רוח צה"ל

"רוח צה"ל" הוא הקוד האתי של צה"ל, המהווה בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים במסגרת צה"ל.

בראש הוועדה לניסוח הקוד בשנת 1994 עמד האלוף יורם יאיר, מפקד אגף כוח האדם, במטה הכללי וכן השתתף בה פרופ' אסא כשר, שמופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2000 החליט קצין החינוך הראשי, תא"ל אלעזר שטרן, להכניס שינויים ברוח צה"ל, ומינה לשם כך ועדה ובה היו בין השאר הפרופסורים אבי שגיא, דני סטטמן, שאול סמילנסקי נעם זהר ומשה הלברטל – כולם מומחים לפילוסופיה של המוסר. לצדם חברו לוועדה קצינים ובהם אלוף ישי בר ואל"ם יעקב קסטל. המטה הכללי אישר את "רוח צה"ל" החדש. המסמך המופיע היום כרוח צה"ל אינו המסמך הראשוני שחיברו האלוף יורם יאיר והפרופ' כשר.[1]

בעבר קיבל כל חייל שהתגייס עותק של רוח צה"ל בתוך פנקס החוגר. כיום המנהג הופסק, אך לרוב פנקס "רוח צה"ל" מחולק לחיילים בעת הרצאה בנושא זה בזמן הטירונות.

רוח צהל
פתיחת פנקס "רוח צה"ל" המחולק לחיילי צה"ל

מבנה המסמך

ארבעה חלקים למסמך "רוח צה"ל":

  • המבוא: מגדיר את הייעוד ואת המשימה של הצבא בתוך החברה הישראלית-דמוקרטית, את המחויבות הבסיסית של הצבא ושל חייליו למדינה, ואת המסגרת שבתוכה מתממשת מחויבות זו.
  • ההגדרה והמקורות: סעיף המסביר את אופי המסמך ומציג את מקורותיו. ההגדרה קובעת את מהות המסמך ואת תפקידו.
  • עֶרכי היסוד: אלה הם הערכים הבסיסיים בצה"ל, המשמשים מקור הצמיחה וההשראה ליתר הערכים במסמך. הם התשתית וגם המסגרת לרשימת הערכים ומוסיפים לכידות והגיון לרשימה זו.
  • רשימת הערכים: ברשימה זו עשרת הערכים הנגזרים מערכי היסוד ומאפיינים את ההתנהגות הרצויה בכל עת של כל חייל המשרת בצה"ל. חלק מהערכים, כמו חיי האדם או טוהר הנשק מבטאים אידיאלים מוסריים. אחרים, כגון מקצועיות או משמעת, קשורים באופיו של הארגון הצבאי, ונועדו לסייע לו לתפקד במיטבו כדי להשיג את מטרותיו.

מקורות המסמך

מקורות רוח צהל בפרוטרוט
המקורות במסמך המקורי

על פי המסמך, "תעודת הזהות הערכית" של צה"ל נבנית מהמקורות הללו (סדר המקורות אינו מעיד בהכרח על דירוג חשיבותם):

  1. מסורת צה"ל ומורשת הלחימה שלו. מסורת זו משקפת ערכים כמו דבקות במשימה, דוגמה אישית, מקצועיות, ואחוות לוחמים.
  2. מסורת מדינת ישראל על עקרונתיה הדמוקרטיים, חוקיה ומוסדותיה. מכאן נובעת גם זיקה בין "רוח צה"ל" למגילת העצמאות.
  3. מסורת העם היהודי לדורותיו, הכוללת, בין השאר, ערכים כדוגמת אהבת הזולת, הכרה בכבוד הבריות, שמירה על צלם האלהים שבאדם, אהבת העם והארץ, ואמונה בקדושת החיים.
  4. ערכי מוסר אוניברסליים המבוססים על ערך האדם וכבודו. ערכים אלו חלים על כל אדם, ללא הבדל דת, גזע ומין, מעצם היותו אדם. עם הערכים האוניברסליים נמנים גם החופש, השוויון וקדושת חיי האדם.

עֶרכי היסוד

הגנת המדינה, אזרחיה ותושביה – מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטְחון אזרחיה ותושביה.

