רב נחמן בר יצחק

רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו המובהק של רבא ונטל חלק חשוב בסידור ועריכת התלמוד הבבלי. בקיאותו במקראות הייתה שם דבר, ומכוחה יישב סוגיות רבות המסתמכות על מדרש הכתובים. שימש במשרת ראש כלה, ולאחר פטירתו של רבא עמד בראשות ישיבת פומבדיתא משנת ד'קי"ג (353) עד לפטירתו בשנת ד'קי"ז (356).

רב נחמן בר יצחק
דור רביעי וחמישי לאמוראי בבל
בית מדרש ראש ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב נחמן בר יעקב, רב חסדא ורבא
חבריו רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע
תלמידיו רבינא וחבריו

רבותיו, חבריו ותלמידיו

רב נחמן בר יצחק למד אצל חשובי האמוראים של הדורות שלפניו: הוא חי כבר בזמנו של רב יוסף, אך לא נראה שלמד אצלו. למד אצל רב נחמן בר יעקב, רב חסדא ובעיקר אצל רבא.

חבריו היו אמוראי הדור החמישי מבית מדרשו של רבא: רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע וחבריהם. רב אחא בר יוסף היה דודו. על חבריו נמנה גם רב אדא בר אבא, על כך מסופר, כי מנהגו של רב נחמן בר יצחק היה שמדי יום לפני שנכנס לדרשה היומית הוא סיכם את יסודות הסוגיא עם רב אדא, וכך הייתה הסוגיא ברורה לו ונכנס לדרשה. באותו יום שנפטר רב אדא, עיכבו אותו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שלא היו במעמד סיום המסכת שערך רבא למסכת, ושאלו אותו כיצד למד רבא הלכות מסוימות בהלכות מעשר בהמה. רב אדא אמר להם את תורתו של רבא, ובינתיים חיכה רב נחמן בר יצחק לרב אדא שיבוא ללמוד עמו ולסכם את יסודות הסוגיא, וכבר הגיע זמן הדרשה אך רב נחמן בר יצחק התעכב כי חיכה לרב אדא שיכין עמו את השיעור. שאלו תלמידיו את רב נחמן: מאוחר כבר, מדוע מחכה רבינו? השיב רב נחמן בר יצחק: מחכה אני שתבוא לכאן מיטתו של רב אדא בר אבא שנפטר. מיד יצא הקול שנפטר רב אדא[1].

תלמידיו היו אמוראי הדור השישי, רבינא וחבריו.

אישיותו ופועלו

סידור התלמוד שכלל הרחבת הסוגיות הקדומות ועריכתן, נעשה בחלקו הגדול על ידי רב נחמן בר יצחק. כך העיד על עצמו: "אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא ולא יחידאה אנא; גמרנא וסדרנא אנא"[2]ארמית: "אינני חכם, אינני נביא ואינני יחידי; לומד ומסדר (סוגיות) אני"). אכן, בכעשרה מקומות שונים ברחבי התלמוד הבבלי חותם רב נחמן ב"י את הסוגיה בעזרת סימן המוצע לזיכרון הסוגיה ושמות החכמים הדנים בה. בכעשרה מקומות אחרים מיישב רב נחמן תמיהות המתעוררות על מדרש הפסוקים, בעזרת הקביעה שהדרשה נובעת מצורת כתיבת הפסוק, אף שקריאתו היא שונה (קרי וכתיב).

בתלמוד מסופר[3], כי החוזים בכוכבים חזו לאמו של רב נחמן בעודו תינוק, כי הוא עתיד להיות גנב. אמו ציוותה עליו להקפיד לכסות את ראשו, כדי שתהיה עליו יראת שמים. באחד הימים, כאשר נשרה כיפתו ארצה, התעורר בו יצר הגניבה, והוא מיהר לטפס על עץ דקל שראה ולקצוץ בשיניו אשכול של תמרים. מעשה זה הוא אחת הסיבות לכך שיהודים דתיים מקפידים ללכת בכיסוי ראש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ב, עמוד א'.
  2. ^ מסכת פסחים קה ע"ב
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד ב'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

ירחי כלה

ירחי כלה הוא מושג מתקופת האמוראים והגאונים, אשר פירושו הוא כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש. מוסד זה נקבע על ידי רב בסורא, ואילו בנהרדעא פעל מוסד חלופי ושמו "שבתא דריגלא".

