רודף

בהלכה, רודף הוא אדם שעושה מעשה שמפאת חומרתו והשלכותיו מותר למנוע מהרודף לעשות את המעשה גם במחיר הריגתו. להלכה יש דין רודף רק למי שמסכן את חיי חברו בשוגג או במזיד, ולמי שמנסה לאנוס במקרים שחייבים על הביאה כרת או מיתת בית דין.[1] המונח שאול מהמקרה הקלאסי, שבו אדם רודף אחרי רעהו במטרה לרצוח אותו. על פי ההלכה מותר לכל מי שנוכח בסיטואציה זו להציל את הנרדף אפילו על ידי הריגת הרודף, בהיעדר אפשרות אחרת להצלת הנרדף. מטרת ההריגה איננה ענישה אלא מניעה, ולכן רשאי כל אדם לפעול במסגרת דין רודף גם ללא הוראה מבית דין מוסמך, כשהנסיבות מחייבות זאת. דיני רודף נדונו בתלמוד במסכת סנהדרין וברמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש (פרק א') והעיקרון עליו הן מבוססות מקובל גם מחוץ למסגרת ההלכה.

רודף
(מקורות עיקריים)
משנה משנה, מסכת סנהדרין, פרק ח', משנה ז'
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין, דף ע"ג, עמוד א'דף ע"ד, עמוד א'
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א'

מקור

על פי הגמרא, הדין של הריגת הרודף נלמד ממה שכתוב לגבי נערה המאורסה "ואין מושיע לה" הא יש מושיע לה בכל דבר שיכול להושיעה, כלומר, ניתן להציל נערה מאורסה גם על ידי הריגת הרודף. הלימוד לגבי רודף שמנסה לרצוח נלמד בהיקש מהמשך הפסוקים "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה".

על פי הרמב"ם, מקור הדין הוא בפסוק "וקצותה את כפה – לא תחוס עינך": "שכל החושב להכות חבירו הכייה הממיתה אותו, מצילין את הנרדף בכפו של רודף, ואם אינן יכולין מצילין אותו אף בנפשו שנאמר 'לא תחוס עינך'"[2].

גדרים

ניתן להצילו בנפשו

דינו של הרודף הוא, כדברי חז"ל, ש"ניתן להצילו בנפשו". כלומר, מותר, ואף מצווה, להרוג את הרודף כדי להציל את הנרדף. כל היכול להציל נרדף ולא עשה זאת ביטל מצוות עשה שהיא "וקצותה את כפה", ועבר על שני לאוין שהם "לא תחוס עינך" ו"לא תעמוד על דם רעך".

אמנם כל ההיתר להרוג את הרודף אינו חל במקרה ש"ניתן להצילו באחד מאבריו" – כלומר, במקרה שכדי להציל את הנרדף אין צורך להרוג את הרודף, אלא ניתן להסתפק בקטיעת איבר וכדומה[3]. במקרה כזה, אם בכל זאת אדם הרג את הרודף, פסק הרמב"ם, שאף שההורג עבר על איסור רציחה, הרי אין בית דין ממיתים אותו, וזאת בניגוד לרוצח רגיל, שדינו מיתה בסיף.

רודף בשוגג

בתלמוד[4] מובאת מחלוקת בין תנאים האם דין רודף תלוי בכוונת הרודף לרצוח, ואין לפגוע בו אלא אם כן היתרו בו. הכרעת האמורא רב הונא היא שגם בהיעדר כוונת זדון, כגון בילד קטן העושה פעולה שמסכנת אחרים, ניתן לפגוע ברודף בהיעדר ברירה אחרת. במקרה של עובר שמסכן את חיי האם מותר להרוג את העובר רק כל עוד לא הוציא את ראשו. אם הוציא את ראשו אסור להרוג אותו כי אין דוחין נפש מפני נפש, וטבע העובר הוא לסכן את אמו. הרמב"ם פסק בעקבות הכרעת רב הונא[5]. יישום מעשי אחר של שאלה זו נוצר בתקופת השואה, כשלעיתים בכיו של תינוק היה עלול להסגיר את אלו שהסתתרו עמו.

