רדיו

רַדְיוֹ[1] הוא האמצעי הטכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו. תחת ההגדרה "רדיו" מקובל לכלול תחנות רדיו המשדרות לציבור הרחב (Broadcast) וגם מכשירי קשר וחובבות רדיו המשמשים לתקשורת ארגונית או תקשורת פרטית ואינם פונים לקהל הרחב.

שידורי הרדיו לציבור הרחב מתבצעים ממשדרי רדיו ומתקבלים אצל קהל המאזינים באמצעות מקלטי רדיו. בעת השידור, הצלילים והקולות מאולפני השידור, עוברים תהליך של אפנון ולאחר מכן מוגברים לעוצמה גבוהה ונפלטים מאנטנות בצורה של גלי רדיו. המקלטים שאצל המאזינים מבצעים קליטה של גלי הרדיו ופענוח של האפנון, ומשמיעים את הצלילים ששודרו. שידורי רדיו באינטרנט גם הם כוללים העברת גלי קול, אך אלו לא מועברים באמצעות גלי רדיו אלא באמצעות רשת האינטרנט, ובמקום אפנון מבוצע קידוד אודיו או שימוש ב-Vocoder.

אונסק"ו קבעה את ה-13 בפברואר כיום הרדיו העולמי, המציין את ייחודיותו של הרדיו כאמצעי תקשורת[2].

Studio rmf classic
אולפן רדיו
World Radio Day event 2013 - UNESCO Headquarters, Paris
ציון יום הרדיו העולמי במטה UNESCO בפריז

מקור השם

את השם "רדיו" הגה הפיזיקאי הצרפתי אדוארד בראנלי (Edouard Branly). שם זה מגיע במקור מהמונח "radioconductor", אשר מבוסס על הפועל להקרין - "to radiate".

היסטוריה

הבסיס התאורטי להמצאת הרדיו הונח כבר ב־1873 על ידי ג'יימס קלרק מקסוול. הראשון שיישם את הטכנולוגיה היה דייוויד יוז (David E. Hughes) שב־1878 ביצע שידור ראשון של צלילים לאחר שגילה כי גלים אלקטרומגנטיים הופכים לצלילים באמצעות מכשיר טלפון ביתי, אך ההוכחה האמיתית הראשונה של התאוריה שהציג מקסוול הוצגה רק במהלך השנים 18861888 עת אישר היינריך רודולף הרץ את התאוריה באמצעות ניסוי. בין חלוצי פיתוח הטכנולוגיה הבסיסית היה גם המדען ההודי ג'אגדיש צ'נדרה בוס.

ניקולא טסלה הקדים את מרקוני בהמצאת הרדיו ושידר את שידור הרדיו הראשון בעולם בשנת 1893, אולם לא השכיל לפתח את המצאתו ומרקוני נחקק לעד בזיכרון הקולקטיבי כממציא הרדיו. הפטנט של ניקולא טסלה על שידורי רדיו נרשם ב-1900 במשרד הפטנטים האמריקאי. כעבור ארבע שנים, בלחצם של בעלי הון, החליט המשרד להעניק את הבכורה על המצאת הרדיו לגוליילמו מרקוני האיטלקי. טסלה נפטר כחצי שנה בלבד לפני שבית המשפט העליון של ארצות הברית החליט להחזיר לו את זכויותיו בגין המצאת הרדיו, בשנת 1943. אט אט הפכה ההמצאה החדשה להיות מכשיר בידור ומידע בו מעבירים סוגי שידור שונים (בעיקר חדשות ומוזיקה) למאזינים בביתם.

שנות ה-20 של המאה ה-20 היו תקופת הפריחה של הרדיו שהפך להיות מכשיר בידור להמונים רבים ועוצמתו התגלתה ב-1938 בשידור "מלחמת העולמות", סיפור של הרברט ג'ורג' ולס שעובד לתסכית על ידי אורסון ולס, שבו הודיע, לכאורה במסגרת שידור חדשות רגיל, על פלישת בני המאדים לארץ, דבר שגרם לפאניקה המונית בארצות הברית (סצנה זו מתוארת בסרטו של וודי אלן "ימי הרדיו").

המצאת הטרנזיסטור ב-1948 הייתה "מהפך" בתולדות הרדיו, שכן היא הפכה אותו ממכשיר מסורבל ויקר למכשיר נייד וזול, דבר שסייע לו בעתיד בהתמודדותו עם מדיית הטלוויזיה.

גלי רדיו

גלי רדיו, ככל קרינה אלקטרומגנטית, עוברים דרך האוויר והריק ומפוזרים בחלל באופן שווה, ואינם זקוקים לכל "כלי תחבורה". כאשר גלי רדיו נעים בתיל (אנטנה), תנועת השדות המגנטיים והחשמליים שלהם, גורמים לזרם חילופין ומתח בתיל. אלה יכולים להפוך לשמע או לאותות אחרים הנושאים מידע, והם הבסיס לטכנולוגיית הרדיו. אף על פי שהמילה "רדיו" משמשת לתיאור תופעה זו, גם מכשירים מסוגים אחרים כטלוויזיה, מכ"ם וטלפון סלולרי פועלים כולם באמצעות גלי רדיו.

