רודולף הראשון, מלך גרמניה

רודולף הראשון ידוע גם בכינוי רודולף מהבסבורגגרמנית: Rudolf von Habsburg, בצ'כית: Rudolf Habsburský; ‏1 במאי 1218 - 15 ביולי 1291) לבית הבסבורג, היה מייסד שושלת הבסבורג בשלטון גרמניה. היה לרוזן הבסבורג ב-1239 בערך, ונבחר להיות מלך גרמניה מ-1273 עד מותו ב-1291. בראשית חייו צבר רודולף כוח והשפעה באמצעות הרחבת האדמות שבשליטתו, עד שהפך לשליט החזק ביותר בדרום גרמניה. בחירתו למלך סיימה את 'התקופה ללא מלך', האינטררגנום הגדול, שהחל ב-1245, על חשבון יריבו המועדף אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בנוסף השתלט על דוכסויות אוסטריה, שטיריה וקרינתיה[1].

רודולף הראשון, מלך גרמניה
Rudolf I
Minnigerode-rudolf
רודולף הראשון, מלך גרמניה
לידה 1 במאי 1218
זאסבאך אם קייזרשטוהל, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושה
פטירה 15 ביולי 1291 (בגיל 73)
שפייר, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושה
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
בת זוג גרטרוד מהוהנבורג
אליזבת מקרינתיה, מלכת גרמניה
שושלת בית הבסבורג
אב אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג
אם היילוויג מקיבורג
צאצאים ראו בהמשך
דוכס קרינתיה
12761 בפברואר 1286
(כ־10 שנים)
→ אוטוקר השני, מלך בוהמיה
מיינהארד, דוכס קרינתיה ←
דוכס אוסטריה ושטיריה
26 באוגוסט 127827 בדצמבר 1282
(4 שנים ו-17 שבועות)
→ אוטוקר השני, מלך בוהמיה
מלך גרמניה
29 בספטמבר 127315 ביולי 1291
(17 שנים)
אדולף, מלך גרמניה ←

ביוגרפיה

חייו המוקדמים

רודולף נולד ב-1 במאי 1218 בטירת הבסבורג שכעת בשטח שווייץ המודרנית. בילדותו הוכר כבעל כישרון ספורטיבי רב, והצטיין בריצה, היאבקות וסייף. בנוסף, ניחן רודולף בבגרות מנטלית רבה, ונהג ללוות את אביו אל בתי המשפט והמחנות הצבאיים. בהיותו בנו הבכור, זכה בירושת אחוזת אביו לאחר שזה יצא למסע צלב בארץ הקודש ומת באשקלון ב-1239. ב-1245 נשא לאשה את גרטרוד מהוהנבורג, למטרות פוליטיות, ויחד עימה קיבל לידיו את טירת אולטניגן וכן טריטוריה משמעותית.[2]

רודולף נלחם בשליטים שכנים שונים כדי להרחיב את ממלכתו, וביניהם היינריך השלישי פון נויינבורג, ארכיבישוף בזל וולטר פון גרולדסק, ארכיבישוף שטרסבורג. בנוסף, הגדיל רודולף את אוצרו על ידי הטלת מיסים חדשים והנחת מבנה בירוקרטי איתן. את ההשראה לכך קיבל מהמודל של הנורמנים בסיציליה, ובמיוחד מפרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית הוהנשטאופן, בו תמך[3].

