רוני בר-און

רוני חיים בר-און (נולד ב-2 ביוני 1948) לשעבר חבר הכנסת מטעם מפלגות הליכוד ו"קדימה", שר בממשלות ישראל ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. סגן אלוף במיל' וכיום דירקטור במספר חברות ענק ציבוריות.

רוני בר-און
Roni Bar-On
רוני בר-און, 2007
לידה 2 ביוני 1948 (בן 71)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
סיעה הליכוד, קדימה
שר התשתיות הלאומיות ה־19
18 בינואר 20064 במאי 2006
(15 שבועות ויומיים)
שר המדע והטכנולוגיה ה־20
18 בינואר 20064 במאי 2006
(15 שבועות ויומיים)
שר הפנים ה־23
4 במאי 20064 ביולי 2007
(שנה ו-8 שבועות)
שר האוצר ה־22
4 ביולי 200731 במרץ 2009
(שנה ו-38 שבועות)
היועץ המשפטי לממשלה ה־10
10 בינואר 199712 בינואר 1997
(3 ימים)
חבר הכנסת
17 בפברואר 20035 בפברואר 2013
(10 שנים)
כנסות 16-18

ביוגרפיה

בר-און נולד בתל אביב בשם אהרון חיים בירנבאום, להורים ניצולי השואה. למד בבית הספר צייטלין וסיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילות משפטית

עבד כעשרים שנים כעורך דין במגזר הפרטי. לאחר שירות מילואים בצה"ל כלוחם ומפקד בחיל התותחנים הגיע לדרגת סגן-אלוף ושימש שופט בבית המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון כ-15 שנים נוספות לאחר גיל הפרישה משירות מילואים .

בין התפקידים הציבוריים שמילא בתחום המשפטי: חבר הוועד המרכזי והיחידה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, חבר המועצה לבתי הדין המנהליים וחבר ועדת הסנגוריה הציבורית.

באמצע העשור השני של המאה ה-21, משמש בר-און, בין היתר, כאחד מעורכי דינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט.

פעילות פוליטית

כסטודנט הצטרף בר-און לפעילות בסניף ירושלים של תנועת החרות, ונבחר כחבר מרכז הליכוד.

בשנת 1997 היה מושאה של פרשת בר-און חברון, במסגרתה מונה ליועץ המשפטי לממשלה. בעקבות ביקורת חריפה על נסיבות מינויו ועל מידת התאמתו לתפקיד, התפטר מהתפקיד לאחר 48 שעות[1].

בשנת 2003 נבחר לכנסת ה־16 מטעם הליכוד, וכיהן כיושב ראש ועדת הכנסת (10 במרץ 2003 - 18 בינואר 2006). ב-7 בנובמבר 2005 נכשל מינויו לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה בממשלת ישראל השלושים לאחר שהכנסת דחתה את הודעה הממשלה על צירוף השרים, וזאת בשל הפילוג בליכוד. עם הקמת מפלגת קדימה על ידי אריאל שרון בסוף נובמבר 2005, עבר לצדו של שרון ושימש יו"ר הסיעה החדשה, שנקראה תחילה "אחריות לאומית". ב־18 בינואר 2006 מונה לשר התשתיות הלאומיות ושר המדע והטכנולוגיה.

ב־4 במאי 2006, לאחר הבחירות לכנסת השבע עשרה, עם כינון ממשלת ישראל השלושים ואחת, מונה לשר הפנים ושימש נציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים (יחד עם שר המשפטים). ב־4 ביולי 2007 חדל מלכהן בתפקידים אלה והחל לכהן כשר האוצר, כשלושה חודשים לאחר שהשר הקודם, אברהם הירשזון, השעה עצמו מהתפקיד.

ביוני 2008 הכריז בר-און על תוכנית להמשך הרפורמה במס הכנסה, שמרכיביה:

  • המשך הפחתת שיעורי המס על יחידים.
  • המשך הפחתת שיעורי המס על חברות.
  • מתן רבע נקודת זיכוי נוספת לכל תושב.
  • ביטול הפטור ממס הכנסה לקרן השתלמות.

