רון חולדאי

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה מאז שנת 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף פנה לעסקים, ובהמשך שימש כמנהל הגימנסיה העברית "הרצליה".

רון חולדאי
PikiWiki Israel 33532 Events in Israel
לידה 26 באוגוסט 1944 (בן 75)
חולדה, המנדט הבריטי
מפלגה מפלגת העבודה
סיעה תל אביב אחת
ראש עיריית תל אביב-יפו ה־10
נובמבר 1998 – מכהן
(כ־21 שנים)
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
רון חולדאי
לידה חולדה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19631989
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים

תחילת דרכו

חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ חולדה. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר בקיבוץ. אמו, הנקה, עבדה כמורה והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים.[1] לחולדאי שני אחים. משפחתו הייתה המשפחה המאמצת של עמוס עוז.

חולדאי החל את שירותו בצה"ל בשנת 1963, התנדב לקורס טיס ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים היה בהליכי הסבה למטוסי מיראז' 3 בטייסת 101 ("הקרב הראשונה") בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי סופר מיסטר במסגרת טייסת 105 ("הערב"). במבצע מוקד השתתף חולדאי בהפצצת הבסיסים אבו סואר ובילבייס במצרים ובסיס מארג' ריאל בסוריה. לאחר המלחמה שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שימש ממלא מקום מפקד טייסת 201 ("האחת")[2] והוביל אותה במהלך מבצע דוגמן 5 בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלושה-עשר של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות טק"א במצרים (מבצע מפצח 22) במהלך התקיפה נפגע מטוסו מטיל וחולדאי נאלץ לנחות נחיתת חירום ברפידים. ביומה השמונה-עשר של המלחמה הוביל רביעייה למשימת חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה במהלכה הפיל מטוס מיג 21. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד טייסת 140 ("נשר הזהב"), טייסת מטוסי A-4 סקייהוק בעציון ולאחר מכן למפקד טייסת 105 בבסיס חצור. תפקידו הבא היה למפקד יחידת המשל"קים ובהמשך פיקד על בסיס חיל האוויר בנבטים ועל בסיס חצרים. פרש מצה"ל בשנת 1989 בדרגת תת-אלוף.

לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת מזגני אוויר בניגריה. לאחר ששב לישראל, התבקש לנהל סגירה של מפעל בנייה ברמלה במקביל לסיום עסקיו בניגריה.[1] לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של הגימנסיה העברית "הרצליה", ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך שש שנים עד שנת 1998. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו.

בשנת 1995, במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי בבחירות המקדימות במפלגת העבודה, אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת.

בשנת 1969 נשא את יעל כ"ץ, דיילת בארקיע ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2016, המשפחה מתגוררת בשכונת תל ברוך צפון בתל אביב.[3]

ראש עיריית תל אביב-יפו

בחירתו

בשנת 1998 התקיימו הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן רוני מילוא הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "תל אביב אחת" (תחת חסותה של מפלגת העבודה), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, דורון רובין. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים.[4]

בשנת 2003 נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי כח לגמלאים ומרצ).

בשנת 2008 נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת דב חנין קיבל 34%. סיעתו, "תל אביב אחת", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר, וזהה בגודלה לסיעת "עיר לכולנו" של חנין.

בשנת 2013 נבחר לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ קיבל 38%. סיעתו, "תל אביב אחת", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "מרצ" של הורוביץ, שעלתה ל-6 מנדטים.

בשנת 2018 נבחר לתקופת כהונה חמישית, לאחר שניצח את יריבו אסף זמיר עם כ-46% מהקולות (לעומת 34% לזמיר). סיעתו, "תל אביב אחת" הגדילה את כוחה במועצת העיר לכ-7 מנדטים.

בנייה ופיתוח

BEN-SIRA-1
רון חולדאי ויצחק בן-סירה בטקס הנחת לוח הנצחה ליעקב בן-סירה, אוקטובר 2008
Ron Huldai - Tel Aviv Mayor 2
רון חולדאי נושא ברכה בכיכר רבין, באירוע חגיגות 100 שנה לתל אביב

במהלך כהונתו שופצו והוחלפו תשתיות ברחובות רבים בתל אביב, ובהם שדרות רוטשילד, שדרות בן-גוריון, שדרות ירושלים ורחובות נוספים בעיר. פארק הירקון ופארק בגין הורחבו, ומדרכות ברחבי העיר שופצו והורחבו[דרוש מקור].

במהלך כהונתו נקטה העירייה ב"מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שוקם מתחם נמל תל אביב (מתחם הנמל), ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ דומה בנמל יפו ובמתחם תחנת הרכבת ביפו (מתחם התחנה), ובבניין העירייה בכיכר ביאליק (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר שרונה שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות (מתחם שרונה - דרום הקריה). מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי.