רודף בעבירות אחרות

בגמרא ישנה מחלוקת לגבי מי שעומד לחלל שבת או לעבוד עבודה זרה האם ניתן להורגו על מנת למנוע ממנו לעבור את העבירה. להלכה נפסק שלא.

נזקים ממוניים

אף שמותר להציל את הנרדף בכל דרך אפשרית, "אין אדם מציל עצמו בממון חבירו", ולכן המציל עצמו על ידי גרימת נזק, חייב לשלם לניזוק. אך אם גורם נזק לרכוש הרודף פטור מצד "שלא יהא ממונו של רודף חביב עליו מגופו". לעומת זאת, רודף ששבר כלים פטור מתשלום, מפני שחושף עצמו למוות בעצם הרדיפה וממילא חל עליו הכלל "קם ליה בדרבה מיניה". לעומתם הרודף אחר הרודף פטור מנזק של כל רכוש, לא מעיקר הדין אלא משום תקנה, שלא יתמהמה מלעזור לנרדף[6].

על פי הרמב"ם, דין רודף עשוי להיות מיושם גם כלפי חפצים "רודפים". כך למשל הוא פסק שאם ספינה עומדת לטבוע מכובד משאה, ומישהו זורק את המשא לים – הוא פטור מתשלומים, מפני "שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם, ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם"[7].

רצח רבין ופסק דין רודף

לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, בידי יגאל עמיר, טען עמיר שעל רבין חל דין רודף, בעקבות חתימתו על הסכם אוסלו[8], וטענה זו נתפסה כהוכחה לכוונות הזדון של יגאל עמיר ברצח רבין.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דין זה נלמד מספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ז: "צעקה הנערה המאורשה ואין מושיע לה", הרי שאם יש לה מושיע מושיעה בכל דבר שיכול להושיעה ואפילו בהריגת הרודף - משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א', הלכה ט"ו.
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א', הלכה ח'
  3. ^ "רבי יונתן בן שאול אומר: רודף אחר חבירו להורגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל [אלא הרגו] – נהרג עליו." (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ד, עמוד א').
    "אמר ליה (=לו) [יואב בן צרויה לאבנר בן נר] מאי טעמא (=מה הסיבה) קטלתיה (=שהרגת) לעשאל? [שהיה אחיו של יואב]. עשאל רודף היה, היה לך להצילו באחד מאיבריו. לא יכילי (=יכולת) ליה? השתא בדופן חמישית (=בצלע חמישית) כוונת ליה [את החנית], באחד מאיבריו לא יכלת ליה?" (שם, דף מ"ט, עמוד א')
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ב, עמוד ב'
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א', הלכה ט'
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכות י"ב–י"ד
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ט"ו
  8. ^ תפ"ח (תל אביב-יפו) 498/95, מדינת ישראל נגד יגאל עמיר, ניתן ב-27.3.96
10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 51 ימים.

Womanizer

Womanizer (בעברית: רודף שמלות) הוא הסינגל הראשון של זמרת הפופ האמריקאית בריטני ספירס מתוך אלבומה השישי, Circus. השיר הופק ונכתב על ידי ניקשה בריסקו ורפאל אקיניימי, הידועים גם כצמד המפיקים "האוטסידרס" (The Outsyders).

השיר הושמע בהשמעת בכורה עולמית ב-26 בספטמבר 2008, ויצא לאור דיגיטלית ב-7 באוקטובר בארצות הברית. הסינגל הפיזי יצא לאור בנובמבר באוסטרליה.