Radio transmition diagram en
הספקטרום האלקטרומגנטי ודיאגרמה הממחישה שידור אות רדיו

תחומי תדרים בשידורי רדיו

  • גלים ארוכים (LW) שידורי רדיו באזור מס' 1 של ה-ITU (הכולל את אירופה, אפריקה, המזרח התיכון, המפרץ הפרסי, ברית המועצות לשעבר, ומונגוליה) בתדרים 148.5 עד 283.5KHz. השידורים נעשים לרוב ב-AM באמצעות גל נושא בכפולות של 9KHz.
  • גלים בינוניים (MW) בתחום 1600 - 500 קילו הרץ, בהם מקובלת שיטת ה-AM
  • גלים קצרים (SW) בתחום 1.7-30 מגה הרץ, בהם מקובלות שיטות שידור מגוונות. משמשים בדרך כלל לשידורי תחנות רדיו לטווח רחוק במיוחד (מדינות רבות) ולתקשורת בין חובבי רדיו
  • תחום 88–108 מגהרץ השייך לתחום הכללי VHF ומשמש לרדיו אנלוגי בשיטת אפנון FM
  • רדיו דיגיטלי - בתחום 174–218 מגהרץ (Band III) ב-VHF וכן בתחום 1.454-1.492 גיגה הרץ ב-L-Band ותדרים נוספים
  • שידורי רדיו באינטרנט - רק כהשאלה לשונית, "שידור" באינטרנט אינו נעשה באמצעות גלי רדיו.

טכנולוגיית שידור רדיו אנלוגי

PikiWiki Israel 1104 Israel Defense Forces שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל
שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל

מערכת אלקטרונית המשמשת להעברת מידע כאות רציף, כמו רדיו FM ו-AM, ומכשירי קשר אנלוגיים. תחנות השידור יכולות להוסיף לשידורי ה-FM שלהן אפיק נתונים צר סרט הנקרא RDS, המאפשר העברה של מספר מצומצם של הודעות למטרות שנקבעו על ידי התקן.

רדיו דיגיטלי

מערכת אלקטרונית המשמשת להעברת מידע כאות קצוב ספרתי.

הרדיו הדיגיטלי החד-כיווני משמש לשידורי רדיו (Broadcasting) ומציע יתרונות רבים לעומת הרדיו האנלוגי, השיטה היחידה שהייתה בשימוש במשך עשרות שנים. יתרונות אלו כוללים איכות שמע משופרת, פחות הפרעות קליטה, ניצול יעיל של תחום התדרים, הספקי שידור נמוכים יותר ויכולת העברת נתונים יחד עם השמע. למרות יתרונות אלו, קצב חדירת הרדיו הדיגיטלי איטי - בעיקר בשל חוסר האחידות שבשיטות הקיימות וחוסר ההסכמה לשימוש באחת מהן.

תקן נפוץ לשידור רדיו דיגיטלי הוא DAB. המונח Digital Audio Broadcasting נקבע תחילה לתיאור שידורי רדיו דיגיטליים בכלל, אך כיום הוא מזוהה בעיקר עם התקן האירופאי אאורקה 147. זהו תקן פתוח, אשר אושר על ידי גופי התקינה העיקריים בעולם, ומגדיר הן שידורים קרקעיים והן שידורים לווייניים. מאז פיתוח התקן, הטכנולוגיה של שידורים דיגיטליים התקדמה ובעקבות זאת פותח ב-2007 תקן חדש ומשופר, המכונה DAB+. התקן יעיל פי שניים מקודמו.

בנוסף ל-DAB יש שיטות נוספות לשידורי רדיו דיגיטלי, ואלו מציעות תכונות דומות ל-DAB. חלקן מיושמות במספר מצומצם של מדינות, חלקן בגדר תקן בלבד:

  • DMB ‏(Digital Multimedia Broadcasting) – תקן פתוח מבוסס על DAB, עם יכולות של תמונות ווידאו בנוסף לשמע, אומץ בשנת 2006 על ידי הפורום WorldDMB
  • HD Radio – תקן קרקעי מסחרי, בשימוש בארצות הברית, משתמש בתדרי תחנות שידור FM הקיימות, כך שכל תחנה שחפצה בכך, יכולה להוסיף שידור דיגיטלי בשיטה זו לשידור FM הקיים.
  • XM Radio ו-Sirius – שרותי שידור באמצעות לוויינים מסחריים בשימוש בארצות הברית, המינוי בתשלום
  • משפחת תקני DVB מאפשרים גם שידור ערוצי רדיו
  • ISDB – תקן מסחרי פתוח לרדיו ולטלוויזיה, נמצא בשימוש ביפן ודרום אמריקה

תקנים אחרים לשידורי רדיו דיגיטלי, פחות רלוונטיים לישראל, מיועדים להחליף את השידורים האנלוגיים בשיטת AM אשר בתחום גלים ארוכים, בינוניים ובגלים קצרים או מציעים תכנים ייחודיים. אלו הם:

