רהט

רַהַטערבית: رهط) היא עיר במחוז הדרום בישראל, 12 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב להבים ולקיבוץ משמר הנגב. שטח השיפוט שלה הוא 42,000 דונם. היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994.

העיר רהט היא היישוב הבדואי הגדול בישראל והעיר הבדואית היחידה. היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי נצרת.

רהט
Coat of arms of Rahat
Rahat Aerial View
שם בערבית رهط
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה פאיז אבו צהבאן
גובה ממוצע[1] ‎222 מטר
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 69,032 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 25
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 3,403 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 54
תחום שיפוט[2] 19,630 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 79
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev
 
רהט
רהט
31°23′32″N 34°45′15″E / 31.3923393737956°N 34.7540292199669°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
1 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3356
    - דירוג מדד ג'יני 246
פרופיל רהט נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר הבית
אולם ספורט חדש ברהט
אולם כדורסל
Swimming Pool Rahat
הקאנטרי קלאב העירוני
הפארק המרכזי החדש ברהט
הפארק המרכזי החדש ברהט

היסטוריה

רהט הוקמה בשנת 1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת יישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כארבע שנים לאחר הקמת היישוב הראשון תל שבע. במסגרת תוכנית זו הוקמו עוד חמישה יישובים: חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום ולקייה.

מהקמתה ועד שנת 1980 הייתה תחת מועצה אזורית בני שמעון. בין השנים 1980 - 1989 נוהלה על ידי מועצה עצמאית, ללא תלות במועצה אזורית בני שמעון. בשנת 1989 היא הוכרה כמועצה מקומית ובשנת 1994 הוכרה כעיר. בשנת 2004 הוקמה בעיר תחנת משטרה שמונה כיום כ-70 שוטרים.

בשנת 2018 התרחבה העיר כמעט פי שניים בעקבות הסכם העברת שטחים שנחתם בין ראש עיר טלאל אלקרנאוי לראשת המועצה האזורית בני שמעון סיגל מורן. שטח השיפוט של רהט גדל ל-42 קילומטר מרובע (לשם השוואה גודלה של תל אביב הוא 50 קילומטר מרובע). [3]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ברהט 69,032 תושבים (מקום 25 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לרהט דירוג של 1 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 55.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 4,959 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[4]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ברהט:

תעסוקה

רמת האבטלה במגזר הבדואי בדרך כלל גבוהה מאוד. לתושבי רהט יש מספר אופציות תעסוקתיות באזור, בהן עבודה במפעלים ועסקים בכמה אזורי-תעשייה בנתיבות, אופקים, באר-שבע, רהט ואזור תעשייה עידן הנגב שגם נמצא בעיר. עם שדרוג מערכת התחבורה הציבורית, עולה הנגישות לאזורים יותר מרוחקים, דבר המאפשר לתושבי רהט לעבוד וללמוד גם במרכז הארץ.

ברהט אחוז האבטלה עמד בשנת 2013 על 34% ובשנת 2017 ירד עד כדי 14.4%,[5] בעיקר תודות להקמת אזור התעשייה עידן הנגב שהעסיק אלפים מתושבי רהט.

בשנת 2018 ירד אומנם אחוז האבטלה ל 11.93%,[6] אך הוא עדיין גבוה מהממוצע הארצי ורהט היא אחת הערים העניות בישראל.

פרויקטים קהילתיים

ישנם מספר פרויקטים קהילתיים בעיר, שמספקים גם מקומות עבודה לתושבי רהט. אחד מהם הוא פרויקט יזמות ותעסוקה לנשים הבדואיות, הכולל קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה וייצור בגדים, שפעיל מ-2010. הפרויקט כלל הכשרה בתחום התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק, והדרכה ממושכת. המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה זו בשיתוף עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מתוך 20 נשים בדואיות שקיבלו הכשרה זו, ארבע הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות החלו לתפור בגדים באופן פרטי מהבית.[7]

מרכז ריאן פועל בעיר מאז שנת 2014 ומבצע השמות לתושבי רהט בכל אזור הדרום.[8]

חינוך

Rahat School 1
בית ספר ברהט

ישנם מספר רב של גנים ובתי-הספר בעיר. בעיר פועל מתנ"ס המפעיל חוגים שונים.