ב-15 באוקטובר 2008, השיר עשה היסטוריה כשמכר 285,782 עותקים בשבוע הראשון לצאתו בארצות הברית. בכך שברה ספירס את שיא "הפתיחה הטובה ביותר על ידי אמנית", שיא אשר קודם לכן הוחזק על ידי מריה קארי כאשר הסינגל אותו הוציאה לאור, "Touch My Body", מכר 285,544 עותקים בשבוע הראשון לצאתו – שיא אותו שברה בריטני בכ-200 עותקים. נוסף על כך, שברה ספירס שיא נוסף – "הקפיצה הגדולה ביותר של שיר למקום הראשון" [96 – 1]. מה שהופך את "Womanizer" לסינגל השני של ספירס הכובש את פסגת מצעד הבילבורד, עשר שנים לאחר "...Baby One More Time". שיר זה הוא הסינגל הכי נמכר בארצות הברית של ספירס, מכירות של מעל 3,000,000 עותקים.

השיר זכה לגרסאות כיסוי של זמרים שונים, ביניהם לילי אלן, פרנץ פרדיננד ו-Girls Aloud. בטקס פרסי הגראמי של שנת 2010 היה השיר מועמד לפרס "שיר הדאנס הטוב ביותר", בו זכה לבסוף השיר Poker Face של הזמרת ליידי גאגא.

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני. חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1990).

הבא להורגך השכם להורגו

ביהדות, הבא להורגך השכם להורגו הוא כלל מוסרי שמשמעותו כי לאדם מותר להתגונן ולהציל את חייו במחיר חיי מי שמסכן אותו, כהגנה עצמית. בהקשרים הלכתיים, הכלל קרוי דין רודף, כאשר כלל זה מגדיר מיהו "רודף", ומרחיב את המושג למקרים בהם ההגנה היא על צד שלישי, וכן למקרה שהרודף אינו מאיים על חיי הקורבן אלא מנסה לעבור על איסור ערוה שהוקש לרציחה.

הורדוס

הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), ‏74 לפנה"ס - ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו ומייסד שושלת בית הורדוס. הוא מכונה גם "הורדוס הגדול", כדי להבדילו מבניו שנקראו על שמו.

הביוגרפיה של הורדוס מבוססת בעיקר על כתביו של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס). ידוע על קיומו של חיבור שלא שרד מאת פטולומיאוס בשם "ההיסטוריה של המלך הורדוס".

ימי שלטונו של הורדוס ביהודה היו תקופת ביניים, בין שלטון מלכי בית חשמונאי לבין שלטון נציבי רומא, כשהארץ נשלטה באופן עקיף על ידי הרומאים באמצעות שלוחם ועושה דברם - הורדוס, כמלך הווסאל. מעמד זה העניק לו ולממלכתו, יהודה, אוטונומיה בנושאי פנים אך חייבו להיות כפוף במדיניות החוץ, ובכלל - לרומא.

הורדוס נודע במפעלי הבנייה האדירים והמפוארים שהקים, בזכותם הוא מכונה גם "המלך הבנאי".

הוא בנה מחדש את בית המקדש, והפך אותו למבנה מפואר ביותר. הוא בנה מחדש את העיר שומרון, ושינה את שמה ל"סבסטיה", כמחווה לקיסר אוגוסטוס. הוא הקים עיר נמל גדולה בקיסריה, אף היא לכבוד הקיסר אוגוסטוס. שרידים ממפעלי הבנייה של הורדוס ניתן למצוא גם במצדה, שהייתה ארמון-מקלט שבנה לעצמו, וכן בהרודיון, שם גם נקבר אחרי מותו, ובארמונות החורף שבנה לעצמו ליד יריחו.