המרכיב האחרון נתקל בהתנגדות חריפה של ההסתדרות החדשה, שהכריזה על כוונתה לצאת לשביתה כללית עקב צעד זה, ובעקבות זאת נסוג בר-און מתוכניתו[2].

ברבע האחרון של 2008 נדרשו בר-און ומשרדו להתמודד עם השפעותיו של המשבר הכלכלי העולמי, ובפרט השפעתו על יציבותם על עסקים, על שווי החיסכון בקופות הגמל ועל התעסוקה. על אף לחצים אדירים מגורמים בעלי עניין סירב בר-און לספק רשת ביטחון לטייקונים מתוך סברה כי מצב השוק הישראלי יציב וחזק דיו - החלטה שבדיעבד הוסברה על ידי כלכלנים בכזו שאפשרה למשק הישראלי לצלוח את המשבר ביציבות וללא פגיעה מהותית.

בשנת 2008 נחשפו צילומי וידאו המראים כי בהצבעה בכנסת בשנת 2003, הצביע בר-און במקום ח"כ ענבל גבריאלי. צילומים אלה סותרים עדות שמסר ב-2003: "לא ביצעתי הצבעה כפולה במקום ענבל גבריאלי"[3]. לאחר שנחשפו הצילומים טען בר-און כי גבריאלי מסרה לו את רשותה להצביע במקומה, אך גבריאלי התראיינה לערוץ 2 והכחישה מכל וכל כי הסכימה להצבעתו של בר-און[4]. אולם בעדותה במשטרה אמרה שייתכן שנתנה לו את הסכמתה להצביע במקומה. לאחר שהיועמ"ש, מני מזוז, ופרקליט המדינה, משה לדור, הורו שלא לפתוח בחקירה[5], החליטה ועדת האתיקה של הכנסת לנזוף בבר-און נזיפה חמורה: "אין ספק שבר-און עבר עבירות אתיות חמורות, הן בעצם ההצבעה הכפולה, והן בהתנהלותו לאחר הצבעה זו"[6].

לאחר סיום תפקידו כשר אוצר, העיתונאי והכתב הכלכלי נחמיה שטרסלר, כתב בעיתון דה מרקר שהוא רואה בו את "איש השנה בכלכלה" לשנת 2009 כשר אוצר מוצלח[7][8].

במסגרת הכנסת ה-18 כיהן בר-און כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה לאחר שהחליף ב-27 ביולי 2011 את יואל חסון (עד 16 במאי 2012). לאחר הצטרפות מפלגתו לקואליציה שבראשות בנימין נתניהו מונה בר-און ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון במקומו של שאול מופז. הוא נשאר בתפקידו זה גם לאחר שקדימה פרשה מהקואליציה. במהלך כהונתו בכנסת ה-18 יזם, יחד עם גדעון עזרא, תיקון לפקודת העיריות הקובע כי הגשת קובלנה פלילית פרטית נגד עובד רשות מקומית בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו תהיה טעונה את אישור היועץ המשפטי לממשלה, בדומה להליך המקובל לגבי עובדי המדינה. בנוסף, לאחר התפטרותו מהכנסת של צחי הנגבי, הוביל את חקיקתו של החוק לפינוי מוקשים, שיזם האחרון. ב-16 במאי 2012 מונה לעמוד בוועדת החוץ והביטחון ועמד בראשה עד ה-5 בפברואר 2013. ב-5 בדצמבר 2012 הודיע בר-און על פרישתו מן החיים הפוליטיים.

פעילות עסקית

בר און דירקטור במספר חברות ציבוריות בהן בנק משכן, גזית גלוב, אלרוב נדל"ן ומלונאות וקרן הפנסיה "מגן זהב". בדצמבר 2015 מונה לדירקטור בחברת דלק קידוחים.

פעילות ציבורית

שימש בתפקידים ציבוריים שונים בהם יושב־ראש המועצה להסדר ההימורים בספורט, יושב־ראש הנהלת אגודת בית"ר ירושלים, ממלא־מקום יושב־ראש מועצת המנהלים של תיאטרון ירושלים. בשנת 2015 החל לשדר עם עירית לינור את התוכנית המילה האחרונה ברדיו גל"צ, עד לפרישתו מהתוכנית כעבור כשנה, עקב שינוי שעת שידורה[9].