לתושבי רהט קיימת אפשרות ללמוד במספר מוסדות אקדמיים המצויים בקרבת עירם: במכללת ספיר בשדרות, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, מכללות ובתי ספר טכניים שונים בבאר שבע, במכללת אחווה בבאר טוביה ובקרוב ייפתח באזור תעשייה עידן הנגב קמפוס בחסות משותפת של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת בן-גוריון.[9][10]

בשנת 2012 זכה בית ספר היסודי צלאח א-דין בפרס בית-ספר מצטיין מטעם משרד החינוך[11]

תחום הספורט מפותח יחסית ברהט, ובפרט הג'ודו.[12] בשנת 2017 זכתה נבחרת הג'ודו של נוער רהט במדליית כסף וארד באליפות הארץ בג'ודו.[13]

בעשור השני של המאה העשרים ואחת השתפר משמעותית אחוז הזכאות לבגרות בעיר. על פי נתוני משרד החינוך בשנת 2013 רק 40% מתלמידי י"ב סיימו בגרות בהצלחה. בשנת 2017 כבר 56% סיימו בגרות. בשנת 2018 הגיע לראשונה בית ספר מרהט לגמר אליפות הסייבר של ישראל[14]

איכות סביבה

איכות הסביבה ברהט נחשבת לירודה. העיר תוכננה ללא מערכת ביוב מרכזית, אך מאז שנת 2010 פועל בעיר תאגיד מים,[15] שפיתח משמעותית את תשתיות הביוב והמים. ברחבי העיר פזורות מזבלות בלתי חוקיות הגורמות למפגעי ריח ותברואה, וגרוטאות מושלכות מדי יום לשטחים הפתוחים שמסביב לעיר או אף ברחובות עצמם. סקר הלמ"ס שנערך בשנת 2007 העלה כי 86 אחוז מתושבי העיר אינם מרוצים מרמת הניקיון בעיר. בשנת 2009 החל שיתוף פעולה בין עיריית רהט לחוג לאקולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסגרתו הסטודנטים יפתחו תוכנית אקולוגית ישימה המותאמת לעיר ולמרקם האוכלוסייה שבה.[16]

ב-2007, במסגרת פרויקט שיקום נחלים, שיקמה קק"ל את גדות הנחל ברהט.

תחבורה

בחודש יוני 2007 נחנכה תחנת הרכבת להבים - רהט מזרחית ובסמוך לעיר, על כביש 40. תחילה נקראה התחנה רק "תחנת הרכבת להבים", אולם סמוך לפתיחתה שונה השם ל"להבים", מה שעורר כעס בקרב תושבי העיר שלבסוף הצליחו לשנות את שם התחנה ל"להבים - רהט".

עד שנת 2005 לא הייתה ברהט תחבורה ציבורית, למרות היותה של העיר מונה עשרות אלפי תושבים. באותה שנה יצאו התושבים, יחד עמותת ידיד ועם ראש העיר, טלאל אלקרינאוי, למאבק במשרד התחבורה כדי להכניס קווי תחבורה ציבורית לעיר. המאבק הצליח ובכנס שנערך בשנת 2005 הודיע משרד התחבורה על הפעלת תחבורה ציבורית ברהט.[17] בשנת 2009 החלה לפעול בעיר חברת האוטובוסים גלים. בשנת 2017 יש 20 קווי תחבורה ציבורית שעוברים בתוך רהט או בכניסה אליה.[18]

בסוף שנת 2016 נחנך מחלף רהט בכביש 6, שמחבר את העיר לכביש המרכזי במדינה ויוצר גישה וכניסה מהירה לרהט.[19]

תיירות

רהט ידועה כמרכז תיירות של אוכל אותנטי. תיירים רבים מגיעים לרהט, במיוחד בתקופת הרמדאן, כדי להתארח בבתים ברחבי העיר ולאכול מהבישולים הבדואים של הנשים המארחות. נהוג שיחד עם האוכל מספרת בעלת הבית על התרבות הבדואית ומנהגי המקום.[20]

פסטיבל לילות רמדאן בעיר
פסטיבל לילות רמדאן
חגיגות פסטיבל לילות רמדאן במרכז העיר
תיירות בעיר רהט במסגרת פסטיבל לילות רמדאן