דימויו של הורדוס נותר כשל שליט אכזר, ששלט בכוח הזרוע בניגוד לרצונו של העם. דימוי זה נובע מההתנגדות העזה כלפיהם שעוררו הוא ויורשיו מצד קבוצות שונות בממלכת יהודה, במיוחד מצד הפרושים וכן מהנוצרים הראשונים. גם לפרושים וגם לנוצרים הראשונים הייתה השפעה רבה על העם לאחר חורבן בית שני (כ-70 שנה לאחר מותו של הורדוס), ושתי קבוצות אלה עיצבו את הזיכרון ההיסטורי של תקופת הורדוס. יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס), שספריו הם המקור ההיסטורי העיקרי על ימי מלכות הורדוס, מתאר מעשי זוועה שחולל הורדוס. השנאה וההסתייגות מהורדוס נבעו ממוצאו האדומי, ומרדיפתו הקנאית את צאצאי בית חשמונאי ורציחתם בזה אחר זה, כמו גם מהתנהגותו המתריסה מול הסנהדרין, חנופתו לאדוניו הרומאים, ואכזריותו הפראית אף כלפי בני משפחתו הקרובים. על אף זאת, תקופת מלוכתו מנעה שלטון רומאי ישיר על יהודה. לאחר מותו, כשכשלו בניו בניסיון לייצב את שלטונם בארץ, החל עידן של דיכוי קשה תחת שלטון נציבים רומים, שהסתיים במרד הגדול ובחורבן בית המקדש השני.

בברית החדשה מתואר הורדוס כשליט אכזר, שהורה בין השאר על הרג כל הילדים בבית לחם בשל הידיעה על לידתו של משיח בן דוד (כלומר ישו, מי שאמור להיות מלך היהודים במקומו) בבית לחם. בגלל סיפור זה והעובדה שהורדוס מת בשנת 4 לפנה"ס סבורים מרבית החוקרים היום שהולדת ישו התרחשה לכל המאוחר בשנה זאת, ולא כפי שחשבו יוזמי הספירה הנוצרית וההיסטוריונים מאותה עת, בשנה הראשונה שלה. על רקע סיפור זה, כתב המחבר הרומאי מקרוביוס (תחילת המאה ה-5 לספירה): "כששמע (הקיסר אוגוסטוס) כי בין הבנים מתחת לגיל שנתיים שהורדוס מלך היהודים ציווה בסוריה להמית היה גם בנו של המלך עצמו, אמר (תוך משחק מילים ביוונית): 'עדיף להיות חזירו (hus, ὗς) של הורדוס מאשר בנו (huios, υἱός)'".

המשבר הכלכלי העולמי (2008)

המשבר הכלכלי העולמי של 2008, הקרוי גם משבר האשראי העולמי, או המיתון הגדול, הוא משבר פיננסי גלובלי חריף, אשר הכה בעולם בשנים 2009-2008. ניצני המשבר הם במשבר הסאבפריים שהחל בארצות הברית ביולי 2007, והתפשט אחר כך לכל רחבי העולם.

השנים שקדמו למשבר היוו תקופה של גאות כלכלית בארצות הברית, אשר התאפשרה הודות למדיניות מוניטרית מרחיבה וקביעת ריבית נמוכה במשק על ידי הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב. תקופה זו התבטאה בעלייה בצריכה הפרטית ועלייה ניכרת במחירי הנדל"ן ובשנת 2006 החלו לעלות סימני שאלה בדבר יכולתם של משקי הבית האמריקניים לעמוד בתשלום חובותיהם, ובפרט בהחזר המשכנתאות שניתנו עד אז לכל דורש.

עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בהתחייבויותיהם הביאה לגל של הליך פירוק בגופים שהלוו לרוכשי בתים, ולגל שני של ירידות חדות באיגרות חוב שעברו תהליך איגוח ונרכשו על ידי בנקים ברחבי העולם. ביולי 2007 החלה צניחה בשערי איגרות חוב מגובות במשכנתאות, והחל מאוקטובר 2007 הסתמנו ירידות גם בשוקי המניות.

שנת 2008 החלה כשאירועים שונים מתקבלים על ידי השווקים בשקט יחסי, עד לספטמבר. ב-14 בחודש זה הודיע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס על הליך פירוק. מכאן ואילך החל כדור שלג להתגלגל, כשאירוע רודף אירוע, בצד הכרזות פסימיות במיוחד של ראשי הכלכלה העולמית. שוקי האשראי העולמיים קפאו, מניות של בנקים גדולים קרסו, המשבר עבר לכלכלה הריאלית, ומפעלים החלו בפיטורי עובדים. הכלכלה העולמית נכנסה לקיפאון ולרמה גבוהה של אי ודאות.

