכדי מרכז כלכלי ותרבותי אזורי ואוכלוסייתה הורכבה מתמהיל אתני שכלל 43.36% בולגרים, 39.2% טורקים ו-7.43% יהודים. לאחר מלחמת הבלקן השנייה איבדו הבולגרים את חבל דרום דוברוג'ה לממלכת רומניה ורוסה שהייתה מרכז כלכלי אזורי לחבל, איבדה מחשיבותה וסבלה ממשבר כלכלי חריף. במהלך מלחמת העולם השנייה שימשה העיר בסיס לוגיסטי לורמכט ומצבורי הדלק שבה היוו יעד להתקפות פרטיזנים.

רוסה מחוברת אל העיר הרומנית גיורגיו (Giurgiu) באמצעות גשר שנחנך ב-1954 המכונה "גשר הידידות" ומתוח מעל הדנובה. רוסה ידועה בשל מבני המגורים והציבור שבה שחלקם נבנו בסגנונות אדריכלות הבארוק ורוקוקו וכן בשל הטיילת שלאורך החוף, הפנתיאון לזכר מרד אפריל הבולגרי ומספר מוזיאונים.

כלכלה ותחבורה

רוסה היא מרכז תעשייתי ולוגיסטי בבולגריה. בפאתי העיר 2 אזורי תעשייה ואחסנה מרכזיים וכן 2 מרכזי דיוטי פרי. בסמוך לעיר תחנת כוח תרמודינמית המייצרת חשמל בהספק של 600 מגה וולט אמפר ונמצאת בבעלות חברת אנרגיה מסלובניה. ענפי התעשייה המרכזיים ברוסה הם עיבוד מזון, טקסטיל, תעשייה כימית וזיקוק נפט. בנמל העיר קיימת מספנה ובה מתחזקים ומתקנים ספינות. רוסה ממוקמת במרכז צומת מסילות רכבת בבולגריה. קו הרכבת הראשון לעיר נחנך עוד ב-1867 ובימינו היא מקושרת לסופיה, וארנה ובוקרשט בקווים מהירים. כ-15 קילומטרים דרומית מזרחית לעיר ממוקם נמל התעופה שְטְרָאקְלֶבוֹ המשמש לתעבורת סחורות ונוסעים פנים בולגרית.

דמוגרפיה

אוכלוסיית העיר מצויה במגמת קיטון בשל שיעור תמותה העולה על שיעור הילודה ובשל הגירה שלילית שנבעה מהמשבר הכלכלי שחוותה בולגריה לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. בעשור הראשון של המאה ה-21 קטנה אוכלוסיית העיר ב-14.48%.

אקלים

ברוסה שורר אקלים ממוזג מתון. ברצועה צרה לאורך הדנובה קיימים מאפיינים מסוימים של אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת עומדת על 12oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ-0oc בינואר ועד 23oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 112 מילימטרים.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית ברוסה נוסדה בשלהי המאה ה-18 על ידי פליטים יהודים מבלגרד ובמהלך המאה ה-19 הותקפה מספר פעמים על ידי חיילי צבא האימפריה הרוסית במסגרת המלחמות בין העות'מאנים לרוסים. יהודי העיר נטשו אותה מספר פעמים, נמלטו לבוקרשט וחלקם שב מאוחר יותר. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה 4,000 נפשות. בעיר פעלה מערכת חינוך יהודית מפותחת ובה כיתות גן, בית ספר יסודי ופרו גמנסיה. בקרב בני הקהילה נרשמה פעילות ציונית ענפה לצד פעילות קומוניסטית.

בספטמבר 1939 גורשו כמה מאות מיהודי העיר במסגרת המסע לגירוש נתינים זרים ובינואר 1940 הוחל על בני הקהילה החוק להגנת האומה שדמה במתכונתו לחוקי נירנברג. ב-10 במאי 1943 תוכנן גירושם של 477 מיהודי רוסה וראזגרד למחנות ההשמדה כמכסה ראשונית לקראת גירוש כל בני הקהילה, אך הוא לא יצא לפועל. ביולי 1943 גורשו כמה מאות מיהודי העיר וחלקם נשלחו ל-3 מחנות ריכוז שהיו פזורים בשטח ממלכת בולגריה ופעלו עד ספטמבר 1944. מרבית יהודי העיר עלו למדינת ישראל לאחר הקמתה.

