רגבים

היסטוריה

רגבים
שלט כניסה לקיבוץ
שלט בכניסה לקיבוץ
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
גובה ממוצע[1] ‎100 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 465 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 3.6% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה
באדום - רגבים
בירוק - מיקום בניין המועצה
אתר הקיבוץ

רְגָבִים הוא קיבוץ באזור הצפון בין בנימינה ואום אל-פאחם השייך למועצה אזורית מנשה, וחבר בתנועת התק"מ.

היישוב הוקם בשנת 1947 על ידי עולים מצפון אפריקה ואיטליה שהיו חברים בתנועת "הבונים דרור". החברים שעלו מצפון אפריקה עברו הכשרה בקיבוצים בית אורן ובית השיטה; החברים שעלו מאיטליה עברו הכשרה בקיבוצים גבעת ברנר ודגניה א'. הקבוצה עברה השתלמות בכפר סבא, וב-8 ביולי 1948 עלתה להתיישבות באזור הכפר הנטוש בוטימאת,[2] בקרבת קיבוץ גלעד.[3] קרן קיימת לישראל רכשה שטח של 3,500 דונם בקירוב מאדמות הכפר בוטימאת ממשפחה ערבית נכבדה מחיפה והועידה את השטח הזה למתיישבים שהמתינו לה[4]. בתחילת יולי 1949 עבר הקיבוץ לאתר הקבע שלו.[5] שמו של היישוב - סמלי, מתחום החקלאות. הקיבוץ הוקם על אדמת הכפר הערבי הנטוש "קניר".

רגבים - קיבוץ מתחדש

החל מיולי 1997 עבר הקיבוץ הפרטה מלאה, ומסווג עתה כקיבוץ מתחדש. כלכלית מתבסס הקיבוץ בעיקר על חקלאות: רפת "רגלים", לול, אבוקדו וגד"ש. בקיבוץ כ-280 חברים ומתגוררים בו גם שוכרים שאינם חברי קיבוץ.[3]

KibutzRegavim

הקיבוץ בשנת 1949

גני הקיבוץ

מראה בקיבוץ

גני הקיבוץ 2

מראה בקיבוץ

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 30 יישובים הוקמו בתש"ח, על המשמר, 20 בינואר 1949
  3. ^ 3.0 3.1 רגבים, באתר מועצה אזורית מנשה
  4. ^ יעקב סלומון, בדרכי שלי, הפרק: "אדמות בוטימאת",הוצאת עידנים, ירושלים, 1980, עמ' 46 - 48
  5. ^ עולי איטליה ומרוקו התנחלו בקיבוץ רגבים, הבוקר, 10 ביולי 1949
אולפנה

אוּלְפָּנָה היא בית ספר תיכון לבנות בזרם הממלכתי-דתי, שבו ניתן תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות. האולפנה מקבילה לישיבה התיכונית עבור בנים.

אלזרנוג–אבו קוידר

אלזרנוג–אבו קוידר (בערבית: الزرنوق – ابو قويدر) הוא כפר ערבי בדואי בלתי מוכר בנגב הממוקם כ-14 ק"מ מדרום מזרח לבאר שבע בסמוך לכביש 25 המחבר בין באר שבע לדימונה. בכפר גובלים ביר אל-משאש ממזרח, הכפר ח'אשם זנה ממערב, ביר אל-חמאם מצפון והכפר אבו תלול מדרום - כולם כפרים בלתי מוכרים. מקור השם בוואדי אלזרנוג הממוקם מצפון לכפר ומשמעות המילה אלזרנוג בערבית היא "נהר קטן".

בית המשפט הגבוה לצדק

בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד מהתפקידים אותו ממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל. במסגרת זו דן בית המשפט בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. בסמכותו של בג"ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. כללי הדיון בבג"ץ מוסדרים על פי תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, ועוצבו בפסיקות בג"ץ לאורך השנים. מעמדו של בג"ץ, סמכויותיו ודרכי פעולתו הם בין מאפייניו הייחודיים של המשפט בישראל.

בני נצרים

בְּנֵי נְצָרִים הוא מושב דתי בחבל שלום שהוקם ב-2008 על ידי משפחות שפונו מהיישוב נצרים במהלך תוכנית ההתנתקות, וכן משפחות נוספות שהצטרפו אליהן. המושב נמצא 800 מטר מגבול מצרים.

תושבי נצרים פונו בתחילה למושב יבול באופן זמני לקראת הקמת יישוב קבע בחולות חלוצה.