ערים תאומות

גלריית תמונות

Rahat Market 3

השוק ברהט, 2010

Rahat clinic

קופת-חולים ברהט, 2012

Rahat Comm

מתנ"ס, 2012

Rahat private

מבנה ברהט החדשה, 2012

PikiWiki Israel 10539 Settlements in Israel

הכיכר המרכזית ברהט

מתקני משחקים ברחבי העיר

מתקני משחקים בפארק המרכזי ברהט

תצפית על רהט מלמעלה

תצפית על רהט מלמעלה

PikiWiki Israel 43466 Rahat

רהט

PikiWiki Israel 49023 Sports in Israel

מגרש כדורגל חדש ברהט

PikiWiki Israel 48385 People of Israel

כנאפה בשוק ברהט

Rahat Bus Galim

תחנת אוטובוס ברהט, 2012

30-9-1980 ישיבה ראשונה כראש המועצה המקומית רהט0002

ישיבה ראשונה כראש המועצה המקומית רהט

בניין רב קומות בעיר רהט

בניין קומות בשכונות החדשות בעיר רהט

GRARrahat

נחל גרר החוצה את העיר, 2014

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ דרעי אישר העברה של 14,000 דונם מבני שמעון לרהט
  4. ^ פרופיל רהט באתר הלמ"ס
  5. ^ "תמונת מצב חברתית 2016: השכר עולה – אך לא מדביק את הגידול בצמיחה". מרכז אדוה (באנגלית). 15 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2017.
  6. ^ תלם יהב, אילנה קוריאל, ‏קולות נודדים, באתר "ידיעות אחרונות", 7 אוקטובר 2018
  7. ^ פרויקטים של בדואים, המרכז יהודי-ערבי לפיתוח כלכלי
  8. ^ "מרכז ריאן רהט" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2017.
  9. ^ IA logo.png נשיא המדינה, עידן הנגב, רהט והרווארד - איך זה מתחבר? בתאריך מאי 2014, בארכיון האינטרנט
  10. ^ IA logo.png פרס: ברהט תוקם שלוחה של אוני' בן-גוריון, רשת ב' בתאריך אפריל 4, 2012, בארכיון האינטרנט
  11. ^ פרס (...) לבתי ספר מצטיינים בחינוך לבטיחות בדרכים (עמ' 53–54), אתר משרד החינוך, ‏שנה"ל תשע"ב
  12. ^ שרון קינן, ‏אמנות לחימה בבלתי אפשרי: על האיש שמאמן בדואים ג'ודו, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2017 22:39
  13. ^ פוסט, בעמוד הפייסבוק של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
  14. ^ כיצד הצליח בית הספר מרהט להגיע לגמר אליפות הסייבר של ישראל?, ערוץ 10
  15. ^ תאגיד מי רהט, באתר תאגידי המים
  16. ^ אילנה קוריאל, רהט: נהיה העיר הבדואית הירוקה הראשונה, באתר ynet, 22 ביולי 2009
  17. ^ לאחר שנים של מאבק: תחבורה ציבורית ברהט, אתר עמותת "ידיד"
  18. ^ bus.co.il - המודיעין לתחבורה ציבורית בישראל, אוטובוסים
  19. ^ התקדמות העבודות בדרום, חברת כביש חוצה ישראל
  20. ^ אילנה שטוטלנד, ‏פסטיבל "לילות רמדאן" ברהט: אוכל ואירוח מסורתי, שוק צבעוני ותרבות עשירה, באתר מעריב השבוע, 31 במאי 2018
    זיו ריינשטיין‏, שגעת ברהט: הסודות הנסתרים של העיר הבדואית הגדולה בישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 31 במאי 2018
בחירות מקדימות

בחירות מקדימות (בלעז: פריימריז, מאנגלית: Primary election - בחירות מקדימות) מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים או לראשות המדינה (נשיאות או ראשות ממשלה), בתוך המפלגות השונות על פי תקנוניהן.

דרך בורמה (ישראל)

דרך בּוּרְמָה הישרְאלית היא דרך עוקפת ששימשה מַעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים.

דרך בורמה נסללה כדרך עפר במהלך מלחמת העצמאות מאחר שהכביש מהשפלה לירושלים נחסם בלטרון ובשער הגיא. נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית, שהייתה ציר אספקה בין בורמה לסין במלחמת סין-יפן השנייה.

דרך בורמה התחילה ממזרח לכפר דיר מוחיסין (היום מושב בקוע), שעל כביש מסמיה - לטרון (היום כביש 3) עברה סמוך לכפרים בית ג'יז ובית סוסין (היו ממוקמים צפונית לקיבוץ הראל). הדרך התפתלה ועלתה לרכס ממזרח לבית סוסין ואחר כך ירדה וחצתה את כביש הר-טוב - שער הגיא (היום כביש 38 מצומת שמשון לשער הגיא). שם עלתה לבית מחסיר (היום בית מאיר) ושמורת המסרק. משם המשיכה לסאריס (היום שורש ושואבה) שם התחברה לכביש לירושלים. יש מקורות בהם נקראת הדרך בשם "דרך 7" או "כביש 7" (ראו תמונה) וזאת על שם חטיבה 7 שהייתה אחראית על מרחב הלחימה של הדרך.

המכתש הגדול

מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים וקיפודי ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

המכתש הקטן

המכתש הקטן (בשמו המדויק: מכתש חֲצֵרָה) הוא מכתש אירוזי, השלישי בגודלו מבין חמשת מכתשי הנגב וחצי האי סיני.

המכתש הקטן נמצא ברכס חצרה ומכאן נקרא גם מכתש חצרה (בערבית: الخضيرة - אלחֻ'צַ'יְרָה - "גורן הדקלים"). זהו המכתש המזרחי בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר הנגב ובצפון סיני, בהם מכתש רמון, המכתש הגדול ומכתשי עריף.