ערים תאומות

קישורים חיצוניים

אייל אלפרד

אייל אלפרד (שם מדעי: Rusa alfredi) הוא מין בסוג אייל רוסה המצוי בפיליפינים ביערות של האי פנאי וחלק מוויסאיאן (קבוצת איים) במרכז הפיליפינים. אייל אלפרד הוא אחד מתוך שלושה מיני האייליים המצויים בפיליפינים. אורך גופם הוא בין 125-130 ס"מ, גובהם בין 70-80 ס"מ ומשקלם בין 25-80 ק"ג. המין נמצא בסכנת הכחדה ובערך 70 פרטים מוחזקים בשבי.

אייל זהוב

אייל זהוב (שם מדעי: Hyelaphus), הוא סוג של אייל קטן החי בדרום מזרח אסיה וכולל 4 מינים זוטרים אשר שניים מתוכם אנדמיים לאיים, ושניים יבשתיים. איילים אלו הם הקטנים ביותר בתוך שבט האיילים האמיתיים בתת-משפחת איילי העולם הישן. פירוש השם המדעי Hyelaphus הוא אייל-חזיר המרמז על מבנה הגוף וסגנון הריצה של האיילים הללו. מקור השם הרשמי הוא בשפה הוייטנאמית (Chi Hươu vàng), והוא נועד לציין את המראה הכללי של פרוותם. בעבר, ארבעת המינים היו נחשבים למין בסוג Axis שכלל מלבדם את המין הגדול יותר - אייל נקוד, אולם על בסיס הדמיון המורפולוגי והגנטי שלהם לאייל רוסה, הם הוכרו בשנות האלפיים כזכאים להיות משויכים לסוג נפרד כך שהאייל הנקוד הפך לסוג ומין יחיד. מבחינה גנטית, האיילים הקרובים אליהם ביותר לאחר אייל רוסה, הם האייל הנקוד והסוג אייל רוסרבוס המכיל מינים גדולים יותר. המינים בסוג הם איילים נדירים יחסית, שכן על פי הרשימה האדומה של IUCN כולם נמצאים במידה זו או אחרת בסכנת הכחדה.

אייל טימור

אייל טימור או אייל ג'אווני (שם מדעי: Rusa timorensis), הוא מין של אייל בסוג אייל רוסה החי באינדונזיה ובמזרח טימור.

אייל טימור הוא השני בגודלו בסוג אייל רוסה, קטן מאייל סמבר וגדול מאייל אלפרד ואייל פיליפיני. בעבר סווג בסוג אייל (Cervus), תחת השם המדעי (Cervus timoresis).

אייל פיליפיני

אייל פיליפיני (שם מדעי :Rusa marianna) הוא מין של אייל בחנוני בסוג אייל רוסה המסווג במצב פגיע, ואחד משלושה איילים האנדמים לפיליפינים (השניים הנוספים:אייל אלפרד; אף הוא בסוג אייל רוסה, ואייל קאלאמיאן). מין זה מכונה גם סמבר פיליפיני בשל הדמיון בינו ובין אייל סמבר, או "אייל חום פיליפיני" כדי להבדילו מאייל האלפרד הקרוי גם "אייל נקוד פיליפיני.

מבין שלושת האיילים האנדמיים אייל זה הוא בעל התפוצה הרחבה ביותר בפיליפינים, ומסווג במצב הטוב ביותר מכל פרסתני הפיליפינים אף על פי שגם הוא איבד אזורים נרחבים מתפוצתו המקורית. החלק השני של שמו המדעי ("marianna") בא על שם גילויו לראשונה באיי מריאנה שבאוקיינוס השקט, שאליהם הובאה מהפיליפינים.

אייל רוסה

אייל רוסה (שם מדעי: Rusa), הוא סוג של אייל גדול-בינוני החי בדרום מזרח אסיה וכולל שתי מינים גדולים ושתי מינים בינוניים בגודלם. מקור השם "רוסה" שניתן לאחר המינים באיי סונדה הוא מהשפה המלאית ומשמעותו היא "אייל". המינים בסוג נחשבו באופן מסורתי כמינים בסוג אייל, אך בשנת 1827, הזואולוג הבריטי צ'ארלס המילטון סמית' הציע לסווג אותם בתוך סוג נפרד על בסיס קירבה גנטית, חיצונית ומורפולוגית וזוהי הדעה המקובלת כיום. כל המינים של אייל רוסה מאוימים במידה זו או אחרת מציד או אובדן בית גידול, והם רשומים בקטגוריות שימור מאוימות ברשימה האדומה של IUCN, אך שלושה מינים הובאו למדינות אחרות בהם האוכלוסייה שלהם משגשגת ואף גורמת לנזקים עקב מחסור בטורפים מקומיים.