פעילות בתחום ההימורים

לפי העיתון גלובס, לקראת קבלת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בעת פרשת בר-און חברון, הופצה שמועה כי הוא מרבה להמר באלפי דולרים בקזינו בלונדון, וכן כי השתתף בסדנת המודעות העצמית איי אם. בעקבות הפרסומים, שאול יהלום יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט הביע את התנגדותו למינוי[10].

כאמור, שלש שנים לאחר מכן, בשנת 2000 מונה ליושב-ראש המועצה להסדר ההימורים בספורט[11]. כיושב ראש הרשות נפתחה נגדו ונגד המועצה תביעת דיבה בהיקף עצום, כאשר פיטר חוקר הימורים ופרסם דעה שלילית לגביו. התביעה נדחתה ובית המשפט קבע שלבר-און הייתה הזכות לפטרו עקב ההוצאות הגבוהות למועצה[12][13]. במהלך משפט אחר נגד המועצה להימורים, לא שיתף פעולה והתובע ביקש להכריז עליו כעד עוין. בסופו של דבר נדחתה התביעה האישית נגדו[14].

בפברואר 2004 בר-און הציע הצעת תיקון לחוק העונשים, המונעת הפעלה בישראל של אתרי הימורים מקוונים, ואת השימוש בהם[15].

באוקטובר שנת 2007 אושרה הצעת חוק שהגיש בר-און, ועוד קודם לכן הייתה תקנה שאכף בעת היותו שר אוצר, לפיה נאסר על מפעל הפיס למכור הימורים לקטינים[16].

בשנת 2008 כשר אוצר התנגד ליוזמת שר הספורט דאז ראלב מג'אדלה להתיר הימורים במירוצי סוסים בישראל[17].

משרד עורכי הדין "רימון-כהן-שינקמן" שיעץ לבר-און בעת היותו שר האוצר, התמחה בין היתר בהגנה וייעוץ משפטי להשקת אתרי הימורים במרשתת והפעלתם, ולאנשי עסקים שעשו את הונם מכך[18].