במהלך כהונתו שופצו וחודשו מתחם הבימה: היכל התרבות, הבימה וכיכר התרבות המחברת ביניהם.

בעקבות הכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור שרונה ובלב תל אביב, ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם.[1] (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)[2] (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)

במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון פארק צמרת, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים בכפר שלם וביפו על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעלה העירייה לפינוי התושבים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי.[5]

כדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד".[6] הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של הרשות לפיתוח כלכלי, הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו.[7] בשנת 2014 השיקה עיריית תל אביב את פרויקט ״גני שפירא״, במסגרתו נבנו 69 דירות על קרקע עירונית וביוזמתה של העירייה, ואלה מושכרות במחיר קבוע ומסובסד לזוכי הגרלה של העירייה שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בה, כמו גיל ורמת הכנסה.[8]

במהלך כהונתו הורחבה הטיילת וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום מדרון יפו והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מתחנת הכוח רדינג והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון.[9]

תחבורה

Ronhuldai2017
רון חולדאי נואם בפני מועצת העירייה בדיון שהוביל למכירת חלקה של העירייה והציבור בכיכר אתרים, 2017
Ron Huldai 12-2017
חולדאי בישיבת מועצת עירייה

העירייה בתקופתו הצהירה על מדיניות שעודדה שימוש באופניים ובהמשך בקורקינטים וכלי תחבורה קלים נוספים, כאמצעי זול להקל על גודש התנועה. כחלק ממדיניות זו הוחל ב-2011 בפרויקט תל-אופן, המציע אופניים להשכרה, והותקנו שבילי אופניים. במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים על מדרכות, שדרות וצירי תנועה ברחבי העיר[10]. רק במקרים מעטים נסללו שבילי האופניים על חשבון נתיבים המשמשים את הרכב הפרטי[11]. המדיניות הביאה לעלייה בשימוש באופניים ולירידה מסוימת בשימוש ברכב הפרטי, אך המגמה התהפכה במהלך כהונתו הרביעית של חולדאי. בין השנים 2015 ל-2017 עלה במקצת שיעור המשתמשים ברכב, העלייה בשיעור הרוכבים נעצרה, ושיעור משתמשי התחבורה הציבורית ירד, בניגוד למגמה הארצית[11].

נכון לשנת 2008, בעיר יש 50 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית. עם זאת, לאחר שנים רבות של עיכובים, החלו בשנת 2007, העבודות להקמת הקו הראשון, הקו האדום, במערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. לאור שינויים עתידיים במערך התחבורה הציבורית בגוש דן, תוכנית המכונה במשרד התחבורה "רה-ארגון בתחבורה הציבורית", החליט חולדאי בפברואר 2011 להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית בארבעה רחובות בעיר: אבן גבירול, קרליבך, קינג ג'ורג' ויצחק אלחנן.

חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות".[12] לעומת זאת, טען משרד התחבורה כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסירבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים החל משנת 2003‏.[13]

רחוב קפלן, המהווה עורק כניסה לעיר, הורחב, לאחר פרויקט מורכב לשימור המבנים שלאורכו. נבנו שתי מנהרות להקלת תנועת כלי הרכב בעיר: מחלף קפלן ומחלף לה גוורדיה.

ביחס לשאלת החנייה נקט חולדאי לרוב במדיניות המגדילה את היצע החנייה ומעודדת שימוש בכלי רכב פרטי, אם כי במקרים מסוימים ביטל מקומות חנייה קיימים. ב-2012 אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר, ולא רק באזור המגורים כפי שהיה קודם לכן. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, העניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של אחוזות החוף[14] ואפשרה חנייה על מדרכות (ראו להלן). כן הכשירה העירייה מקומות חנייה רבים, בעיקר בחניונים תת-קרקעיים.[15]

מתכננים עירוניים, ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע[3], ומשרד התחבורה[16] טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מכלי הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית.[12].

חולדאי הפחית את שטח המדרכות המשמש את הולכי הרגל בעיר[17]. בראשית כהונתו פעל להצרת מדרכות כדי להקל על זרימת תנועת כלי הרכב. בהמשכה נקט במדיניות המאפשרת חנייה על חלק המדרכה שצמוד לכביש בכל עת, ועל חלק רחב ממנה בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע - מדיניות שלא הוכרזה בגלוי[18][17][19]. בהמשך כהונתו הפקיע מדרכות לטובת שבילי אופניים, ואפשר הפעלה של חברות להשכרת קורקינטים ואופניים ללא מתקני עגינה, אשר ניצלו את המדרכות לאחסון הכלים[17]. העירייה פעלה לבסוף להגבלת רכיבת אופניים חשמליים במדרכות, אך החיכוך עם רוכבי האופניים הוסיף להוות איום על הולכי הרגל[20]. תל אביב היא העיר שבה נפגעים בתאונות יותר הולכי רגל מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה[21][22] והעיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים[23].