מסמך "רוח צה"ל"

שלושת ערכי היסוד:

  1. "הגנת המדינה, אזרחיה ותושביה" – משקף את מטרותיו הבסיסיות של ארגון צבאי.
  2. "אהבת המולדת ונאמנות למדינה" – מוסיף נדבך רגשי, של מחויבות תושבי המדינה לארצם.
  3. "כבוד האדם" – מטיל מגבלות מוסריות על פעילויות הצבא, ומשקף ערכים נוספים הקשורים לכבוד האדם, כגון חיי אדם, טוהר הנשק ורעות.

רשימת הערכים

ערך1
הערכים מהמסמך המקורי

ב"רוח צה"ל" עשרה ערכים, הנגזרים מערכי היסוד ומאפיינים את ההתנהגות הרצויה בכל עת של כל חייל המשרת בצה"ל.

רשימת הערכים מסודרת על פי סדר האלפבית, למעט הערך שבראש הרשימה: "דבקות במשימה וחתירה לניצחון". סידור הערכים על פי האלפבית נועד להדגיש כי אין הבדל בין הערכים, וכי השאיפה לקיימם שווה לחלוטין. רק עֶקרון ה"דבקות במשימה וחתירה לניצחון" גובר על כל שאר הערכים, ואמור להיות בראש מעייניהם של חיילי צה"ל, או במילים אחרות: "ראשון בין שווים"[2].

עשרת הערכים:

  1. דבקות במשימה וַחתירה לניצחון. חייל יילחם ויפעל באומץ לב נוכח כל הסכנות והמכשולים שבפניו, וידבק במשימתו בנחישות ובתבונה, עד כדי חירוף הנפש.
  2. אחריות. החייל יראה עצמו שותף פעיל בהגנה על ביטחון המדינה, אזרחיה ותושביה. החייל יפעל תוך גילוי מתמיד של מעורבות, יוזמה ושקידה, בשיקול דעת ובמסגרת סמכותו, כשהוא נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו.
  3. אמינות. החייל יציג דברים כהווייתם, בשלמות ובדייקנות, בתכנון, בביצוע ובדיווח, ויפעל כך שרעיו ומפקדיו יוכלו לסמוך עליו בביצוע המשימות.
  4. דוגמה אישית. החייל ינהג על פי הנדרש ממנו ויקיים את שהוא דורש מזולתו, מתוך הכרה ביכולתו  ובאחריותו, בצבא ומחוצה לו, להוות דוגמה ראויה.
  5. חיי אדם. החייל ינהג באופן מושכל ובטיחותי בכל פעולותיו, מתוך  הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם. בעת לחימה יסכן את עצמו ואת רעיו במידה הנדרשת לביצוע המשימה.
  6. טוהר הנשק. החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.
  7. מקצועיות. חייל ישאף לרכוש את הידע המקצועי ואת המיומנויות  הנדרשים לביצוע תפקידו, ויישמם תוך חתירה לשיפור מתמיד של ההישגים האישיים והיחידתיים.
  8. משמעת. החייל יפעל כמיטב יכולתו לביצוע מלא ומוצלח של הנדרש ממנו על פי הפקודות ועל פי רוחן. החייל יקפיד על מתן פקודות חוקיות בלבד, ולא יציית לפקודות בלתי - חוקיות בעליל.
  9. רעות. החייל יפעל מתוך אחווה ומסירות לחבריו לשירות, וייחלץ תמיד לעזרתם כשהם זקוקים  לו או תלויים בו, חרף כל סכנה וקושי, עד כדי חירוף הנפש.
  10. שליחות. החייל יראה בשירותו הצבאי שליחות; יהיה נכון לתרום כל שביכולתו להגנת המדינה,  אזרחיה ותושביה. זאת בהיותו נציג של צה"ל הפועל מתוקף ובמסגרת הסמכויות שניתנו לו על פי פקודות הצבא.

הדיון הציבורי ב"רוח צה"ל"

הצורך במסמך ערכי

Flickr - Israel Defense Forces - IDF Chief of Staff Lt. Gen. Benny Gantz in Situational Assessment
תהלים, כ"ז, ג'. הרמטכ"ל בני גנץ ומפקדים בכירים במהלך מבצע עמוד ענן.

