רוברטו בקי

פרופ' רוברטו בַּקִי (Roberto Bachi;‏ 16 בינואר 190926 בנובמבר 1995) היה דמוגרף ישראלי יליד איטליה, פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

רוברטו בקי
Roberto Bachi
Roberto Bachi
לידה 14 בפברואר 1909
רומא, איטליה
פטירה 26 בנובמבר 1995 (בגיל 86)
ירושלים, ישראל
תאריך עלייה 1938
עיסוק דמוגרף, סטטיסטיקאי
הסטטיסטיקן הממשלתי ה־1
מייסד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
19481971
(כ־23 שנים)

ביוגרפיה

רוברטו בקי נולד ברומא בשנת 1909. צאצא של רבי יצחק למפרונטי, בעל האנציקלופדיה "פחד יצחק",[1] ובנו של ריקרדו בקי, כלכלן וסטטיסטיקאי נודע באיטליה.[2] התחנך בגימנסיה "טאסו" (Ginnasio-Liceo Tasso) ברומא, למד משפטים וסטטיסטיקה באוניברסיטת רומא ובשנת 1930 קיבל תואר דוקטור למשפטים (סטטיסטיקה). לאחר תום הכשרתו לימד סטטיסטיקה ודמוגרפיה בכמה אוניברסיטאות באיטליה: כיהן כמרצה לסטטיסטיקה באוניברסיטאות קליארי (1932) ומָצֶ'ראטָה (1932–1934), וכפרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטאות ססארי (1934–1936) ובג'נובה (1936–1938; משנת 1937 כיהן כפרופסור מן המניין).

בשנת 1938, זמן קצר לאחר חקיקת חוקי הגזע באיטליה, עלה בקי לארץ ישראל והתמנה לסטטיסטיקאי ראשי של בית החולים הדסה בירושלים. במרץ 1940 הוא נדון לקנס של 10 לירות על השתתפותו במחאות נגד תקנות העברת קרקעות[3]. במקביל הוא הוזמן להרצות בסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים[4]. בשנת 1943 היה חבר בוועדה של הועד הלאומי לעידוד הילודה[5].

בשנת 1945 מונה למשרת מרצה באוניברסיטה[6] ובשנת 1947 התמנה לפרופסור מן המניין[7].

בקי היה חתן פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב לשנת 1949 (פרס כבוד).

בהמשך כיהן כפרו-רקטור. בשנת 1978 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

עם קום המדינה ייסד את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל, ועמד בראשה בשנים 19481971. הלשכה, בראשותו של פרופ' בקי, הייתה אחד ממוסדות הממשלה הראשונים שקבעו את משכנם בירושלים.

פרופ' בקי היה מיוזמי מפקד האוכלוסין הראשון במדינת ישראל, שנערך ב-8 בנובמבר 1948, לקראת הבחירות לאספה המכוננת, ובמסגרתו הוענקו מספרי זהות לכל תושבי ישראל.

ב-1964 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזכה בפרס ישראל לסטטיסטיקה לשנת תשמ"ב.

היה נשוי לוירה לבית קולומבו,[8] ואב לבן ושלוש בנות.

בקי נפטר בירושלים בשנת 1995. על שמו נקראים רחובות בבאר שבע ובירושלים.

לקריאה נוספת

ספר יובל:

  • Usiel O. Schmelz, Gad Nathan (Eds.), Scripta Hierosolymitana, 30: Studies in the population of Israel in honorof Roberto Bachi, Jerusalem: The Magnes Press, 1986.
    • 'Roberto Bachi: a selected bibliography,' Scripta Hierosolymitana 30 (1986), 417-444.

לאחר מותו:

  • משה סיקרון, 'אבי המדד והשנתון: רוברטו בקי, הפרופ' שייסד את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנהלה שנים נפטר בסוף נובמבר', הארץ, 14 בדצמבר 1995, עמ' ב-4.
  • גד נתן, סרג'יו דלה-פרגולה, 'לזכר רוברטו בקי (1909–1995)', מדעי היהדות 36 (תשנ"ו), 187–189.
  • יוסף בנזימן, 'מתולדות חייו של האח פרופ' רוברטו בקי ז"ל', ניב ירושלים (בטאון של לשכת ירושלים, בני ברית) 25–26 (1996), 38–39.
  • לזכרו של רוברטו בקי: דברים שנאמרו במלאת שלושים למותו, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשנ"ז 1997.
    • שמואל נח אייזנשטדט, 'רוברטו בקי – האיש, החוקר, האזרח', עמ' 7–12.
    • סרג'יו דלה-פרגולה, 'תרומתו של רוברטו בקי לחקר הדמוגרפיה של היהודים', עמ' 13–25.
    • גד נתן, 'תרומתו של רוברטו בקי לתיאור החיים על ידי הסטטיסטיקה', עמ' 26–33.
    • אריה שחר, [דברים], עמ' 34–39.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רפאל בשן, אנו מתקרבים רק למיליון השני...: ראיון השבוע: עם פרופ' בקי, ראש הלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה, מעריב, 25 בנובמבר 1960.
  2. ^ יוסף ברוך סֶרמונֶטָה, ריקרדו בקי, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
  3. ^ על השתתפות בהתקהלות בלתי חוקית, הארץ, 21 במרץ 1940
  4. ^ פרופ א. פרנקל, האוניברסיטה העברית בימי החירום, העולם, 22 באוגוסט 1940; המשך
  5. ^ ועדה של הועד הלאומי לבעיות הילודה, הארץ, 1 ביולי 1943
  6. ^ הועלו לדרגת מרצים באוניברסיטה, המשקיף, 24 ביולי 1945
  7. ^ קיצור ידיעות מן הארץ, דבר, 21 באפריל 1947
  8. ^ ראו ראיון עמה: תקוה ויינשטוק, סדר נשים: וירה בקי: "אני עקרת־בית ואמא, לא אשת־צבור", מעריב, 22 בנובמבר 1957.
1982 בישראל

1982 בישראל (ה'תשמ"ב-ה'תשמ"ג) הייתה השנה ה-34 לעצמאותה של מדינת ישראל. פרוץ מלחמת לבנון היה האירוע העיקרי בשנה זו, לצד פינוי חצי האי סיני בהתאם להסכמי השלום, ובכלל זאת העיר ימית.

אטלס ישראל

אטלס ישראל (בשמו המלא: אטלס ישראל: מכלול מפות של ארץ-ישראל ומדינת ישראל) הוא אטלס לאומי של ארץ ישראל ומדינת ישראל בשפה העברית בנושאי כרטוגרפיה, טבע, היסטוריה, אוכלוסייה, כלכלה, תרבות ועוד, שהופק כמפעל גדול של מחלקת המדידות (לימים "המרכז למיפוי ישראל") בראשות יוסף אלסטר בשיתוף מוסד ביאליק בראשות משה גרדון, ויצא לאור לראשונה בעשרה קונטרסים מאוקטובר 1956 ועד יוני 1964 (תשט"ז–תשכ"ד).

איום דמוגרפי

איום דמוגרפי (או פצצה דמוגרפית) הוא התרבות משמעותית בקרב קבוצה אתנית אחת באוכלוסייה ביחס לקבוצות האחרות בהּ, אשר נתפסת, על ידי הקבוצה המתרבה בקצב נמוך יותר, כאיום על יחסי הכוחות שביניהן. החשש מאיום דמוגרפי מבוסס על הנחה שהמגמה הדמוגרפית בעבר ובהווה תימשך באופן דומה גם בעתיד, ובהתאם לכך ניתן לצפות את השפעתה המצטברת.

דני פפרמן

דניאל (דני) תומאס פפרמן (נולד ב-29 באוקטובר 1943) הוא הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ה'תשמ"ב

ה'תשמ"ב (5742) או בקיצור תשמ"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-29 בספטמבר 1981, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 17 בספטמבר 1982. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשמ"ב 34 שנות עצמאות.

האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה

האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (ISA), היא עמותה של אנשי מקצוע ואקדמאיים, הפועלים לקידום, פיתוח, הפצה ויישום של סטטיסטיקה והסתברות בישראל. האיגוד הוקם בשנת 1975 על אף שהרעיון עלה מספר שנים קודם לכן.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. משרדה הראשי של הלשכה נמצא בירושלים, שלוחות נוספות פועלות בתל אביב ובחיפה בראשה עומד הסטטיסטיקן הלאומי.

המוסד להשתלמות

"המוסד להשתלמות" (נקרא גם בשם "בית הספר לדיפלומטים") נוסד בשנת 1946 כחלק מההכנות של הסוכנות היהודית לקראת האפשרות של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. המוסד הכשיר את הדור הראשון של דיפלומטים מקצועיים בארץ ישראל והכין את התשתית להקמתו של משרד החוץ ולביסוס שירות החוץ המקצועי של מדינת ישראל.

המרכז לדמוגרפיה

המרכז לדמוגרפיה הוא גוף ממשלתי בתוך משרד הרווחה שמטרתו להגשים את המדיניות הדמוגרפית שקובעת הממשלה בישראל.

