רובוט צבאי

רובוט צבאי הוא רובוט אוטונומי או מופעל מרחוק לשימוש צבאי.

Foster-Miller TALON SWORDS
רובוטי טאלון של צבא ארצות הברית חמושים במספר אמצעי לחימה (ככל הנראה מדובר בהסבה מקומית ועצמאית, ולא בייצור סדרתי).
Talon-EOD-robot--Independence-Day-2018-IZE-136
רובוט חבלה צבאי "טאלון" של יהל"ם.

היסטוריה

Tt-26
טלטנק, פברואר 1940

רובוטים צבאיים היו קיימים כבר במלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה שם נעשה שימוש בגלית מוקש עוקב הגרמני והטלטנק הסובייטי.

על אף שהשימוש ברובוטים במלחמה הוא בדרך כלל נושא המוזכר במדע בדיוני, מתבצע מחקר נרחב על מנת שישמשו כאמצעי עתידי ללחימה. כבר היום מספר רובוטים צבאיים נמצאים בשימוש בצבאות שונים בעולם.

יש המאמינים שעתיד הלוחמה המודרנית יהיה על ידי שימוש במערכות נשק אוטומטיות. צבא ארצות הברית משקיע רבות במחקר ופיתוח על מנת לפרוס מערכות אוטומטיות שכאלה. המערכת הבולטת ביותר כיום בשימוש היא המטוס ללא טייס (לדוגמה: RQ-2 פיוניר ו-MQ-1 פרדטור) היכולה להיות חמושה בטילי אוויר-קרקע ומופעלת מרחוק בתפקידי סיור. בשנים 2004–2005 DARPA קיימה תחרויות ופרס של 2 מיליון דולר, במטרה לערב חברות פרטיות ואוניברסיטאות כדי לפתח כלי רכב בלתי מאויש שיוכל לנווט בשטח הקשה במדבר מוהאבי, בשנים 2012–2014 התקיימה תחרות אתגר הרובוטיקה של DARPA במטרה לפתח רובוטי שטח חצי-עצמאיים שיוכלו לבצע "משימות מורכבות בסביבות מסוכנות בהן אדם לא יכול לשרוד", בתחרות זו השתתפו גם חברות ישראליות.[1]

בצה"ל מופעלים משנת 2009 כלי רכב בלתי מאוישים חצי-עצמאיים מסוג גארדיום המשמשים כאמצעי תצפית בעיקר בפיקוד הדרום, לאורך גדר המערכת. כלי הרכב נוסעים לאורך הצירים, כאשר 90% מהזמן הדבר נעשה ללא התערבות המפעיל.[1] באותה שנה החל חיל הים להפעיל את הפרוטקטור, כלי שיט בלתי מאויש.[2] כמו כן קיימים בצה"ל רובוטים המיועדים לפירוק מטעני חבלה הנקראים סה"ר (סייר הנדסי רובוטי), הסה"ר נע בצורה אוטונומית לצורך גילוי מטענים וטיפול בהם.[3][1] בדומה לחיל הרגלים, חיל ההנדסה הקרבית מחזיק ברובוט צבאי קטן מדגם "רונ"י" המשמש למטרות סיור וסריקה.[4]

יחד עם זאת לרובוטים אלה יש מגבלה אחת בלהפוך לאוטונומיים בצורה מלאה: נדרשת התערבות מסוימת של בן אדם על מנת לוודא כי לא חל על המטרות מגבלות אש מסוימות, כפי שמוגדר בדיני המלחמה של אמנות ז'נבה.

סוגי רובוטים צבאיים

כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ)

כלי טיס בלתי מאוישים הופיעו כבר בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. הם החלו כמטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים) המופעלים בשלט רחוק ובהמשך התפתחו לכלים במגוון גדלים בעלי יכולות חצי-אוטונומיות וטווחי טיסה ארוכים. כיום ישנם מגוון רחב של כטב"מים למגוון משימות. בנוסף לכטב"מי מודיעין או הטעיה ישנם כטב"מי תקיפה, המסוגלים לירות חימוש מדויק על מטרות קרקעיות.

לדוגמה: הרמס 450, סקיילרק 1 והארופ.

