רב הונא בריה דרב יהושע

רב הונא בריה דרב יהושע נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל, ומן הבולטים שבהם. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. חברו ובר הפלוגתא שלו הוא רב פפא.

כשחברו הקרוב ושכנו, רב פפא, הקים את הישיבה בעיר נרש שבבבל, הצטרף אליו רב הונא בריה דרב יהושע ושימש בישיבה כראש כלה (נושא הדרשות בחודשי אדר ואלול, שאז הגיעו האנשים שעבדו לפרנסתם ולא הזדמנו לישיבה עד חודשים אלו, הנקראים ירחי כלה).

בזמן לימודו אצל רבא התפרנס רב הונא בריה דרב יהושע מקרקע קטנה שהייתה לו וכך יכול היה להשקיע זמנו בלימוד. בשלב מאוחר יותר עשה שותפות עם ידידו רב פפא והתפרנס ממכירת שומשמין.

רב הונא בריה דרב יהושע היה ותרן ומעביר על מידותיו. פעם אחת חלה רב הונא בריה דרב יהושע, וכשהגיע רב פפא לבקרו ראה כי הוא גוסס והורה להכין לו תכריכים. בסוף החלים רב הונא בריה דרב יהושע מחוליו, ואמר כי אמנם נקנסה עליו מיתה, אך מאחר שהוא נהג כל חייו בוותרנות ולא העמיד על מידותיו, אף הקב"ה לא דקדק אחריו וויתר לו. כמו שנאמר 'נושא עון ועובר על פשע'; למי נושא עון? - לעובר פשע.

רב הונא בריה דרב יהושע
דור חמישי לאמוראי בבל
רבותיו אביי ורבא
חבריו רב פפא

חבריו

על חבריו נמנה רב אדא בר אבא, על כך מסופר, כי מנהגו של רב נחמן בר יצחק היה שמדי יום לפני שנכנס לדרשה היומית הוא סיכם את יסודות הסוגיא עם רב אדא, וכך הייתה הסוגיא ברורה לו ונכנס לדרשה. באותו יום שנפטר רב אדא, עיכבו אותו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שלא היו במעמד סיום המסכת שערך רבא למסכת, ושאלו אותו כיצד למד רבא הלכות מסוימות בהלכות מעשר בהמה. רב אדא אמר להם את תורתו של רבא, ובינתיים חיכה רב נחמן בר יצחק לרב אדא שיבוא ללמוד עמו ולסכם את יסודות הסוגיא, וכבר הגיע זמן הדרשה אך רב נחמן בר יצחק התעכב כי חיכה לרב אדא שיכין עמו את השיעור. שאלו תלמידיו את רב נחמן: מאוחר כבר, מדוע מחכה רבינו? השיב רב נחמן בר יצחק: מחכה אני שתבוא לכאן מיטתו של רב אדא בר אבא שנפטר. מיד יצא הקול שנפטר רב אדא[1].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ב, עמוד א'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

הכשר לקבל טומאה

בהלכה היהודית, הכשר לקבל טומאה הוא דין יסודי בהלכות טומאת אוכלים, האומר כי המאכלים המקבלים טומאה הם כל סוגי המזון, ובתנאי שהורטבו אי פעם (לאחר שנקטפו מהעץ או לאחר השחיטה) באחד מן המשקים שיפורטו להלן, הרטבה מכוונת ולא אקראית, ובהסכמת בעליו של המזון. הרטבה זו נקראת הכשר לטומאה, מפני שהיא מכשירה ומאפשרת לאוכל להיטמא. לאחר ההכשר, גם אם הנוזל שהרטיב את המזון כבר התייבש - האוכל יקבל טומאה מכל גורם מטמא שיגע בו. המשמעות המעשית של הלכה זו היא, שאם ידוע על מוצר מזון מסוים שלא מקובל להרטיב אותו, כמו פירות יבשים, ניתן לקנותו מהשוק ללא כל חשש שמא נטמא.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

כיפה (יהדות)

כיפה היא פיסת בד או סריג, לרוב דקה ועגולה, שחובשים על ראשם יהודים דתיים כסימן ליראת שמים. יהודים דתיים רבים נוהגים לחבוש כיפה במשך כל שעות היום. חבישת הכיפה היא מנהג הנפוץ גם בקרב חילונים ולא-יהודים רבים החובשים כיפה בעת השתתפותם בטקסים דתיים, כגון לוויה, או בהיכנסם לבית כנסת לאות כבוד למעמד או למקום שבו הם נמצאים.

רב ביבי בר אביי

רבי ביבי בר אביי היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, בנו של האמורא הידוע אביי שהיה ראש ישיבת פומבדיתא.