שרי אוצר ובנקים מרכזיים בעולם החלו בהתייעצויות קדחתניות, שבסופן התגבשו חבילות סיוע שונות, בעיקר למגזר הבנקאי, במגמה להביא להפשרה במתן האשראי. בצעדים המשמעותיים ביותר נקטו ארצות הברית ובריטניה, שהזרימו במישרין ובעקיפין טריליוני דולרים למשקיהן.

החל מאמצע 2009 נרשמו בכלכלה העולמית סימני התאוששות, ובאוגוסט אותה שנה התבטאו כלכלנים בכירים ובהם בן ברננקי, יושב ראש הפדרל ריזרב, ואוליבייה בלאנשאר, הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, בדבר סיום המשבר.

בספטמבר 2009 פורסמו הערכות כי עלות החילוץ של הכלכלה העולמית מהמשבר הגיעה בארצות הברית לכ-10,000 דולר לנפש, ובבריטניה - לכ-50,000 דולר לנפש.

הענק האדום

הענק האדום (באנגלית: Red Hulk) הוא דמות בדיונית של אנטי גיבור המופיעה בחוברות הקומיקס הענק הירוק ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת The Incredible Hulk #1 ממאי 1962 ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

הענק האדום הוא אלטר אגו אותו חלקו שתי דמויות - גנרל תדאוס "ת'נדרבולט" רוס וגנרל רוברט ל. מאווריק. גנרל רוס קצין בצבא ארצות הברית המשמש כיריבו של הענק הירוק. הוא אביה של בטי רוס. רוס היה מנהל הפרויקט הצבאי "פצצת גמא" שבו באנר נלכד בפיצוץ ומקבל את תכונותיו של הענק. רוס מתנדב באופן אישי להרוג את המפלצת ורודף אחריו באובססיביות. בתחילה הוא אינו מודע למצבו הרפואי של באנר, אולם כאשר נודעת לו האמת, הא רודף גם אחריו. בשנת 2008, רוס הופיע בדמותו של הענק האדום, אליו שינה צורה כדי להלחם בצורה טובה יותר ביריבו. כוחותיו הוסרו ממנו בידי באנר בשנת 2015.

בשנת 2017, גנרל בשם רוברט מאווריק חתם על חוזה בין צבא ארצות הברית לארגון מכניקת ביון אמריקני, אשר כעת מחויבים לשרת את צבא ארצות הברית. מאווריק עבר שינוי צורה בידי הארגון לצורתו של הענק האדום, וזאת כדי שיוכל לפעול בשטח כחלק מקבוצת האוונג'רס של סאן-ספוט.

דמותו של ת'נדרבולט רוס מדורגת במקום ה-71 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN. דמותו עובדה למספר סדרות אנימציה, ביניהן האוונג'רס: סדרת האנימציה, ארבעת המופלאים והענק הירוק וסוכני ר.י.ס.ו.ק. את דמותו של גנרל רוס בסרטי הלייב אקשן "הענק" גילם השחקן סם אליוט. את דמותו ביקום הקולנועי של מארוול, ובפרט בסרטי הלייב אקשן "הענק הירוק" ו"קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים", גילם השחקן ויליאם הרט.

חושף שחיתות

חושף שחיתות (מכונה באנגלית ובשפות נוספות: whistleblower, מילולית: "שורק במשרוקית") הוא עובד או חבר בארגון, המדווח על התנהגות מושחתת בארגון שבו הוא חבר, לאנשים או לגופים שבכוחם לנקוט צעדים מתקנים. אותה התנהגות שאינה הגונה עשויה להתבטא בהפרה של חוק, תקנון, או הסדר, או לאיים על האינטרס הציבורי, על ידי מעשה מרמה, שחיתות או הפרת תקנות.