תרבות וספורט

PikiWiki Israel 15635 The new wing of Tel Aviv museum of art
האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות

לאור התרחבות מוזיאון תל אביב לאמנות עלה הצורך בגיוס תרומות לבניית אגף חדש. בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים סמי עופר לשם בנייתו, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום הערת אזהרה לטובת עופר על מבנה המוזיאון.[24] סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו.[25] חולדאי המשיך לפעול לגיוס תרומות לשם בניית אגף חדש למוזיאון. הבניין על שם פול והרטה עמיר הכפיל את שטח המוזאון וזכה עם פתיחתו בתואר "המוזאון הטוב ביותר של שנת 2011" על ידי מגזין התיירות Travel and Leisure.[26]

ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת אולם הספורט על שם אוסישקין בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל במשך עשרות שנים, והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. במקום האולם שנהרס הוקם היכל קבוצת שלמה במתחם הדרייב אין.

בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את בריכת גורדון, שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת.[27] ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת.

החל מהשנים הראשונות לכהונתו ועד היום, שוקד חולדאי על הנצחת אמנים תושבי תל אביב שנפטרו. באמצעות פרויקט ההנצחה, אותו הקימה ד"ר שוש אביגל ומנהלת כיום גב' ברכה נאמן, מותקנים לוחות בחזיתות בניינים או צידי מדרכות במקום מגוריהם של אישים מכל תחומי האמנות, אשר נבחרים על ידי וועדה ייעודית. הונצחו בדרך זו למעלה מ-230 אמנים, ביניהם המשוררים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי, הסופר והמחזאי יעקב שבתאי, השחקנים מוסקו אלקלעי ושמואל רודנסקי, הציירת ציונה תג'ר, האמנית והרקדנית גרטרוד קראוס, חלוצת הקולנוע מרגוט קלאוזנר, המוזיקאים משה וילנסקי, ד"ר חנן וינטרניץ, מרדכי סתר, סשה ארגוב, יאיר רוזנבלום.

רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של התיאטרון הקאמרי ומוזיאון תל אביב.

להט"ב

במהלך התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1995, עורר חולדאי סערה כאשר אמר כי "שני הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים".[28] כעבור מספר חודשים יזם מפגש עם פרופ' עוזי אבן, פעיל אגודת הלהט"ב, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק ההומוסקסואלים לשוויון, אולם סירב לבקשת אבן לצילום משותף בנימוק "אני לא אוהב שעושים לי הפתעה ומכינים לי מארבים. אשמח להצטלם עם עוזי אבן בכל הזדמנות אחרת. אם אצטלם איתך עכשיו יגידו שאני מתחנף לקהילה רק כדי להיבחר לפריימריס".

מנגד, במהלך שנות כהונתו של חולדאי כראש העיר, השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה הגאה. בין היתר הוקם מרכז ראשון מסוגו לנוער הומו-לסבי,[29] והמרכז העירוני לקהילה הגאה - המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב, הממוקם בגן מאיר. מצעד הגאווה[30] מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה.

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה חולדאי להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.

ניהול כספי

חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998–2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004–2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגרעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות".[31]

חולדאי הוא יו"ר פורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה.

פרשת החניונים

בשנת 2004 נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "אחוזות החוף", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם.[32] חולדאי נחקר באזהרה בעניין מעורבותו בפרשה, ותיקו נסגר מחוסר ראיות. [4]

ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את נתן וולוך, ראש סיעת הגמלאים, שהורשע בעקבות קשריו עם ראובן גרוס. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל דימויים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, ואני לא צריך להצטדק."[33]