כלי רכב בלתי מאויש (כרב"מ)

SWORDS robot
רובוט SWORDS חמוש במקלע M249

כרב"מ הוא כלי רכב (לרוב על בסיס רכב שטח, טרקטורון או כלי צמ"ה) שנע על פני הקרקע ומבלי שנמצא עליו בן אדם. הוא נועד בעיקר למשימות סיור, פינוי מוקשים ופתיחת צירים במצבים בהם נוכחות אדם עלולה להיות מסוכנת. הכרב"מ מצויד בדרך כלל בחיישנים ומצלמות על מנת לקבל קלט מהסביבה. יחסית לתחום הכטב"מים, תחום הכרב"מים נמצא רק בתחילת דרכו עקב הקושי לנווט את הכלי בקרקע רוויית מכשולים ומגבלות תנועה.

לדוגמה: גארדיום (מכונה בצה"ל "שותף נאמן"), רעם השחר, פו הדב ופנדה (דחפורי D9 בשירות צה"ל בשלט רחוק), שומר גבולות (כרב"ם), אוונגרד, סה"ר ו-SWORDS.

כלי שיט בלתי מאויש (כשב"מ)

כשב"מ יכול לשמש למשימות סיור ימיות, לוחמה ימית או איתור מוקשים ימיים, בצורה אוטונומית או כאשר הוא נשלט מרחוק, כחלק מצי של ספינות מאוישות או לבדו.

לדוגמה: קטאנה ופרוטקטור.

רובוטים לסילוק פצצות

Israeli Police Bomb Disposal Robot handles potential threat
רובוט חבלה של משטרת ישראל מטפל בחפץ חשוד.

רובוטים לסילוק פצצות הם רובוטים בשלט רחוק שמופעלים על ידי חבלן ומטרתם לנטרל מטעני חבלה. רובוטי חבלה נמצאים גם בשימוש משטרתי-אזרחי ולא רק בשימוש הצבא. רובוטים אלה כוללים בדרך כלל מצלמת וידאו, זרוע עם צבת ולעיתים גם רובה שוטגאן. חלק מהרובוטים יכולים לנוע בצורה אוטונומית, לזהות מטענים ולנטרלם.

לדוגמה: רמוטק אנדרוס וטאלון.

השפעה

יתרונות

מייג'ור קנת רוז מצבא ארצות הברית מונה את היתרונות ברובוטים צבאיים בלחימה[5]:

"מכונות אינן מתעייפות. הן לא סוגרות את העיניים. הן לא מסתתרות תחת עצים כשמתחיל לרדת גשם ולא מדברות עם חבריהן... תשומת לב אנושית לפרטים בתורנות שמירה, יורדת בצורה משמעותית לאחר שלושים הדקות הראשונות... מכונות אינן יודעות פחד".

ניתן דגש על כיצד להפוך את הרובוטים ליותר אוטונומיים, עד לרמה בה הם יוכלו לפעול בכוחות עצמם למשך תקופה ממושכת, ואפילו מעבר לקווי האויב. רוב הרובוטים הצבאיים מופעלים מרחוק ואינם נושאים נשק, הם משמשים למעקב, איסוף מודיעין, נטרול מטענים ועוד. הרובוטים שכן מצוידים בנשק מופעלים מרחוק כך שלא יהיו מסוגלים להרוג בצורה אוטונומית.

ARV-A-L
XM1219 - רכב רובוטי חמוש

סיכונים

ב-2009 נערכה ועידה בהשתתפות מומחים ודנו במצב היפותטי שבו רובוטים ומחשבים יהיו עצמאיים ויקבלו החלטות לבדם, הדבר ידוע כסינגולריות טכנולוגית. חלק מהמומחים העלו שאלות בנוגע לרובוטים צבאיים, במיוחד לכאלה שניתנת להם מידה מסוימת של אוטונומיות. צי ארצות הברית הפיק דוח בנושא שמצביע על כך שככל שהרובוטים הצבאיים יהפכו למורכבים יותר, צריכה להיות תשומת לב גדולה יותר ליכולת שלהם לקבל החלטות אוטונומיות[6].