במדינות רבות נחקקו חוקים על מנת להגן על חושפי שחיתות מפני התנכלויות שונות. ברוב המקרים חל איסור לפטר עובד משום שחשף שחיתות במקום עבודתו. בישראל משמשים לכך חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997 וסעיף 45ג לחוק מבקר המדינה.

על הגורל המר הצפוי לחושף שחיתות בישראל עמד הפרשן המשפטי משה נגבי:

בישראל עמותות וארגונים הנלחמים בשחיתות ומסייעים לחושפי השחיתויות, בין היתר ניתן למנות את התנועה למען איכות השלטון בישראל, החושפת ומטפלת במקרים של שחיתות ציבורית, ואת עמותת עוגן, הפועלת למתן ייצוג משפטי ללא תשלום לעובדים חושפי שחיתות.

בעקבות פרשת אסף גרטי ערערה התנועה לאיכות השלטון לבית הדין הארצי לעבודה כדי לקבוע "נורמה עקרונית", הערעור התקבל ונקבע שפיצוי כספי צריך לכלול גם החזר מלא בגין כל התקופה בה היה חושף השחיתות מפוטר ונמנע ממנו לעבוד.

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-61

טקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ה-61 שמעניקה האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, נערך ב-10 בפברואר 2008 הוענקו לסרטים הטובים ביותר של שנת 2007.

הסרט "כפרה" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר, האחים כהן, ג'ואל ואיתן, זכו בפרס הבימוי הטוב ביותר על סרטם "ארץ קשוחה", שזכה גם בפרס הצילום ופרס שחקן המשנה עבור חאווייר ברדם. דניאל דיי לואיס זכה בפרס השחקן הטוב ביותר על הופעתו בסרט "זה ייגמר בדם". מריון קוטיאר זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרט "החיים בוורוד", וטילדה סווינטון זכתה בפרס שחקנית המשנה על הסרט "מייקל קלייטון". הסרט "This Is England" בבימויו של שיין מדוז נבחר לסרט הבריטי המצטיין לשנת 2007.

יורה (גאולוגיה)

יוּרָה (Jurassic) היא תור בעידן המזוזואיקון. תור זה החל לפני כ-199.6 מיליון שנים והסתיים לפני כ-145.5 מיליון שנים. היורה מחולקת לתקופות משנה: ליאס הקדומה, דוגר התיכונה ומלם המאוחרת. תור היורה בא אחרי הטריאס ואחריו בא הקרטיקון. בארץ ישראל נמצאו מחשופים מתקופה זו בהר החרמון, במכתש רמון ובתצורת מאליח בברג' אל-מלח בצפון-מזרח השומרון.

תור זה התפרסם במיוחד מסדרת הסרטים "פארק היורה", אשר קרוי על שם תקופה זו וכמה דינוזאורים הנראים בסדרה (כמו הדילופוזאורוס, הסטגוזאורוס, הברכיוזאורוס והאפטוזאורוס) השתייכו לתור זה. עם זאת הרבה מהדינוזאורים הנראים בסדרה (כמו הטירנוזאורוס, הטריצרטופס, האנקילוזאורוס, הפרזאורולופוס והולוסירפטור) היו שייכים לתור הקרטיקון העוקב או אף לטריאס (כמו הפרוקומפסוגנתוס).

מוסר (הלכה)

מוֹסֵר (במקור: מסור) הוא מונח הלכתי המתייחס למי שגורם לאדם מישראל או לממונו להימסר בידי גורם בעל כוח, בעיקר שאינו יהודי. דין זה תוקן כדי להילחם בתופעת המלשינות, כדי שיהודי שהיה לו סכסוך עם יהודי אחר, לא ישתמש בשלטון או בגורם אחר בעל כוח כדי לנקום בו. בתרבויות ותת תרבויות רבות קיימת ענישה למי שפוגע ומפר את הלויאליות החברתית.