מטרת ירחי כלה הייתה לאפשר גם לאנשים אשר עובדים בכל ימות השנה ואינם מספיקים ללמוד בישיבה בצורה מסודרת, להגיע בחודשי אדר ואלול, בהם לא הייתה עבודה חקלאית, אל הישיבה ולהעמיק את ידיעותיהם בהלכה ובאגדה. מעין אוניברסיטה עממית של ימינו. שמו של המפעל הלימודי מתבסס על המשלת התורה לכלה, והחודשים של הלימוד הם חודשי התלמיד (החתן) עם התורה (הכלה). בראש כל התכנסות עמד "ראש כלה", ושניים המוזכרים ככאלה הם: רב נחמן בר יצחק ורב הונא בריה דרב יהושע.

רב אדא בר אבא

רב אדא בר אבא (או רב אדא בר אהבה השני) הוא אמורא שחי בדור החמישי לאמוראי בבל, תלמידו המובהק של רבא.

רב אדא בר אהבה

רב אדא בר אהבה היה אמורא בבלי בדור הראשון והשני לאמוראים. נולד שמונה ימים לפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא והאריך ימים מאוד עד דורו של רב נחמן בר יצחק. (אך יש אומרים שהיו שני חכמים בשם זה) היה תלמידו המובהק של רב, והביא הלכות רבות בשמו. עם תלמידיו נמנו רב נחמן, רב מלכיא ועוד.

רב אחא בר יוסף

רב אחא בר יוסף היה אמורא בבלי, בדור הרביעי היה תלמידו המובהק של רב הונא ודודו של רב נחמן בר יצחק.

הוא היה תלמידו של רב חסדא.

לטענת היימן, בעל הסדר הדורות ערבב בטעות בינו לבין רב אחא בריה דרב יוסף, למרות שמדובר בשני אמוראים שונים שחיו בשתי תקופות שונות. חוקרים אחרים, לעומת זאת, סבורים כי מדובר באותו אמורא

רב הונא בריה דרב יהושע

רב הונא בריה דרב יהושע נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל, ומן הבולטים שבהם. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. חברו ובר הפלוגתא שלו הוא רב פפא.

כשחברו הקרוב ושכנו, רב פפא, הקים את הישיבה בעיר נרש שבבבל, הצטרף אליו רב הונא בריה דרב יהושע ושימש בישיבה כראש כלה (נושא הדרשות בחודשי אדר ואלול, שאז הגיעו האנשים שעבדו לפרנסתם ולא הזדמנו לישיבה עד חודשים אלו, הנקראים ירחי כלה).

בזמן לימודו אצל רבא התפרנס רב הונא בריה דרב יהושע מקרקע קטנה שהייתה לו וכך יכול היה להשקיע זמנו בלימוד. בשלב מאוחר יותר עשה שותפות עם ידידו רב פפא והתפרנס ממכירת שומשמין.

רב הונא בריה דרב יהושע היה ותרן ומעביר על מידותיו. פעם אחת חלה רב הונא בריה דרב יהושע, וכשהגיע רב פפא לבקרו ראה כי הוא גוסס והורה להכין לו תכריכים. בסוף החלים רב הונא בריה דרב יהושע מחוליו, ואמר כי אמנם נקנסה עליו מיתה, אך מאחר שהוא נהג כל חייו בוותרנות ולא העמיד על מידותיו, אף הקב"ה לא דקדק אחריו וויתר לו. כמו שנאמר 'נושא עון ועובר על פשע'; למי נושא עון? - לעובר פשע.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב כהנא מפום נהרא

רב כהנא מפום נהרא (מכונה גם: רב כהנא השלישי) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, עמד בראש ישיבת פום נהרא.