עלייה לשלטון

לאחר נפילת בית הוהנשטאופן עם מות פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-1250, שררה תקופה ללא מלך בגרמניה, האינטררגנום הגדול. תקופה זו היווה הזדמנות עבור רודולף לשדרג את מעמדו מלורד פיאודלי, למלך על גרמניה כולה. האוצרות שצבר מירושתו, מלחמותיו ונישואיו סייעו לו לבסס את מעמדו כלורד פיאודלי חזק יחסית בדרום גרמניה. ב-1 באוקטובר 1273 נבחר רודולף למלך גרמניה על ידי אספת הנסיכים שהתקיימה בפרנקפורט, לאחר שגבר על המתחרה העיקרי שלו אוטקר השני, שהיה מלך בוהמיה. ניצחונו נבע בין היתר מרצונם של נסיכי גרמניה למנוע מאוטקר השני, שלא היה משושלת גרמנית טהורה את המלוכה. רודולף הומלך ב-24 באוקטובר 1273 באאכן והוכר על ידי האפיפיור גרגוריוס העשירי בספטמבר 1274, בתנאי שיוותר על זכויותיו כשליט רומא ויוביל מסע צלב חדש[4].

תקופת השלטון

גם לאחר בחירתו של רודולף למלך, אוטוקר השני, מלך בוהמיה ואלפונסו העשירי, מלך קסטיליה, סירבו לקבל את הכרעת הנסיכים ושלחו שליחים עם מתנות לשכנע את האפיפיור להתערב. בתגובה שלח רודולף שליח משלו עם מכתב לאפיפיור ששכנע אותו לתמוך בו[5]. אוטוקר המשיך בסירובו ופעל להרחבת ממלכתו תוך כיבוש אוסטריה, שטיריה וקרינתיה. ב-1274 סירב אוטוקר להופיע בפני האספה הכללית הרומית כדי להסביר את כיבושיו. בעקבות כך החרים רודולף את אוטוקר בשם האימפריה הרומית והכריז עליו מלחמה, בה ניצח ב-1276. ב-1278 פתח אוטוקר במתקפת נגד בניסיון להשיב את אדמותיו, אך ניסיון זה נכשל, והביא למותו של אוטוקר בקרב דירנקרוט ב-26 באוגוסט[6]. ב-1282 קיבל רשות מנסיכי גרמניה להעניק לבניו אלברכט ורודולף ולחתנו ונצל את האדמות שכבש מידיו של אוטוקר, ואלו הפכו בהמשך לטריטוריה גרעינית של ממלכת הבסבורג. רודולף נלחם בניסיונות ההתרחבות של הצרפתים בגבולו המערבי באמצעות נישואיו לאיזבלה, ביתו של יו הרביעי דוכס בורגנדי, וכן באמצעות שכנוע של אוטו הרביעי, רוזן בורגונדיה לקבל את מרותו. אף על פי כן, השפעה צרפתית בחצר האפיפיורית, מנעה ממנו להכריז על רודולף כקיסר האימפריה הרומית הקדושה[6]. ב-28 ביוני 1286, ד' בתמוז ה'מ"ו, תפסו אנשיו של רודולף את המהר"ם מרוטנבורג כאשר היה בדרכו אל מחוץ לתחומי ממלכתו. לאחר שהכניס אותו למאסר דרש עבורו כופר גדול מן הקהילה היהודית. על פי המסורת היהודית, סירב המהר"ם מרוטנבורג להשתחרר בעבור הכופר, שכן "אין פודין השבויים יותר מכדי דמיהן מפני תיקון העולם שלא יהו האויבים מוסרין עצמם עליהם לשבותם."[7] המהר"ם מרוטנבורג אכן לא נפדה, ומת בזמן מאסרו שנים ספורות לאחר שמת רודולף[8].