חייו הפרטיים

בר און מתגורר במוצא עילית. הוא נשוי לבינה, שכיהנה בשנים 20132014 כמנכ"לית משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ואב לשלושה. אחותו, גילה הרץ, הייתה חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ טל לוי, לין, 12.01.1997/ היועמ"ש רוני בר-און מתפטר לאחר 48 שעות, באתר הארץ, 12 בינואר 2011
  2. ^ נועה קולפ, ההסתדרות לחצה - בר-און ביטל התוכנית להורדת מיסים, באתר של "רשת 13", 26 ביוני 2008 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ תחקיר "ידיעות אחרונות": רוני בר-און הצביע לפני כ-5 שנים פעמיים בכנסת, גם בשמה של ח"כ גבריאלי, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2008
  4. ^ סרטונים גיא פלג, ‏ענבל גבריאלי תוקפת, באתר ‏mako‏‏, ‏18 בנובמבר 2008‏
  5. ^ נועם שרביט, ‏מזוז הפתיע: לא תיפתח חקירה נגד רוני בר-און בפרשת ההצבעות הכפולות, באתר גלובס, 16 בפברואר 2009
  6. ^ אריק בנדר, ההצבעות הכפולות: ח"כ רוני בר-און ננזף, באתר nrg‏, 20 ביולי 2009
  7. ^ האסטרטגיה המתבקשת אורן פרסיקו, 6 בינואר 2010 (אתר העין השביעית, עיתון המכון הישראלי לדמוקרטיה)
  8. ^ איש השנה 2009 בכלכלה נחמיה שטרסלר, 6 בינואר 2010 (אתר דה מרקר)
  9. ^ גל"צ בטוויטר: "השידורים לקו במנת יתר של ימין", באתר nrg‏, 10 באפריל 2016
  10. ^ עירית לינור: בר-און נוהג להמר באלפי דולרים בקזינו בלונדון 13 בינואר 1997 (אתר העיתון גלובס)
  11. ^ רוני בר-און יושב-ראש המועצה להסדר ההימורים בספורט מציג את התקציב פרוטוקול דיון בוועדת הכנסת, 23 במאי 2000 (אתר הכנסת)
  12. ^ תביעת דיבה בסך 1.5 מיליון שקל נגד רוני בר-און, מועצת ההימורים בספורט ו"גלובס" 19 בינואר 2001 (אתר דה מרקר)
  13. ^ הימורים: נדחתה תביעה נגד בראון בגין הפסקת חקירה משה גוזגל, ה-30 בספטמבר 2003
  14. ^ בר-און מעיד במשפט המועצה להסדרת הימורים 22 בנובמבר 2007 (אתר וואלה חדשות)
  15. ^ הימורים ברשת על פ/1942 הצעת חוק העונשין: תיקון – משחקים אסורים, הגרלות והימורים ברשת האינטרנט, התשס"ד 2004. (אתר משפט המחשוב)
  16. ^ תופעה: מוכרים כרטיסי הימורים לקטינים טל סוכר, 29 ביוני 2009 (אתר העיתונים המקומיים של ידיעות אחרונות - מיינט)
  17. ^ הדהרה לכסף: מי המרוויחים מהתרת הימורים על מרוצי סוסים יואב ויכסלפיש, 8 ביולי 2012 (אתר פורבס)
  18. ^ הדף "לקוחותינו" באתר האינטרנט של משרד עורכי הדין של רוני רימון, בני כהן ותמר שינקמן - מספר על הייעוץ לבר-און, וכן לטדי שגיא ולחברת רנדום לוג'יק להימורים
10 בינואר

10 בינואר הוא היום העשירי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 355 ימים (356 בשנה מעוברת).

1997 בישראל

1997 בישראל (ה'תשנ"ז-ה'תשנ"ח) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 49 שנה מיום היווסדה.

2 ביוני

2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 212 ימים.

7 בנובמבר

7 בנובמבר הוא היום ה-311 בשנה (312 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 54 ימים.

איוב קרא

איוּבּ קרא (בערבית: أيوب قرا, נולד ב-12 במרץ 1955) הוא פוליטיקאי דרוזי-ישראלי ממפלגת הליכוד. כיהן בין היתר כשר התקשורת, שר ללא תיק, חבר הכנסת, סגן השר לפיתוח הנגב והגליל, סגן שר במשרד לשיתוף פעולה אזורי, סגן יושב ראש הכנסת, וסגן שר במשרד ראש הממשלה.

ב' בשבט

ב' בשבט הוא היום השני בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' שבט היא

ברב השנים פרשת בא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת וארא.

בר-און

האם התכוונתם ל...

דניאל בנלולו

דניאל בנלולו (נולד ב-6 במאי 1958), הוא איש ציבור ישראלי, כיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד.

ועדת הכנסת

בישראל, ועדת הכנסת היא הוועדה העוסקת בתקנון הכנסת ועניינים הנובעים ממנו; חסינות חברי הכנסת ובקשות לנטילתה; סדרי הבית; המלצות על הרכב הוועדות הקבועות והוועדות לעניינים מסוימים, ויושבי-ראש שלהן; תיחום ותיאום הוועדות; העברת בקשות המוגשות לכנסת מן הציבור ליושב ראש הכנסת או לוועדות המתאימות; דיון בתלונות על חברי הכנסת; תשלומים לחברי הכנסת; דיון בבקשות ובעניינים שאינם נוגעים לשום ועדה או שלא נכללו בתפקידי ועדה אחרת.

יוסי אבו

יוסי אבו (נולד ב-7 בדצמבר 1977) הוא מנהל ישראלי המכהן כמנכ"ל חברת דלק קידוחים מקבוצת דלק. בעבר כיהן כיועץ לשר האוצר רוני בר-און.