מטר - הוצאה לאור

מטר - הוצאה לאור היא הוצאה לאור ישראלית בבעלות משפחת טריוַאקס שהוקמה ב-1985. ההוצאה מתמחה בספרי עיון, ניהול, הדרכה, ספרות מקור ופסיכולוגיה.

מרגלית הר-שפי

מרגלית הר-שפי (נולדה ב-1975) נמנתה עם מכריו של יגאל עמיר, לפני שרצח את יצחק רבין, והורשעה לאחר הרצח באי מניעת פשע, בנימוק שידעה אודות כוונותיו של הרוצח ולא דיווחה עליהן למשטרה. מאסרה קוצר, לאחר שריצתה שני שלישים מגזר הדין, בחנינה מטעם נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם ראשי השב"כ לשעבר כרמי גילון ועמי איילון שאמרו לו שהיא לא ידעה על כוונת הרוצח.

סכנת חיים

סכנת חיים היא מצב שבו בעל חיים, ובפרט אדם, נתון בו, ועלול להביא את חייו אל קצם תוך זמן קצר. מצב זה מצדיק נקיטת צעדי חירום, שמטרתם הסרתה של הסכנה והבטחת המשך החיים.

סכנת חיים עלולה להיגרם משלל סיבות, ובהן:

מחלה קשה

טראומה גופנית הפוגעת באיבר חיוני או גורמת לדימום מסיבי

טביעה או חנק

שריפה

אסון טבע, כגון סופה או רעידת אדמה

אובדן שליטה בכלי רכב העלול להוביל לתאונת דרכים

איום מצד גורם עוין, כגון שודד או מחבל

סיכון יזום שאדם נוטל על עצמו, כגון עיסוק בספורט אתגרי

פנריר

פֵנְריר (לעיתים גם פֵנְריס) הוא זאב מפלצתי מהמיתולוגיה הנורדית, ילדם של האל לוקי והענקית אנגרבודה.

האדה הפרוזאית מספרת כי האלים השאירו את פנריר לגדול בסביבתם, אך רק האל טיר היה אמיץ מספיק כדי להאכילו. כאשר ראו האלים כמה גדל הזאב מדי יום ונזכרו בנבואות אשר קשרו את פנריר להשמדתם, החליטו לכבול אותו. תחילה יצרו האלים שרשרת חזקה אשר נקראה לֵדינְג והציעו לפנריר לבחון את כוחו מולה. פנריר הסכים ושבר את השרשרת בקלות. לאחר מכן יצרו האלים שרשרת חזקה כפליים שנקראה דְרוֹמי, שגם ממנה נחלץ פנריר בקלות.

אז שלח אודין את סְקירְניר, אחד מעוזריו של האל פְרֵייר, לבקש מהגמדים לעצב שלשלאות מתאימות. הגמדים יצרו את השרשרת משישה מרכיבים: צליל פסיעות של חתול, זקן של אישה, שורשי הר, גידים של דב, קולו של דג ורוק של ציפור, ומשום כך לא קיימים עוד דברים אלה בעולם. שרשרת זו נקראה גְלֵייפְניר ונראתה כסרט משי דק. האלים קראו לפנריר והציעו לו לנסות את כוחו מול גלייפניר. פנריר חשש מתרמית ולכן הסכים רק בתנאי שאחד האלים יכניס את ידו לפיו כמחווה של אמון, ורק האל טיר הסכים. משראה הזאב כי נפל למלכודת שטמנו לו האלים, נשך את ידו של טיר, אשר נותר מאז עם יד אחת בלבד.

האלים השחילו את השרשרת דרך אבן אשר נקראת גְיוֹל וקברו אותה עמוק באדמה. את השרשרת הם הידקו עם סלע עצום אשר נקרא תְבִיטְי ואותה הם קברו אף עמוק יותר. לבסוף הכניסו האלים חבל לתוך לועו של פנריר כדי למנוע ממנו לנשוך. הרוק הזורם מפיו יוצר נהר אשר נקרא וַן. פה פעור של מפלצת איומה מופיע לא פעם כשער לגיהנום באומנות ימי הביניים ונקרא גם לוע השאול.