אייל רוסרבוס

אייל רוּסֶרְבוּס (שם מדעי: Rucervus), הוא סוג של אייל גדול החי בדרום ודרום מזרח אסיה וכולל שני מינים או שלושה מינים לפי טקסונומיות מסוימות. הסוג תואר מדעית לראשונה בשנת 1838 על ידי חוקר הטבע בריאן הודג'סון. מקור השם רוּסֶרְבוּס, הוא בשילוב בין השמות המדעיים של הסוג אייל רוסה (Rusa), והסוג אייל (Cervus), והוא בא לרמז על היותם של המינים בסוג זה מעין צורת ביניים בין אייל אמיתי לבין אייל רוסה בשל המאפיינים החיצונים והאנטומיים שלהם. למעשה, עד 2005 הן אייל רוסה והן אייל רוסרבוס היו נחשבים באופן מסורתי כמינים בסוג אייל עד בדיקה מחודשת על ידי הזואולוג פיטר גרב שהתבסס במחקריו על הזואולוג אולדפילד תומאס שהציע זאת בשנת 1918. בעוד שבעבר היה מוסכם על הכול שהסוג כולל 3 מינים, בטקסונומיות חדשניות, משנת 2011, אחד המינים קיבל מעמד של סוג ומין יחיד בשל ניתוח של ה-DNA. מין נוסף בסוג נכחד לפני עשרות שנים, כך שבפועל רק מין אחד נותר כיום. עם זאת, יש החולקים על הסיווג של אחד המינים כסוג בפני עצמו, ויש הסוברים שסוג זה צריך להיות מאוחד עם אייל נקוד.

אירוויזיון 2002

אירוויזיון 2002 נערך ב-25 במאי בטאלין, בירת אסטוניה, זוכת אירוויזיון 2001.

24 מדינות השתתפו בתחרות שהתקיימה ב"סאקו סורהל", אולם אשר נבנה במיוחד לכבוד התחרות.

בתחרות זכתה נציגת לטביה, מריה נאומובה שהופיעה תחת השם "מרי-אן". מרי-אן עלתה לבמה בשיר קצבי עם מוטיביים לטיניים הנקרא "אני רוצה" כשהיא לבושה בסגנון רקדני קברט. עם התקדמות השיר מלוויה הסירו חלקים מתלבושתה עד שלבסוף נשארה עם שמלה ורדרדה קצרצרה.

בתחרות בלטו שיריהן של מספר מדינות:

שוודיה - שיר דיסקו פופ קיצבי בשם "לעולם אל תוותר" שהושר על ידי שלישיית בנות הנקראת "אפרו-דייט".

ספרד - הזמרת רוסה, זוכת תחרות ה-Operacion triunfo, שרה את השיר "אירופה חוגגת" בספרדית ובאנגלית וזכתה במקום השביעי

קרואטיה - הזמרת וסנה הגיעה עם שירה "כל דבר שאני רוצה" למקום ה-11

את ישראל ייצגה שרית חדד, שהגיעה למקום ה-12 עם השיר "נדליק ביחד נר"..

עוד בלטו שיריהם של אסטוניה המארחת, צרפת, מלטה (שניהלה עם לטביה קרב צמוד על הניצחון ונאלצה להסתפק בסופו של דבר במקום השני עם השיר "הפלא השביעי") ומקדוניה שקיבלה את המקום ה-19 למרות הופעה מרשימה ומושקעת.

למקום האחרון הגיעה דנמרק, אשר קיבלה 7 נקודות בלבד לשירה "אמור לי מי אתה".

אמרסון (כדורגלן)

אמרסון פריירה דה רוזה (בפורטוגזית: Émerson Ferreira da Rosa, נולד ב-4 באפריל 1976) הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת הקשר האחורי במועדוני צמרת בברזיל וברחבי אירופה, והיה קפטן נבחרת ברזיל. הוא ידוע בעיקר בשמו הפרטי, אמרסון.

