רונית חכם

רונית חכם (נולדה ב-17 באוגוסט 1950 בחדרה) היא סופרת ישראלית.

רונית חכם

ביוגרפיה

רונית חכם כתבה סיפורים ומחזות כבר מילדותה. בבגרותה למדה ספרות ופילוסופיה. כותבת סיפורים, שירים, מחזות ותסריטים דמיוניים ומציאותיים, בעיקר לילדים.

ספרה "חמש מכשפות הלכו לטייל" זכה בפרס מוזיאון ישראל לשנת 1994. ותרגום אנגלי שלו נכלל באנתולוגיה "The Best Children`s Books in the World" ויצא בהוצאת אברמס. ספרה "השד על ההר" נבחר כספר האהוב ביותר על ידי תלמידי כיתות א-ג במצעד הספרים מטעם משרד החינוך בשנת תשס"ו.

רונית חכם מרבה להיפגש עם תלמידי בתי ספר ברחבי הארץ, ויזמה סדנאות כתיבה של ילדים - למשל בבית הספר "חזון עובדיה" (ספרי הילדים יצאו בקובץ בעריכתה בכותרת "בעיניים שלנו").

פעילה בהתארגנויות חברתיות (כמו ארגון הל"ה) ופוליטיות. בבחירות 2006 (לכנסת ה-17) נכללה ברשימת בל"ד והביעה את תמיכתה בשותפות ושוויון בין יהודים וערבים. גרה בירושלים עם משפחתה. מרצה בבתי ספר שונים על עבודתה כסופרת ומפתחת תוכניות לימוד עבור משרד החינוך.

נשואה להיסטוריון אמנון רז-קרקוצקין.

ספריה

ספרים ושירים לילדים

  • אפאחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002.
  • אמא עם קוקיות, ספרית פועלים, 2001.
  • פעם כששאול הלך לאיבוד, הוצאת מודן.
  • החתול שלא ידע לעשות מיאו, הוצאת עופרים.
  • מילות קסמים - סדרה של 12 ספרים, הוצאת איילות.
  • אבא שלי - עיבוד, הוצאת זמורה ביתן.
  • רמי הצב שלא רצה להיות צב, הוצאת קוראים.
  • אבנים טובות - 6 מעשיות,
  • רימון - מעובד, הוצאת איילות.
  • אלדין - מעובד, הוצאת איילות.
  • החיט האמיץ - מעובד, הוצאת איילות.
  • חמש מכשפות הלכו לטייל (איורים: אורה איל) - הוצאת איילות, זכה בפרס מוזיאון ישראל 1994.
  • דניאל ושודדי הים, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • הדגים הצוחקים.
  • גוזיבאו המלך, הוצאת מט"ח.
  • דודה רים, מחזה לילדים.
  • מותק, הצגה לילדים.
  • העלמה, הצייר והשוליה, מחזה.
  • מסיבה של פחדנים, ספריית פועלים.
  • שד על ההר, הוצאת עם עובד.

כתבה תסריטים לתוכניות הטלוויזיה החינוכית בלי סודות וקריאת כיוון.

למבוגרים

  • עבדים אדוני הארץ, בהוצאת עם עובד.

קישורים חיצוניים

אבלות (יהדות)

אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו. משך האבלות מדורג בדרגות-חומרה שונות; שלשה ימי 'בכי', שבעה, שלושים, ובפטירת הורים - שנים עשר חודש.

בהלכה ובמסורת נקבעו מנהגי אַבֵלוּת, אשר ככל כללי ההלכה היהודית, חלקם מהתורה וחלקם מתקנות חז"ל. האבלות היא מצוות עשה מהתורה, שנלמדת מהפסוק בפרשת שמיני, שנאמר על ידי אהרון הכהן אחרי מות שני בניו נדב ואביהוא: "ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני השם ?". מצווה זו חמורה מאוד, ולכן נדחה מפניה האיסור לכהן להיטמא למת.

עוד לפני מתן התורה היה הנוהג לקיים אבלות שבעה ימים, כך גם למשל מסופר על יוסף הצדיק שעשה לאביו אבלות שבעה ימים "ויעש לאביו אבל שבעת ימים". למרות זאת גדרה ההלכתי של מצות האבלות מן התורה - לדעת כמה מהפוסקים - היא רק יום אחד שהוא יום המיתה ויום הקבורה. משה רבנו הוסיף ותיקן להם לישראל שבעת ימי אבלות במקביל לשבעת ימי המשתה.

אורה איל

אוֹרה אַיָּל (16 במרץ 1946 – 26 בפברואר 2011) הייתה סופרת ומאיירת ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בזכות איוריה לספרי ילדים מוכרים.

אמנון רז-קרקוצקין

אמנון רז-קרקוצקין (נולד ב-27 בנובמבר 1958) הוא פרופסור חבר להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

דאדא

דאדא או דאדאיזם הוא זרם אמנותי-תרבותי אוונגרדי שנוסד בציריך שבשווייץ בשנת 1916, ופעל עד שנת 1923. מרכזי פעילות נוספים של תנועת "דאדא" היו בברלין, בהנובר, בפריז, בקלן ובניו יורק.