בבני נצרים מתגוררות כ-130 משפחות. ביישוב ישנם מעונות, גנים, בית ספר היסודי "נעם נצרים", מדרשת נצרים - הדרכה ואירוח חלוצה - עמותה לחינוך בלתי פורמלי ולה אכסניית נוער, ישיבה תיכונית חקלאית "רגבים בנגב". יש בו גם כולל אברכים, ובאלול ה'תשע"ה הוקמה בו גם הישיבה הגבוהה בני נצרים.

תושבי היישוב עוסקים בעיקר בחינוך ובחקלאות.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. לתושבי יישוב זה ניתנת הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

בצלאל סמוטריץ'

בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ' (נולד ב-27 בפברואר 1980, י' באדר ה'תש"מ) הוא שר התחבורה, יושב ראש מפלגת האיחוד הלאומי - תקומה וחבר הכנסת מטעמה. היה חבר הכנסת מטעם האיחוד הלאומי גם בכנסת העשרים וה-21, מטעם סיעות הבית היהודי ואיחוד מפלגות הימין.

בעבר שימש מנהל הפעילות של תנועת רגבים ומנהל ישיבת קדומים. עורך דין בהכשרתו.

גבעת הקיבוצים

גבעת הקיבוצים היא אתר התיישבות ארעי, שפעל בשנים 1932–1948. האתר נמצא מדרום-מזרח לנס ציונה, בין נס ציונה לבין רחובות, ליד תחנת הרכבת של רחובות ופארק המדע. גבעת הקיבוצים הייתה "גבעת המתנה". גרעינים, בוגרי מפעל ההכשרות לקיבוצים, בטרם עלו על הקרקע במקום הקבע שהוקצה להם, או הצטרפו ליישובים קיימים אחרים, "המתינו" על קרקע שהקצתה להם הסוכנות היהודית. למרות הדמיון בייעוד המקום, אין מדובר בגבעת הקיבוצים שישבה כארבעה ק"מ צפונית מערבית לה, בצפון מערב נס ציונה, ונקראה גבעת מיכאל.

תחילה ישבו על הגבעה קבוצת גורדוניה ג' מפולין, שהצטרפה לדגניה ב' וקבוצה אחרת שהצטרפה לרמת דוד. כן שהו במקום חברי קבוצת "ניר חיים" גורדוניה מבסרביה שעברו לקריית ביאליק כדי להאבק על עבודה עברית בנמל חיפה וב-1943 הקימו את ניר עם.

בשנת 1936 שכנו בגבעה שלושה קיבוצים: גורדוניה במעלה שחבריו עלו לנחלת יצחק בהרי ירושלים וב-1938 הקימו את מעלה החמישה, קבוצת אחוה מגליציה וקיבוץ השומר הצעיר "לשחרור" שהקים בסוף 1941 את רמת השופט. בשנת 1940 נותרו במקום שני קיבוצים: קיבוץ לשחרור של השומר הצעיר ו"שרשים" של הציונים הכלליים.

בשנים 1948-1945 שהו בגבעה חברי קיבוץ הצופים א' שעבדו במכון איילון ולאחר מכן הקימו את מעגן מיכאל.

בין היתר ישבו באתר זה הגרעינים שהקימו או הצטרפו לקיבוצים רמת יוחנן, עין השופט, בית אלפא, תל יצחק ויד מרדכי.

בשנים 1948-1945 פעל באתר זה מכון איילון, מפעל לייצור תחמושת של תעש וארגון ההגנה. מפעל סודי זה פעל מתחת לאדמה, בתקופת השלטון הבריטי. את מכון איילון הפעילו חברי קבוצת הצופים א', הכשרת רגבים של הנוער העובד והלומד ואנשי תע"ש, בהנהלתו של פסח איילון. ב-29 בפברואר 1948 פוצץ הלח"י רכבת חיילים בריטית ליד הגבעה וחברי הקיבוץ במקום יצאו לסייע בטיפול בפצועים.

במקום קיים מוזיאון המספר את סיפור מורשת מכון איילון, מתקיימות פעילויות חינוכיות ערכיות לילדים, בני נוער, חילים ומחנכים.

גלעד (קיבוץ)

גַּלְעֵד, או בשמו הקודם אֶבֶן יִצְחָק, הוא קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ץ) ברמות מנשה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו והוא הדרומי ביותר בתחום השיפוט של מועצה זו. גלעד ממוקם בין ואדי ערה ליקנעם עילית, במרחק של כ-4 ק"מ דרומית לקיבוץ דליה. שטחיו החקלאיים של הקיבוץ משתרעים על כ-14,500 דונם.

חאן אל-אחמר

חאן אל-אחמר (בערבית: الخان الأحمر; תעתיק מדויק: אלח'אן אלאחמר) הוא מתחם ביהודה ושומרון, על אדמות מדינה בשטח C, כעשרה ק"מ ממזרח לירושלים, בין כפר אדומים למישור אדומים, סמוך לכביש 1. במקום מתגוררים כ-180 בדואים בני שבט הג'האלין.