היבטים חוקיים ואתיים

ישנם המתנגדים לפיתוח רובוטים צבאיים אוטונומיים בעלי נשק, הדבר נובע משלוש סיבות עיקריות:[7]

פרופסור נואל שארקי הוא מדען מחשבים מומחה בינלאומי לרובוטיקה ולאינטליגנציה מלאכותית שהרצה באוניברסיטת שפילד בבריטניה. הוא מציין כי ההבחנה בין לוחמים ללא מעורבים היא משימה קשה ומורכבת מדי לרובוט. בנוסף טוען שארקי כי עיקרון המידתיות הוא דבר אשר צריך להיקבע על ידי מפקדים, בהתאם למקרה.[7]

הרובוט עלול להתקלקל או לתפקד שלא על פי התכנון בעקבות כניסת וירוס או פגיעה מכדור לדוגמה, כתוצאה מכך הוא יכול לפעול כנגד כוחות ידידותיים, לפגוע בחפים מפשע ואף לבצע פשעי מלחמה. עולה השאלה מי האחראי משפטית ומוסרית למעשיו של הרובוט בשדה הקרב, האם המפקד שהגדיר את התוכנית? האם החברה המייצרת של הרובוט? שאלות אלה נותרו נכון להיום ללא מענה.[7]

מנגד, יש הטוענים כי ניתן לתכנת רובוטים כך שיהיו מוסריים. בשנת 2002 הרובוטיקאי Gianmarco Veruggio, עשה שימוש לראשונה במונח "רובו-אתיקה" (Roboethics), שעיקרו הטמעה של מוסר ברובוט. מדובר במשימה מורכבת, אך אם היא תצלח, הטענה היא כי הרובוטים יוכלו להיות יותר מוסריים מבני אדם ולקבל החלטות טובות יותר בדילמות אתיות.[8]

אפקט פסיכולוגי

חיילים אמריקאיים נותנים שמות לרובוטים המשרתים לצדם, לפעמים הם נקראים על שמות חבריהם האנושיים, משפחה, מפורסמים, חיות מחמד או על שם החייל שמפעיל אותם. "מין" הרובוט נקשר בדרך כלל למצב הזוגי של החייל המפעיל.

לעיתים מודבקות מדליות פיקטיביות על הרובוטים ואף נערכו הלוויות לרובוטים שנהרסו.[9] ראיונות שנערכו עם חיילים העוסקים בגילוי חומרי נפץ העלו כי על אף שהם מרגישים טוב יותר לאבד רובוט מאשר בן אדם, הם גם מרגישים כעס ותחושת אובדן אם הרובוט נהרס. סקר שנערך בקרב 746 אנשי צבא אמריקאיים הצביע על כך ש-80% מהם אוהבים את הרובוטים הצבאיים שלהם, כאשר החיבה גדולה יותר כלפי רובוטיים קרקעיים מאשר אוויריים.[9] הישרדות יחד במצבים מסוכנים מגדילה את החיבור בין החייל לרובוט, והתקדמות עתידית בתחום הבינה המלאכותית עשוי לחזק חיבור זה.[9]

רובוטים צבאיים במדע בדיוני

רובוטיים צבאיים מופיעים בסרטי מדע בדיוני, סדרות טלוויזיה וספרים. פעמים רבות הם מוצגים ככלי נשק שיצא משליטת האדם המפעיל אותו ומהווים איום על האנושות.

Terminator Exhibition T-1
הרובוט T-1 המופיע בסרט "שליחות קטלנית 3: עלייתן של המכונות"

דוגמאות לרובוטים צבאיים בדיוניים:

  • סדרת סרטי המדע הבדיוני האפוקליפטית שליחות קטלנית (Terminator) עוסקת במאבק לחיים ולמוות בין האנושות למכונות, אחרי שרשת המחשבים והבינה המלאכותית סקיינט מפתחת תודעה. היא מפעילה צבא של רובוטים מחסלים שנעשים מתוחכמים יותר מדגם לדגם. הרובוט הראשון בסדרת המחסלים, T-1, הוא רובוט צבאי אשר פותח על ידי צבא ארצות הברית בסרט "שליחות קטלנית 3: עלייתן של המכונות". רובוטים נוספים הם המחסלים מדגמי T-800 ו-T-1000, שנשלחים מהעתיד להתנקש במנהיגי המרד האנושי לעתיד.
  • ED-209 - רובוט צבאי בעל חימוש כבד מסוג mech אשר הוצע להיות מוסב לשימוש אזרחי (רובוט משטרה) בסרט "רובוקופ".
  • בסרט "תקלה מופלאה" הרובוט הצבאי הניסיוני המכונה "מספר 5", נפגע ממכת ברק ומפתח מודעות עצמית.
  • בסרט "כוכב אדום", AMEE הוא רובוט שמצוות למשלחת אסטרונאוטים למאדים, הרובוט נפגע בנחיתה וכתוצאה מכך מתחיל לתקוף את הסובבים אותו.
  • בסרט "בין כוכבים" יוצאים עם הצוות בחללית שני רובוטים  בעלי אינטליגנציה מלאכותית בשם טארס וקייס.
  • בספר "מלחמת הרובוטים" מתואר כי רובוטים בכל העולם תוקפים את בני האדם, ובין היתר טנקים בלתי מאוישים ורובוטים צבאיים אחרים.
  • בסרטי המטריקס מתוארת מציאות אפוקליפטית שבה בני האדם הפסידו במלחמה לרובוטים, וכתוצאה מכך "הוגלו" לעולם של מציאות מדומה בזמן שבמציאות הם משמשים כמצבר ביולוגי המספק אנרגיה למכונות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

היבטים חוקיים ואתיים

ארגונים

כתבות עיתונאיות

רובוטים בצה"ל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רובוטריקים – מאחוריכם: הרובוטים של צה"ל הופכים לחכמים יותר, באתר צה"ל, 22 במאי 2013
  2. ^ מיכל דניאלי, כלים בלתי מאוישים בצה"ל: בים, באוויר וביבשה, באתר מאקו, 16 בפברואר 2012
  3. ^ העתיד של חיל ההנדסה: סה"ר – גשש הנדסי רובוטי, באתר צה"ל, 24 ביולי 2012
  4. ^ תיעוד: הרובוט הצבאי רונ"י בהתנסויות מבצעיות
  5. ^ Robot soldiers, באתר הבי.בי.סי., 12 באפריל 2002
  6. ^ New Navy-funded Report Warns of War Robots Going "Terminator"
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 שחר סמוחה, חיסול אוטומטי: קבלו את הדור הבא של הרובוטים הצבאיים, באתר גלובס, 7 במרץ 2013
  8. ^ ד"ר משה נחמני, לתכנת רובוטים מוסריים, 22 ביולי 2014
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Soldiers <3 robots: Military bots get awards, nicknames ... funerals, חדשות NBC,‏ 28 בספטמבר 2013
אגמית

האם התכוונתם ל...

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הישראלי מצויד בנשק קל וברכב קרבי משוריין כמו שאר חילות השדה בזרוע היבשה, ובנוסף להם מצויד חיל ההנדסה גם בציוד מכני הנדסי (צמ"ה), אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי גילוי, זיהוי וטיהור בפני לוחמה כימית וביולוגית.

השימושים באמצעים נעשים לפי היחידות והמקצועות: הפלסים והרובאים שבגדודי ההנדסה הקרבית והפלסים מפעילים נשק קל, ציוד חי"ר, מטעני וציוד חבלה, מיקוש, רק"ם ואמצעי תת-קרקע;

רק פלוגות וגדודי הצמ"ה מפעיל ציוד מכני הנדסי כבד (דחפורים, מחפרים, מקדחי בורות וכו'); יהל"ם מפעילה נשק קל ואת כלל אמצעי ההנדסה אך גם אמצעים מיוחדים נוספים הייחודיים לה, כאשר כל פלגה מפעילה אמצעים ייעודיים וייחודיים בהתאם לייעודה (כך למשל פלגת סייפן מפעילה ציוד טיהור והגנת אב"כ).

חיל הרגלים

חיל הרגלים (נקרא גם חיל הרגלים והצנחנים) הישראלי הוא חיל מתמרן בזרוע היבשה של צבא ההגנה לישראל ועיקר כוחו מושתת על חיילים אשר נלחמים בצורה רגלית.

לחיל הרגלים כפופים מקצועית מספר חטיבות, גדודים ויחידות חי"ר בסדיר ובמילואים אשר פועלים תחת פיקוד מבצעי של פיקודיו המרחביים של צה"ל.