כ"ד באייר

כ"ד באייר הוא היום העשרים וארבעה בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש השני

למניין החודשים מניסן. כ"ד באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

ממשלת ישראל השלושים

ממשלת ישראל השלושים, נקראה גם ממשלת שרון השנייה, הייתה ממשלה בראשותו של אריאל שרון, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-16 ואושרה בכנסת ב-28 בפברואר 2003. הממשלה ה-30 כיהנה עד לכינונה של הממשלה ה-31 ב-4 במאי 2006 לאחר הבחירות לכנסת ה-17, כאשר ראש הממשלה שרון היה בנבצרות מתפקידו עקב בעיה רפואית בה לקה ואת מקומו מילא השר אהוד אולמרט.

ממשלת ישראל השלושים ואחת

ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט הייתה ממשלה שהורכבה לאחר הבחירות לכנסת ה-17 וכיהנה מן ה-4 במאי 2006 ועד ה-31 במרץ 2009.

משרד הפנים

במדינת ישראל, משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי . כמו כן אחראי המשרד על רישוי עסקים, חופי הרחצה, החלת שעון הקיץ ועוד. בשנת 2008 הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אשר באחריותה נמצא כל נושא המעמד האישי בישראל הכולל: תעודות זהות, דרכונים, אשרות כניסה ושהייה בארץ (ויזה).

תפקיד שר הפנים היה תמיד אחד התפקידים הנחשקים בממשלות ישראל, בשל סמכויותיו הרבות, כגון קביעת מדיניות הגירה ותקציבי השלטון המקומי.

נמל מספנות ישראל

נמל מספנות ישראל פועל מאז 2003 במתחם מספנות ישראל הוא הנמל הפרטי הראשון במדינת ישראל.

פרשת בר-און חברון

פרשת בר-און חברון הייתה סדרת אירועים שהתרחשו בתחילת שנת 1997, אשר במהלכם הועלו חשדות כנגד בכירים בישראל, ובהם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ומפלגת ש"ס, כי היו מעורבים בקנוניה למינוי יועץ משפטי לממשלה. שם הפרשה נגזר מהחשדות שלכאורה הסכימה סיעת ש"ס לתמוך בהסגת צה"ל מחברון בתמורה למינוי עורך הדין רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה, שהבטיח עסקת טיעון מקלה לאריה דרעי במשפטו.

קדימה (מפלגה)

קדימה (או בשמה הראשון אחריות לאומית) הייתה מפלגה ישראלית שהוקמה בנובמבר 2005 על ידי אריאל שרון, לאחר פרישתו ממפלגת הליכוד על רקע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה וסיימה את תפקידה הפוליטי בכנסת במרץ 2015, כאשר יו"ר המפלגה, שאול מופז, החליט לא להשתתף בבחירות ובפועל לחסל את המפלגה; בעת הקמת המפלגה הצטרפו אל שרון שליש מחברי הכנסת של הליכוד. שמעון פרס, חיים רמון ודליה איציק ממפלגת העבודה ומיכאל נודלמן מהאיחוד הלאומי הודיעו על תמיכתם במפלגה אך לא יכלו להצטרף לסיעה בכנסת מסיבות חוקיות.

בבחירות 2006 זכתה קדימה, הפעם בהנהגת אהוד אולמרט, להישג חסר תקדים והייתה למפלגה הגדולה ביותר, ולראשונה, המפלגה הגדולה ביותר בכנסת לא הייתה מפלגת הליכוד או מפלגת העבודה. בבחירות 2009 שוב זכתה קדימה, בראשות ציפי לבני, במספר הקולות הרב ביותר, אך נשארה באופוזיציה בשל חוסר תמיכה של רוב חברי הכנסת.

מ-28 במרץ 2012 עד שנת 2015 יושב ראש המפלגה היה חבר הכנסת שאול מופז. ב-8 במאי 2012 נכנסה קדימה לממשלה ה-32, אך פרשה ממנה כחודשיים מאוחר יותר, ב-17 ביולי, לאחר שלא הגיעה להסכמה על חלופה לחוק טל. ב-3 בדצמבר התפלגו שבעה חברי כנסת מהסיעה והקימו את סיעת התנועה. לבסוף, בבחירות 2013 צנח מספר מושביה של קדימה ל-2 בלבד (בהשוואה ל-28 בכנסת היוצאת). בשנת 2015 אכרם חסון היה מנהיג המפלגה ליומיים לקראת הבחירות לכנסת, אך לבסוף המפלגה לא הגישה רשימת מועמדים לבחירות לכנסת.