  • DRM ‏(Digital Radio Mondiale) – תקן פתוח, אושר על ידי גופי התקינה העיקריים בעולם, עושה שימוש בתחומי התדרים הקיימים
  • IBOC AM – תקן קרקעי מסחרי בארצות הברית, עושה גם כן שימוש בתחומי התדרים הקיימים
  • WorldSpace – תקן לווייני עם כיסוי, לאסיה, אפריקה, המזרח התיכון וחלק מאירופה, המינוי בתשלום

בישראל

בישראל אומץ לשימוש תקן אאורקה 147. חברת בזק הפעילה שידורי ניסיון בתחום VHF משנת 1996 עד 2007. ב-15 באוגוסט 2004 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת תחנות רדיו דיגיטליות, במטרה להגביר את התחרות בתחום הרדיו. במרץ 2005, נעשתה החקיקה בעניין באמצעות תיקון לחוק הרשות השנייה. הצפי לסיום הקמת התשתית ותחילת השידור הדיגיטלי, היה לקראת הרבעון השני של 2007[3].

ביוני 2008, לאחר דחיות רבות, פרסמו משרד האוצר ומשרד התקשורת מכרז משותף להקמה ולהפעלה של מערך שידורי רדיו דיגיטלי DAB+. הזיכיון הוצע ל-14 שנה, כאשר תקופת ההקמה אמורה הייתה לעמוד על שנתיים. המענק שהוצע עמד על 23 מיליון שקל[4]. בזק נפסלה מראש, ואף חברה אחת אחרת לא הגישה הצעה למכרז, ושרות רדיו דיגיטלי לא הוקם בישראל[5].

כחלק משידורי עידן+ בשיטת DVB-T מועברים מספר ערוצי רדיו דיגיטלי.

השפעות הרדיו על התרבות

בהקשר החברתי השפיע הרדיו עמוקות כפי ניתן היה לראות במהלך השפל הכלכלי בארצות הברית בשלהי שנות העשרים, בהן פרח הרדיו כיוון ששימש פורקן, תמיכה ומפלט לציבור הנאבק בפרנסה. שנות השלושים נקראות בשל כך "תור הזהב של הרדיו".

שידור מוזיקה מסוגים שונים, כמו האופרה, הנגיש את המוזיקה הקלאסית להמונים וחינך את הציבור להאזנה למוזיקה בחשיפה ופיתוח טעם אישי בשידור מגוון. כמו כן פיתח הרדיו את טעם הציבור למוזיקה פופולרית כמו ג'אז. כמו כן, טיפח הרדיו אינדיבידואליות ודעה עצמאית, בכך שכל אחד בחר את מה שהוא רוצה לשמוע.

האפשרות לפרסום מהיר באמצעות שידור ישיר ברדיו אפשר לאמנים להצליח מהר - אלביס פרסלי למשל. אמן שיצר פזמון יכול היה לשדרו ולחבב עליו את הקהל מהר יותר.

רדיו נחשב לתחום אומנות בחוגי אקדמיה וחינוך שונים והוא משויך לאשכול אומנויות התקשורת. כמו כן, הרדיו משמש כפלטפורמה לקידום תחומי אומנות שונים על ידי שידור של תוכני רדיו-ארט, מוזיקה, ודרמה.

הרדיו שרד את תהפוכות הטכנולוגיה, ומצא את מקומו גם בזמנים בהם הגירויים החזותיים רבים מספור.

בישראל

בישראל, מציין לובס (לובס  1999) כי הסולדריות והזהות הישראלית נבנתה בעזרתו של הרדיו כיוון  שבעשרים השנים הראשונות של המדינה, היה הרדיו  המדיום האלקטרוני היחיד בישראל, ושידר בערוץ הציבורי יחיד. על כן, יוחד לו מקום של כבוד בסלון המשפחתי. סביבו נאספו בני הבית להאזנה לחדשות היום, לדיווחים בעת מלחמה ובאמצעותו השתתפו בחגים ובטקסים הלאומים המשותפים. עדות נוספת להשפעתו החברתית של הרדיו, ניתן לראות ב'קול ירושלים' אשר לקח חלק בקידומה והפצתה של העברית המדוברת באמצעות שידורים כמו 'השעה העברית' ברדיו המנדטורי, ששימש כמעבדה לפיתוח מונחים חדשים ולניסוי 'חי' של משלבים וסגנונות דיבור. הרדיו אפשר לכלל הציבור הארץ-ישראלי, לרבות קהל מסוגים שונים לשמוע את השפה המדוברת. על ידי ההאזנה לרדיו התאפשרה היווצרות מרחב וירטואלי משותף באמצעות שידור חי, יומיומי וקבוע, דרכו בנו שפת דיבור נגישה ואחידה שליחי הממסד ופעלו לאימוץ והפצה של הגייה ספרדית אחידה, המצאת תחדישים בשפה העברית, כולל מונחים עבריים לטכנולוגיות חדשות ולאופני השימוש בהן, להנחלת השפה על ידי שידור במדורים קבועים שיועדו למטרה זו ויצירת משלב רדיופוני, כולל עיצוב דרכי הפניה של קרייני הרדיו אל מאזיניהם הקרובים-רחוקים.

בד בבד חלה עליה בשידורים בעלי נופך דתי וחילוני כאחד. שני הזרמים זיהו את יתרונות המדיה והשתמשו בה כדי לקדם את רעיונותיהם.

