רב יצחק בריה דרב יהודה

רב יצחק בריה דרב יהודה היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

הוא היה תלמיד מובהק של אביו, רב יהודה, עמו דן רבות בהלכה[1]. אביו העריכו מאוד, ואף היה מוסר מתורתו בפני אחרים, דבר שנחשב יוצא דופן, שכן לרוב אין אמורא מוסר תורה משם בנו או תלמידו[2]. לעיתים הוא מפרש את מאמריו של רב יהודה אביו ומוסר אותן משמו בבית המדרש[3].

רב יצחק בריה דרב יהודה
דור דור רביעי לאמוראי בבל
רבותיו רב יהודה, רבה, רמי בר חמא, רב ששת
חבריו רב שמואל בנו של רבה בר בר חנה ורב אחא בר הונא

ביוגרפיה

גילו

לא ברור האם רב יצחק, נולד לרב יהודה ככל הנראה בגיל מבוגר, ולכן למד תורה מפי אמוראים, שחיו כדור ושנים מאוחר יותר - רב ששת ורמי בר חמא או שמא נולד כשאביו היה צעיר, כמשתמע ממקורות אחרים. בעל "יחוסי תנאים ואמוראים" קובע כי פרטים אלו סותרים זה את זה:

  • במקור אחד אנו מוצאים שהוא הורה הלכה בימי רבה בר בר חנה - תלמידו של רבי יוחנן ובימיו של רב נחמן: (מסופר כי ילתא הביאה דם שהיה מוטל בספק כתם נדה לפני רבה בר בר חנה והוא קבע שהוא טמאה, ולאחר מכן הביאה את הדם לפני רב יצחק בריה דרב יהודה שטיהר לה. בתלמוד מוסבר כי אף על פי שקיים כלל ש"תלמיד חכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר, אסר אין חבירו לטהר", במקרה זה ילתא אמרה לרב יצחק בריה דרב יהודה שרבה בר בר חנה עצמו נוהג לטהר דם במראה כזה בדיוק באופן קבוע, אלא שבאותו יום הוא חש בעיניו, וכאשר שמע זאת רב יצחק בריה דרב יהודה הוא הבין שאין בכך סתירה לפסקו שלו שהדם טהור.) אם כן, נמצא שהוא נחשב לחכם בדור השני לאמוראי בבל, דבר הסותר את העובדה שלמד לפני רמי בר חמא, אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל, היחוסי תנאים ואמוראים מסיים את התמיהה במילים "ותימה, דרב יצחק בריה דרב יהודה היה תלמידו".
  • אנו מוצאים שבימי עולא, אמורא בדור השני לאמוראי בבל, הוא היה בגיל מבוגר מאוד: מסופר בתלמוד שהוא לא נשא אשה עד גיל מאוחר מאוד, מכיוון שאביו רב יהודה לא ידע מי היא משפחה כשרה שאין בה פסולי חיתון, עד שעולא נקלע לביתו של רב יהודה ואמר לו סימנים מי הם הכשרים להנשא עימם[4]. בנוסף, אנו מוצאים שנכדתו חומא, בת בנו איסי, נישאה לרחבה, תלמידו של רב יהודה, כך שברור שרב יצחק בריה דרב יהודה היה מזקני תלמידיו של רב יהודה, ושוב עובדות אלו סותרות את המובא שהוא היה תלמידו של רמי בר חמא, כך על כך מסיים היחוסי תנאים ואמוראים: "ותימה שרמי בר חמא רבו היה, ורמי בר חמא בחור היה כדאיתא בשלושה שאכלו כאחד"[5].

ילדותו

כבר בקטנותו של רב יהודה ניכרו בו סימני חכמה ופקחותו יותר מאשר שאר בני גילו. כך למשל, מסופר, כי כאשר דנו החכמים בישיבת פומבדיתא, אדות ההלכה האומרת כי קטנים שמכרו חפצים כדי להתפרנס, יש תוקף לממכרן מתקנת חכמים, אם רק יש בהם הבנה מספקת לפשר מעשיהם, החווה רב יהודה אודות בנו רב יצחק שהיה אז כבן שש - שבע, - קטן המבין כמותו - ממכרו ממכר, כאשר הקשו החכמים מדיעה אחרת האומרת כי הגיל הוא תשע עשר, הסביר להם רב יהודה כי הוא לא התכווין לומר שכל תינוק בגילו - ממכרו ממכר, אלא רק ילד המבין את מעשיו כבנו, שבגיל שש כבר הייתה בו בינה יתירה[6]

רבותיו

הוא למד אצל רב הונא (בתקופה שבה למדו בבית מדרשו מסכת נדה)[7], וכן אצל רבה, יחד עם רב שמואל בנו של רבה בר בר חנה ורב אחא בר הונא[8].

