רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית

הומוסקסואלים היו אחת הקבוצות אשר נרדפו על ידי הנאצים מאז עלייתם לשלטון בגרמניה (1933). ההומוסקסואלים נרדפו בשל נטייתם המינית, הושפלו ואף נשלחו למחנות ריכוז שבהם רבים מהם מצאו את מותם. בניגוד לכתיבה האינטנסיבית על השואה וקורבנותיה, כמעט ולא הוזכר גורלם של הומוסקסואלים בפרק זה של ההיסטוריה האנושית במשך שנים, ורק בשנת 2002 הכירה גרמניה באחריותה לגורלם.

Berlin Pink Triangle
אנדרטה לזכר קורבנות הומוסקסואלים של המשטר הנאצי בברלין.

לפני עליית הנאצים לשלטון

בשנת 1871 חוקק בגרמניה סעיף 175 אשר אסר על קיום יחסי מין הומוסקסואליים. סעיף זה לא נאכף ביום יום. בשנת 1919 הוקם בברלין מכון לחקר המיניות על ידי החוקר מגנוס הירשפלד. במכון פותח מחקר על מיניות, מחלות מין, הפלות ובעיקר על הומוסקסואליות. בשנה זו, ברלין הייתה בירה הומוסקסואלית והיו בה הרבה מועדוני הומוסקסואלים.

תחת השלטון הנאצי

בשנת 1933, לאחר עליית היטלר לשלטון, פלשו למכון של הירשפלד סטודנטים שהונהגו על ידי האס אה, הרסו אותו והחרימו את ספרייתו. חיסול המכון היה הצעד הראשון מיני רבים שנקטו הנאצים נגד ההומוסקסואלים. בשנת 1934 הוקמה יחידה מיוחדת של הגסטאפו לרדיפה אחר הומוסקסואלים אשר ערכה רשימה מקיפה של הומוסקסואלים שנקראה "הרשימה הוורודה". בשנת 1935 הוחמר סעיף 175 והוא כלל גם איסור על נשיקות, חיבוקים וכל מגע מיני הומוסקסואלי (לעומת האיסור הקודם שהיה תקף אך ורק לקיום יחסי מין). הנאצים שינו את הגדרת היחסים ההומוסקסואלים ל"פשע" ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. שינוי זה הוביל לעלייה גדולה במספר המעצרים והרדיפות. בשנתיים הבאות נעצרו כ- 25 אלף הומוסקסואלים ומרביתם נשלחו למחנות ריכוז- שם הם עברו פעמים רבות עיקור. משנת 1942 הוחרפה הענישה כלפי הומוסקסואלים עד לכדי הוצאה להורג.

עמדתה של המפלגה הנציונאל-סוציאליסטית כלפי ההומוסקסואלים

עמדתה של המפלגה גרסה כי צורת חיים זו פוגעת בכבודה וחוסנה של האומה. הבעיה העיקרית של הנאצים עם הקהילה ההומוסקסואלית הייתה שהם לא מביאים ילדים, דבר הנוגד את השאיפות לטוהר הגזע הארי. הכעס על כך התגבר בשנות המלחמה, בהן נהרגו גברים רבים, והנרטיב הרשמי גרס כי יש צורך לאומי בהגדלת מספר הילדים במשפחות אריות. הטענה של הנאצים הייתה כי ההומוסקסואלים מבזבזים את הזרע הארי בתקופה בה האומה חייבת לגדול ולהתחזק. בשנת 1936 נבחר היינריך הימלר לייצג את המשרד המרכזי של הרייך למלחמה בהומוסקסואליות ובהפלות. שנה לאחר מכן אמר הימלר כי ההומוסקסואלים פוגעים בחוק הגזע, ולכן יש להשמידם. הם החלו להישלח למחנות ריכוז בגרמניה, בעיקר לדכאו, בוכנוואלד וזקסנהאוזן. תופעה נרחבת הייתה רדיפת הומוסקסואלים בתוך שורות האס אס, ואלו שנתפסו הושפלו בפומבי ונשלחו למחנות ריכוז. מעל הכול, ההומוסקסואלים נתפסו[דרוש מקור] כפוגעים בגאווה הלאומית הנאצית.

