רב אידי בר אבין

רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רבי אבין, ואחיו של רבי חייא בר אבין.

רבי אידי בר אבין
תקופתו אמוראים
מקום פעילות בבל
דור רביעי לאמוראי בבל
בית מדרש ישיבת פומבדיתא
רבותיו רב עמרם ורב חסדא
אביו רבי אבין נגרא
צאצאים רב ששת ורב שישא בר אבין

תולדות חייו

רב אידי נולד לרבי אבין, אמורא ששימש לפרנסתו כנגר, והיה מהדר כל המצוות הקשורות בהדלקת נר. אודות כך מסופר, כי רב הונא היה עובר בקביעות סמוך לביתו של רב אבין, ומשראה שהוא ואשתו רגילים להדר במצוות הדלקת נרות שבת, הוא אמר, כי ברור לו שמבית זה יצאו שני אנשים גדולים, שכן מקובל כי "הרגיל בנר - שכרו בנים תלמידי חכמים"[1]. ואכן נולדו לו רב אידי ורב חייא.

רב אידי קיבל תורה מרב עמרם ורב חסדא. הוא מביא מאמרים רבים בשם רבי יצחק בר אשיאן, מרביתם באגדה, וכנראה שהיה מתלמידיו.

הוא נשא כהנת, ועקב כך אכל זרוע לחיים וקיבה. בניו היו חכמים שנסמכו להוראה, רב ששת ורב שישא[2] ורב יהושע. הוא התגורר בעיר הינצבי או שכנציב[3] שם הרביץ הרבה תורה.

תלמידיו, היו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, והם אף התארחו בביתו של אחד מבניו. הוא הכין להם "עגל תילתא" עגל משובח מאוד, והם חיוו את דעתם על כשרותו[4].

פסקיו

פרשת ה'שטרא זייפא'

רב אידי נחשב לפוסק חשוב, והוא מכריע בסוגיות הלכתיות סבוכות, וחכמי דורו קיבלו את דעתו ללא עוררין. כך למשל, בסוגיא של "שטרא זייפא": אדם תבע את חבירו לדין, ובידו שטר. הנתבע טען שהשטר מזויף, והתובע אמר לרבה כי אכן, מדובר בשטר מזויף, אך התביעה נכונה; שכן היה לו שטר מעולה, לא מזויף, רק שזה אבד.

רבה ורב יוסף נחלקו, האם כללי המיגו, תקפים במקרה כזה, שכן כללי המיגו אומרים, כי ניתן להאמין לאדם כאשר יש בידו טענה אחת שהוא יכול לזכות מכוחה בדין, גם אם טוען טענה אחרת. בעוד שרבה סבר שגם כאן שייך לומר מיגו כזה, טען רב יוסף שאין לומר כאן מיגו, שכן אין בידו כוח ממשי ואמיתי לטעון טענה אחרת, שהרי האמת היא שאין בידו שטר, והשטר הוא מזויף, כך שלמעשה לא הייתה בידו טענת שטר מעולם, למרות שהוא הטעה את הדיינים לחשוב כך. רב אידי בר אבין פסק, שההלכה כרבה, בקרקע, כלומר שהתובע צודק, מכיוון שהוא מוחזק, שכן בעליה הראשונים של הקרקע הוא גם המוחזק בה, ואילו בכסף, המונח ביד הנתבע, ההלכה היא כרב יוסף, שהמוציא מחבירו עליו הראיה.

כעבור תקופת מה, כאשר בא דין תורה כזה לפני רב אידי בר אבין, הוא שלח את שאלתו לפני אביי, אך זה האחרון הפנה אותה לפסקו שלו עצמו, ושאל: מה אתה שולח אלי? נהוג כמו שפסקת![5].