קצין חי"ר וצנחנים ראשי הנוכחי הוא תא"ל דן גולדפוס.

חימוש משוטט

חימוש משוטט (באנגלית: Loitering munition; מכונה גם: כטב"ם מתאבד) הוא קטגוריית מערכות נשק מתפתחת, שבמסגרתה מערכת נשק "משוטטת", כלומר נעה סביב אזור מוגדר מראש בחיפוש אחר מטרה על בסיס מאפיינים מוגדרים מראש, רוכשת את המטרה ותוקפת אותה באמצעות התרסקות ופיצוץ החימוש על המטרה, תוך כילוי החימוש.חימוש משוטט הוא קטגוריית ביניים בין טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים תוקפים.

חימוש משוטט יעיל מאוד נגד מטרות מוסתרות הנגלות לפרקי זמן קצרים, ותנועתו הממושכת מאפשרת לו יכולת לברירת מטרות.

יהל"ם

יחידת הנדסה למשימות מיוחדות (בראשי תיבות: יהל"ם, נהגה: יהלום) היא יחידת עילית בצה"ל ומשתייכת לחיל ההנדסה הקרבית.

היחידה היא הסמכות ההנדסית הגבוהה ביותר בצה"ל ובעלת יכולות מיוחדות רבות שכוללות בין השאר פריצה הנדסית, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, קומנדו הנדסי ולוחמת מנהרות. היחידה מוכשרת גם כיחידת קומנדו מובחרת אף על פי שאינה שייכת לחיל הרגלים.

היחידה פועלת הן בצורה עצמאית והן לצד יחידות מיוחדות אחרות. רוב פעולותיה של היחידה שקטות ומסווגות ובשנים האחרונות גברה בצה"ל ההכרה בחשיבותה וביכולותיה של היחידה, ונפח הפעילות שלה גדל באופן ניכר והפך לאחד מהגדולים בצה"ל. כתוצאה מכך הוחלט על הגדלה משמעותית של היחידה והפיכתה לאגד הנדסי.

תפקידיה של היחידה מגוונים, ומסווגים ברובם, וכוללים ביצוע משימות הנדסה מיוחדות, הריסות מדויקות, פיצוץ מבנים, חבלה בתשתיות האויב, טיפול בחומרי נפץ, הכנת מטענים ופצצות, נטרול מטעני חבלה של האויב, סילוק פצצות, פינוי שדות מוקשים, הנדסה ופריצה בים וביבשה, לוחמת מנהרות, איתור והשמדה של סליקים ומנהרות הברחה וטרור. היחידה מפתחת אמצעים ושיטות בתחום ההנדסה ומכשירה לוחמים ביחידה, בחיל ההנדסה ובצה"ל בתחומים הרלוונטיים.

סה"ר

סה"ר - סייר הנדסי רובוטי הוא רובוט צבאי וכלי רכב בלתי מאויש על בסיס מיני-מעמיס זחלי של בובקאט המצויד בכף, מגרפה-קלשון או מחרשה, הפועל באופן אוטונומי או נשלט מרחוק על ידי לוחמי הנדסה. הסה"ר נועד לטפל במטעני חבלה ומוקשים, לפתוח צירים, לבצע סיור הנדסי וביכולתו גם לבצע עבודות עפר קטנות. לדברי התעשייה האווירית המייצרת את הכלי: "סהר היא מערכת אוטונומית לחלוטין שפותחה על מנת לבצע מגוון רחב של משימות מבצעיות בזירות שונות הכוללות פריצת צירים, מיפוי סביבה, גילוי ופינוי מוקשים, מטענים וחסימות צירים ועוד."

הסה"ר פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל בשיתוף פעולה עם צה"ל והחברות קינטיק צפון אמריקה (QinetiQ North America) ו–Watairpoll. הוא הושק ב-2014. הסה"ר נכנס לשירות חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל ומופעל על ידי לוחמים של יהל"ם. ב-2018 נחשף דגם נוסף של הסה"ר, המבוסס על כלי רכב בלתי מאויש עם הנעה אופנית 6×6.