למרות היחס הקשה כלפי ההומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, היחס כלפי הלסביות נחשב לסלחני. סעיף 175 בחוק התייחס רק ליחסי מין בין גברים. לסביות לא נרדפו באופן שיטתי. באוסטריה, אסר החוק הפלילי בסעיף 129 פסקה 1ב' גם יחסי מין בין נשים, אולם כמעט שלא ידוע על ענישת לסביות לפי סעיף זה. לעיתים הואשמו לסביות כ"בלתי סוציאליות".

הטלאי הוורוד

Pink triangle
משולש ורוד, טלאי אותו נדרשו לענוד הומוסקסואלים במחנות הריכוז

במחנות הריכוז נהגו לסמן נקודה שחורה על שרוול חולצתם של ההומוסקסואלים ועל גב החולצה שלבשו נכתב המספר 175. בשלב מאוחר יותר, ההומוסקסואלים הוכרחו לענוד טלאי שצורתו משולש שווה-צלעות הפוך וצבעו ורוד (בגרמנית: Rosa Winkel. מילולית: "משולש ורוד"). בנוסף, הומוסקסואלים חויבו לישון עם ביגוד מלא ועם הידיים מחוץ לשמיכה. אם לא עמדו בכך היו שופכים עליהם בבוקר מים קרים, פעולה שגרמה למותם של רבים מהם שלקו בדלקת ריאות או פשוט קפאו למוות. במחנות הריכוז עברו ההומוסקסואלים טיפולים רפואיים שונים בניסיון "לרפא" אותם מנטייתם המינית. ד"ר ורנט היה רופא דני שפיתח טיפול בו הושתלו להומוסקסואלים שתלי טסטוסטרון בניסיון "לרפאם". ורנט פנה אל האס אס בהצעה לחקור עבורם את התופעה וקיבל מהם הומוסקסואלים כ"שפני ניסיון", ובכך הפכו אלו לקורבנות הראשונים שבגופם נערכו ניסויים רפואיים. הרדיפות הופעלו רק בתחום הרייך הגרמני ולא ידוע על מסעות נגד הומוסקסואלים מחוץ לשטח הרייך.

מספר הקורבנות

שיעור התמותה בקרב ההומוסקסואלים בתקופת המלחמה היה השני בגובהו מבין קבוצות האסירים. עד היום אין סטטיסטיקה רשמית בדבר מספר ההומוסקסואלים אשר נספו בתקופת המשטר הנאצי. לפני עליית השלטון הנאצי היו בברלין כ-1.2 מיליון הומוסקסואלים. על פי ההערכות, עד לסוף המלחמה, כ-100 אלף מתוכם נעצרו וכ-10 אלף מהם נשלחו למחנות ריכוז.

היחס לקרבנות לאחר תום המלחמה

בניגוד לקרבנות אחרים של השלטון הנאצי שנכלאו, המשיכו ההומואים להיחשב כעבריינים וכפורעי חוק, גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה. סעיף 175 לחוק הפלילי הגרמני, שאסר יחסי מין בין גברים, נשאר בתוקף גם לאחר המלחמה, גם בגרמניה המערבית וגם בגרמניה המזרחית. עקב כך, הומוסקסואלים לא הוכרו כנפגעי מלחמה ולא זכו לפיצויים מממשלות גרמניה. מעבר לדחיה החברתית ולחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם הרישום הפלילי מתקופת המלחמה, שראה בהם עבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, גרמניה המערבית סירבה לתת פיצויים למי שנכלאו במחנות הריכוז בעוון הומוסקסואליות. בגרמניה המזרחית הושב החוק בדצמבר 1957 לגרסתו המתונה משנת 1935 ועקב כך נפסקה הענישה כנגד הומוסקסואלים. סעיף 175 נמחק מספר החוקים בשנת 1994. עם ביטול הסעיף, הכירה ממשלת גרמניה בהומוסקסואלים כקורבנות שואה והחלה לפצותם. באיחור של כמעט חמישים שנה, בשנת 2002, הודיע הפרלמנט הגרמני, על חנינה כללית להומואים בגרמניה הנאצית שהורשעו בתקופת השלטון הנאצי, וביקש את סליחתם.[1]