ביוני 2019 הכריזה המדינה על הפיכת המכתש לשמורת טבע.

הר ארבל

הארבל הוא מצוּק הנמצא בצפון ישראל במזרח הגליל התחתון, מצפון-מערב לטבריה, מצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ-390 מטרים מעל הכנרת.

כביש 40

כביש 40 הוא הכביש השני באורכו בישראל (אחרי כביש 90), ואורכו 302 קילומטרים. הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.

כביש 6

כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא הכביש המהיר הארוך בישראל, המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ומזרחית לחלקו הצפוני של כביש 40. בשנת 2019 היה אורכו של הכביש 200 קילומטרים ממחלף שוקת בדרום ועד מחלף סומך בצפון. במסגרת מקטעים 3 ו-4 בדרום והמקטע הצפוני בצפון יהיה אורך הכביש כ-261.2 ק"מ.

בקטע ממחלף שורק עד מחלף עין תות כביש 6 הוא כביש אגרה וכן בקטע ממחלף יקנעם עד מחלף גבעות אלונים. דרומית למחלף שורק, ממחלף עין תות עד מחלף יקנעם וצפונית למחלף גבעות אלונים הנסיעה בכביש היא חינם.

מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון ישראל ודרומה למרכז הארץ כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין, בניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4), וכן עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה, על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין-מכבים-רעות) לשאר חלקי המדינה.

מחוז הדרום

מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין ששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב ועמק הערבה. שטחו הכולל 14,185 קילומטר רבוע, רובו מדברי, ומשום היותו המחוז הגדול ביותר בישראל והיות אוכלוסייתו נמוכה, צפיפות האוכלוסייה של מחוז זה היא הנמוכה ביותר מבין כל המחוזות בארץ - כ-77 נפש לקמ"ר.

מחוז הדרום הוא המחוז היחיד בישראל שאליו גישה לשני ימים - הים התיכון בחופי אשקלון ואשדוד, והים האדום שלחופי אילת. העיר המאוכלסת ביותר היא אשדוד. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר מבחינת שטח היא העיר באר שבע. בתחום המחוז נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע והאוניברסיטה הפתוחה באילת.

מנחם רהט

מנחם רהט הוא עיתונאי ישראלי. בעבר שימש בתפקיד הכתב הפוליטי של "מעריב", ומאז פרישתו לגמלאות ב-2006 כותב כעיתונאי עצמאי במגוון במות מקוונות ומודפסות.

מצפה רמון

מִצְפֵּה רָמוֹן היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1951 כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע בשנת 1956.

מרחביה (קיבוץ)

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ, שנוסד בשנת 1929, נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ

עין חרוד

עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

קומראן

קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.

מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני הספירה.

לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס. העיר הייתה המרכז המנהלי הרומי ביהודה מאז כינון פרובינקיה יודיאה (לאחר הדחת ארכלאוס בשנת 6 לספירה). היא שמרה על מעמד זה ביהודה, ולאחר מכן בפרובינקיה סוריה-פלשתינה עד 390, ולאחריו בפרובינקיה הביזנטית פלשתינה פרימה. העיר נקראה על שם אוגוסטוס קיסר. כיום חלק משטח העיר העתיקה הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים ביחד עם החברה לפיתוח קיסריה. בסמוך לעתיקות קיסריה, הוקמה במאה ה-20 קיסריה המודרנית.

תחנת הרכבת להבים – רהט

תחנת הרכבת להבים – רהט היא תחנת רכבת ישראל במועצה המקומית להבים הסמוכה לעיר רהט. התחנה ממוקמת בסמוך לכביש 40 בצומת להבים.

תיאטרון הספרייה

תיאטרון הספרייה הוא תיאטרון הפועל ברמת גן משנת 1984.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 16.5%
גילאי 5 - 9 14.2%
גילאי 10 - 14 13.1%
גילאי 15 - 19 12.7%
גילאי 20 - 29 18.1%
גילאי 30 - 44 14.8%
גילאי 45 - 59 7.4%
גילאי 60 - 64 1.2%
גילאי 65 ומעלה 2.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 28
–  יסודיים 19
–  על-יסודיים 18
תלמידים 18,310
 –  יסודי 10,374
 –  על-יסודי 7,936
מספר כיתות 688
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלוןנפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
ערים אופקיםאילתאשדודאשקלוןבאר שבעדימונהנתיבותערדקריית גתקריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות חורהירוחםכסייפהלהביםלקיהמיתרמצפה רמוןעומרערערה-בנגבנאות חובבשגב שלוםתל שבע
מועצות אזוריות אל קסוםאשכולבאר טוביהבני שמעוןהערבה התיכונהחבל אילותחוף אשקלוןיואבלכישמרחביםנווה מדבררמת הנגבשדות נגבשער הנגבשפירתמר
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.