מסמך ערכי אמור להיות מוכר ומובן לכול. הוא מסייע לחינוך, לדיון ולבקרה, נותן כלים להתמודדות עם דילמות, ומשמש ציר התייחסות קובע ויציב לתהליכים המתרחשים בשלבי ההתפתחות הערכית. מסמך "רוח צה"ל" אינו מכיל ערכים חדשים, אלא ממסד ערכים ונורמות צה"ליים שראוי שיתקיימו, והוא בחזקת כלי שבאמצעותו יבואו לידי ביטוי מדויק יותר.

לפי תפיסת כותבי המסמך, חיילים ומפקדים בצה"ל, המתמודדים עם מצבים קשים ומורכבים, זקוקים לעיתים למסמך המפרט את הערכים ואת הנורמות שיכוונו את מעשיהם, ויסייעו בידם להתמודד עם קונפליקטים ערכיים, דילמות ושאלות מורכבות במיוחד.

לעומת זאת, בביקורתה על הקוד האתי, טענה ענת מטר שאין צורך אמיתי במסמך ערכי, כי מסמך כזה מנסה "למסד את מה שמחוץ לחוק" ולהפוך אותו ל"מערכת סדורה של חוקי-על ... אותם יש לנסח ולתמצת בלשון ספק-תוכנית ספק-ריקה". לטענתה, עצם הניסוח של הקוד האתי מבזה את ערכי המוסר שבו: "הערכים עצמם מנוסחים כצרור קלישאות חלולות, משום שרק כך מתאפשר יישומם באופן הרצוי".

מעמדו המשפטי של "רוח צה"ל"

חוק השיפוט הצבאי מפרט את המסגרת החוקית שבה פועלים חיילי צה"ל. "רוח צה"ל", לעומת זאת, איננו מסמך משפטי מחייב, אלא מסמך עמדה ערכי-חינוכי, שכפי שהוגדר במבוא שלו, נועד לעצב את התפיסה הערכית "אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של חיילי צה"ל". עם זאת, המסמך עשוי לשמש כלי לפרשנות בבית דין צבאי; למשל, בפסק הדין שניתן ב-27 במאי 2003 לגבי עבירות ביזה והתנהגות שאינה הולמת, נכתב בבית הדין הצבאי לערעורים פסק דין שנעזר במסמך "רוח צה"ל" כדי לקבוע עמדה משפטית:

המסמך הידוע כ"רוח צה"ל" – המהווה על פי לשונו את תעודת הזהות הערכית של צה"ל, אשר ראוי שתעמוד ביסוד הפעולות של כל חייל וחיילת במסגרת צה"ל, קובע את הרף הערכי המצופה – רף של מצוינות – הנדרש מחייל צה"ל. מסמך זה איננו בעל תוקף משפטי, ועל כן מבחינה משפטית, 'העובר' על הוראותיו איננו עבריין. לעומתו, חוק השיפוט הצבאי קובע את הרף המינימאלי הנדרש מחיילי צה"ל, אשר סטייה ממנו עולה כדי התנהגות עבריינית פלילית. המשיב הודה בכך שהפר את החוק, בעוברו עבירה של ביזה לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, ועל כך – ורק על העבירות שעבר על פי החוק - הורשע בדין ונגזר דינו.

ע03/ /62 עמ' 9

סטיות מהקוד האתי

עוד בטרם נכתב המסמך "רוח צה"ל" נהגו בצה"ל ערכי הדבקות במשימה, טוהר הנשק וערכים רבים נוספים. עם זאת, כבר במלחמת העצמאות נרשמו מקרים של סטייה מהקוד האתי, ובספר "שיח לוחמים" שיצא לאחר מלחמת ששת הימים הובאו עדויות למקרים שבהם מוסר הלחימה היה מוטל בספק.

הקוד האתי התקבל רשמית ב-1994, לאחר האינתיפאדה הראשונה, שבה התמודדו חיילי צה"ל עם מציאות מורכבת של לחימה בגופי טרור תוך חיכוך מתמיד עם אוכלוסייה אזרחית, ורבים טענו אז שמעשי צה"ל בשטח אינם תואמים את הקוד האתי. טענות אלה גברו במהלך האינתיפאדה השנייה ולאחריה.