הוא דן בהלכה עם רב הונא בריה דרב יהושע ומר זוטרא. ביצע ניסוי בטכניקה רוחנית שעל ידה ניתן לראות את השדים, וניזוק, עד שהתרפא בזכות תפילות החכמים.

כנצר למשפחת עלי הכהן, הוא סבל מהקללה נאמרה לעלי הכהן: "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", קללה שגרמה לבית עלי למות בגיל צעיר (אלא אם כן עמדו להם זכויות מיוחדות של תורה וגמילות חסדים). חכמי בבל סברו, כי גם אי הבנה בתורה, קשורה לעיתים לקללה נמרצת זו, ובהתאם לכך, כאשר בני משפחת עלי אמרו סברות שאינם נכונות וחסרה בהם מחשבה, הם אמרו: "מכיוון שממשפחת קטועה אתה, אומר אתה סברות קטועות".

אחד ממקרים אלו התרחש כאשר רב ביבי, חכר שדה מאדם אחר למשך תקופה מסוימת. אביי ורבא נחלקו בנידון, כאשר השוכר מחזיר את השדה לבעליה, ומתברר כי היא הושבחה בכך שצמחו בה צמחים שונים, ללא השקעה, באותו זמן שבה השדה הייתה בשכירות. לפי פסקו של רבא, שכמותו נפסקה ההלכה, אין לשוכר זכות לגבות תשלום כספי עבור עלות הצמחים שעלו בשדה באותה תקופה, אלא אם כן, הצמחים היו על חשבונו, ומנעו מהשוכר להשקיע בשדה לצורכו הוא. רב ביבי, שכר שדה מאדם אחר, וכאשר החזיר אותה לבעליה, הוא גילה כי צמחו בה צמחים שונים, הוא תבע מבעליה את שכרם, ואז אמר לו רב פפי את האמרה הידועה "מכיוון שממשפחת קטועה אתה, אומר אתה סברות קטועות", שהרי אין לך כל נזק מצמחים אלו, ולכן אין לך זכות לתבוע אותם.

מקרה אחר התרחש, כאשר שכנתו של רב ביבי, שהייתה גם בעליו של עץ שצמח בחצירו, הייתה נכנסת לחצירו כדי לקטוף את הפירות, דבר שגרם לתרעומת קשה מצידו. אותה אשה, שרצתה לרצות את האמורא הקדוש, הקנתה את העץ לרב ביבי, לכל ימי חייו. רב ביבי הקנה את העץ לבנו, כדי שהעץ ישאר ברשותו לנצח, תוך שהוא מסתמך על הלכה דומה, בנוגע לאדם המקנה דבר לשני בקניין עם הגבלה ש"אחריך לפלוני", שאם הלך הלה ומכר את הדבר לאחר, היא מכורה, שכן ההגבלה של "אחריך" אומרת רק שאם ישאר אחרי מיתתו, יעבור החפץ לאדם אחר, אבל לא במקרה כזה שהאדם מכר את החפץ לפני מיתתו. כאן ספג רב ביבי ביקורת מרב הונא בריה דרב יהושע באמירה "מכיוון שממשפחת קטועה אתה, אומר אתה סברות קטועות", שכן יש לחלק בין הקנאה מפורשת עם תנאי של "אחריך" המותירה מקום להקנאה לאדם שלישי מצד מקבל החפץ, לבין "כל ימי חייך" - הקנאה שהיא בפירוש רק לימי חייו של המקבל, ללא אפשרות למכור את החפץ.

הוא היה ידידו של מלאך המוות, וסיפר מקרה שראה: מלאך המוות אמר לאחד משלוחיו, להביא לו את נשמתה של אשה ששמה "מרים מגדלת שער". השליח טעה, ונטל את נשמתה של אשה בשם דומה - "מרים מגדלת תינוקות". כאשר התבררה הטעות, אמר מלאך המוות: כיוון שכבר הבאת אותה לכאן, השאר אותה כאן, ותעלה למניין המתים שעלי להביא היוםחברו היה רבה בר עולא, שהיה קורא לו בתואר הכבוד "רבי" ויש סוברים שמדובר בגרסה משובשת.

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו של רבא ובר פלוגתא של רב פפא. לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב יעקב מנהר פקוד

רב יעקב מנהר פקוד - אמורא בבלי בן הדור השישי. תלמידו של רבינא, ובשמו מסר בתלמוד הבבלי הערות, קושיות ותשובות.