קישורים חיצוניים

מאמריו:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 יוסי קלייןהמרוץ אחר הגבינה, באתר הארץ
  2. ^ ליזקא אסא, ‏כאבי פנטום, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2014.
  3. ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
  4. ^ סטטיסטיקות מאתר משרד הפנים
  5. ^ מירון רפופורטפתאום קוראים להם "פולשים", באתר הארץ, 13.7.07
    גיא ליברמן, אחרי 18 שנה: פינוי בכפר שלם, באתר הארץ, 26.12.07
  6. ^ רז סמולנסקי, עיריית ת"א תקדם בנייתן של 2,000 דירות מוזלות בדרום העיר, באתר הארץ
  7. ^ על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, יפו מסביב לשעון (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  8. ^ סמולסקי, רז (2 באוקטובר 2016). "4 חדרים ב-3,100 שקל לחודש: נפתחה ההרשמה לדיור בר השגה בתל אביב". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2017.
  9. ^ צפריר רינתהחזון: טיילת עד בת ים. המכשול: רדינג וגורדון, באתר הארץ, 15 ביוני 2007
  10. ^ על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, שבילי אופניים בתל אביב (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  11. ^ 11.0 11.1 מירב מורן, ‏כישלון מהדהד בת"א: עלייה בשימוש במכוניות, קיפאון באופניים, באתר גלובס, 26 בינואר 2017
  12. ^ 12.0 12.1 יואב זיתון, רון חולדאי רוצה להעלות את מחירי החניה בת"א, באתר mynet‏25.9.2008
  13. ^ יגאל חי, מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?, באתר הארץ, 24.9.2008
  14. ^ קובי ליאני‏, חניה חינם לתושבי תל-אביב בכחול-לבן, באתר וואלה! NEWS‏, 31 בינואר 2012
  15. ^ אריאל נוי, "בעיית החנייה בתל אביב לא תיפתר", באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2012
  16. ^ צפריר רינתמשרד התחבורה: נכשלנו בצמצום השימוש ברכב פרטי, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 מירב מורןמותה של המדרכה התל-אביבית, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2019
  18. ^ יסמין גואטה, חניתם על המדרכה וקיבלתם דו"ח? אולי כדאי לכם לבקש להישפט, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2014
  19. ^ נעמה רק, יש לכם עוד: למה העירייה לא חושפת את מדיניות החניה בתל אביב?, טיים אאוט, ‏28 בספטמבר 2016
  20. ^ אמנון הררי, אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים", טיים אאוט, ‏11 בינואר 2018
  21. ^ שי רובין, ‏מדרכות אדומות: הערים המסוכנות ביותר בישראל להולכי הרגל, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2018
  22. ^ אתר לוקאל, עלייה של 25% הולכי רגל הרוגים בתחום העירוני בשנת 2017, ‏21 בינואר 2018, בשנים 2013–2017 נפגעו בה 2128 הולכי רגל בתאונות, 4.85 נפגעים לכל 1000 תושבים
  23. ^ תל אביב היא העיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים: "מסוכן להזדקן כאן, באתר ynet, על כל 1000 אזרחים ותיקים תושב העיר, נפגעו 3.5 תושבים בתאונות דרכים ב-2016
  24. ^ מרב יודילוביץ', "ההסכם עם עופר לא חוקי", באתר ynet, 26.12.2005
  25. ^ מרב יודילוביץ', סמי עופר ביטל את תרומתו למוזיאון ת"א, באתר ynet, 31.1.2006
  26. ^ Best Museum Herta & Paul Amir Building, Tel Aviv Museum of Art, Travel and Leisure
  27. ^ יגאל חי, דחפורים הרסו את בריכת גורדון, באתר הארץ, 2.1.2008
  28. ^ אבישי מתיה, רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?, "מעריב אונליין", 26 באוגוסט 2014
  29. ^ אורן רייס, ת"א: נפתח מרכז לנוער הומו-לסבי שנזרק מהבית, באתר ynet, 19.8.2002
  30. ^ כתבי גלי צה"ל, מצעד הגאווה בתל אביב
    חולדאי: מצעד הגאווה יצעד בת"א כמתוכנן
  31. ^ פרוטוקול ישיבה של מועצת העירייה מ-13.1.08 (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  32. ^ הוארך בשבוע מעצרו של "מלך החניונים" ראובן גרוס, באתר ynet
  33. ^ יואב זיתון, עבריין מונה לסגן של חולדאי: "בחיים אין מלאכים", באתר ynet, 12.7.2010
26 באוגוסט

26 באוגוסט הוא היום ה-238 בשנה בלוח הגרגוריאני (239 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 127 ימים.

אסף זמיר

אסף זמיר (נולד ב-31 באוגוסט 1980, י"ט באלול ה'תש"מ) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן; היה ממייסדי סיעת "רוב העיר" במועצת העיר תל אביב, ועמד בראשה. בשנים 2008–2013 כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב-יפו של רון חולדאי, בשנים 2013–2018 כיהן כסגן ומ"מ ראש העירייה (תחום חינוך). בנוסף מכהן משנת 2010 כחבר ועד קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות וקולנוע תל אביב וכיו"ר דירקטוריון הוועד משנת 2016. בהיבחרו בגיל 28 הפך זמיר לסגן ראש עירייה הצעיר בהיסטוריה של תל אביב.

דורון ספיר

דורון ספיר (נולד ב-1959) הוא סגן ראש עיריית תל אביב-יפו וממלא מקומו מאז 1996. יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה ויו"ר איגוד ערים דן לתברואה. חבר מפלגת תל אביב אחת בראשות רון חולדאי.