ה"פומה", כפי שהוא מכונה, נחשב ליד ימינו של פאביו קאפלו, המאמן. הוא שיחק במרכז ההגנה של קבוצת גרמיו מפורטו אלגרה, שזכתה בגביע הליברטדורס ב-1995, לפני שאותר והוחתם על ידי קבוצת באייר לברקוזן הגרמנית. בלברקוזן הוא עשה את המעבר מההגנה למרכז הקישור.

שלוש עונות בילה אמרסון בגרמניה (1997-2000), שם הוא התאקלם ואף קיבל דרכון גרמני. במקביל הוא ערך בכורה בנבחרת וצורף ברגע האחרון לסגל ברזיל למונדיאל 1998, עקב פציעה של רומאריו.

המועדון הבא שלו היה א.ס. רומא, שם חבר לקאפלו וביסס את מעמדו כאחד הקשרים הטובים בעולם. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, עונת 2000/01 עזר לרומא ולקאפלו לזכות באליפות הסרייה א'. את ההכנות למונדיאל 2002 הוא החל כקפטן הנבחרת, אולם פציעה מביכה - הוא שבר את ידו כשעמד בשער לשם שעשוע באימון - מנעה ממנו מלשחק בטורניר שבו זכתה ברזיל. במקומו הניף את גביע העולם קאפו.

בקיץ 2004 החליט קאפלו לעבור מרומא ליריבתה יובנטוס. הפעולה הראשונה של "דון פאביו" בטורינו הייתה הבאתו של אמרסון לקבוצה. השניים נחלו הצלחה גם בסטאדיו דלה אלפי, כשזכו בשתי אליפויות רצופות. אך שתי האליפות נשללו מהקבוצה, עקב שערוריית שחיתות שפרצה בכדורגל האיטלקי בקיץ 2006. יובנטוס נענשה בחומרה על ידי ההתאחדות האיטלקית ונאלצה לרדת לליגת המשנה. אמרסון וקאפלו לא ירדו יחד איתה, אלא עברו לריאל מדריד.

בקיץ 2007 חזר אמרסון לסרייה א', כאשר הצטרף למילאן. זו הייתה קבוצתו השלישית באיטליה לאחר רומא ויובנטוס. בתום שתי עונות במילאן הוא חזר לברזיל והצטרף לסנטוס, אך לאחר זמן קצר פרש ממשחק פעיל.

הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון", ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".

הכל אודות אמא

הכל אודות אמא (בספרדית: Todo sobre mi madre) הוא סרט קולנוע ספרדי משנת 1999 שכתב וביים פדרו אלמודובר.

הסרט הוא מלודרמה המספרת את סיפורה של מנואלה, שבעקבות מותו של בנה בן ה-17 חוזרת לברצלונה בחיפוש אחר אביו, שהפך לאישה טרנסקסואלית לאחר שמנואלה הרתה, בלי לדעת דבר על הולדת הבן ועל חייו. סוגיות הנוגעות לזהות מינית ולמגדר עולות לכל אורך הסרט.

טרה רוסה

טרה רוסה (מלטינית: Terra rossa -"אדמה אדומה") היא סוג של קרקע חרסיתית חומה-אדומה המתהווה מבלייה של סלע גיר קשה (או דולומיט).

קרקע זו רדודה בדרך כלל וגרגירית, האופק העליון בה כהה יחסית וסלעים רבים בולטים ממנו על פני השטח. צבעה האדום האופייני נובע מתכולה גבוהה של תחמוצות ברזל וחומר אורגני. היא בעלת pH נייטרלי או מעט חומצי ויכולת ניקוז טובה.

קרקע זו פורייה אך קשה לעיבוד, על מנת לעבדה יש צורך בסיקול ובניית טרסות. בעבר שמשה בעיקר למרעה, ובאזורים בהם עומק הקרקע היה מספק גודלו לעיתים עצי פרי.

סוג זה של אדמה נמצא באזורים הרריים של אקלים ים-תיכוני לח. בישראל, נפוצה הטרה רוסה בעיקר בהרי הגליל, הכרמל, השומרון ויהודה.