מוות ומורשת

בשנותיו האחרונות, דאג רודולף לשלום בליבת ממלכתו שבצפון גרמניה וכן עשה כל שביכולתו לבסס את מעמדו ואת שלטון בית הבסבורג. כאשר חש כי מותו קרב, נסע לעיר שפייר מתוך מודעות היסטורית: "הווה נמהר ונגיע אל שפייר, שם שוכבים אבות אבותיי, שהיו גם הם מלכי גרמניה." שם אכן נפטר ב-1291[9]. רודולף מוזכר בקומדיה האלוהית של דנטה בכמה מקומות שונים. בכל אזכוריו הוא מתואר כשליט שהביא על האימפריה הרומית הקדושה רעה[10]. כך מתואר שהביא על איטליה את פצעי מותה, כך שלא יוכל עוד מלך אחר לשקמה, כמו כן מתאר את הגופרית ששורפת את רודולף ואת צ'ארלס מפני שלא דאבו בליבם אודות נתיניהם. כמו כן, מוזכר רודולף בספרים נוספים של דנטה מלבד הקומדיה האלוהית, לדוגמה בספרו הפילוסופי "המשתה" (קונביביו – Convivio) מוזכר רודולף כשליט רודף בצע ותענוגות[11]. עדותו הספרותית של דנטה אודות רודולף מקבלת משנה תוקף מעדויות היסטוריות. אישיותו של רודולף אכן הייתה קשוחה, והוא היה ידוע בסגנונו הקשה ובצורה שבה שלט בנתיניו ביד רמה. קשיחות זו נודעה גם בקרב בנו, ממשיך דרכו, אלברט הראשון. מדיניות המיסוי שלו הייתה קשה בהתאם, והביאה לכך שעם מותו התאחדו שלוש פרובינציות שווייצריות כדי לארגן מרד כנגד שלטון בית הבסבורג האוסטרי[12]. מורשתו של רודולף נמצאת בפולקלור האוסטרי מאז ימיו, וכוללת בין היתר פואמות ובלאדות. המשורר האוסטרי פרנץ גרילפרצר חיבר עבורו מחזמר שגולל את סיפורו של מזלו הטוב ומותו של המלך אוטרק", וחלקים גדולים מן המחזה הוקדשו להלל ושבח לבית הבסבורג[12].

משפחתו

בשנת 1251 התחתן רודולף עם גרטרוד מהוהנבורג, בתם של בורקהארד החמישי, רוזן הוהנבורג ומכטילד מטיבינגן, ממנה נולדו לו 11 ילדים:

בשנת 1251 התחתן רודולף עם איזבל מבורגנדיה, מלכת גרמניה, בתם של היינריך הרביעי, דוכס בורגונדיה וביאטריס מנווארה, דוכסית בורגונדיה, אך לא היו לו ילדים ממנה.

אילן יוחסין

אלברכט השלישי, רוזן הבסבורג
 
איטה פון פולנדורף
 
גוטפריד שטאופן
 
לא ידוע
 
הארטמן השלישי, רוזן קילבורג ודילינגן
 
ריכנצה מלנצבורג
 
ברטולד הרביעי, דוכס צרינגן
 
הדוויג מפרוהבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רודולף השני, רוזן הבסבורג
 
 
 
 
 
אגנס משטאופן
 
 
 
 
 
אולריך, רוזן קילבורג ודילינגן
 
 
 
 
 
אנה מצרינגן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היילוויג מקיבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רודולף הראשון, מלך גרמניה
רודולף הראשון, מלך גרמניה
בית הבסבורג
נולד:1 במאי 1218 מת:15 ביולי 1291
ריצ'רד, רוזן קורנוול
אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה
(מאבק ירושה)
ממלכת גרמניה
12731291
אדולף, מלך גרמניה
אוטוקר השני, מלך בוהמיה דוכסות קרינתיה
12761286
מיינהארד, דוכס קרינתיה
דוכסויות אוסטריה ושטיריה
12781282
אלברכט הראשון, דוכס אוסטריה
ורודולף השני, דוכס אוסטריה
אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג רוזנות הבסבורג
12391291
אלברכט החמישי, רוזן הבסבורג