היחידה לשיתוף פעולה

היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ) היא יחידה בחיל האוויר הישראלי שאחראית על הידוק הקשרים בין הכוחות הקרקעיים לאוויריים. היחידה הוקמה ב-1975 בעקבות מלחמת יום הכיפורים ובראשה עמד זאב לירון, היחידה נקראה יחידת המשל"ק (מוצבי שליטה קדמיים). במקביל פעלה בחיל האוויר בתחום המסוקים, יחידת תלס"ם (תובלה סער מסוקים) שמפקדה הראשון היה תא"ל נחמיה דגן. באפריל 1984, כחלק מהפקת הלקחים ממלחמת לבנון הראשונה, הוקמה יחשת"פ שירשה את תלס"ם ולמפקד מונה נחמיה דגן.

היחידה כפופה ללהק השתתפות ומסוקים.

בשגרה, עוסקת היחידה בתכנון תרגילים, בהם שותפים כוחות היבשה ומסוקי ומטוסי חיל-האוויר. אנשיה כולם אנשי צוות-אוויר, המיועדים בזמן חירום לתפקד כקציני תיאום אוויריים. בעת לחימה, מוצבים אנשי היחידה בזירות הלחימה השונות ומסייעים בהפעלת מטוסי ומסוקי חיל האוויר כנציגיו במפקדות עוצבות השדה. בזמן רגיעה, פועלת היחידה במסגרת מפקדה הכוללת כח אדם סדיר ובה ארבעה צוותי תכנון: צוות משימה, צפון, מרכז, ודרום, כל אחד מהם בפיקוד סגן-אלוף. לצד הצוותים מורכבת היחידה גם מגפים: הדרכה, היערכות, מבצעים, מודיעין, שליטה ומנהלה.

בזמן חירום פועלת היחידה על בסיס אנשי מילואים המתפרסים ביחידות החי"ר השונות.

בתקופה שבין מלחמת לבנון הראשונה ועד היציאה מרצועת הביטחון היו אחראים אנשי היחידה על ההפעלה השוטפת של מטוסי חיל-האוויר באזור הצפון. מתוך חמ"ל אוויר בעוצבת הגליל הם תיאמו את כל הקשור לפעילות המסוקים והמטוסים בגיזרה הצפונית.

היחידה לקחה חלק פעיל במבצעים דין וחשבון וענבי זעם בלבנון, במבצע חומת מגן ביו"ש, במלחמת לבנון השנייה ובמבצע עופרת יצוקה.

בין מפקדי היחידה: זאב לירון (מייסד יחידת המשל"ק), רון חולדאי (מפקד יחידת המשל"ק), נחמיה דגן (מייסד התלס"ם), שאול שפי (מפקד התלס"ם), נחמיה דגן (מפקד היחידה לשיתוף פעולה), מנחם שרון, אסף אגמון, יצחק ברנדט, גיל רגב, תמיר ספרא, שלמה שש, רז גור אריה, יעקב שהרבני, ירון רוזן, אורן אבן, אביעד דגן.

ז' באלול

ז' באלול הוא היום השביעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ז' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרב פרשת כי תצא. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת שופטים.

חגיגות המאה לתל אביב

בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה. תאריך עברי זה מציין את יום הקמתה של אחוזת בית, השכונה אליה הצטרפו שכונות נוספות (חלקן אף ותיקות יותר) והפכו לעיר תל אביב, אליה גם סופחה מאוחר יותר העיר יפו.

לקראת שנת המאה ערכה עיריית תל אביב-יפו הכנות מקיפות הבאות לידי ביטוי במיזמים עירוניים שונים ובמשך שנה זו נחגגו אירועים רבים ברחבי העיר.

את אירועי שנת המאה והמיזמים הקשורים בה ארגנה מנהלת ציבורית מיוחדת בה חברים אישי ציבור שונים ובראשם ראש העיר רון חולדאי. נשיא הכבוד של המועצה היה שלמה להט והפרויקטור האחראי על האירועים היה איתן שוורץ. המיזמים כללו 6 זירות פעילות:

קהילה – כחלק מהדגשת חשיבותם של תושבי העיר בחגיגות המאה, נפתחו מיזמים קהילתיים ארוכי טווח שמטרתם הרחבת הפעילויות הקהילתיות וטיפוח הקהילתיות בעיר.

חינוך – תוכניות לימוד בבתי הספר העירוניים הקשורים בהיסטוריה של העיר ומורשתה וארגון סיורים לימודיים ברחבי העיר.

תרבות ואמנות – במהלך שנת המאה התקיימו אירועי תרבות רבים בהם מופעים שונים, פסטיבל תיאטרון בינלאומי של התיאטרון הקאמרי העירוני, הפיכת מוניות העיר לתערוכה עירונית חיה ועוד.