לפנריר שני צאצאים, סקול ("בגידה") והאטי ("שנאה"). סקול רודף אחרי המרכבה בה נמצאת השמש ואילו האטי רודף אחרי הירח. במקומות מסוימים באגדה שורר בלבול ביניהם, ולעיתים תפקיד הרדיפה מיוחס לפנריר.

בזמן הראגנארוק סקול והאטי ישיגו את השמש והירח. פנריר ישתחרר מכבליו ויטרוף את האל אודין. וידר, בנו של אודין, ינקום את מות אביו.

שמו של פנריר מופיע לעיתים גם בתרבות המודרנית. פנריר גרייבק ("פנריר אפור הגב") הוא איש זאב בסדרת הארי פוטר. פנריז הוא כינויו של מתופף להקת Darkthrone. השמות פנריר, סקול והאטי, יחד עם דמויות אחרות מהמיתולוגיה הנורדית, ניתנו לירחיו השונים של שבתאי.

פרוסיה

השם פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, להאזנה (מידע • עזרה) ביידיש: פּרײַסן) מציין שטחים וממלכה היסטורית שחפפה במידה מסוימת את שטחי צפון גרמניה של היום, ובנוסף השתרעה על שטחים השייכים כיום לצפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית. בשטחה ובהשפעתה, הייתה מהמדינות הגדולות באירופה. במקור הייתה פרוסיה כינוי לשטחו של שבט ה"בורוסי" הבלטו-סלאבי, ועד המאה ה-11 נקראה בשם "בורוסיה". אחר כך הייתה לאחת מהארצות במסדר הטבטוני, ומאז המאה ה-16 היא הייתה לדוכסות של בית הוהנצולרן בצמיתות פולנית-ליטאית. החל בשנת 1701 הייתה פרוסיה ממלכה ריבונית, שהייתה בשנים 1945-1871 חלק מהאימפריה הגרמנית, רפובליקת ויימאר והרייך השלישי.

קרטיקון תחתון

קרטיקון תחתון היא תקופה בתור הקרטיקון אשר בעידן המזוזואיקון. משך תקופתה 48 מיליוני שנים, מלפני 145 מיליוני שנים עד לפני 100 מיליוני שנים.

רודף העפיפונים

רודף העפיפונים (באנגלית: The Kite Runner) הוא הרומן הראשון של הסופר חאלד חוסייני, אמריקני ממוצא אפגני, שראה אור בשנת 2003.

דיני נפשות ביהדות
מיתה שלא בידי בית דין מיתה בידי שמיםהבא במחתרתהבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסרקנאים פוגעים בומורידין ואין מעליןגואל הדם
מרכיבי הדינים סנהדרין בלשכת הגזיתבית דין של 23 או 71 • עדותהתראה
איסורים ומצוות ייהרג ואל יעבורלא תרצחלא תעמוד על דם רעךמסירות נפשעדים זוממיםפיקוח נפשקידוש השם
שונות כרתהכנסה לכיפהקם ליה בדרבה מיניהעיר מקלטשינוי הדיןהמתת חסד בהלכההפלהשור הנסקלדיני בני נח
ארבע מיתות בית דין
חייבי סקילה עבודה זרהנערה המאורסהחילול שבתמסיתמדיחברכת השםקללת אב ואםמשכב בהמהמשכב זכרשוכב עם אמושוכב עם אשת אביושוכב עם כלתובן סורר ומורהמכשף • בעל אוב • ידעוני
חייבי שריפה בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתהשוכב עם בתו או נכדתו
חייבי הרג עיר הנידחתרוצח
חייבי חנק אשת איש • הכאת הוריםגונב איש • זקן ממרא • נביא שקר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.