במאמרו "מהי ישראליות" (רגב 2004) מציין רגב כי התרבות הצרכנית שהתפתחה החל משנות השישים החדירה את תרבות העולם ותרמו לזה תחילת שידורי הטלוויזיה, הגידול במספר ערוצי הרדיו, שהמאזין הישראלי נחשף אליהם, פתיחת שוק התרבות לשווקים חדשים, שלא היו נגישים בעבר — במוזיקה, באופנה, בפרסומות. האזרח הישראלי החל לטייל לחו"ל, נחשף לתרבות שונה והביאה עד הלום. תהליך זה סיים את תהליך בניית הזהות הישראלית כעברית גרידא.

בתחום המוזיקה בישראל, נוכח המלל הרב בתוכניות השונות, התפריט המוזיקלי שהציעה קול ישראל בשנות ה-50 היה דל למדי. היחס לרוקנרול, פופ ובוודאי לנעימות ערביות היה חשדני ומבטל. עבור המאזינים הישראליים שביקשו להתעדכן בנעשה בחו"ל וליהנות מן המוזיקה ששמעו בארצות מוצאם הייתה אז ברירה אחת בלבד. "רדיו רמאללה" ששודר בעיר מטעם שלטון ירדן סיפק מגוון עשיר יותר ושידוריה, המבוססים על תשתית שהניחו הבריטים בימי המנדט, עוד נקלטו היטב ברחבי ישראל ועוררו דאגה בקרב קברניטי קול ישראל.

שני תהליכים מתרחשים במקביל ומבטאים מעבר לרב-תרבותיות בחברה הישראלית שעדיין אינם יציבים: תהליך פריצת 'גטאות השידור' של המוזיקה המזרחית, שעד סוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים הושמעה רק בבמות שידור ייחודיות משלה כמו "פסטיבל הזמר המזרחי".

ההקלטות הבלעדיות הללו הרחיבו בהדרגה את מאגר המוזיקה העברית בתקליטייה, שמדפיה היו תחילה דלים.

במקביל תהליך קבלת לגיטימציה ציבורית לכתיבת שירים המבטאים חוויות של בני תרבויות שונות, כמו געגועים לארץ המולדת אותה עזבו. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשיר "החתן" - "דומאד שאה", שירה של ריטה - המלך מתוך אלבום מלא של שירים בפרסית. דוגמה נוספת היא ביצועם של יזהר אשדות ומוקי "מטעי הדובדבן של אוקראינה", שיר שנכתב על ידי אלונה קמחי שעלתה מאוקראינה.

ההחלטה של רשת ג' להיות מזוהה כתחנה המשדרת מוזיקה עברית בלבד החל מ-1997 ופעילות הרדיו האזורי קידמו את מעמדה של המוזיקה המזרחית. אך המונופול של תוכניות הבידור והאקטואליה ושיתופי התכנים המוזיקליים בין תחנות הרדיו האזורי בלמו התפתחויות חדשות. (גבי טרטקובסקי 2013)

בשנת  2010 היו קיימות 17 תחנות רדיו אזוריות, אולם רק חמש מהן פונות לקהל בעל צרכים תרבותיים מסוימים כמו  ערבי, רוסי, דתי, חרדי ומתנחלים. מתוך רצון לעודד פלורליזם, קבע המחוקק כי על "בעל זיכיון לשידורי רדיו לתת בשידוריו ביטוי נאות לנושאים ייחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים". גלגלצ הפכה לתחנה המואזנת ביותר בישראל, בזכות מודל חדש של עריכה מוזיקלית אשר שינה את כל השדה הארגוני. בהדרגה החל גם מיזוג הז'אנרים הישראליים הנבדלים תחת מטריה חדשה של פופ ים תיכוני. הדבר אירע באמצעות קטגוריה מתווכת ובעלת גמישות סגנונית בשם מוזיקה מזרחית "לייט". (קפלן 2010).

ביבליוגרפיה

  • החייאת הדיבור העברי ברדיו המנדטורי (1936–1948) / תמר ליבס וזוהר קמפף, קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה, 133: 105-132, 2009
  • הרדיו הלך לים / דני קפלן פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך, 52-53: 155-164, 2010
  • Curran J, and Seaton,J.(2003). Power without Responsibility. London: Routledge, pp. 151-172.
  • Douglas S. J.(1995). "Broadcasting Begins," in Crowley, D. and Hayer, P. (eds.). Communication in History. New York: Longman, pp. 232-240
  • מקלוהן מ. (2003).  להבין את המדיה. תל אביב: בבל, עמ'  367-354
  • בלונדהים, מ. ושיפמן, ל. (2003). מהדינוזאור לעכבר: האבולוציה של טכנולוגיות תקשורת. פתו"ח: כתב-עת בנושאי פוליטיקה תקשורת וחברה, 5, 22-63.
  • הספרייה המדעית, ערך  מכונות של לייף לעידן של תקשורת, ספרית מעריב שנת 1979
  • יואב בן דב, ההיסטוריה של אמצעי התקשורת - מתוך סתיו 1999 עמ 32–44, בעיתון זמנים, גיליון המילניום
  • נשיונל גאוגרפיק, ספרית מעריב, מגלים וממצאים משנים את פני העולם, אריה ניר - עורך המהדורה, שנת 1991
  • אשורי, ת. (2011). נקודה. קו. רשת. תל אביב: רסלינג, עמ' 43–78
  • יום הרדיו: כיצד השפיע הרדיו על המוזיקה הישראלית?(2013) גבי טרטקובסקי, עכבר העיר
  • שלוש תשובות מוזיקליות לשאלה:מהי ישראליות? דר רגב מוטי, האוניברסיטה הפתוחה, עדכן 43, 2006