מרחב ציבורי – זירה זו כללה מספר מיזמים של שדרוג מרחבים ציבוריים בעיר בהם שיפוץ מתחמים שונים וכמה מרחובות העיר (ראו פירוט בהמשך).

מורשת ויהדות – אירועים שונים המיועדים לקהל דתי ושומר מסורת תוך הדגשת היותה של תל אביב, העיר העברית הראשונה, אבן דרך חשובה בתולדות העם היהודי.

קשרים בינלאומיים – מינוף חגיגות המאה לשיפור קשריה הבינלאומיים של העיר הכוללים קשרי תיירות וקשרים עם עיריות נוספות בעולם.

טייסת 201

טייסת 201, המכונה גם "טייסת האחת", היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. במשך 35 שנים הפעילה מטוסי F-4 פנטום ("קורנס") (מאז הקמתה בשנת 1969 ועד שנת 2004). כיום מפעילה מטוסי F-16I ("סופה") מבסיס רמון.

יחסי בלגיה–ישראל

יחסי בלגיה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין בלגיה למדינת ישראל.

בלגיה הצביעה בעד תוכנית החלוקה של האו"ם לארץ ישראל בשנת 1947 והכירה במדינת ישראל ב-15 בינואר 1950. לבלגיה שגרירות בתל אביב, ולישראל שגרירות בבריסל.

בחודש פברואר 2010, נקבע שלט לכבוד המלך אלברט הראשון, בכיכר המלך אלברט בתל אביב. הטקס התקיים בנוכחותו של ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ושגריר בלגיה בישראל בנדיקט פרנקינט. המלך אלברט ביקר בתל אביב בשנת 1933 והתארח אצל מאיר דיזנגוף.

המלך בודואן והמלכה פביולה בקרו בישראל בשנת 1964.

יעל דיין

יעל דיין (נולדה ב-12 בפברואר 1939) היא סופרת, עיתונאית ופוליטיקאית ישראלית. הייתה חברה ב"שמינייה" של ראשי צעירי מפלגת העבודה וכיהנה כחברת הכנסת מטעם "העבודה", כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו, ובתפקידה האחרון כיושבת ראש המועצה העירונית מטעם סיעת תל אביב אחת שבראשות רון חולדאי.

מדרון יפו

מדרון יפו הוא שמו של פארק חופי המוקם לאורך חופי הים של שכונת עג'מי ביפו, והמשתרע בין נמל יפו בצפון וחוף גבעת עלייה מדרום. שטחו של הפארק הוא 200 דונם, אורכו מצפון לדרום הוא כקילומטר, ורוחבו ממזרח למערב מגיע ל-300 מטרים לכל היותר. גובהו המרבי של הפארק הוא 15 מטר מעל פני הים. ביצוע המיזם החל בחודש דצמבר 2005 ועיקר העבודות הסתיימו בשנת 2008. השלמת הפארק הייתה אמורה להסתיים בשנת 2009, אך שתילת דשא במקום התעכבו בשל הבצורת ובשל איסור מכוח החוק שנקבע בגינה בתקנות. משנמצא פתרון לבעיית ההשקיה חודשו העבודות במאי 2009, נשתל דשא והוצבו מתקני משחקים וספסלי תצפית. הפארק נחנך לבסוף ב-30 באפריל 2010. פרויקט הקמת פארק המדרון היה יוזמה של ראש העיר רון חולדאי, ותוכנן על ידי משרד "ברוידא-מעוז אדריכלות נוף". על הביצוע הופקד אגף שפ"ע באמצעות החברה העירונית "עזרה וביצרון", ועלותו הגיעה ל-60 מיליון ש"ח.

עיר לכולנו

עיר לכולנו היא סיעה פוליטית מוניציפלית הפועלת בעיר תל אביב-יפו. לסיעה שלושה מושבים במועצת העיר. יו"ר התנועה כיום הוא אהרון מדואל, שגם מכהן מטעמה כסגן ראש העיר.

"עיר לכולנו" נוסדה ב-19 בינואר 2008 כתנועה על-מפלגתית המאגדת פעילי שכונות, פעילים סביבתיים ופעילים חברתיים. התנועה הייתה מעורבת במאבקים למען סלילת שבילי אופניים מופרדים מהמדרכות בעיר, למען דיור בר-השגה ודיור מעורב ונגד הריסת בתים במסגרת תוכנית "פינוי-בינוי" של תושבים ותיקים בכפר שלם וביפו. ב-11 באוגוסט 2008 הודיע חבר הכנסת דב חנין כי יתמודד מטעם הסיעה לתפקיד ראש העירייה מול ראש העירייה המכהן, רון חולדאי. ב-16 ביוני 2013 נבחר אהרן מדואל ליו"ר התנועה ומועמדה לראשות העיר.