הנצחת הקורבנות ההומוסקסואלים

בערים רבות בעולם הוקמו אנדרטאות להנצחת הקורבנות ההומוסקסואלים בשואה, וביניהן: אמסטרדם, ברלין, סידני, קופנהגן, ברצלונה וסן פרנסיסקו. ב-10 בדצמבר 2013 הוקמה אנדרטה בגן מאיר בפתחו של המרכז הגאה בתל אביב לזכר קורבנות הנאצים אשר נרדפו על רקע נטייתם המינית. האנדרטה כוללת שלושה משולשים, משולש בטון, עליו מופיע הסבר היסטורי, משולש הפוך וצבוע ורוד ומשולש הנוצר משלושה ספסלים ורודים כשעל כל אחד מהם נכתב בשפה אחרת (עברית, אנגלית וגרמנית) המשפט הבא: "לזכר נרדפי המשטר הנאצי בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית"[2].

Pink Triangle Park 1

פארק המשולש הוורוד בסן פרנסיסקו, קליפורניה

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל גרמניה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבנר שפירא, הומואים במבט לאחור, הארץ, 3.05.2005
  2. ^ עופר אדרתלראשונה בישראל - אנדרטה לגאים שנרדפו בשואה הוצבה בת"א, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2013
אוטו פלצר

אוטו פאול אֶבֶּרְהַארד פֶּלְצֵר (בגרמנית: Otto Paul Eberhard Peltzer; ‏8 במרץ 1900 - 11 באוגוסט 1970) היה אתלט גרמני. היה שיאן עולם בריצות למרחקים בינוניים. בריצת 800 מטר לאחר שיפור שיאו בן ה-14 שנים של טד מרדית' האמריקאי, בריצת 1000 מטר ובריצת 1500 מטר לאחר שיפור שיאו של פאבו נורמי מפינלנד. הוא אתלט הראשון מתוך שניים בלבד, שהחזיק בו זמנית בשיאי העולם בריצת 800 מטר ובריצת 1500 מטר, 50 שנה עד שסבסטיאן קו הבריטי הצליח לקבוע הישג זה.

פלצר היה קורבן של הנאצים בשל היותו הומוסקסואל.

אלברכט בקר

אלברכט בקר (בשוודית: Albrecht Becker; ‏14 בנובמבר 1906 – 22 באפריל 2002) היה קולנוען גרמני שהואשם על ידי הנאצים בהומוסקסואליות.

אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה (תל אביב)

האנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה היא אנדרטה שהוקמה בגן מאיר, בקרבת המרכז העירוני לקהילה הגאה, המנציחה את זכרם של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים שנרדפו ונרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה עקב נטייה מינית או זהות מגדרית. האנדרטה הוקמה על ידי עיריית תל אביב, וביוזמת אגודת הלהט"ב, חבר המועצה מטעם מרצ תל אביב-יפו ערן לב, ופעילי להט"ב נוספים.

אנדרטת ההומואים והלסביות (סידני)

אנדרטת ההומואים והלסביות (באנגלית: Gay and Lesbian Memorial) היא אנדרטה שהוקמה על ידי פעילים חברתיים בדרלינגהרסט שבסידני, אוסטרליה. האנדרטה הוקמה לזכרם של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים שנרדפו ונרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה עקב נטייה מינית או זהות מגדרית. האנדרטה היא בצורת משולש ורוד, ששימש בגרמניה הנאצית לסימונם של הומוסקסואלים, שנכלאו במחנות הריכוז בהתאם להוראותיו של סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, הסעיף שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים.