הטענות העיקריות על התנהגות צה"ל שלא לפי הקוד האתי:

  • התנהגות חיילי צה"ל במחסומים בשטחי יהודה ושומרון. ארגונים כמו "בצלם" ו"מחסום Watch" דיווחו פעמים רבות על מקרי התעללות והשפלה שאינם עומדים בהוראות הקוד באשר לשמירה על כבוד האדם.
  • נטען כי בעבר נהג נוהל וידוא הריגה, וכי עדיין ישנם הנוהגים לפיו[3]. נטען כי הנוהל אינו תואם את טוהר הנשק, משום שהוא מופעל כנגד לוחם פצוע וחסר אונים, שהריגתו אינה נחוצה. מנגד נטען שיש לוודא הריגת מחבלים מפני שגם אחרי פציעתם הם בחזקת סכנה לכוחות.
  • נוהל סיכול ממוקד אינו ממוקד כל צורכו[4]. הנוהל אינו דן רק ב"פצצות מתקתקות" אלא גם אמצעי ענישה למי שביצע פיגועים בעבר. במקרה שזכה לפרסום רב הופעל הנוהל כנגד סלאח שחאדה, ממנהיגי הזרוע הצבאית של החמאס ברצועת עזה, ועמו נהרגו 15 אזרחים חפּים מפשע. נוהל זה סותר לכאורה את הקוד האתי באשר לטוהר הנשק ולשמירה על חיי אדם, מכיוון שבמהלך סיכול ממוקד רב מספר הנפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית. פרופסור אסא כשר והאלוף עמוס ידלין חיברו מסמך שבו הצדיקו את הסיכול הממוקד וטענו שהוא עומד בקוד האתי של צה"ל ובחוק הבינלאומי[5].
  • יש הרואים באירועים שהביאו למותו של שוטר מג"ב מדחת יוסף בשנת 2000 בקבר יוסף בשכם חריגה מערכי הרעות והדבקות במשימה[6].
  • במלחמת לבנון השנייה נרשמו מקרים רבים שבהם חיילי צה"ל חירפו נפשם לדעת למען ערכי רוח צה"ל[7], אך בד בבד הועלו טענות כנגד מפקדי הצבא על מתן פקודות סותרות, על מחסור באימונים ובציוד לחימה ראוי ועל פיקוד מרחוק על הלחימה באמצעות עזרים טכנולוגיים. יש הרואים בפעולות אלה הפרה של ערכי הדוגמה האישית, הדבקות במשימה, הרעות והשמירה על חיי האדם.
  • רבים ראו בפרשת אלאור אזריה פגיעה ברוח צה"ל. בין היתר, פרופ' כשר טען בעקבות מתן פסק הדין בערעורו של אזריה שהעונש שנגזר על אזריה נמוך מדי, ומשקף "פגיעה בקוד האתי ובערכים של חיי אדם וטוהר הנשק".[8] הרמטכ"ל גדי אייזנקוט, בתיאום עם שר הביטחון דאז משה יעלון, פרסם הודעת גינוי לאירוע הירי עוד ביום שבו התרחש (על בסיס התחקיר המבצעי הראשוני שנערך), הורה למצות את החקירה וציין: "זה לא צה"ל, אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל".[9]

הקוד האתי ללוחמה בטרור

עקב הבעיות שעלו בנוגע להתאמת הקוד למציאות של לוחמה בטרור, הקים צה"ל בשנת 2004 פורום של קצינים ואנשי מקצוע, בהשתתפותו של הפרופ' כשר, שניסח את "הקוד האתי ללוחמה בטרור"[10]. קוד זה ענה על חלק מהבעיות הנובעות מהתאמת הקוד האתי למציאות של לחימה בעצימות נמוכה נגד גורמי טרור, בתוך אוכלוסייה אזרחית. הקוד טרם אומץ על ידי צה"ל[11].