לקריאה נוספת

  • (Adam Wandruszka, Trans. Cathleen and Hans Epstein, The House of Habsburg: Six Hundred Years of a European Dynasty. (New York: Doubleday, 1964
  • Rudolf, I, Of Habsburg." Historic World Leaders. Ed. Anne Commire. (Detroit: Gale, 1994) Biography in Context. Web. 21 Apr. 2016"
  • (Jean Berenger, Trans. C.A. Simpson, A History of the Habsburg Empire 1273-1700 (New York: Routledge, 2013
  • (Hugh Chisholm, (ed) Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica (Cambridge: Cambridge University Press
  • (John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הערך "רודולף", האנציקלופדיה העברית, כרך ל', עמ' 600, מהדורת 1977.
  2. ^ John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900) p 17-19.
  3. ^ Jean Berenger, Trans. C.A. Simpson, A History of the Habsburg Empire 1273-1700 (New York: Routledge, 2013) p 16. 
  4. ^ Hugh Chisholm, (ed) Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica (Cambridge: Cambridge University Press)
  5. ^ John S.C. Abbott, Austria, Its rise and present power (New York: Peter Fenelon Collier, 1900) p 23.
  6. ^ 6.0 6.1 Rudolf I King of Germany. Encyclopedia Britannica.
  7. ^ טור יורה דעה סימן רנ"ב
  8. ^ איתם הנקין, "עיון מחודש בפרשת שביו של מהר"ם מרוטנבורג ופדייתו לקבורה", ירושתנו ספר חמישי (תשע"א) עמ' שי"א-שי"ח.
  9. ^ Adam Wandruszka, Trans. Cathleen and Hans Epstein, The House of Habsburg: Six Hundred Years of a European Dynasty (New York: Doubleday, 1964) p 41.
  10. ^ דנטה אליגיירי, הקומדיה האלוהית, מאיטלקית: ראובן כהן (ירושלים: מאגנס, 2014), פורגטוריו, שיר שביעי, שורות 94-96, עמ' 414; שם, שיר שישי, שורות 103-105; שם, עדן, שיר שמיני, שורות 70-75.
  11. ^ דנטה אליגיירי, קונביביו - "המשתה", 4.3.6
  12. ^ 12.0 12.1 "Rudolf, I, Of Habsburg." Historic World Leaders. Ed. Anne Commire. (Detroit: Gale, 1994) Biography in Context. Web. 21 Apr. 2016
אלברכט הראשון, מלך גרמניה

אלברכט הראשון, מלך גרמניה (בגרמנית: Albrecht I, Römisch-deutscher König ‏יולי 1255 - 1 במאי 1308) היה דוכס אוסטריה, ולאחר מכן מלך גרמניה בין השנים 1298–1308.

אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג

אלברכט הרביעי, רוזן הבסבורג (בגרמנית: Albrecht IV. von Habsburg; ‏1188 - 25 בנובמבר 1239), היה רוזן הבסבורג בין השנים 1232–1239, ואביו של רודולף הראשון, מלך גרמניה.

אלברכט השני, דוכס אוסטריה

אלברכט השני, דוכס אוסטריה (בגרמנית: Albrecht II von Österreich)‏ (12 בדצמבר 1298 - 16 באוגוסט 1358), הידוע בשם "החכם" או "הצולע", היה דוכס אוסטריה.

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) היה אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה. בין התפקידים בהם החזיק הבית:

קיסרי גרמניה (למשך מספר מאות עד 1806), בדרך כלל הוכתרו בתור קיסרים רומים קדושים ושליטי אוסטריה (בתור דוכסים 1282–1453, ארכידוכסים 1453-1804)

קיסרי אוסטריה - קיסרי האימפריה ההבסבורגית (1804-1526), קיסרי האימפריה האוסטרית (1867-1804), קיסרי האימפריה האוסטרית ("ציסלייטניה") במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובמקביל קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית כולה (1918-1867)

מלכי קרואטיה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי הונגריה (1437-1439, 1445-1457, 1526-1918)

מלכי ספרד (1516-1700)

מלכי פורטוגל (1580-1640)

מלכי בוהמיה (1526-1618, 1621-1867)

הנסיכים הגדולים של טראנסילבניה (1690-1867)בנוסף, הבית החזיק במספר כתרים אחרים לזמן קצר:

מלך אנגליה ואירלנד (1554–1558)

קיסר מקסיקו (1864-1867)

הדוכס הגדול של טוסקנה (1790-1859)

דוכס פארמה (1814-1847)

דוכס מודנה (1814-1859)ועוד תארים רבים נוספים.