רובוט

רובוט הוא מכונה אוטומטית בעלת יכולת תנועה, הנשלטת על ידי בקר ממוחשב.

המילה "רובוט" נזכרה לראשונה במחזה של הסופר הצ'כי קארל צ'אפק, R.U.R. (קיצור של Rosumovi Univerzální Roboti. בתרגום לעברית: "הרובוטים האוניברסליים של רוסום"). המילה עצמה לקוחה מן המילה "רובוטה" בשפה הצ'כית שמשמעותה "עבדות" או "עבודת פרך". היא הוצעה לצ'אפק על ידי אחיו, יוזף.

כיום למילה "רובוט", פרט למשמעותה כמכונה אוטומטית בעלת תכנות גמיש, יש גם מובן כמכונה דמוית יצור אנושי, הן מבחינת מראה חיצוני והן מבחינת יכולות שונות (כלומר בעל בינה מלאכותית). רובוט דמוי אדם קרוי גם אוטומטון או אנדרואיד. שימוש זה נפוץ בעיקר בספרות המדע הבדיוני.

לעיתים נעשה שימוש במונח "רובוט" ככינוי גנאי לאדם שפועל בצורה מכנית ללא הפעלת רגש או חשיבה עצמאית.

רובוט אוטונומי

רובוט אוטונומי הוא רובוט המסוגל לבצע משימות מבוקשות, בסביבה מוגדרת מראש, ללא התערבות אדם. לסוגים רבים של רובוטים יש דרגות שונות של אוטונומיה, כלומר רובוטים שונים יכולים להיות אוטונומיים בדרכים שונות. רמה גבוהה של אוטונומיה דרושה בתחומים כמו: חקר החלל (רובוט סייר), ניקוי רצפות (הרובוט אמור להיות מודע לגבולות המשטח שאותו הוא מנקה ולהימנע ממכשולים), כיסוח דשא, ניקוי בריכות, וטיפול בפסולת. רובוטים אוטונומיים נפוצים מאוד בתעשייה.

רובוט אוטונומי מוגדר כרובוט המסוגל לעבוד בחופשיות בסביבת העבודה שהוגדרה לו, אך לא מותרות לו כל דרגות החופש האפשריות, יחד עם זאת, סביבת העבודה של הרובוט עשויה להיות לא מסודרת ובעלת פרמטרים המשתנים באופן תמידי. השינוי לא תמיד צפוי מראש, והרובוט האוטונומי אמור לדעת תוך כדי פעולתו להתחשב בפרמטרים אלו (דוגמה: שני רובוטי ריתוך הפועלים זה לצד זה במפעל המייצר מכוניות; היה ורובוט אחד פלש לשטח העבודה של הרובוט השני, הרובוט השני כרובוט אוטונומי אמור לזהות את השינוי בסביבה – נוסף לסביבה עצם זר אשר באופן רגיל לא אמור להיות שם, אמור לדעת להימנע מהתנגשות על ידי שינוי מסלול או הפסקת עבודה או פעולה אחרת שהוגדרה על ידי המהנדס שתכנן את הרובוט) ולהתמודד עם השינוי, בהתאם לאופי המשימה שהרובוט מיועד לה.

אחד התחומים החשובים בחקר הרובוטיקה הוא כיצד לאפשר לרובוט להתמודד עם הסביבה שלו, בין אם על הקרקע, מתחת למים, באוויר, מתחת לאדמה או בחלל.

רובוט חבלה

רובוט חבלה או רובוט סילוק פצצות הוא רובוט הנשלט בשלט רחוק הכולל מצלמות וזרוע עם צבת שמטרתו לטפל בחפצים חשודים ומטעני חבלה, ומשמש לחבלה וסילוק פצצות (ס"פ). רובוטי חבלה נמצאים בעיקר בשימוש חבלני משטרה וסלקי פצצות של הצבא.

רובוקופ (סרט, 1987)

רובוקופ הוא סרט פעולה מדע בדיוני אמריקאי שיצא לאקרנים ב-1987. הסרט בוים על ידי פול ורהובן ונכתב על ידי אדוארד נומייר ומייקל מיינר. בסרט מככב פיטר ולר, בתפקיד השוטר אלכס מרפי, שנהרג בפעולה מבצעית והוחזר לחיים בתור קיבורג משטרתי בשם רובוקופ. הסרט זכה להצלחה גדולה והוליד סדרת סרטי המשך, מספר תוכניות טלוויזיה, ספרי קומיקס ומשחקי וידאו.