11 ערכי הקוד נלמדים כתוספת לערכי "רוח צה"ל":

  1. פעולה צבאית תתבצע אך ורק נגד מטרות צבאיות;
  2. השימוש בכח חייב להיות מידתי (פרופורציונלי);
  3. החיילים יוכלו רק להשתמש בכלי הנשק הצה"ליים;
  4. אסור לתקוף את מי שנכנע;
  5. רק מי שהוכשר לכך יורשה לחקור אסירים;
  6. על החיילים להתנהג בכבוד ובהתחשבות כלפי האוכלוסייה וכלפי העצורים;
  7. חיילים חייבים לתת שירותים רפואיים מתאימים, כאשר התנאים מאפשרים זאת, לעצמם ולאויב כאחד;
  8. ביזה אינה חוקית לחלוטין;
  9. על החיילים לכבד את האתרים ואת החפצים הדתיים והתרבותיים;
  10. על החיילים להגן על כוחות העזרה הבינלאומיים, ועל רכושם ורכביהם;
  11. על החיילים לדווח על כל הפרה של קוד זה.

לקריאה נוספת

אתיקה צבאית יהודית, מבט יהודי על רוח צה"ל, עדו רכניץ ואלעזר גולדשטיין, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2013

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמוס הראל"האהבה והנאמנות למולדת" ייכנסו לקוד האתי החדש של צה"ל, באתר הארץ, 16.09.2001
    אבירמה גולןאהבת מולדת בפקודה, באתר הארץ, 24.09.2001
  2. ^ "הערך דבקות במשימה וחתירה לניצחון נמצא בראש הרשימה. ערך זה נתפס כראשון בין שווים על מנת להבליט את אופיו של צה"ל כגוף לוחם." - מתוך אתר האינטרנט של חיל החינוך והנוער.
  3. ^ כך, לדוגמה, הואשם בשנת 2004 מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי שביצע וידוא הריגה בילדה איאן אל המס, והועמד בשל כך למשפט צבאי. לאחר כשנתיים זוכה הקצין, לאחר שהתברר כי פקודיו טפלו עליו את המעשה: סרן ר' יצא זכאי, באתר nrg‏, 15.11.2005.
  4. ^ ראו סיכול ממוקד#הוויכוח סביב השימוש בסיכול ממוקד
  5. ^ את טיעוני צה"ל בזכות הסיכולים הממוקדים ניתן לקרוא במאמרים הבאים:
  6. ^ ראו מדחת יוסף#בעקבות מותו
  7. ^ הרמטכ"ל: "לוחמי צה"ל הוכיחו במלחמת לבנון השנייה ומוכיחים בכל יום את עוז רוחם", מתוך אתר דובר צה"ל, 2/2/2007
  8. ^ פרופ' אסא כשר: העונש של אזריה קל מדי, זה מסר גרוע, באתר "כאן", 31 ביולי 2017
  9. ^ נועם אמיר, ‏הרמטכ"ל גינה את הירי במחבל: "אלו לא ערכי צה"ל", באתר מעריב השבוע, 24 במרץ 2016
  10. ^ חנן גרינברג, צה"ל מציג: הקוד האתי החדש ללחימה בטרור, באתר ynet, 9/2/2004
  11. ^ ראש אמ"ן לרמטכ"ל: על צה"ל לאמץ קוד אתי חדש ללחימה בטרור
אבי שגיא

אבי (אברהם) שגיא (שוייצר) (נולד ב-9 בדצמבר 1953 בבת ים) הוא פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית. שגיא הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה, וראש התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, וכן משמש כעמית מחקר בכיר במכון הרטמן בירושלים.

אגף כוח האדם

אגף כוח האדם (בראשי תיבות: אכ"א, נקרא בעבר אגף משאבּי האנוש) במטה הכללי של צה"ל הוא הגוף המתכנן והמתאם את פעילות הצבת כוח האדם ותנועתו, הטיפול במשאבּי האנוש של הצבא, התכנון מול תקינת אגף התכנון ותנאי השירות של הפרט.

בשנים 2004–2008, עת כהונתו של אלעזר שטרן כראש האגף, נקרא האגף אגף משאבּי האנוש (אמ"ש); ביולי 2008, עם כניסתו לתפקיד של מחליפו אבי זמיר, שונה שם האגף לשמו הקודם - אגף כוח האדם.