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תקשורת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך גם בעברית, על פי האקדמיה ללשון העברית; מתוך מילון אלקטרוניקה: לחמה אלקטרונית (תשס"ז), 2007 ומילון אלקטרוניקה: קשר ואלקטרוניקה (תש"ל), 1970
  2. ^ יום הרדיו העולמי בחסות אונסקו, באתר רשות השידור
  3. ^ יניב מגל, ‏כאן הסתיימו שידורינו, באתר גלובס, 15 ביוני 2010
  4. ^ אמיתי זיו, מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך; בעלי תשתית קיימת וביניהם בזק וחברות הסלולר לא יוכלו להתחרות, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2008
    יעל גאוני‏, ‏מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך: הזוכה יקבל מענק הקמה עד 23 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 ביוני 2008
  5. ^ ביטאון הגל, אפריל 2010
    יעל גאוני‏, ‏למרות כישלון מכרז הרדיו הדיגיטלי: ראש אגף הרדיו ברשות השנייה נשלחה לכנס בחו"ל, באתר גלובס, 26 באפריל 2009
103fm

103fm (הייתה ידועה בעבר כרדיו ללא הפסקה) היא תחנת רדיו אזורית בישראל, הנקלטת בעיקר באזור גוש דן והסביבה תחת התדר שעל שמו נקראת. התחנה הוקמה ב־1995, בגל הראשון של היווצרות תחנות הרדיו האזוריות בישראל. תוכן השידורים בתחנה משלב בין חדשות, סאטירה, הומור, ייעוץ, ספורט, פוליטיקה ועוד. התחנה משדרת תוכניות מלל לאורך רוב ימי השבוע, ומקדישה את סופו לשידור תוכניות זמר עברי נוסטלגי.

אולפני התחנה ממוקמים ברחוב תפוצות ישראל 13, גבעתיים. מנכ"ל התחנה משלהי 2015 הוא אור צלקובניק. קדמו לו בתפקיד מיכאל קרפין, רפי רוזנפלד, ירון דוידוב ואייל פאר.

22 במאי

22 במאי הוא היום ה-142 בשנה (143 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 223 ימים.

BBC

BBC (ראשי תיבות של British Broadcasting Corporation, "תאגיד השידור הבריטי") הוא תאגיד השידור הציבורי בבריטניה. ה-BBC מפיק תוכניות, סדרות וסרטים באנגלית. בנוסף לו גם שירותי מידע בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט.

קיימים מספר ערוצי BBC – לדוגמה BBC WORLD,‏ BBC 3 וכן BBC 4. לכל ערוץ יש תחום משלו. BBC 4 ידוע בתוכניותיו התיעודיות, בעוד תוכניות הטבע, המדע והתרבות של ה-BBC זכו למוניטין של איכות מן המעלה הראשונה.

Last.fm

Last.fm הוא אתר שמספק רדיו אינטרנטי ורשת חברתית מקוונת שעיקרה עיסוק במוזיקה. האתר הוקם בשנת 2002 ומשרדיו הראשיים נמצאים בלונדון שבהממלכה המאוחדת. בדומה לשירותי מוזיקה מקוונים אחרים, כגון פנדורה, האתר מספק המלצות מוזיקה המבוססות על טעמו האישי של הגולש. ייחודו בכך שהוא מאפשר בניית פרופיל האזנות ייחודי לכל משתמש, המאפשר למערכת לקלוע לטעמו באופן "מדויק" יותר. בין היתר, יכולים המשתמשים לבנות רשימות השמעה אישיות, להאזין לתחנות רדיו המבוססות על סגנון מסוים, לצפות ולערוך דפי מידע ולחלוק את טעמם המוזיקלי עם גולשים נוספים. כמו כן, האתר מספק סטטיסטיקות האזנה אישיות וגלובליות, המתעדכנות באופן תדיר.

בעבר, שירות הרדיו האינטרנטי של Last.fm ניתן בצורה חינמית, והאתר כלל אופציה לשדרוג השירות ("מנוי") בתשלום. החל מאפריל 2009, לא ניתן להזרים (stream) מדיה באתר, אלא בהרשמה בתשלום חודשי (3$ לחודש), זאת עקב סוגיית תשלום התמלוגים לאמנים ולחברות התקליטים. השינוי לא תקף כיום בארצות הברית, מדינות הממלכה המאוחדת ובגרמניה, בהן אין מניעה להפעיל רדיו אינטרנטי מבוסס פרסומות. לכל גולש מוצעת "תקופת ניסיון", במהלכה ניתן להזרים עד 30 שירים בחינם.

