רב יוסף בר חמא

רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא.[1] היה תלמידו של רב ששת,[2] אך מובאים בתלמוד ציטוטים שלו גם בשם רב נחמן בר יעקב.[3]

בנו היה רבא, מגדולי האמוראים וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת גיטין, דף י"ד, א'.
  2. ^ בכמה מקומות הוא מצטט הלכות בשמו, לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ו, ב', תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה ו'.
  3. ^ מסכת גיטין, דף מ"ג ב'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

חמא

האם התכוונתם ל...

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

רב אחא בריה דרבא

רב אחא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, שימש כראש ישיבת פומבדיתא.

רב אחא נולד בבבל, בנו של רבא, שהיה כהן, ויש אומרים שהוא רבא הידוע, חבירו של אביי, אך יש אומרים שרבא הידוע לא היה כהן ומדובר רבא אחר.

על רבותיו נמנו רב כהנא (השני), רב אשי, אמימר ומר זוטרא. על חבריו נמנו רבינא. לאחר פטירתו של מר זוטרא, ששימש כראש ישיבת פומבדיתא, הוא מילא את מקומו אחריו.

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו של רבא ובר פלוגתא של רב פפא. לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

רב יוסף בריה דרבא

רב יוסף בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, בנו של ראש ישיבת פומבדיתא רבא.

על רבותיו נמנו רב יוסף אצלו למד במשך שש שנים. מסופר, שכאשר התארס עם בת זוגו, סוכם בין הצדדים כי ילך ללמוד מיד אחר האירוסין בבית רב יוסף שש שנים. לאחר שלוש שנים החליט לחזור לעירו בערב יום הכיפורים, כדי לראות את אשתו (האירוסין הוא כינוי לקידושין שנערכו בנפרד מהנישואין), אך אביו רבא, יצא מולו בכלי זין, כיוצא למלחמה, והביע את תרעומתו הרבה על מעשה זה, שמראה כי אינו שקוע דיו בלימוד התורה, עד שזכר מאשתו. המריבה נמשכה, עד ששניהם לא הספיקו לאכול את הסעודה המפסקת לפני יום הכיפורים.

אביו היה מסייעו להבין שמועות קשות להבנה של רב יוסף. כך למשל הוא שאל את רב יוסף האם ההלכה כרבי יהודה הנשיא שחזקה נקבעת בשתי פעמים, או כרבן שמעון בן גמליאל שחזקה נקבעת בשלוש פעמים, רב יוסף השיב לו על שניהם בחיוב. רב יוסף בריה דרבא שלא הבין את התשובה הסותרת לכאורה, פנה לאביו שהסביר לו כי ההלכה כרבן שמעון בן גמליאל בדיני שור המועד ובווסתות, ואילו כרבי יהודה הנשיא בדיני אשה קטלנית.

לשאלותיו של רב יוסף, הוא סיפר מהנהגותיו של אביו, כמו למשל שלא היה הולך אפילו פסיעה בלי ציצית, גם אם נקרעה לו באמצע הליכתו במדריגות.

הוא סייע לאביו בפסיקות מסובכות, כך למשל עזר לאביו בבדיקה טכנית קשה בהלכות טרפות

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב סמא בריה דרבא

רב סמא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל.

אחרי פטירת רב רחומי בשנת תשס"ז למניין השטרות, הוא מונה לשמש כראש ישיבת פומבדיתא, אותו כיסא עליו ישב אביו רבא, עד פטירתו בשנת תשפ"ז למניין השטרות.

הוא מוזכר בתלמוד פעמיים בלבד, פעם אחת בהלכות כשרות. והפעם השנייה בדיני המשפט העברי.

רב סעורם

רב סעורם או: רב שעורים היה אמורא בן הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ואחיו של האמורא רבא שהיה מראשי אמוראי אותו דור.

לא נשתמרו ממנו דברי הלכה או דרשות באגדה, ובאזכוריו הבודדים הוא מופיע תמיד בהתייחס לאחיו המפורסם, "רב סעורם אחוה דרבא" או "רב שעורים אחוה דרבא".

למרות זאת מהמתואר אודותיו בתלמוד עולה כי נחשב לחכם מהמעלה הראשונה, ואף מיוחסת לו שיחה עם מלאך המוות, כמו גם התגלות של אחיו בחלום, לאחר שזה האחרון הסתלק לעולמו:

במסכת בבא מציעא (עג, ב) מסופר כי רב סעורם סבר שהאיסור להשתעבד ביהודי אחר הנלמד מהכתוב "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ" אינו כולל יהודים שאינם נוהגים כשורה, כלפיהם מסרסים את הפסוק ודורשים: "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ, וּבְאַחֵיכֶם". הוא יישם את שיטתו הלכה למעשה כאשר רתם למרכבתו של אחיו רבא, מספר עבריינים. והתלמוד מספר כי אחיו רבא אישר את פעולתו זו, ואף שיבח אותו על כך. שיטה זו התקבלה להלכה ונפסקה בשולחן ערוך (יורה דעה סי' רסז סעיף טז).

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 355), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ולפי גירסת הילקוט שמעוני נמנה ככהן (ראה למטה). מפורסם במחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

רבן גמליאל החמישי

רבן גמליאל החמישי - בדור הרביעי לאמוראים. נשיא ישראל. תלמידו של רבי אבהו. "אמר אבהו ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי וכו' ואסרתי לו וכו' דאדם קטן היה וביקש ר' אבהו לגודרו".

סבו רבי יהודה נשיאה השני, היה תלמידו של רבי יוחנן (ר"ה כ' ע"א). את מקומו מילא רבי יהודה נשיאה השלישי, אביו היה הלל השני, שתיקן את הלוח העברי .

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמא • רמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.