המרכז לדמוגרפיה מורכב ממועצה ציבורית, שפועלת לסירוגין, ומוועד פועל אשר יושב ראש שלו משמש כיושב ראש המועצה וכמנהל המרכז.

יהודית היבנר

יהודית היבנר (נולדה ב-19 במרץ 1921) היא פעילה ומנהיגה במגזר הדתי-לאומי בישראל. ידועה בעיקר בשל היותה פעילה במפד"ל ויושבת ראש ונשיאת תנועת אמונה. שירתה כסמנכ"לית במשרד הפנים, כחברת מועצת עיריית ירושלים וכממלאת מקום ראש העירייה, וכשגרירת ישראל בנורווגיה ובאיסלנד.

יוסף יהב

פרופ' יוסף יהב (1935 – 6 באוגוסט 2016) היה סטטיסטיקאי ישראלי, ממקימי החוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, פרופסור בחוגים לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה (1981-1979) וסגן נשיא ומנכ"ל באוניברסיטה העברית (1991–1993).

נולד בירושלים.

בנוסף לתרומותיו החשובות בתחום המחקר העיקרי שלו, ניתוח סדרתי, הוא השאיר חותם יישומי משמעותי בתור הסטטיסטיקן הממשלתי השלישי (1994–2001).

הוא היה בין יוזמי המהלך לצירופה של מדינת ישראל לארגון ה-OECD, מהלך שהושלם ב-2010.

יצחק למפרונטי

הרב יצחק חזקיה ברבי שמואל לַמפּרוֹנטי (לעיתים נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט (3 בפברואר 1679) – י"ב בכסלו ה'תקי"ז (5 בדצמבר 1756‏) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. האות מוענק מאז שנת 1967, אחת לשנה, ל-18 זוכים הנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

כל תושב, ארגון או חבר מועצת העיר רשאי להציג המלצה למועמדות. מועמדים זכאים הם אישים מעל לגיל שישים וחמש שעיקר פעילותם הציבורית הייתה בירושלים או למענה. עליהם להיות "בעלי תכונות ייחודיות, אשר תרומתם לירושלים היא ממושכת וסגולית והקרינו מאישיותם על העיר".

מספר זהות (ישראל)

מספר זהות הוא מספר הניתן על ידי מרשם האוכלוסין המתנהל במסגרת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים לכל תושב ישראל (כולל תושבי קבע שאינם אזרחים) וכן לאזרח ישראל שאינו תושב ישראל. המספר מוטבע בתעודת הזהות של כל תושב ועל-כן מקובל לכנותו "מספר תעודת זהות", אך למעשה מלווה מספר הזהות את האדם מיום רישום לידתו, שנים רבות לפני שמונפקת עבורו תעודת הזהות.

משה סיקרון

משה סִיקְרוֹן (22 בדצמבר 1928 – 18 באפריל 2016) היה דמוגרף וסטטיסטיקאי ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הסטטיסטיקן הממשלתי השני (1972–1993) וממייסדי המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית

פרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית ע"ש הנרייטה סולד הוא פרס של עיריית תל אביב-יפו הניתן למחקר ברפואה ובהיגיינה ציבורית. מטרת הפרס לעודד ולהמריץ את העוסקים בשני תחומים אלה במדינת ישראל. הפרס ניתן החל משנת 1948, לפי החלטת מועצת העיר תל אביב-יפו.

לצד פרס סולד מחולק מדי כמה שנים פרס איינהורן לחקר הלשון והספרות הרפואית העברית, ע"ש ד"ר משה איינהורן.

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד הוא פרס יוקרתי שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 מדי שנתיים.

פרס רוטשילד מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

המועצה המייעצת לפרס מתמנה לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מיושב ראש ושמונה חברים. יושבת ראש הפרס היא פרופסור שפי גולדווסר, המכהנת בתפקיד משנת 2015. חברי המועצה הנוספים, נכון לשנת 2017, הם נציגו של הלורד רוטשילד פרופסור מנחם יערי, נציגתו של ראש ממשלת ישראל דוקטור לאה נס, נציג מועצת הנאמנים של מכון ויצמן למדע פרופסור מוטי הייבלום, נציגת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור מרגלית פינקלברג, נציגת שר החינוך פרופסור מרגלית שילה, נציג חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ברוך מינקה, נציגת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון פרופסור עדית קידר ונציג חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב פרופסור נגה אלון. היושבי ראש הקודמים היו ד"ר שניאור זלמן אברמוב (1992-1984), והפרופסורים דן פטינקין (1993-1994), מיכאל ברונו (1996-1995), אילן חת (2002-1997), יהודית בירק (2010-2004), ואיתן קולברג (2015-2011).