נכון ל-2009, לאתר יותר מ-30 מיליון משתמשים מכ-200 מדינות מסביב לעולם. ב-30 במאי 2007 נרכש האתר על ידי CBS Interactive בעבור כ־140 מיליון פאונד (כ-280 מיליון דולר).

אישים

אישים הוא אתר אינטרנט ישראלי המכיל בסיס נתונים מקוון של מידע על סרטים, תוכניות טלוויזיה, תוכניות רדיו, שחקנים, שדרני רדיו ואנשי צוות אחרים המשודרים בישראל. האתר הוקם על ידי צבי דובוש בשנת 2008.האתר כולל ערכים על תוכניות טלוויזיה ורדיו, על סדרות טלוויזיה, על סרטי קולנוע וטלוויזיה, על שחקנים, מדבבים, מנחים, שדרנים, במאים, מפיקים, תסריטאים ואנשי צוות אחרים. בנוסף לתוכן ואנשים מישראל, כולל האתר גם מידע על סדרות וסרטים זרים שדובבו לעברית. התוכן מקוטלג לפי ערוץ טלוויזיה או תחנת רדיו, תאריכי שידור או שנת הפקה, מפתחות וז'אנרים.

האתר מבוסס תוכן גולשים, וקיים בו מנגנון הצבעה ומנגנון לקבלת עדכונים ממשתמשי האתר עבור ערכים קיימים וכן עבור הוספת ערכים חדשים.ב-2013 נסגר מנגנון העדכונים באתר אך האתר ממשיך להתעדכן בקביעות.

במאי

במאי הוא אמן המתמחה באמנות הבמה. תפקידו לעבד טקסט ולהופכו לתוצר אמנותי.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של במאים:

במאי קולנוע - אמן שתפקידו לפרש תסריט עד להקרנתו על מסך הקולנוע.

במאי תיאטרון - אמן שתפקידו לפרש מחזה עד להצגתו בתיאטרון.

במאי טלוויזיה - אמן שתפקידו לפרש יצירה כלשהי ולהביא אותה למופע בתוכנית טלוויזיה (לדוגמה: סדרה המבוססת על ספר).

במאי רדיו - אמן שמעבד יצירות כך שיתאימו לשידור רדיו.

גלי צה"ל

גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם. מפקד התחנה הוא העיתונאי שמעון אלקבץ.

שידורי גלי צה"ל כוללים יומני חדשות, תוכניות אקטואליה, תוכניות מוזיקה, תוכניות תרבות, שידורים של מופעי מוזיקה, מגזינים בנושאי צבא וביטחון ועוד. בין התוכניות הבולטות של התחנה: "בוקר טוב ישראל" (יומן הבוקר), "נכון להבוקר", "מה בוער", "המילה האחרונה", וילנסקי את ברדוגו (יומן הערב), "ציפורי לילה", "קולה של אמא", "אוניברסיטה משודרת", "24 היום שהיה" ועוד, ותוכניות העבר "נכון לעכשיו", "שעתיים בשתיים", "מה יש".

מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת תאגיד השידור הישראלי אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של התחנה (המהווים למעלה מ-90% משידוריה).

אולפני גלי צה"ל ממוקמים מאז 1958 ברחוב יהודה הימית ביפו, והם צפויים לעבור לירושלים. התחנה מפעילה אולפנים גם בבית החייל בירושלים, הקרויים על שמו של העיתונאי ואיש הצבא עמירם ניר.

באוקטובר 2018, הונחה אבן הפינה למתחם התחנה החדש המתוכנן להיבנות במקום, והחלו שידורי מהדורות החדשות ממנו.

תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל, וכן יש לתחנה הכנסה מפרסומות ומתשדירי שירות. על פי הערכות עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ש"ח בשנה, וההכנסות מפרסומות וחסויות עלו מכ-20 מיליון ש"ח בשנת 2011 לכ-32 מיליון ש"ח בשנת 2014.

גלי רדיו

גלי רדיו הם קרינה אלקטרומגנטית בתדרים שבין 3 קילו-הרץ עד 300 גיגה-הרץ מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי. אורכי הגל של תדרים אלו הם 100 ק"מ עד 1 מילימטר. ככל שאר הגלים המהווים קרינה אלקטרומגנטית, גם גלי רדיו מתפשטים במהירות האור, ונעים בשדות אלקטרומגנטיים המתפשטים בריק.

תדרי רדיו משמשים, בין השאר, לתקשורת אלחוטית. לשם ביצוע תקשורת אלחוטית יש להקצות למשדר תדר שבו ישדר, ורוחב סרט מסוים. לכל משדר תדר המוקצב לו, שבו ניתן להאזין לו, ובקשר דו־כיווני – גם לשוחח אתו. כיוון שרוחב הסרט הכולל של גלי הרדיו מוגבל, ולכל משדר נדרש רוחב סרט מינימלי, הרי מספרם הכולל של תדרי הרדיו מוגבל. העובדה שלמשדר יש טווח מסוים, התלוי בעוצמת השידור ובצורת ההתפשטות של גלי הרדיו, מאפשרת להקצות אותו תדר לשני משדרים המרוחקים במידה מספקת, אך בעיית המחסור אינה נפתרת. סוג של פתרון לבעיה הוא העברתו של תחום רחב של תדרים בתווך שידור אחר (כגון תקשורת בכבלים). אז תחום התדרים מכיל גם תדרים שנמצאים באוויר ומוקצים לצרכים אחרים. אפשרות אחרת היא שידור וקליטה באלומות צרות מאוד כמו שידור וקליטה בעזרת לוויינים. פריצת דרך בתחום ניצול תדרי רדיו לתקשורת אישית הושגה עם המצאת התקשורת הסלולרית. עד להמצאת שיטה זו, השימוש בתדרי רדיו היה נפוץ בעיקר אצל גופים וארגונים ולא באופן אישי.