גראץ

גראץ (בגרמנית: Graz, בסלובנית: Gradec) היא העיר השנייה בגודלה באוסטריה, בעלת אוכלוסייה של 291,890 איש, נכון לשנת 2010. היא בירת המדינה הפדרלית שטיריה (בגרמנית: שטַיֶירמַרְק). לעיר יש מסורת ארוכת ימים בתור "עיר של סטודנטים", כיוון שנמצאות בעיר לא פחות מ־4 אוניברסיטאות ושתי אוניברסיטאות למדעים בעלות למעלה מ־50,000 סטודנטים. "העיר הישנה" של גראץ היא אחת ממרכזי הערים המשומרות ביותר במרכז אירופה, והיא נכללת ברשימת אתרי מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. ב־2003 הוכרזה גראץ כבירת התרבות האירופית לאותה השנה. העיר נחשבת בפני עצמה כאחד ממחוזות שטיריה.

דוכסות אוסטריה

דוכסות אוסטריה, הייתה דוכסות באימפריה הרומית הקדושה, שהוקמה בשנת 1156 לאחר שמרקיזות אוסטריה הופרדה מדוכסות בוואריה, בעקבות המרד של היינריך העשירי, דוכס בוואריה. לאחר היכחדות בית באבנברג, תפס את הדוכסות אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בשנת 1278 הביס רודולף הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג את אוטוקר, וכבש את דוכסות אוסטריה, והפך אותה למעוזה של בית הבסבורג. בשנת 1453 הועלתה הדוכסות למעמד של ארכידוכסות, והחל מהמאה ה-15 יצאו ממנה כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

האימפריה הרומית הקדושה

האימפריה הרומית הקדושה (בלטינית: Sacrum Romanum Imperium, בגרמנית: Heiliges Römisches Reich, באיטלקית: Sacro Romano Impero), או בשמה המאוחר - הרייך הראשון (וגם HRE לעיתים באנגלית), הייתה ישות מדינית שהתקיימה במרכז אירופה ובמערבה לאורך ימי הביניים והעת החדשה. האימפריה צמחה בחלקה המזרחי של האימפריה הפרנקית, לאחר שזאת חולקה בהסכם ורדן (843), והתקיימה קרוב לאלף שנים, עד לפירוקה בשנת 1806 בעקבות תבוסת האימפריה בקרב אוסטרליץ.

על אף שמרכז האימפריה היה בגרמניה ובאוסטריה לאורך רוב שנות קיומה, האימפריה לא הייתה גרמנית בלבד, והיא שלטה על עמים רבים.

ורנר הראשון, רוזן הבסבורג

ורנר הראשון, רוזן הבסבורג היה אציל ממייסדי בית הבסבורג. הוא היה אב קדמון של המלך רודולף הראשון, מלך גרמניה.

ורנר השני, רוזן הבסבורג

ורנר השני, רוזן הבסבורג (נפטר ב-19 באוגוסט 1167) היה רוזן הבסבורג גם בשם ורנר השלישי, ואב קדמון של בית הבסבורג. הוא היה הסבא-רבא של רודולף הראשון, מלך גרמניה.

כתר בוהמיה

כתר בוהמיה (בצ'כית: Země Koruny české, בגרמנית: Länder der Böhmischen Krone, בלטינית: Corona regni Bohemiae), הייתה איחוד קבוע של תארים שונים ומדינות שהיו שייכות למלך בוהמיה, בתחומי האימפריה הרומית הקדושה.

לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

לודוויג הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Ludwig IV. Heiliger Römischer Kaiser; ‏5 באפריל 1282 - 11 באוקטובר 1347), היה דוכס בוואריה, וקיסר האימפריה הרומית הקדושה.