ראש אכ"א הוא אלוף מוטי אלמוז, שמונה לתפקיד ב-22 בדצמבר 2016 ונכנס לתפקידו ב-5 בינואר 2017, לאחר פרישתו של חגי טופולנסקי בעקבות עבירת ביטחון מידע.

אלעזר שטרן

אלעזר שטרן (נולד ב-25 באוגוסט 1956, י"ח באלול ה'תשט"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד בסיעת כחול לבן וקודם לכן מטעם מפלגת התנועה. אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כראש אגף כוח האדם (אכ"א). שימש מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין החינוך הראשי.

אסא כשר

אסא כשר (נולד ב-6 ביוני 1940 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב העוסק בפרגמטיקה של השפה ובאתיקה מקצועית. ממחברי 'רוח צה"ל'. זוכה פרס ישראל בפילוסופיה.

אתיקה צבאית

אתיקה צבאית עוסקת במגוון רחב של נושאים והיבטים של התנהגות צבאית: החל ביחסים של אנשי צבא עם מנהיגים אזרחיים, בשאלות אתיות הנוגעות לשימוש בכוח צבאי לצורך פתרון סכסוכים פוליטיים, ועד למוסר המלחמה בעת הקרב, ולאחריו. ככל שהמלחמה נשלטת יותר ויותר על ידי נשק טכנולוגי מתקדם, מתהדק גם הקשר בין שאלות אתיות הנוגעות להתפתחות המדע והטכנולוגיה לבין שאלות אתיות הנוגעות לשימוש הצבאי בטכנולוגיות אלה.

לאתיקה הצבאית שורשים אתיים ודתיים במסורות קדומות. היא התפתחה לעקרונות אוניברסליים הגלומים באמנת האג ובאמנות ז'נבה ועברה קודיפיקציה חילונית ומשפטית בדיני העימות המזוין הן במשפט הבינלאומי והן במשפט הצבאי הספציפי של עמים בודדים.

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

בעברית ימי הביניים נטענה המילה דִבּוּק, במשמעות דומה לדבקות, כלומר חיבור או התקשרות רוחנית.

הוראות פתיחה באש

הוראות פתיחה באש הן נוהל המגדיר מתי רשאים נושאי נשק חם, ובעיקר חיילים, לירות בנשקם, מבלי שקיבלו פקודת ירי ישירה בזמן אמת, ומפרט את הצעדים שיש לנקוט קודם לפתיחה באש. הוראות פתיחה באש משתנות ממדינה למדינה, ועשויות להשתנות בהתאם לתפקיד נושא הנשק (חייל, שוטר, מתנדב בכוחות הביטחון, מאבטח וכדומה), רמת הכוננות בה נמצא נושא הנשק, האזור בו הוא שוהה, שעת היממה (יום או לילה), או מידע מודיעיני.

הר הצופים

הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח. גובהו 826 מטרים מעל פני הים, כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני ים המלח. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת בית המקדש, ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. בערבית קרוי ההר ראס אל-מושריף راس المشرف (בתרגום לעברית: ראש הנשקף). שם נוסף בערבית הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר.

חיל החינוך והנוער

חיל החינוך והנוער הוא חיל הכפוף לאגף כוח האדם בצבא ההגנה לישראל.

החיל הוא הסמכות המקצועית הראשית בתחום הפיקודי-חינוכי ובתחום הלאומי-חברתי, המסייעת למפקדי צה"ל במימוש יעדי הצבא במדינה דמוקרטית.

הקָחָ"ר (קצין החינוך והנוער הראשי) הנוכחי הוא תת-אלוף צביקה פייראיזן.

יהודה זיו

יהודה זיו (זלצין) (נולד ב-28 בפברואר 1926) הוא גאוגרף, איש לשון, חוקר טבע ומדריך טיולים בשבילי ישראל. מאז שנת 1972 הוא חבר ועדת השמות הממשלתית, והוא מכהן בה כיושב-ראש ועדת המשנה לשמות יישובים.