הוא היה כהן ממשפחת עלי הכהן.

בימי נעוריו למד אצל רב יהודה, אחרי פטירתו הוא שימש גם את רבה, ולמד אצלו את מסכת סנהדרין יחד עם חבירו רב ספרא. הוא עלה לארץ ישראל יחד עם רב ספרא חבירו, ולמד אצל זעירא ואצל רבי אבהו. כן למד אצל רבי חייא בר אבא, שגם התפלל עבורו שיאריך ימים, ואכן ברכתו התקיימה.

אחרי תקופה מסוימת חזר לבבל, ואז קבע את ישיבתו בפום נהרא, שם למד רב אשי, שהפך להיות תלמידו המובהק. שהתייחס אליו בכבוד מיוחד, ואף על פי שרב אשי ראה גם באמימר את רבו וקרא לו בלשון כבוד "מר", לא עשה זאת כאשר עמד בפני רב כהנא.

היה חברו של רב נחמן בר יצחק, וביחד נשאו תוכחותיהם על "גסי הרוח" (עשירי העם, המתערבים במינוי דיינים ופרנסים), אשר ברוממות לבם ובעשרם כי רב, ישכחו את חובותיהם.

ישיבתו של רב כהנא בפום-נהרא הייתה כפופה לישיבת סורא, אך עם פטירתו של רבא והלאה, הגיעו ראשי ישיבת נהרדעא, פעמים רבות, לבקר את רב כהנא בפום נהרא, וזאת כנראה מתוך כוונה לבסס את הקשר בין ישיבתם, לישיבת פום נהרא. רב כהנא הספיד בפום נהרא את רב זביד מנהרדעא, שהיה רבו מצד שני נותר קשר גם עם הישיבה בסורא, ומהציטוטים בתלמוד נראה כי רב יימר שהיה ראש ישיבת סורא במתא מחסיא הושפע מרב כהנא.

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320). מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי. רב נחמן היה עשיר ובעל נכסים, חתנו של ראש הגולה, דיין מפורסם ומגדולי דורו בהלכה ובאגדה. התמחה במיוחד בדיני ממונות, עד שנקבעה הלכה כמותו בכל מחלוקת הקשורה בנושאים אלו. דין שבועת היסת הוא מתקנותיו.

הדעה המקובלת היא כי "רב נחמן" סתם בתלמוד הוא רב נחמן בר יעקב, לעומת רב נחמן בר יצחק המאוחר יותר, המוזכר בדרך כלל יחד עם שם אביו. לעומת זאת, התוספות כתבו שלשיטת רש"י רב נחמן סתם הוא רב נחמן בר יצחק, והם עצמם נחלקו עליו. במחקר מקובל כפי שיטת התוספות, הראיה לכך היא מכך שרב נחמן בר יצחק מקשה פעמים רבות בתלמוד על דבריו של רב נחמן, או שמביע דעה שונה משלו, כך שלכאורה לא ייתכן שמדובר באדם אחד.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

רבינא

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.

רבינא היה בעל קרקעות וסוחר. מכיוון שלא עמד בראש ישיבה, אינו מוזכר באגרת רב שרירא גאון, ותאריך הפטירה שלו אינו ידוע במדויק. בן אחיו ותלמידו היה רבינא האחרון.

לפי המובא בתלמוד משמע, שבניגוד לאמוראים רבים שנולדו לאב או סב תלמידי חכמים, אביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג על ידי עמלו. למרות זאת, מובא בגמרא מאמרים שמסר בשם חכמים אחרים, ומרימר אמר אותם לרבינא בשם אביו. כמו כן, מכיוון שהוא לא זכה להכיר את אביו (נפטר לפני שנולד או בילדותו), מסרה לו אמו את פסקיו של אביו, כפי שנהג בעצמו.

לפי שיטת רש"י והרמב"ם הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי את התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטת רב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והם רבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראש ישיבת פומבדיתא,

חמיו היה אבימי בר נאזי.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחק • רב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.