לסלו הרביעי, מלך הונגריה

לסלו הרביעי או לאסלו הקומני (בהונגרית: Kún László kiràly או Negyedik László, ‏ 1262 - 10 ביולי 1290 קֶרֶשסג) היה מלך הונגריה משושלת ארפאד, בנו ויורשו של המלך אישטוואן החמישי. עלה על כס המלוכה בגיל 10 ושלטונו נמשך 18 שנים בין 6 באוגוסט 1272 ל-10 ביולי 1290. לסלו הרביעי נקרא "הקומני", מכיוון שאמו ארז'בט הייתה נסיכה קומנית ובמיוחד מכיוון שהוא עצמו נמשך לתרבות ולמנהגי הקומנים ובילה את זמנו בקרבם. הוא קרא לעצמו "לסלו השלישי" מפני שדילג על בניו של המלך אימרה.

בגיל 8 השיאו אותו לאליזבט או איזבלה, בתו של קרלו הראשון, מלך סיציליה.

בהיותו בן 10 נחטף ונכלא לסלו זמנית על ידי פאודל מורד בשם יואכים גוטקלד שביקש לסחוט את המלך. במות המלך אישטוואן החמישי ב-6 באוגוסט 1272 הוכתר הילד כמלך בעודו שבוי. ה"ברונים" - הפאודלים הגדולים בממלכה - בעיקר ממשפחות אבא, קסגי וגוטקלד, ניצלו את תקופת הקטינות של המלך על מנת לנכס לעצמם שטחים גדולים נוספים ולנהל ביניהם מלחמות פרטיות על ההגמוניה במדינה.

בגיל 15, בשנת 1277 הוכרז לסלו בוגר על ידי אספה של כמרים, ברונים, הונגרים וקומנים. הוא כרת ברית עם רודולף הראשון, מלך גרמניה נגד אוטוקר השני, מלך בוהמיה. צבאו שיחק תפקיד מכריע בניצחון רודולף על אוטוקר בקרב מארכפלד ב-26 באוגוסט 1278.

לסלו לא הצליח להחזיר לידיו את הכוח השלטוני. לגאט של האפיפיור שהגיע להונגריה על מנת לעזור לו לחזק את שלטונו, הוכה בהלם בראות את המלך מוקף בהמונים של קומנים פאגגאים. לסלו הבטיח שיאלץ אותם להתנצר. עם זאת כשסירבו הקומנים להישמע לדרישות הלגאט הוא החליט לעמוד לצידם ונציג האפיפיור הטיל הליו נידוי.

פרץ סכסוך שבמהלכו הקומנים עצרו וכלאו את הלגאט של הכס הקדוש, בעוד שחסידי האפיפיור עצרו את המלך. הושגה בסופו של דבר הסכמה שבעקבותיה האישים העצורים שוחררו. המלך הסכים לשכנע את הקומנים להתנצר ולשנות מנהגיהם. אבל קומנים רבים עזבו את הממלכה.

בשנת 1282 נאלץ המלך עצמו להתעמת עם פלישת צבא קומני להונגריה וניצח אותו. בשנת 1285 ניצלה הונגריה גם מפלישה מונגולית. לסלו הפך כל כך בלתי פופולרי שהואשם על ידי רבים כי הוא זה שקרא למונגולים לפלוש לארצו. לסלו עזב את אשתו המלכה וחי בשנותיו האחרונות עם פלגשים קומניות. בזמנים ההם סמכות המלך הידרדרה מאוד. הוא נהג התלוות לבני בריתו הקומנים ונדד איתם ברחבי הממלכה. האפיפיור ניקולאוס הרביעי התכוון לארגן מסע צלב נגדו, אך המלך נרצח בינתיים על ידי שלושה קומנים.

מלכים וקיסרים גרמניים

רשימת מלכים וקיסרים גרמניים זו מפרטת את שושלות המלכים והקיסרים ששלטו על השטחים הגרמניים במרכז אירופה בתקופה המתחילה בחלוקת האימפריה הפרנקית כחלק מחוזה ורדן של 843 ועד לקריסת הקיסרות הגרמנית בשנת 1918. היא כוללת גם את ראשי הקונפדרציות הגרמניות השונות לאחר קריסת האימפריה הרומית הקדושה ב-1806, כולל הקונפדרציה הצפון-גרמנית.