המפלגה חייבת סך של 18 מיליון ש"ח למדינת ישראל עקב חריגה מתקציב הבחירות.

רוני בראון

רוני בראון (נולד ב-8 בנובמבר 1951) הוא מלחין ומפיק מוזיקלי, מנכ"ל חברת התקליטים "הליקון".

שלמה טוויזר

גונדר בדימוס שלמה טוויזר הוא איש שירות בתי הסוהר לשעבר ואיש ציבור ישראלי.

טוויזר גדל בשכונה ד' בבאר שבע.

הוא שירת בשב"ס במשך 36 שנה. באחד מתפקידיו הבולטים בשב"ס שימש טוויזר מפקד כלא באר שבע. בקֶרב האסירים נודע בכינוי "באבא טוויזר". תפקיד נוסף שמילא היה ראש מנהל ביטחון האסיר בשב"ס. תפקידו האחרון בשב"ס היה ראש מטה שירות בתי הסוהר. מתפקיד זה פרש באוגוסט 2002, והחליט לעזוב את שירות בתי הסוהר על אף שהוצעו לו מספר תפקידים שונים בשב"ס על ידי השר לביטחון פנים דאז עוזי לנדאו.

לאחר פרישתו משירות בתי הסוהר שקל להתמודד על ראשות עיריית באר שבע, אך לא עשה זאת לבסוף.

בשנים 1999 עד 2005 שודרה בערוץ 2 הסדרה "זינזאנה", המבוססת על סיפור חייו של טוויזר. בין היתר הובא בסדרה סיפור אובדנם של שני אחיו, האחד נרצח בחיסול חשבונות והשני מת ממנת יתר של סמים. בסדרה גילם אלברט אילוז את דמותו של שלמה טוויזר, וטוויזר אף הופיע בה בהופעת אורח.

בשנת 2003 היה פעיל במפלגת "ישראל ביתנו".

במרץ 2005 הגיש יחד עם חטיבת זכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עתירה לבית המשפט העליון, לביטול תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר, שאפשר הקמה של בית סוהר בניהול פרטי. בהחלטה תקדימית, קבע בית המשפט ב-2009, בפסק דין הקרוי בג"ץ הפרטת בתי הסוהר, כי יש בהקמת בית סוהר פרטי משום פגיעה בלתי מידתית בכבודם ובחירותם של האסירים, ועל כן הורה לבטל את התיקון.

מ-2007 עד 2008 שימש ראש העירייה בפועל של טייבה, כשמילא את תפקיד יושב ראש הוועדה הקרואה, מטעם משרד הפנים, שהייתה ממונה על טייבה. הוא מונה לתפקיד לאחר שראש העירייה הקודם, עבד אל-חכים חאג' יחיא, הודח על ידי שר הפנים דאז רוני בר-און. טוויזר שימש בתפקיד במשך כשמונה חודשים, שלוו בסכסוכים עם התושבים ובמתיחות עם הממונה על הכספים מטעם משרד הפנים, אבנר כהן. שבועיים לאחר שהצהיר כהן כי הוא מבקש להדיח את טוויזר מהתפקיד, התפטר טוויזר מיוזמתו. בתפקיד יו"ר הוועדה הקרואה של טייבה החליף אותו חמי דורון.