יורם יאיר

יורם שמואל (יָיָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט 1944) הוא איש צבא ישראלי ששירת כאלוף בצה"ל ואיש ציבור. מכהן כיו"ר האגודה למען החייל וקרן לב"י, יו"ר עמותת "אחריי!" וראש תוכנית רבין למנהיגות של בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

יצחק רבין

יִצְחָק רַבִּין (להאזנה (מידע • עזרה);‏ א' באדר תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה הרמטכ"ל השביעי של צה"ל וראש ממשלת ישראל החמישי.

רבין היה מפקד גדוד בפלמ"ח, מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות, הרמטכ"ל השביעי של צה"ל עליו פיקד בעת מלחמת ששת הימים. לאחר פרישתו מצה"ל היה שגריר ישראל בארצות הברית וראש ממשלת ישראל מטעם מפלגת העבודה בשתי קדנציות: הראשונה בשנים 1974–1977, במהלכה יצא אל הפועל מבצע יונתן, והשנייה בשנים 1992–1995, שבמהלכה נחתמו הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן. בנוסף כיהן כשר הביטחון במשך כתשע שנים.

על חלקו בהסכמי אוסלו זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1994 (יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת). רבין נרצח במהלך כהונתו כראש ממשלה בידי מתנקש יהודי-ישראלי, יגאל עמיר, שהתנגד להסכמי אוסלו.

נאום הר הצופים

נאום הר הצופים הוא נאום שנשא יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, ב-28 ביוני 1967 (עם סיום המלחמה) בטקס קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. את הנאום חיבר קצין חינוך ראשי, מרדכי בר-און ורבין הקריא את הנאום מכתב ידו של מרדכי בר-אוןבשבוע שלאחר סיום הקרבות העניקה האוניברסיטה תוארי דוקטור לשם כבוד לנשיא המדינה זלמן שזר, לרמטכ"ל רבין ולמכובדים נוספים. הטקס נערך בתיאטרון המעלות שבקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים שבעקבות המלחמה התאפשרה מחדש גישה חופשית אליו. הענקת התואר לרבין נחשבה לשיאו של ערב ההוקרה ונאומו, שביטא את רוח צה"ל, עורר הד נרחב בציבור.

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות המחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

הפלמ"ח הוקם ב-15 במאי 1941, על בסיס סגל פיקודי של אנשים שפעלו כבר יחד במסגרת "הפלוגה הנודדת" ו"פלוגות השדה" בסוף שנות ה-30, תחת פיקודו של יצחק שדה. הוחלט כי כוח זה יפעל בשיטות של לוחמה זעירה, יסייר, יפעל לחבלה, גישוש ותקיפה, ו"יכין את השטח" לקראת המתקפה הנאצית, אם וכאשר זו תבוא. את הפיקוד על היחידה החדשה קיבל יצחק שדה, שהיה כפוף ישירות למטה הכללי של "ההגנה".

בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות היווה הפלמ"ח את עמוד השדרה של הכוח הצבאי של היישוב, מילא תפקיד מרכזי בקרבות בצפון ובמרכז, ונשא בעיקר עול הגנת הנגב, עד שצבא ההגנה לישראל סיים להתגייס ולהתארגן ללחימה. לפלמ"ח הייתה גם תרומה חשובה בתחומים אחרים כמו המאבק בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ההעפלה והעלייה לארץ ישראל, ההתיישבות, התרבות והספרות העברית והזמר העברי.

הפלמ"ח יצר הוויה ייחודית של לוחמים, חלוצים ומפקדים, אשר התגלמה בדמויות כגון יגאל אלון ויצחק רבין. עם הקמת המדינה וצה"ל ב-1948, פורק מטה הפלמ"ח ויחידותיו שולבו בשורות הצבא הסדיר.

השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של מדינת ישראל, על תרבותה ועל ההיסטוריה שלה, חורגת מתרומתו הצבאית, החשובה כשלעצמה.

צבא הגנה לישראל

צבא הגנה לישראל (הידוע בעיקר בראשי תיבות: צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית לשמירת ביטחונה וריבונותה. צה"ל משמש ככוח ההגנה העיקרי על קיומה של מדינת ישראל, ובנוסף משרת משימות לאומיות, כמו התיישבות בכל שטחי מדינת ישראל באמצעות הנח"ל, ביעור הבערות והנחלת השפה העברית באמצעות מורות חיילות, אימונים קדם-צבאיים באמצעות הגדנ"ע, משימות חילוץ והצלה באמצעות יחידת החילוץ וההצלה הארצית ועוד. צה"ל נחשב לצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולאחד הצבאות המתקדמים והמיומנים ביותר בעולם.