בתחום שידורי הרדיו לתקשורת המונים היצע התדרים מצומצם ביותר, ולכן נדרשת הסדרה של הקצאת התדרים, המבוצעים במספר גופי הסדרה ופיקוח ברחבי העולם, הן ברמה הארצית (כגון משרד התקשורת בישראל), והן ברמה הבינלאומית (כגון ITU). המחסור בתחום זה, יחד עם הרצון לשדר לציבור הרחב, יצרו את תופעת הרדיו הפיראטי. ישנם תחומים נוספים בהם יש מחסור בתדרים; דוגמה לכך הם תדרים בתחום ה-2.4 גיגה-הרץ ששימשו את צה"ל שסירב לפנותם לשימושי שן כחולה הזקוקים לתחום זה. במשך תקופה ארוכה נאסר בישראל שיווק של מכשירים אזרחיים שתומכו בתקן "שן כחולה", עד למציאת הסדר שבמסגרתו פינה צה"ל את תחום התדרים.

הזרמת מדיה

הזרמת מדיה (באנגלית: Streaming media), המכונה גם "סטרימינג", היא טכנולוגיית אינטרנט להעברת מדיה דיגיטלית למשתמש קצה על ידי ספק תוכן, באופן מתמשך ורציף. התוכן מועבר באופן שוטף מהרגע בו החל המשתמש לצרוך אותו. המונח מתייחס בדרך כלל להעברת תוכן של רשתות טלקומוניקציה ותוכן מתמשך כגון שידורי רדיו או וידאו.

שידור מידע בסטרימינג מאפשר האזנה או צפייה בקובץ בטרם התקבל כל המידע המרכיב אותו, שכן המדיה "מוזרמת" בחלקים עוקבים קטנים (למשל פריימים בודדים כל פעם, במקרה של וידאו). הטכנולוגיה מביאה לחסכון בכמות התעבורה שעוברת ברשת אל מול איכות הווידאו המוצג, ומאפשרת שידורים חיים באינטרנט או צפייה מקוונת בסרטים.

בסטרימינג נעשה שימוש נרחב ברשת האינטרנט, ואתרים רבים משתמשים בטכנולוגייה זו על מנת להציג מדיה. אתר שיתוף הווידאו "יוטיוב" מבוסס על טכנולוגיית סטרימינג.

טלפון סלולרי

טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי מיקרו שהם סוג מסוים של קרינה אלקטרומגנטית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב, ומיתוג אוטומטי של הטלפון לתחנת בסיס, באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה. המדען אריאל קרני טוען שהמילה פלאפון נוספה למילון העברי בעקבות התרגלות הציבור אך מדינת ישראל לא קיבלה זאת רשמית.

מנחה (מקצוע)

מנחה או מגיש הוא אדם האחראי להנחיית תוכניות ברדיו, בטלוויזיה (חדשות, תחרויות, מגזינים, אירועי ספורט ועוד) או להנחיית אירועים ציבוריים ופרטיים (כגון אירועי הוקרה וטקסי חלוקת פרסים). המנחים נבחרים בדרך כלל בהתאם לאיכויות מסוימות שלהם (דיקציה טובה, כריזמה, ידע). מנחי הטלוויזיה נבחרים גם על סמך המראה החיצוני שלהם.

ערוץ 7

ערוץ 7 הוא רשת תקשורת ישראלית, הכוללת אתר חדשות, עיתון וכן שידורי טלוויזיה ורדיו המועברים דרך האינטרנט. לרשת תכנים בעברית, באנגלית, ברוסית, בספרדית ובצרפתית. הרשת מזוהה עם המגזר הדתי-לאומי.

הרשת נמצאת בבעלות תאגיד Holyland Holdings, הרשום באיי מרשל, שבעלי השליטה בו הם משה גנץ ושילה סימנוביץ, שניהם אזרחי ארצות-הברית.

פודקאסט

פודקאסט (באנגלית: Podcast; על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: הֶסְכֵּת) הוא מעין תוכנית רדיו או טלוויזיה, המופצים באינטרנט באמצעות מנוי חינמי או בתשלום, וניתן להאזין להם בכל זמן ובכל מקום (Radio-On-Demand).

קול ישראל

קול ישראל היא רשת שידורי הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל, שפועלת החל משידור הכרזת העצמאות. "קול ישראל" הופעלה במסגרת רשות השידור עד 14 במאי 2017, ולמחרת, ב-15 במאי 2017, החלה לפעול במסגרת תאגיד השידור הישראלי, תחת השם "כאן קול ישראל".