מוצאו של רב יעקב הוא מנהר פקוד שבבבל, ואין פרטים רבים שידועים על משפחתו ועל חייו. למד אצל רבינא. במספר מקומות בתלמוד מסר רב יעקב בשמו של רבינא הערות למהלך התלמוד, קושיות ותירוצים, ובין היתר נזכר שמו בסוגיית מי שהיה נשוי שלוש נשים שבמסכת כתובות:

"רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא אמר: רישא בשתי תפיסות, וסיפא בשתי תפיסות; רישא בשתי תפיסות - דנפלו שבעין וחמשה בחד זימנא, ומאה ועשרים וחמשה בחד זימנא, סיפא בשתי תפיסות - דנפלו שבעים וחמשה בחד זימנא, ומאתים ועשרים וחמשה בחד זימנא."

רב נחמן בר יצחק

רב נחמן בר יצחק היה אמורא בבלי, בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו המובהק של רבא ונטל חלק חשוב בסידור ועריכת התלמוד הבבלי. בקיאותו במקראות הייתה שם דבר, ומכוחה יישב סוגיות רבות המסתמכות על מדרש הכתובים. שימש במשרת ראש כלה, ולאחר פטירתו של רבא עמד בראשות ישיבת פומבדיתא משנת ד'קי"ג (353) עד לפטירתו בשנת ד'קי"ז (356).

רב עוקבא בר חמא

רב (לפעמים נדפס בטעות: מר) עוקבא בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור הרביעי.

בשונה מאחיו הידוע רמי בר חמא, שנפטר בצעירותו לפני שנקרא בשם רב, הרי שהוא שהיה האח הגדול יותר וכבר הגיע לגיל הוראה, נקרא רב עוקבא בר חמא ברוב המקומות בהם מוזכר בש"ס, ולעיתים "מר" עוקבא בר חמא. הייתה לו שותפות יחד עם אחיו רמי בר חמאאנו מוצאים אותו דן בהלכה עם רב נחמן שהיה רבו ככל הנראה, עם חבריו אביי ורבא, ועם אמורא צעיר יותר - רב הונא בריה דרב יהושע.

רב עוקבא בר חמא היה אחיו של רמי בר חמא, והם נישאו לשתי אחיות - בנותיו של רב חסדא. מסופר כי אמם של רמי בר חמא ומר עוקבא בר חמא העניקה קרקע שהייתה ברשותה לבנה רמי בר חמא, אך לאחר מכן העניקה אותה קרקע עצמה למר עוקבא בר חמא. רמי בר חמא בא לפני רב ששת (שהיה רבו המובהק) וזה פסק שהקרקע שלו מכיוון שהשטר נכתב על שמו לפני השטר השני שנכתב על שמו של מר עוקבא בר חמא. מר עוקבא בר חמא בא לפני רב נחמן וזה פסק בדין שודא דדייני שהקרקע שלו. כאשר בא רב ששת לרב נחמן, שאל אותו רב נחמן: מדוע פסקת כך? ענה לו רב ששת - כי רמי בר חמא היה קודם. שאל אותו רב נחמן: וכי בירושלים אנו יושבים, ששם מקפידים על סדר השעות ונוהגים לכתוב שעות, כדי לגלות דעת שהם מקפידים גם באותו יום על השעות? בבל אנו, וכאן אין אנשים מקפידים בכתיבת השטר על כתיבת השעות ועיקר דעתם בכתבת השטר היא שהקניין יחול באותו יום, ולכן אין משמעות לשעה בה ניתנה השטר, וממילא אין למרי בר חמא עדיפות על פני מר עוקבא. שאל אותו רב ששת: ולמה פסק מר כמו שפסק? השיב לו רב נחמן: לפי הבנתי הקרקע צריכה להיות של מר עוקבא בר חמא וכפי הכלל שודא דדייני, לפיו במקום שאין ראיות לאחד מבעלי הדין מסור הדין בידי הדיין כפי החלטתו וסברתו. נענה רב ששת: אם כן יחול הפסק אותו פסקתי מדין שודא? ענה לו רב נחמן: אין ביכולתך לעשות כך מפני שתי סיבות: האחת - לא פסקת את פסקך בתור שודא דייני אלא בתור פסק משפטי ומכיוון שכך לא היה לו תוקף, בנוסף, הכרעתך ב"שודא דדייני" אינה תקפה, מכיוון שזו תקפה רק אם נעשתה על ידי דיין גמור ואתה אינך דיין.

רב פפא

רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4. למד תורה מפי אביי ורבא בישיבת פומבדיתא. כיהן כראש הישיבה בעיר נרש.

לאחר פטירת רבא, הקים ישיבה בנרש הסמוכה לסורא. ישיבה זו התקיימה עד למותו. לאחר מכן הועתקה על ידי רב אשי ל"מתא מחסיא", פרבר של העיר סורא. בשיעוריו של רב פפא בנרש השתתפו באופן קבוע מאתיים חכמים.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפא • רב הונא בריה דרב יהושע • רב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.