מיקום האנדרטה נבחר לאחר התייעצות עם מועצת דרום סידני, שהתקיימה אחרי שהפעילים אספו את הכסף הדרוש להקמה. דרלינגהרסט נחשבת למרכז אוכלוסיית הלהט"ב של סידני. המקום בו הוצבה האנדרטה, גרינפארק, נמצא בסמוך למוזיאון היהודי של סידני ובכך נשמר הקשר ההיסטורי.

חנוכת האנדרטה נערכה ב-27 בפברואר 2001. הטקס הועבר על ידי המרכז הגאה של סידני ונאמו בו בין היתר ראש מועצת דרום סידני, יו"ר הפרויקט, וניצולת השואה קיטי פישר.

הומומונומנט

הוֹמוֹמוֹנוּמנְט (בהולנדית: Homomonument) היא אנדרטה במרכז אמסטרדם, המנציחה את זכרם של הומוסקסואלים ולסביות אשר נרדפו על רקע נטייתם המינית.

המכון לסקסולוגיה

המכון לסקסולוגיה (לעיתים "המכון למדע המין", "המכון למדע המיניות" או "המכון לחקר המין"; בגרמנית: Institut für Sexualwissenschaft) היה מכון מחקר פרטי לסקסולוגיה – הראשון בעולם שהקדיש עצמו למטרה זו – שפעל מ-6 ביולי 1919 ועד תחילת חודש מאי 1933, אז הועלתה תכולתו באש בכיכר האופרה בברלין.

המכון היה מוסד ללא כוונת רווח, ששכן בשכונת טירגארטן שבברלין. הוא הוקם בידי הרופא והסקסולוג היהודי מגנוס הירשפלד, שמשנת 1897 עמד בראש הוועדה המדעית-הומניטרית (Wissenschaftlich-humanitäres Komitee), אשר הוקמה במטרה לנהל מערכה – ראשונה מסוגה בהיסטוריה – להכרה חברתית בהומסקסואלים וביטול אפלייתם בחוק. הוועדה פרסמה כתב עת בשם "השנתון לחקר דרגות-הביניים המיניוֹת" (Jahrbuch fur sexuelle Zwischenstufen). הירשפלד עסק במחקר עוד בטרם הקמת המכון; בין היתר העביר שאלונים ל-10,000 משתתפים, שעליהם התבסס ספרו "ההומוסקסואליות של גבר ואישה" (Die Homosexualität des Mannes und des Weibes;‏ 1914). בנוסף, הרכיב ספרייה ייחודית על אהבה חד-מינית והומוארוטיקה.לאחר השתלטות הנאצים על גרמניה ב-1933, נהרס המכון על ספריותיו, כחלק מתוכנית הצנזורה הממשלתית.

משולש ורוד

משולש ורוד הוא טלאי בצורת משולש שווה-צלעות ורוד העומד על קודקודו ששימש בגרמניה הנאצית לסימון הומוסקסואלים במחנות הריכוז שנאסרו בהתאם להוראות סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, הסעיף שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. החוק הגרמני לא אסר יחסים אינטימיים בין נשים ולסביות לא נחשבו לאיום חברתי פוליטי כמו גברים.

לימים הפך סימון זה לאחד מסמלי הגאווה וסמלי הזכויות של הקהילה הלהט"בית, ולסימון השני הכי מוכר של קהילה זו, אחרי דגל הגאווה[דרוש מקור].