לה פמפה

לה פמפה (בספרדית: La Pampa) היא פרובינציה באזור הפמפס במרכז ארגנטינה. היא גובלת בדרום בריו נגרו, במזרח בפרובינציית בואנוס איירס, בצפון בקורדובה ובסן לואיס, ובצפון-מערב במנדוסה. שטחה של לה פמפה כ-143 אלף קמ"ר, אך מתגוררים בה רק כ-300 אלף בני אדם. רק בלה ריוחה, סנטה קרוס וטיירה דל פואגו אוכלוסייה קטנה יותר.

מחוזות בולגריה

מבחינה אדמיניסטרטיבית בולגריה מחולקת ל-28 מחוזות (oblast, אובלסט). הם נקראים על שם עיר הבירה של המחוז. כל מחוז מחולק למספר נפות.

בשנים 1987–1999 הייתה בולגריה מחולקת ל-9 מחוזות בלבד. המחוזות קרויים על שם הבירה המחוזית כאשר העיר עצמה מהווה תת-מחוז במחוז שבו היא נמצאת. בירת בולגריה, סופיה היא עצמאית מבחינה מחוזית, ואינה נכללת במחוז סופיה, אשר נמצא סביבה.

סיליסטרה

סיליסטרה (בבולגרית: Силистра) היא עיר נמל בולגרית על חוף הדנובה, ובירת מחוז סיליסטרה. העיר ממוקמת 350 קילומטרים מהבירה סופיה, 120 קילומטרים מהעיר רוסה וסמוכה לגבול רומניה.

סיליסטרה (מחוז)

מחוז (אובלסט) סיליסטרה (בבולגרית: Област Силистра) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, השוכן בחבל דרום דוברוג'ה בצפון מזרח בולגריה ובצפונו עובר תוואי נהר הדנובה. הוא גובל ברומניה ובמחוזות רוסה, שומן, ראזגרד ודובריץ'. בשטח המחוז מצויה שמורת סרברנה, אשר הוגדרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

עמק חפר

עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום. יישובי עמק חפר משתייכים למועצה האזורית עמק חפר.

מקור השם עמק חפר הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי. הארכאולוג אדם זרטל מזהה את עמק חפר המקראי עם עמק דותן של ימינו.

עד שנת 1927 נקרא האזור שהיה מוכה ביצות וקדחת ואדי חווארת, על שם שבט בדואי שישב במקום באופן לא חוקי.

בשנת 1927 רכש יהושע חנקין את אדמות העמק עבור הקק"ל. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים שישבו באזור הוחל במפעל ההתיישבות.

קרקע

קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים, ואוויר המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ. קרקעות שונות נבדלות זו מזו ביחסי כמויות החומרים המרכיבים אותן. יחס של: 1% חומר אורגני, 49% מינרלים, 25% מים ו-25% אוויר, הוא יחס אידיאלי לגידולי חקלאות שונים.

רוסה (מחוז)

מחוז (אובלסט) רוסה (בבולגרית, Област Русе) הוא אחד מ 28 מחוזות בולגריה, הממוקם בצפונה של המדינה ליד גבול רומניה. עיר הבירה של המחוז היא העיר רוסה.

רפובליקת נובגורוד

רפובליקת נובגורוד (בסלאבונית: Новгородскаѧ земьлѧ, "נחלת נובוגורוד") הייתה ישות מדינית סלאבית מזרחית שהשתרעה בשיאה מן הים הבלטי ועד הרי אורל. היא התקיימה בין 1136 ל-1478.

העיר נובגורוד וסביבותיה הפגינו נטייה להתבדלות מרוס של קייב כבר בראשית המאה ה-11. הבויארים של נובגורוד והעירוניים תמכו במגמה זו ובראשית המאה ה-12 זימנה העיר נסיכים שונים כדי שינהלו אותה מבלי לבקש את הסכמת הנסיך הגדול של קייב. בשנת 1136 הבויארים והסוחרים השיגו עצמאות. לרפובליקה היו כפופות גם הערים סטאראיה רוסה, לאדוגה, טורז'וק, אורשק ופסקוב. פסקוב ששאפה לעצמאות זכתה בה בשנת 1348 וקמה הרפובליקה של פסקוב. שבטים שונים מהרי אורל העלו מס לנובגורוד.

רשויות מקומיות וערי מחוז רוסה שבבולגריה
רוסה • ביאלהוטובו • דווה מוגילי • סליבו פולה • בורובו • צנובו • איבנובו • מחוז רוסה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.