בבחירות המקומיות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008 זכתה רשימת "עיר לכולנו" במספר הבוחרים הרב ביותר, וב-5 מנדטים במועצת העיר, אך נשארה באופוזיציה. מועמדה לראשות העירייה, דב חנין, הגיע למקום השני אחרי רון חולדאי עם כ-34% מקולות הבוחרים. בבחירות 2013 זכתה התנועה ל-3 מנדטים. ביוני 2014 חתמה הסיעה לראשונה על הסכם קואליציוני עם רון חולדאי, ובכך הפסיקה לראשונה לאחר כ-6 שנים להוות אופוזיציה עירונית למדיניותו. בעקבות ההסכם מונה מדואל לסגן ראש העיר, ובן יפת מונתה לממונה על קידום יוזמות קהילתיות. בבחירות 2018 כשלה הסיעה בבחירות ולא זכתה באף מנדט.

עיריית תל אביב-יפו

עיריית תל אביב–יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב–יפו. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית תל אביב–יפו בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

פורום ה-15

פורום ה־15 או פורום הערים העצמאיות הוא ארגון המאגד 15 ערים בישראל – שהן ערים עצמאיות, כלומר שאינן מקבלות מענקים מהממשלה, כגון "מענקי איזון" או "מענקי פיתוח". הצפונית ביניהן היא חיפה, והדרומית היא באר שבע. הפורום הוקם בשנת 2002.יו"ר פורום ה־15 הוא רון חולדאי (ראש עיריית תל אביב–יפו), ומנכ"ל הפורום הוא עו"ד איתן אטיה.

קרן תל אביב יפו לפיתוח

קרן תל אביב יפו לפיתוח היא עמותה המגייסת תרומות בארץ ובעולם לפיתוח העיר תל אביב יפו. הקרן הוקמה כדי לתת מענה לצרכים המשתנים של העיר תל אביב-יפו. הקרן, שבראשה עומד ראש העירייה רון חולדאי, נוסדה בשנת 1977 וגייסה עד היום יותר מ־ 750 מיליון דולר מכל העולם ליותר מ־ 820 פרויקטים שונים ברחבי העיר.

בפעילותה משפיעה הקרן על חייהם של יותר מ־ 500 אלף איש כל שנה. מיום הקמתה שימשה הקרן מנוף לפיתוח ושיפור איכות החיים ברחבי העיר בתחומי החינוך, האומנות, הספורט, השירותים החברתיים, בתחום איכות הסביבה ולאחרונה גם בקידום פרויקטים עירוניים חדשניים.

רוב התרומות המתקבלות מופנות לפרויקטים ייעודיים המקבלים תמיכה של עד 50% השקעה שוות ערך מטעם העירייה. שותפות ייחודית זו מבטיחה אחריות, מאפשרת שיתוף פעולה בין התורם והמוטבים של התרומה ומחזקת את הברית שבין ישראל והתפוצות, בין הישראלים לעירם.

החזון

הרחבת מקורות המימון, שימוש בכלים פיננסים נוספים והגדלת נפח הפעילות ושיתופי פעולה עם תורמים תל אביבים וישראלים.

ראש השנה הסינית

ראש השנה הסינית הוא חג המקובל בסין ובמדינות אחרות בהן יש רוב סיני או אוכלוסייה גדולה של סינים, כמו סינגפור או טאיוואן. התאריך שבו נחוג החג משתנה משנה לשנה, מפני שלוח השנה הסיני נחוג על פי הירח; החג נחוג בין ה-21 בינואר ל-21 בפברואר.

המועד הוא למעשה פסטיבל אביב בדומה למועדי חמישה עשר בשבט, הנורוז ואף ראש השנה העברי בניסן, אך בשל עריכתו המוקדמת יחסית, הוא מציג גם מאפיינים של 'פסטיבלי אורות', בהם הדלקת עששיות, הנפוצים ברחבי העולם בתקופות החורף והימים הקצרים, למשל חנוכה וחג המולד.

מנהג מקובל בחג הוא קניית מתנות למשפחות ולמכרים, כגון קישוטים, מזון ובגדים. מנהגים נוספים בחג הם ניקיון וטיפוח הבית, וארוחת ערב משפחתית. מאכלים כמו ברווזים, חזירים, עוף ומעדנים מתוקים מקובלים לאכילה בחג.

הסינים מאמינים כי שנה חדשה מביאה עימה מזל טוב, ולכן אחת מהברכות המקובלות ביותר בראש השנה הסיני היא "מזל טוב". את הברכות נהוג לכתוב על כרטיסי ברכה ולשלוח לאנשים קרובים ומכרים.