סעיף 175

סעיף 175 היה סעיף בחוק העונשין הגרמני שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. סעיפי חוק דומים התקיימו במדינות רבות בעולם, ובחלקו עדיין קיימים, אולם זה הגרמני ידוע לשמצה בשל השימוש שעשה בו המשטר הנאצי לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, לסירוסם ולהמתתם. חלק גדול מהאסירים לא זכו לפיצויים מממשלת גרמניה, כי הם נחשבו לפושעים. יתרה מזו, חלק מהאסירים ששרדו את מחנות הריכוז נשלחו לכלא לסיים את תקופת מאסרם על פי סעיף 175.

סעיף 175 (סרט)

סעיף 175 (באנגלית: Paragraph 175) הוא סרט תעודי שיצא לאקרנים בשנת 2000. הסרט, בבימויים של רוב אפסטין וג'פרי פרידמן הופק על ידי רוב אפסטין, ג'פרי פרידמן, ג'אנט קול, מייקל ארנצוויג, שילה נווינס והאוורד רוזנמן. את הסרט מקריין רופרט אוורט.

הסרט מתעד את סיפורם של חמישה גברים ונשים אשר נאסרו על ידי הנאצים בגרמניה בשל היותם הומוסקסואלים. מעצר ההומוסקסואלים בוצע לפי סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני משנת 1871 האוסר על ביצוע מעשי סדום. הלסביות הואשמו ב"אסוציאליות", מכיוון שלא נישאו ולא ילדו ילדים, ובכך לא תרמו את חלקן לגזע הארי. בין השנים 1933–1945 נאסרו כ-100,000 גברים ונשים על פי סעיפים אלה, מרביתם נשלחו למחנות ריכוז, ורק כ-4,000 מהם שרדו.

בסרט מרואיינים קארל גוראת'; גד בק, מישלינג; אנט אייק, לסבית יהודיה אשר נמלטה לאנגליה; אלברכט בקר, צלם גרמני נוצרי ופייר סיל, אלזסי נוצרי.

בשנת 2000 הסרט זכה בפרס טדי כסרט התעודי הטוב ביותר וכן בפרס פסטיבל הטלוויזיה של באנף, ובפרס פסטיבל סאנדנס עבור הבימוי.

עקומים

עקומים (באנגלית: Bent) הוא מחזה משנת 1979 שכתב המחזאי היהודי-אמריקאי מרטין שרמן. המחזה עוסק ברדיפה אחר הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, על רקע רציחתו של בכיר פלוגות הסער ארנסט רהם בשנת 1934 בליל הסכינים הארוכות.

עקומים (סרט)

עקומים (באנגלית: Bent) הוא סרט דרמה בריטי-יפני משנת 1997, בבימויו של שון מתיאס, המבוסס על מחזה באותו השם משנת 1979 מאת מרטין שרמן, אשר כתב גם את התסריט לסרט. עלילת הסרט מתארת את סיפור אהבתם של שני גברים המוחזקים במחנה ריכוז, על רקע רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית לאחר רצח מנהיג אס אה ארנסט רהם, בליל הסכינים הארוכות.

קורט הילר

קורט הילר (Kurt Hiller;‏ 17 באוגוסט 1885, ברלין – 1 באוקטובר 1972, המבורג) היה סופר, מסאי, עיתונאי ופובליציסט פציפיסט יהודי-גרמני, שלחם כל חייו למען סוציאליזם, למען השלום ולמען מיעוטים מיניים.

חיבוריו מתאפיינים בסגנון מקורי. פולמוסיו הלוחמניים הקימו עליו אויבים רבים וחזקים. כסוציאליסט, הושפע עמוקות משופנהאואר, ותיעב את הפילוסופיה של הגל, ולכן לא היה פופולרי במיוחד בקרב המרקסיסטים. בנוסף, הילר היה סופר בעל השפעה בתנועה לזכויות ההומוסקסואלים בגרמניה בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 וכתביו פורסמו בירחון המעגל.