סדר הכוחות של צה"ל מונה, נכון ליולי 2015, כ-176,500 חיילים, מתוכם 42,000 חיילים בקבע ובנוסף 445,000 חיילים במילואים, והוא חולש על תקציב של כ-70 מיליארד שקלים חדשים (2017).

במבנה צה"ל, הדרג הפיקודי העליון בצה"ל הוא המטה הכללי, ובראשו עומד ראש המטה הכללי (בראשי תיבות: הרמטכ"ל). הרמטכ"ל ה-22 והנוכחי של צה"ל הוא רב-אלוף אביב כוכבי (מאז 15 בינואר 2019). בהתאם לחוק יסוד: הצבא (1976), צה"ל נתון למרוּת הממשלה, והשר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון.

קוד אתי

קוד אתי הוא מסמך המציג את החובות (המוסריות והאחרות) המוטלות על בעלי מקצוע או על ארגונים, עסקיים או ציבוריים. יש המכנים אותו "תעודת הזהות הערכית" של המקצוע או של הארגון.

לקודים אתיים רבים מבנה טיפוסי:

פסקה המגדירה זהות (של עיסוק או של ארגון).

פסקה המגדירה מטרות, או יעדים מרכזיים.

רשימת ערכים שלאורם תתממשנה מטרות היסוד והזהות.

רעות (ערך)

רעות הוא מונח המסמל קשר נפשי עמוק בין שני בני אדם או בין קבוצה מצומצמת של אנשים, שאינו תלוי באינטרסים של אחד מהצדדים. הרעות יכולה להיווצר בשני אופנים מרכזיים: ידידות ארוכת שנים, היוצרת הכרות עמוקה בין הרעים, או מצב המחייב כוחות משותפים וערבות הדדית.

מבחנה הגדול של הרעות הוא במקרים בהם צריך לוותר צד אחד על האינטרסים שלו על מנת להטיב עם רעו. לדוגמה, כאשר אחד הרעים נחשד או מורשע בפלילים, נדרשים רעיו להחליט עד כמה חשובה בעיניהם הרעות - האם ימשיכו לקיימה ולהגן על הרע שחטא, או יפנו לו עורף.

דוגמה מובהקת נוספת היא בשדה הקרב, אז נקראת הרעות לעיתים בשם "אחוות לוחמים". במצב זה נדרשת נאמנות, אמון וערבות הדדית למען מטרת הכלל. בשם ערך הרעות נדרש הפרט לוותר על טובתו האישית, לעיתים תוך סיכון עצמי.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על התאמה בין הרעות לסיכון החיים. ככל שהסיכון עולה כך גם הרעות עתידה לעלות.

תוכנית פולברייט

תוכנית פולברייט (באנגלית: Fulbright Scholar Program) היא תוכנית של הממשל האמריקאי להקצאת מענקי מימון לחילופי סטודנטים, חוקרים ומרצים, אשר נחשבת לאחת מתוכניות המלגות היוקרתיות ביותר בעולם.

התוכנית שמנוהלת על ידי מחלקת המדינה, נוסדה ועוגנה בחוק האמריקאי ב-1946, מאז התרחבה באופן משמעותי ופועלת במעל 155 מדינות ברחבי העולם.

מהקמת התוכנית זכו ארבעים ושלושה מבוגריה בפרס נובל ושבעים שמונה בוגרים זכו בפרס פוליצר. תוכנית המענקים מעניקה 8,000 מלגות מדי שנה ללימודי תואר שני, דוקטורט ופוסט-דוקטורט.

בשנת 2010 העניקה תוכנית פולברייט העולמית כ-6,000 מלגות בעשרות מדינות שונות בעלות כוללת של למעלה מ-322 מיליון דולר. עד ל-2010, השתתפו מעל 300,000 אקדמאים בתוכנית. מתוכם, 114,000 מארצות הברית והשאר מרחבי העולם.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.