בינואר 2017, בחר משרד התרבות הסיני במדינת ישראל כאחת מחמש המדינות שיציינו את החג במסגרת 25 שנים לכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. במסגרת אירועי התרבות לרגל "שנת התרנגול" התקיים טקס החג הרשמי במרכז סוזן דלאל, במעמד השגריר הסיני, סגן שר התרבות הסיני וראש עיריית תל אביב רון חולדאי.

רוני מילוא

רוני מילוֹא (נולד ב-26 בנובמבר 1949 בשם רון מיליקובסקי) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כראש עיריית תל אביב-יפו העשירי, חבר הכנסת, סגן שר, שר בממשלות ישראל וסוחר נשק.

שדרות בתל אביב-יפו

השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה. בעיר מספר שדרות אשר לכל אחת מהן מאפיינים והיסטוריה משלה.

השדרות המרכזיות קיימות כבר עשרות שנים, אך בעיקר מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 זוכות השדרות ובראשן שדרות רוטשילד להתחדשות עירונית ענפה ושיפוץ נרחב שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כחללים ציבוריים חשובים ביותר בעיר, הן לאירועים מיוחדים והן לתרבות הפנאי. שיפוץ שדרות העיר החל בעיקר לאחר היבחרו של רון חולדאי לראש עיריית תל אביב בשנת 1998, אשר הכריז על החייאתן כיעד אסטרטגי של העירייה. השיפוץ כלל הוספת מדשאות, פרחים וספסלים, סומנו שבילי אופניים, הוסרו המשתנות הציבוריות המוזנחות שהיו בשדרה, נבנו מתקני משחקים, ומעברי הרחובות נהיו נוחים יותר. בעקבות השיפוץ, התמלאו השדרות באוכלוסיית האזור והפכו לאחד ממוקדיה המובילים של תל אביב.

תל אביב אחת

תל אביב אחת היא רשימה מוניציפלית עצמאית, שרצה למועצת העיר תל אביב-יפו. הרשימה הוקמה ב-1998 על ידי ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, בתמיכתה של מפלגת העבודה. עיקרי המצע של הרשימה היו: חיזוק תל אביב-יפו כמרכז כלכלי ותרבותי, הפיכת העיר לעיר כל תושביה, הגברת השקיפות בממשל העירוני ופיתוח סביבה עירונית אטרקטיבית.

בבחירות 2003 זכתה הרשימה לארבעה מנדטים וחברי המועצה שהתמנו מטעמה הם: רון חולדאי, שנבחר ברוב של 63% לכהן בשנית כראש העיר; דורון ספיר, שהתמנה לממלא מקום ראש העירייה וסגן ראש העירייה; שולה אגמי ושמואל מזרחי.

בבחירות 2008 התמודדה שוב הסיעה בראשות רון חולדאי, שהתמודד שוב לראשות העיר. הסיעה רצה ברשימה משותפת יחד עם מפלגת העבודה ומפלגת קדימה. חברת המועצה יעל דיין, שכיהנה כסגנית ראש העיר בקדנציה הקודמת מטעם מרצ, הצטרפה לרשימה לאחר שפרשה מהמפלגה. חולדאי זכה שוב בראשות העיר, והרשימה זכתה בחמישה מנדטים.

בבחירות 2013 התמודדה הסיעה בראשות רון חולדאי, עם שינוי של מספר חברים חדשים ברשימה, בין היתר אופירה יוחנן וולק, גל שרעבי דמאיו וליאור שפירא. חולדאי זכה שוב בראשות העיר, והרשימה זכתה בחמישה מנדטים.

בבחירות 2018 התמודדה הסיעה בראשות רון חולדאי בפעם הרביעית. חולדאי זכה בראשות העיר והרשימה זכתה בשבעה מנדטים.

תקיפת מתקני הדלק בצפון סוריה

תקיפת מתקני הדלק בצפון סוריה הייתה תקיפה אווירית של מאגרי דלק בחן עייש ובית זיקוק בחומס שבצפון סוריה ב-23 באוקטובר 1973 יומה ה-18 של מלחמת יום הכיפורים. בתקיפה נפגעו קשה מאגרי הדלק בצפון סוריה ומתקני הזיקוק. הייתה זו התקיפה האווירית הישראלית האחרונה כנגד מטרות כלכליות בַּמלחמה.

ראשי עיריית תל אביב-יפו (עד 1949 נקראה העיר תל אביב)
מ-1921: מאיר דיזנגוף • מ-1925: דוד בלוך-בלומנפלד • מ-1928: מאיר דיזנגוף • 1936: משה שלוש • מ-1936: ישראל רוקח
מ-1953: חיים לבנון • מ-1960: מרדכי נמיר • מ-1969: יהושע רבינוביץ • מ-1974: שלמה להט • מ-1993: רוני מילוא
מ-1998: רון חולדאי
Emblem of Tel Aviv.svg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.