ב-1929 ירש את מקומו של מגנוס הירשפלד כיו"ר הוועדה המדעית-הומניטרית. מסוף שנת 1933 עד 1934 שהה במספר מחנות ריכוז בגרמניה הנאצית, מאוחר יותר באותה שנה ברח לפראג, וב-1938 עבר ללונדון. ב-1955 שב לגרמניה, וחי וכתב בהמבורג עד מותו.

קרל וארנט

קרל פטר וארנט (בדנית: Carl Peter Værnet;‏ 28 באפריל 1893 – 25 בנובמבר 1965) היה רופא דני ששירת במחנה הריכוז בוכנוואלד. הוא ערך ניסויים רפואיים באסירי המחנה, בעיקר התנסה עם הורמונים שונים וניסה לרפא הומוסקסואליות על ידי הזרקת הורמונים סינתטיים לאשכי גברים. ביצוע מחקריו וניסויו האכזריים במחנה אושרו על ידי היינריך הימלר.

שנות ה-40 של המאה ה-20

שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

שנות ה-40 היו עשור ביניים בין שנות ה-30 המהפכניות לשנות ה-50 השמרניות, והוא מחולק לשני חלקים:

בשנים 1940–1945 התרחשה מלחמת העולם השנייה, שאמנם נפתחה בעשור הקודם (1939) אך עיקרה התרחש בשנות ה-40. זו הייתה המלחמה הנרחבת ותובעת הדמים הגדולה ביותר בתולדות האנושות. ברית של מדינות דמוקרטיות וקומוניסטיות ברחבי העולם נלחמו במדינות הציר הטוטליטריות וגרורותיהן, בראשן גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית. בשנים אלו גם התרחשה שואת העם היהודי באירופה, כאשר בסופה נרצחו שישה מיליוני יהודים.

1945-1949 עם סיום מלחמת העולם השנייה, האימפריות הגדולות ביותר של מאות השנים האחרונות - האימפריה הבריטית והצרפתית - מוצאות עצמן במשבר כלכלי, תדמיתי וחברתי, שמוביל לתחילתה של מגמה עולמית של דה-קולוניזציה, במהלכה מדינות רבות ברחבי העולם מכריזות על עצמאות. נקודת מפנה זו מסמנת את תום תקופת האימפריות ואת שיאה של הלאומיות, שמקבלת משנה תוקף עם הקמת האומות המאוחדות, ארגון עולמי שסימן כחלק ממטרותיו הוקעת מלחמות כיבוש בינלאומיות, שמירה על גבולות, וחתירה לפתרונות דיפלומטיים שיחליפו את הפתרונות הצבאיים האלימים. בנוסף, העשור השני מאופיין גם בתחילת המלחמה הקרה, שהיא תחילתו של סכסוך בין הגושים הבינלאומיים שנוצרו בעקבות מלחמת העולם השנייה: הגוש המזרחי, בהנהגת ברית המועצות, והגוש המערבי, בהנהגת ארצות הברית. שנים אלו היו תקופת השיקום של העולם לאחר מלחמת העולם השנייה.

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווה • דגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדריתההחלטה הברזילאית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאםהדת הבהאיתסיקיזם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההומוסוציאליזציההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קוויריגיי ברגיי ויליג'קוד המטפחת
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"ב • סדרות להט"ב • ספרות להט"ב • סרטי להט"ב • עיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית • סעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילת • כרונולוגיה • פעילים למען זכויות להט"ב • להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריה • לפורטל
השואה
מושגים מרכזיים
מונחון • כרונולוגיה של השואה • אנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספים • הפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספים • נשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקוב • מורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניה • בלגיה • ברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏ • סלובקיה • פולין‏ • צ'כיה • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואה • חסידי אומות העולם • מברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספים • אנדרטאות להנצחת השואה • מצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשו • חוקרי שואה נוספים
פורטל השואה • גרמניה הנאצית • היסטוריה של עם ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.