חוזה ורדן הוא הסכם במסגרתו שלושת בניו של לואי החסיד, נכדיו של קרל הגדול, חילקו ביניהם את האימפריה הקארולינגית ורק אחריו ניתן לדבר על ישות גרמנית.

מרקיזות אוסטריה

מרקיזות אוסטריה, הייתה מרקיזות באימפריה הרומית הקדושה, שהוקמה בשנת 976 לאחר המרד של היינריך השני, דוכס בוואריה. בשנת 1156 קיבלה המרקיזות מעמד של דוכסות, בעקבות המרד של היינריך העשירי, דוכס בוואריה. לאחר היכחדות בית באבנברג, תפס את הדוכסות אוטוקר השני, מלך בוהמיה. בשנת 1278 הביס רודולף הראשון, מלך גרמניה מבית הבסבורג את אוטוקר, וכבש את דוכסות אוסטריה, והפך אותה למעוזו של בית הבסבורג. בשנת 1453 הועלתה הדוכסות למעמד של ארכידוכסות, והחל מהמאה ה-15 יצאו ממנה כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

מתילדה מהבסבורג

מתילדה מהבסבורג (בגרמנית: Matilda von Habsburg; 1253 - 23 בדצמבר 1304), הייתה בתו של רודולף הראשון, מלך גרמניה ואשתו של לודוויג השני, דוכס בוואריה.

ניקולאס השלישי

ניקולאס השלישי (בלטינית: Nicolaus III;‏ 1225 – 22 באוגוסט 1280) היה האפיפיור מ-25 בנובמבר 1277 עד מותו.

רודולף

האם התכוונתם ל...

רודולף הראשון

האם התכוונתם ל...

רודולף הראשון, דוכס בוואריה

רודולף הראשון, דוכס בוואריה (בגרמנית: Rudolf I. von Bayern; ‏4 באוקטובר 1274 - 12 באוגוסט 1319), היה דוכס בוואריה, ורוזן הפלטינט שעל הריין.

מלכים וקיסרים גרמניים
פרנקיה המזרחית (843–918) קרל השנילודוויג הראשוןלודוויג השני • קרלומן • לודוויג השלישי • קרל השלישי • ארנולף • לודוויג הילד • קונראד הראשון גרמניה

האימפריה הרומית הקדושה

גרמניה הנאצית (1933-1935)
ממלכת גרמניה (919–962) היינריך הצפראוטו הראשון
האימפריה הרומית הקדושה (962–1806) אוטו הראשוןאוטו השניאוטו השלישיהיינריך השני • קונראד השני • היינריך השלישיהיינריך הרביעיהיינריך החמישי • לותאר השלישי • קונראד השלישי • פרידריך הראשוןהיינריך השישיפיליפ משוואביהאוטו הרביעיפרידריך השניקונראד הרביעי • רודולף הראשון • אדולף • אלברכט הראשוןהיינריך השביעילודוויג הרביעיקרל הרביעי • ונצל • רופרכטזיגיסמונדאלברכט השניפרידריך השלישימקסימיליאן הראשוןקרל החמישיפרדיננד הראשוןמקסימיליאן השנירודולף השנימתיאספרדיננד השניפרדיננד השלישילאופולד הראשוןיוזף הראשוןקרל השישיקרל השביעיפרנץ הראשוןיוזף השנילאופולד השניפרנץ השני
הקונפדרציה של הריין (1806–1813) נפוליאון בונפרטה
הקונפדרציה הגרמנית (1815–1848) פרנץ השניפרדיננד הראשוןפרנץ יוזף הראשון
הקונפדרציה הצפון-גרמנית (1867–1871) וילהלם הראשון
הקיסרות הגרמנית (1871–1918) וילהלם הראשוןפרידריך השלישיוילהלם השני
פורטל גרמניה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.