חברי התנועה עסקו באופן מוצהר בז'אנרים אמנותיים שונים במקביל, כגון אמנות פלסטית, ספרות, שירה, צילום, קולנוע ועוד. עבודות האמנות הפלסטית הדאדאיסטיות קראו תיגר על האמונות והמוסכמות של החברה האירופית באותה עת, ושאבו השראה ממודלים אמנותיים שונים שמקורם באמנות האוונגרדית של תחילת המאה ה-20. יצירות דאדא רבות השתמשו בשפה האמנותית המופשטת שאותה פיתחו הקוביזם והפוטוריזם, אך אופיין ואף דרכי יצירתן נועדו לזעזע את הקהל מתוך תקווה אוטופית להשפיע על שינוי המצב החברתי והפוליטי. לשם כך פיתחו הדאדאיסטים טכניקות אמנות חדשות, כדוגמת קולאז'ים ותבליטים העשויים מחומרים מסוגים שונים המסודרים באופן אקראי, שנועדו לערער את השיפוט האמנותי-אסתטי שזוהה עם התרבות האירופית. בתחום השירה, לדוגמה, יצרו הדאדאיסטים שירה פונטית חסרת מובן, הכוללת הברות חסרות משמעות, ושירה סימולטנית, שבה כמה אנשים מקריאים טקסטים שונים בו זמנית במעין קקופוניה, כל זאת כדי לבטא מחאה, ערעור על הסדר הקיים וניהיליזם.

המניע לייסוד תנועת דאדא בציריך היה הזעזוע מזוועות מלחמת העולם הראשונה ומתוצאותיה. האמנים חברי התנועה הגיעו מארצות שהשתתפו באותה עת במלחמה, כמו רומניה, גרמניה וצרפת, והתרכזו בשווייץ כיוון שהייתה מקום נייטרלי. בעיני בני התקופה הטכנולוגיה הייתה אמורה להביא לשינוי חיובי ולעתיד טוב יותר לאנושות, אך במקום זאת היא הביאה להרס ולחורבן, וגרמה לפיכך לאכזבה גדולה שבאה בעקבות המלחמה וזוועותיה. חברי הדאדא ביטאו את מחשבותיהם נגד המלחמה, ונגד הבורגנות והאמנות המסורתית. "כיצד יוכל אדם להיפטר מכל מה שמריח מעיתונאות, מתולעים, מכל מה שנחמד ונכון, מכיסוי העיניים, ממוסריות, מאירופיות, מחדשנות?" שאל הוגו באל במניפסט "על ידי אמירת דאדא" שכתב.

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית

המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית (מא"א, aic) הוא ארגון פוליטי דו-לאומי ישראלי-פלסטיני שמטרתו להפיץ מידע בנושאים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכסוך הישראלי-ערבי. הארגון דוגל במאבק פוליטי לסיום הכיבוש של שטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, כולל ארגון ותמיכה בסנקציות בינלאומיות כנגד ישראל, וכן בהכרה בזכות השיבה הלאומית והפרטית של הפליטים הפלסטינים לשטחי מדינת ישראל.

חכם (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד. במהלך הטקס מובעות המשמעויות החברתיות הבסיסיות בעיני המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.

יאנה בוקלר

יאנה בוקלר (נולדה ב-12 באוגוסט 1978, בחרקוב, אוקראינה) היא מאיירת ישראלית, בוגרת האקדמיה לאמנות ברומא, זוכת פרס מוזיאון ארץ ישראל.

ליאורה גרוסמן

ליאורה גרוסמן (נולדה ב-15 באוקטובר 1966 בווילנה, שבליטא) היא מאיירת ישראלית, זוכת עיטור אנדרסן, אוצרת ומרצה.

פאנץ' וג'ודי

פאנץ' וג'ודי הוא תיאטרון בובות מסורתי שראשיתו במאה השבע עשרה באיטליה ואחר כך בבריטניה.

הדמות המרכזית במופע הוא מר פאנץ' ולצידו אשתו ג'ודי. המופע מכיל רצף של סצנות קצרות, בדרך כלל עד שלוש דקות. בכל סצנה מופיעות שתי דמויות בדרך כלל פאנץ' ובידו מקל החובלים - סלפסטיק ודמות נוספת. המופע מודולרי באופיו כך שהקהל יוכל להצטרף או לעזוב בסוף כל אפיזודה, כחלק מאופיו של המופע - מופע רחוב. המופע מוצג על ידי מפעיל יחיד שמסתתר בתוך תא ומפעיל בובות כפפה. המפעיל מכונה פרופסור או איש הפאנץ'. לעיתים יש לו עוזר שתפקידו להרחיק את הקהל, לעודד את הקהל להשתתף בקריאות ביניים ולאסוף את הכסף. (בעבר על ידי כובע, כיום על ידי מכירת כרטיסים) וכן ללוות את המופע במוזיקה ואפקטים.

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק

פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק הוא פרס ישראלי לאיור ספרי ילדים המוענק, מאז שנת 1978 על ידי מוזיאון ישראל.

רותו מודן

פרופ' רוּתוּ מודָן (נולדה ב-1 בפברואר 1966) היא אמנית, מאיירת ומחברת ספרי קומיקס ישראלית, זוכת עיטור אנדרסן, פרס אייזנר וארבע פעמים פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן-יצחק. מודן היא מרצה לאיור בבצלאל.

תקוה לוי

תקוה לוי (13 בפברואר 1960– 2 באוגוסט 2012) הייתה פעילה פמיניסטית מזרחית שנאבקה למען נושאים חברתיים, פוליטיים, חינוכיים ומגדריים. עמדה בראש עמותת הל"ה בין השנים 1987–2012, עמותה לה הקדישה את מירב ימיה. עמותת הל"ה תומכת בחינוך שוויוני למען אנשים מכל הקשת החברתית ללא קשר לאמונתם, צבעם או מוצאם.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.