לאחר פטירתם, נהפך לתלמידו של רמי בר חמא, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו[9]. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לרב יצחק לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת[10].

יחד עם אחיו, רב הונא בריה דרב יהודה[11], דן בהלכה עם אביי ורבא[12].

משפחתו

נכדתו חומא, בת בנו איסי, הוגדרה כאשה קטלנית, מכיוון שנישאה לשלושה אנשים, שכולם נפטרו: חכם בשם רחבא מישיבת פומבדיתא, רב יצחק בנו של רבה בר בר חנה, ואביי[13].

אמרותיו ופסקיו

  • לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה, אומרים והבא זכות והפטר[14].
  • ההלכה אומרת כי בעיר שבה ישנם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, אסור ליהודי לרחוץ בבית המרחץ של העיר, שהוסק לצורכם בשבת. רב יצחק פסק שאם יש בעיר אדם עשיר או חשוב, שאם יבקש לרחוץ - יסיקו בשבילו את המרחץ במהירות על ידי תגבור בכוח אדם, ניתן לסמוך על כך, ולרחוץ בה מיד[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"א, עמוד א'
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"א, עמוד א'
  3. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף פ', עמוד ב', מסכת ערובין, דף צ"ז, עמוד א'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א, עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז, עמוד א'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ט, עמוד א'.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ז, עמוד ב'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ו, עמוד ב'.
  9. ^ מסכת עירובין, דף צ, א
  10. ^ מסכת זבחים, דף צ"ו, ב
  11. ^ ראו אודותיו תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף י"ב, עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ', עמוד א', מסכת יבמות, דף פ"ח, עמוד ב'
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף פ"ד, עמוד א'
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד ב'
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א'
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו של רבא ובר פלוגתא של רב פפא. לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

רב יוסף בר חמא

רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא. היה תלמידו של רב ששת, אך מובאים בתלמוד ציטוטים שלו גם בשם רב נחמן בר יעקב.בנו היה רבא, מגדולי האמוראים וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.

מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא (דף ע"ג, עמוד ב' עד דף ע"ד, עמוד א'.), ונקראים "אגדות רבה בר בר חנה". מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק, שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל.

ספרו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבה בר בר חנה. רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות האלגוריות שלו.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי ירמיה (השני)

רבי ירמיה (השני) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל ובבל.

הוא היה תלמידו של רבי יוחנן בצעירותו.

בהמשך דרכו, עבר לגור בבבל שהייתה אז מרכז הישיבות, ושם היו תלמידיו רב הונא ורב נחמן, רבין, רבי אבין ורב יצחק ברבי.

רבי ירמיה זה היה מזקני תלמידיו של רבי יוחנן, ולכן אמר לרבי אבהו שיש להעדיף את שיקול דעתו ושל חבריו רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו ושאר צעירי התלמידים.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

רבן גמליאל החמישי

רבן גמליאל החמישי - בדור הרביעי לאמוראים. נשיא ישראל. תלמידו של רבי אבהו. "אמר אבהו ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי וכו' ואסרתי לו וכו' דאדם קטן היה וביקש ר' אבהו לגודרו".

סבו רבי יהודה נשיאה השני, היה תלמידו של רבי יוחנן (ר"ה כ' ע"א). את מקומו מילא רבי יהודה נשיאה השלישי, אביו היה הלל השני, שתיקן את הלוח העברי .

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל. בנו של רבי יהודה נשיאה, ונינו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

לא נמסרו בשמו מאמרים בתלמוד הבבלי. התלמוד הירושלמי מספר עליו:

"ביקש רבן גמליאל בר רבי להנהיג את הדמאי בסוריה, ולא הניח לו רבי הושעיה."

על כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

רחבה דפומבדיתא

רחבה דפומבדיתא (נכתב גם רחבא דפומבדיתא) היה אמורא, בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב יהודה.

רמי בר חמא

רמי (=רב אמי) בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור רביעי. למד אצל רב חסדא, וחברו ללימודים שם היה רבא. כך מוצאים בתלמוד דברים שמסר בשם רב ששת, ובשם רב נחמן ורבי יצחק.

רמי בר חמא נחשב לתלמיד חכם חריף, ועל כל שאלה שנשאל היה עונה על פי ההיגיון ("מסברה"), ולא בהסתמך על מקורות קודמים לו ("מברייתא"), בשונה מרב ששת שהיה עונה תמיד בהסתמך על המקורות הקודמים לו. הלך מחשבה זה של רמי בר חמא גרם לתלמידו רב יצחק בריה דרב יהודה לנטוש את הלימודים אצלו, ולעבור ללמוד אצל רב ששת.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבי • רב יצחק בריה דרב יהודה • רבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.