מבחינה תכנונית, על חלק מהשטח קיימת תוכנית מאושרת (מס' 4/905) להרחבת כביש 1 בקטע שבין מישור אדומים לאתר השומרוני הטוב, במטרה לשפר את תוואי הכביש מבחינה בטיחותית ותעבורתית.

בית המשפט העליון קבע כי המבנים במקום אינם חוקיים, ואישר מספר פעמים צו הריסה נגדם. באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המתחם יפונה תוך זמן קצר, אך צו ההריסה לא מומש, בין השאר מחמת לחץ בינלאומי.

יותם ברגר

יותם ברגר (יליד 1994) הוא עיתונאי ישראלי. משמש כתב "הארץ" בשטחים.

כביש 653

כביש 653 הוא כביש רוחב אזורי בבקעת הנדיב, שמתחיל בצומת בנימינה, עובר דרך בנימינה-גבעת עדה ונגמר בכניסה לקיבוץ רגבים. אורכו הכולל של הכביש הוא כ-11 ק"מ.

כפר בלתי מוכר

כפר בלתי מוכר, או כפר לא-חוקי, הכינוי הרוֹוח ליישוב ערבי לא חוקי בישראל שהוקם ללא היתר מהרשויות המוסמכות, שמצידן אינן מכירות בו ורואות בו יישוב הבנוי על אדמת מדינה. רוב היישובים הלא-מוכרים שוכנים בנגב ומכונים הפזורה הבדואית.

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

סיד

סיד (באנגלית: CaO ; Calcium oxide) הוא תרכובת המכילה סידן (Ca) וחמצן (O). סימנו הכימי הוא CaO ומסתו המולקולרית היא 56.0774 amu. צבעו לבן. הסידן מותך בטמפרטורה 2,572 °C ומורתח ב-2,850 מעלות °C. בטמפרטורת החדר הסיד הוא גבישי, מְאַכֵּל ואלקלי.

הסיד הופרד לראשונה מתערובת בשנת 1808, על ידי אלקטרוליזה של סידן וכספית חמצנית.

עין שמר

עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

קוממיות (תנועה)

תנועת קוממיות היא תנועה דתית וחרדים לאומיים, המונהגת בידי רבני מפלגת תקומה. התנועה קמה בתשס"ו (2006), על רקע הפולמוס שהתפתח בציבור הדתי לאחר תוכנית ההתנתקות, ובמיוחד על רקע פולמוס סירוב הפקודה. מקור שם התנועה בפסוק 'ואולך אתכם קוממיות' (ויקרא כ"ו, י"ג).

התנועה עוסקת במאבק למען ארץ ישראל השלמה, וכן בהחזרה בתשובה, הנהגת חוקי ההלכה במדינה, הפחתת התלות בכלים חילוניים במדינה, הסברה ועוד. התנועה הקימה את תנועת רגבים וכן גרעינים תורניים בגוש דן.

קלטרת

קלטרת, או מקלטרת, או קולטיבטור בלעז היא כלי עבודה חקלאי, המיועד לעיבוד שכבת הקרקע העליונה של שדה וזאת להבדיל מהמחרשה, לדוגמה, המיועדת לעיבוד עמוק יותר של האדמה. הקלטרות השונות משמשות לעקירת נבטים של עשבים שוטים, ליישור קרקע, לפירוק רגבים, לאוורור הקרקע ולהכנת מצע זרעים לזריעה או שתילה בשטח חלק או על פני ערוגות.

רגבים (עמותה)

רגבים היא עמותה ישראלית שהוקמה ב-2006 ועוסקת במעקב ותיעוד אחר פעילות בלתי חוקית של ערבים באדמות המדינה בתחומי הקו הירוק וביהודה ושומרון. מטרות העמותה הן: "להשפיע על כלל מערכות השלטון במדינה, להביאם לפעול לאור עקרונות היסוד הציוניים ולממשם להלכה ולמעשה, לשמירה על אדמות העם היהודי ועל אוצרות הטבע והנוף של ארץ ישראל ולמניעת השתלטותם של גורמים זרים על משאבים אלו."

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

תחנת הרכבת בנימינה

תחנת הרכבת בנימינה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את אזור המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, אור עקיבא וזכרון יעקב.

התחנה נמצאת בסמוך לאזור התעשייה שבדרום בנימינה על מסילת החוף של רכבת ישראל. למעשה, מסילת הברזל מחלקת את בנימינה לאזור מזרחי ולאזור מערבי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.