קומיקאי

קומיקאי הוא אדם שמטרתו לבדר, לשעשע ולהצחיק קהל צופים או מאזינים, באמצעות בדיחות, משחק משעשע או סיטואציות מבדרות.

קומיקאים מופיעים על במה, בתוכניות רדיו ובתוכניות טלוויזיה. אלו מביניהם המערבים את הקהל במופע ופונים אליו ישירות נקראים סטנדאפיסטים. המושג "קומיקאי" מתחלק לשתי קבוצות עיקריות: קומיקאי מילולי (סטנדאפיסט), וקומיקאי פיזי, כדוגמת פנטומימאי.

רשת ג'

רשת ג' הייתה תחנת רדיו ישראלית, השייכת לרשות השידור. רשת ג' נוסדה ב-20 ביוני 1976 כתחנה ישראלית המשדרת מוזיקה פופולרית, כשהיא מנהלת תחרות עם קול השלום של אייבי נתן ועם גלי צה"ל, בעיקר על לבם ואוזנם של הקהל הצעיר. התחנה שהתחילה כתחנה המשדרת מוזיקה מכל הסוגים (כולל מצעד להיטים עברי לצד מצעד להיטים לועזי) שינתה פורמט החל מה-2 בנובמבר 1997 והחלה לשדר מוזיקה ישראלית בלבד.

ב-11 במאי 2017 נסגרה לצמיתות. ב-15 במאי 2017 קמה במקומה התחנה כאן גימל במסגרת תאגיד השידור הישראלי שממשיכה באותו פורמט עברי.

שדרן רדיו

שדרן רדיו הוא אדם המציג ומגיש תוכניות רדיו. שדרן רדיו עשוי לדון בנושאים שונים כמו פוליטיקה, ספורט, מוזיקה ותרבות פופולרית. רוב תוכניות הרדיו מוגשות על ידי שדרן קבוע המגיש מונולוגים ומנהל שיחות עם מאזינים שמתקשרים לתוכנית. השדרן עשוי גם לספק מידע על חדשות, מזג האוויר ותחבורה. בניגוד לקריין רדיו, שדרן רדיו לאו דווקא מקריא חומר מוכן מראש שנכתב על ידי אחרים. בניגוד ל-DJ העובד ברדיו, קיימים שדרנים שכלל לא משמיעים מוזיקה בתוכניותיהם. חלק משדרני הרדיו נחשבים לכוכבי תקשורת ועוברים מתחנה אחת לאחרת ומקבלים שכר גבוה עבור תוכניותיהם, שלעיתים משודרות במספר תחנות בו זמנית (בעיקר במדינות בהן קיימת מדיניות שוק חופשי ברדיו כמו ארצות הברית וקנדה). עם זאת, משכורתם של מרבית השדרנים בדרך כלל אינו גבוה.

שחקן

שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית. בדרך כלל המונח מתייחס לאדם המופיע בסרט קולנוע, בתיאטרון, או בטלוויזיה, ולעיתים מתייחס גם להופעות רחוב.

בנוסף לביצוע תפקידים דרמטיים או קומיים, שחקן יכול גם לשיר או לרקוד, או לתרום את קולו להפקת תסכית רדיו, לאופרה או לסרט אנימציה.

הכשרה לעיסוק כשחקן תיאטרון ניתנת בבתי ספר למשחק, וכן במסגרת החוגים לתיאטרון באוניברסיטאות. הלימודים כוללים לימוד עיוני ומעשי, וגם בהפקה של הצגת תיאטרון על ידי התלמידים, הממלאים את כל (או את מרבית) התחומים הכלולים בהפקתה של הצגה.

תחנת רדיו

תחנת רדיו היא ארגון העוסק בשידור קול לציבור הרחב. באופן מסורתי, תחנות רדיו שידרו

באוויר בעזרת גלי רדיו דרך משדר ואנטנות. כיום, רבות מהתחנות משדרות דרך תשתית הטלוויזיה בכבלים, רשתות מקומיות, לוויינים או האינטרנט.

שידור תוכניות בזמן אמת ידוע בתור שידור חי. בתחילה שידרו תחנות הרדיו בשידור חי בלבד, אולם עם שיפור טכנולוגיות הקלטת הקול, נוצרה עלייה במספר התוכניות ששידרו חומרים שהוקלטו מראש. הזרם הנוכחי הוא אוטומציה של תחנות רדיו, חלקן פועלות ללא ניהול אנושי ישיר ומשתמשות בחומר מוקלט בלבד שמשודר בשליטת מחשב.

כיום, למרבית התחנות יש שידורי רדיו באינטרנט, וניתן לשמוע את רוב התחנות מכל מקום בעולם. כך הוסרה המגבלה הגאוגרפית אשר חלה בעבר על תחנות רדיו. כמו כן, הוקמו תחנות רדיו שמשדרות דרך האינטרנט בלבד וכך ניתן להאזין להן דרך הרשת אך אין להם קיום אמיתי בעולם גלי הרדיו.

הפעלתה של תחנת רדיו המשדרת באמצעות גלי רדיו מחייבת קבלת רישיון, עקב מספרם המוגבל של התדרים המאפשרים פעילות זו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.