רוני בר-און - תבניות ניווט
שרי האוצר בממשלות ישראל
אליעזר קפלןלוי אשכולפנחס ספירזאב שרףיהושע רבינוביץשמחה ארליךיגאל הורביץיורם ארידוריגאל כהן-אורגדיצחק מודעימשה נסיםשמעון פרסיצחק שמיראברהם בייגה שוחטדן מרידורבנימין נתניהויעקב נאמןמאיר שטריתסילבן שלוםאהוד אולמרטאברהם הירשזון • רוני בר-און • יובל שטייניץיאיר לפידמשה כחלון סמל מדינת ישראל
שרי הפנים בממשלות ישראל
יצחק גרינבויםחיים משה שפיראישראל רוקחישראל בר-יהודהגולדה מאיריוסף בורגשלמה הללשמעון פרסיצחק חיים פרץיצחק שמיראריה דרעייצחק רביןעוזי ברעםדוד ליבאיאהוד ברקחיים רמוןאליהו סויסהנתן שרנסקיאלי ישיאריאל שרוןאברהם פורזאופיר פינס-פז • רוני בר-און • מאיר שטריתגדעון סערגלעד ארדןסילבן שלוםאריה דרעי סמל מדינת ישראל
שרי המדע בממשלת ישראל
יובל נאמןגדעון פתעזר ויצמןאמנון רובינשטייןשמעון שטריתשולמית אלוניזאב בנימין בגיןבנימין נתניהומיכאל איתןסילבן שלוםאהוד ברקמתן וילנאיאליעזר זנדברגאילן שלגיויקטור בריילובסקי • רוני בר-און • אופיר פינס-פזיולי תמירראלב מג'אדלהדניאל הרשקוביץיעקב פריבנימין נתניהודני דנוןאופיר אקוניס סמל מדינת ישראל
שרי התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים בממשלות ישראל
שרי האנרגיה והתשתית יצחק מודעייצחק ברמןמשה שחליובל נאמןאמנון רובינשטייןגונן שגביצחק לוי סמל מדינת ישראל
שרי התשתיות הלאומיות אריאל שרוןאליהו סויסהאברהם בייגה שוחטאביגדור ליברמןאפי איתםיוסף פריצקיאליעזר זנדברגבנימין בן אליעזר • רוני בר-און
שרי האנרגיה והמים עוזי לנדאו
שרי התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים סילבן שלוםיובל שטייניץ
יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת
יזהר הררידוד בר-רב-האיברוך אזניהחיים יוסף צדוקדבורה נצרחיים יוסף צדוקברוך אזניהארי אנקוריוןישראל ישעיהו-שרעביארי אנקוריוןיצחק ברמןמשה מרוןאיתן לבנירפאל אדרימיכאל רייסרחיים קורפואלי גולדשמידטחגי מירוםרפאל פנחסיסאלח טריףיוסי כץ • רוני בר-און • דניאל בנלולורוחמה אברהם בלילאדוד טליעקב מרגיזאב אלקיןיריב לויןדוד ביטןיואב קישמיקי זוהר
יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת
יוחנן בדריוסף תמירשמואל טולידאנואברהם כ"ץ-עוזדוד ליבאידוד מגןדן תיכוןרן כהןיוסי כץרן כהןעוזי לנדאואמנון רובינשטייןאמנון כהןמלי פולישוק-בלוךיורי שטרןזבולון אורלבמיכאל איתןיורי שטרןאסתרינה טרטמןיואל חסון • רוני בר-און • אורי אריאלאמנון כהןקארין אלהררשלי יחימוביץ'
יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
מאיר ארגובזלמן ארןמאיר ארגובדוד הכהןחיים יוסף צדוקיצחק נבוןחיים יוסף צדוקמשה ארנסאליהו בן-אלישרמשה ארנסאבא אבןחיים בר-לבאליהו בן-אלישראורי אורחגי מירוםעוזי לנדאודוד מגןדן מרידורחיים רמוןיובל שטייניץצחי הנגבישאול מופז • רוני בר-און • אביגדור ליברמןזאב אלקיןיריב לויןצחי הנגביאבי דיכטר
דגל ישראל
היועצים המשפטיים לממשלה
יעקב שמשון שפיראחיים כהןגדעון האוזנרמשה בן זאבמאיר שמגראהרן ברקיצחק זמיריוסף חרישמיכאל בן יאיר • רוני בר-און • אליקים רובינשטייןמני מזוזיהודה וינשטייןאביחי מנדלבליט

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.