עלילת הסרט של רובוקופ מתרחשת בעתיד דיסטופי, בעיר המכונות דטרויט, מישיגן. בעתיד זה הפשע יוצא מכלל שליטה והעיר פושטת את הרגל בכל התחומים ונאלצת להפריט את שירותיה הציבורים (ובהם גם את שירותי המשטרה) לתאגיד מסחרי הנקרא Omni Consumer Products או בראשי התיבות הידועים שלו OCP. תאגיד OCP הוא בעל גישה למשאבים עצומים של הון וטכנולוגיה ובין השאר, כאמור, קנה גם את מחלקת המשטרה של דטרויט. מניעיה של OCP אינם אלטרואיסטים טהורים, החברה מעוניינת להרוס את "דטרויט הישנה" ולבנות במקומה את "דלתא סיטי" - מטרופולין היי-טקי מתקדם. לשם כך עליה להילחם בפשיעה הגואה. מאחר שכוח המשטרה הרגיל איננו מסוגל להתמודד עם הפשיעה (אין מספיק שוטרים והפושעים חמושים ומסוכנים מדי), החליטה החברה על הוספת רובוטים לכוח המשטרה. החברה ניסתה ומנסה מספר דגמים של רובוטי-משטרה, כאשר רק דגם אחד זכה להצלחה: רובוקופ. רובוקופ הוא קיבורג המורכב משלדה מכנית ומערכות החייאה שהורכבו על לבו, קרביו וראשו של אלכס מרפי, שוטר מצטיין ומסור, שנהרג במהלך קרב עם פושעים. מסירותו של מרפי היא המאפשרת לפרויקט להצליח, על אף שהוא לא פועל בדרך שבה תוכנן.

הסרט אלים מאוד ומציג אפקטים מיוחדים רבים שכוללים את החליפה של רובוקופ, קרבות ירי, פיצוצים, קטעי לחימה ואקשן, שפיכות דמים, מוות ופציעות חמורות, אנימציית סטופ מושן ואיפור.

הסרט זכה בפרס אוסקר על עריכת הסאונד, בנוסף למועמדות על עיבוד הסאונד, וכן זכה בחמישה פרסי סאטורן בקטגוריות הבימוי, הכתיבה, האיפור, האפקטים המיוחדים וסרט המדע בדיוני הטוב ביותר לשנת 1987.

רמוטק אנדרוס

אנדרוס (באנגלית: ANDROS, מכונה גם "REMOTEC ANDROS") היא משפחה של רובוטים צבאיים בשלט רחוק, שתוכננה בידי חטיבת REMOTEC של נורת'רופ גרומן. רובוטי האנדרוס מיועדים בעיקר לשימושיים צבאיים ומשטרתיים של סילוק פצצות וחבלה, ולכן מסווגים כרובוטי חבלה וסילוק פצצות. רובוטים מסדרת אנדרוס נמצאים בשירות יחידות צבא ומשטרה רבות, בהן יהל"ם, יחידת העלית של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, ומערך החבלה של משטרת ישראל. לפי נורת'רופ גרומן, למעלה מ-1,000 רובוטים מסדרת אנדרוס נמצאים בשימוש ברחבי העולם.

תקלה מופלאה

תקלה מופלאה (באנגלית: Short Circuit) הוא סרט קומדיה-מדע בדיוני אמריקאי משנת 1986 בבימויו של ג'ון בדהאם, אשר נכתב על ידי ס. ס. וילסון וברנט מאדוק. עלילת הסרט מתמקדת ברובוט צבאי ניסיוני, שלאחר פגיעת ברק הוא הופך לאינטליגנט, ויוצא לחקור את מצבו החדש. בסרט מככבים אלי שידי, סטיב גוטנברג, פישר סטיבנס, אוסטין פנדלטון, וג'י. וו. ביילי, עם טים בלאני כקולו של הרובוט, ג'וני 5.

סרט ההמשך, "תקלה מופלאה 2", יצא לאקרנים בשנת 1988.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.