רשאים להגיש מועמדים לפרס: ראשי האוניברסיטאות בישראל, דיקני הפקולטות של האוניברסיטאות בישראל, ראשי המחלקות והחוגים הרלוונטיים וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן כל אדם שהוענק לו פרס רוטשילד בעבר, ובלבד שיציע מועמד בתחום שבו הוא קיבל את הפרס. בשנת 2012 עומד גובה הפרס על 50,000 דולר לזוכה.

צבי שמעוני

ד"ר צבי שמעוני (27 בספטמבר 1936, חיפה - 25 באוגוסט 2010, ירושלים) היה פיזיקאי בתחום פיזיקה של פלזמה, ובולאי.

את עבודת הגמר בפיזיקה בנושא "מחקרים בספקטרוסקופיה אטומית" עשה בהדרכת פרופ' יואל רקח.

לאחר שירותו הצבאי במסגרת העתודה האקדמית, עשה דוקטורט בסטטיסטיקה על "פיתוחים תאורטיים בתחום הסדרות הסטטיסטיות-גאוגרפיות" בהדרכת פרופ' רוברטו בקי.

השתלם בארצות הברית בנושא פיזיקת הפלזמה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, והיה מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעיקר בנושא "פרקים בתאוריה של פיזיקת הפלזמה".

יחד עם זאת לא זנח את תחביב הבולאות. אסף תחומי בולאות שונים, השתתף בתערוכות בולים רבות, וכן היה מייסד ויו"ר האגודה לתולדות הדואר של ארץ-ישראל בשנת 1979. הוא ערך את ביטאון האגודה לתולדות הדואר במשך למעלה מ-25 שנה. ה"אגודה לתולדות הדואר של ארץ-ישראל" מפרסמת רבעון מקצועי בשפה האנגלית, אשר שם דגש על גילויים חדשים, ומוציאה לאור ספרי מחקר בולאי בתחום.

היה נשוי לכרמלה שמעוני, ד"ר לבוטניקה, ואב לשני בנים ובת.

שלמה יצחקי (סטטיסטיקאי)

שלמה יצחקי הוא כלכלן, אשר כיהן בתפקיד הסטטיסטיקן הממשלתי (הממונה על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) מנובמבר 2001 ועד סוף 2012.

יצחקי הוא בעל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ומומחה במימון ציבורי.

כיהן כמדען אורח בקרן המטבע הבינלאומית בשנת 1994, וכן בלשכה הלאומית למחקר כלכלי של ארצות הברית. יעץ למחלקות של הבנק העולמי.

בישראל שימש פרופסור במחלקה לכלכלה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בה היה חבר סגל משנת 1971. שימש גם יועץ לוועדת בן שחר (1975) והיה חבר בוועדת בן בסט (2000) - שתי הוועדות עסקו ברפורמה במס הכנסה. שימש כמנהל מכון פאלק למחקר כלכלי מיסודה של המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בין השנים 1995–1998, וכמנהל פורום ספיר למדיניות כלכלית, המשותף גם לאוניברסיטת תל אביב, בשנים 1993–1994.

בנובמבר 2001 התמנה לסטטיסטיקן הממשלתי. בתפקידו זה כיהן עד סוף 2012. במקביל המשיך לכהן באוניברסיטה במשרה חלקית מספר שנים נוספות.

יצחקי לא היסס לבקר את מדיניות הממשלה, באומרו במסיבת עיתונאים כי הוא "חושש שנתוני העוני שמופקים מנתוני הלמ"ס אינם נכונים משום שבארבע השנים האחרונות ביטוח לאומי מספק לנו נתונים רק כאשר הדבר מקובל עליו. טענת ביטוח לאומי שהוא נמנע מהעברת הנתונים כדי להגן על פרטיות האזרחים נשמעת לי כבדיחה. הפרשנות פה היא שאסור להטריד משרד ממשלתי". במהלך כהונתו עמד בראשות שתי ועדות לקביעת מדדי עוני (ועדות יצחקי לקביעת מדדי עוני) שהמליצו על מדדי עוני נוספים חלקם הביאו בחשבון גם העברות בעין.

הוא מתח ביקורת חריפה על הפרטת מערך הפנסיה, וכינה אותה "שוד הפנסיה הגדול".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.