פרשת הדקל

מקרה אחר, בו התרעם רב חסדא על רב אידי בר אבין על פסק אחר שלו, אך אביי ורבא פסקו כמותו: קרובו של רב אידי בר אבין נפטר והותיר דקל בירושה, אך היה גם אדם אחר שטען שהוא קרוב יותר של רב אידי בר אבין, והוא התגבר על רב אידי בר אבין ואחז בדקל בדין כל דאלים גבר. לבסוף, הודה האיש כי אכן רב אידי קרוב יותר, והחזיר לו את הדקל, אך הוסיף וטען כי מעולם לא אכל את פירות הדקל, למרות שהיו עדים שאכל אותם.

טען רב אידי לפני רב חסדא, שיש לאותו קרוב להחזיר גם את הפירות אותם אכל, שהרי יש עדים שאכל אותם, והוא עצמו הודה שהדקל שייך לרב אידי. התרעם רב חסדא ואמר: "זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא?" וכי יכול אתה להוציא ממנו את הפירות בדין הודאת בעל דין? הרי דין הודאת בעל דין, בנוי על היסוד, שיש כוח משפטי לאדם לחייב את עצמו בכל אופן שהוא, את הדקל עצמו הוצאת ממנו רק מכיוון שהוא הודה, אך על הפירות, אין בידך שום כוח להוציא ממנו; שכן העדים רק מעידים שהוא אכל אותם, אך לא יודעים שהפירות אינם שלו, ואילו הודאתו שלו עצמו היא רק על הדקל ולא על הפירות.

למרות זאת, אביי ורבא פסקו כרב אידי בר אבין, שכן הם מסבירים שלאחר שהוא הודה שהדקל של רב אידי, ולאחר שהתברר בבירור על ידי עדים שהוא אכל את הפירות, אם כן נמצא שגם אכילת הפירות כלולה בהודאתו, ואמירתו שרב אידי קרוב יותר לבעל הדקל כוללת כהיום - שיש עדים שאכלם - בתוכה באופן בלתי ניתן לפירוד, גם הודאה ברורה על הפירות[6].

פסקים נוספים

רבי אידי בר אבין פוסק בשם רבו רב חסדא[7] כי הכופר בהלוואה ומכחיש אותה כשר לעדות, שכן עלינו להניח על פי החזקת כשרות שלו, שאינו רוצה לכפור בהלוואה ולגוזלה, אלא ייתכן שאין לו כסף לשלם את ההלוואה, ולכן הוא משתמט ודחוה את הפירעון לזמן אחר בו ירווח לו.

לעומת זאת, הכופר בפיקדון פסול לעדות, שכן אסור לו להוציא - למכור או להלוות את הפיקדון, ולכן בין אם הוא הוציא אותה במכירה הוא גזלן, ובין אם הפיקדון בידו והוא מכחיש אותה בכוונה לגוזלה, הוא גזלן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב'.
  2. ^ זהותם מוכחת מזבחים ו, א, בתחילה ששת ואחר כך שישא, וכן בתלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"ז, עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ק"ב, עמוד א'. ראה הרב אהרן היימאן, "רב ששת בר אידי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1116, באתר HebrewBooks
  3. ^ לפי גרסת הב"ח
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ו, עמוד א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ב, עמוד ב'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ל"ג, עמוד א', על פי הסבר השואל ומשיב בדברי הרשב"ם, וכן מבואר בפשטות באנציקלופדיה התלמודית ערך הודאת בעל דין
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ד', עמוד א'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אין ספק מוציא מידי ודאי

אין ספק מוציא מידי ודאי הוא כלל הלכתי בדיני איסורים ובדיני ממונות הקובע כי דינים הבאים מכוח ספק אינם יכולים לערער דינים הבאים מכוח הוודאי.

לעומת זאת קיים כלל אחר, כי ספק - מוציא מידי ספק כלומר איסור או דין כל שהוא שחל מחמת ספק, מתבטל על ידי דין אחר גם אם הוא ספק.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

מר בר רב אשי

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי. היה בנו של רב אשי, ועמד בראש ישיבת סורא במתא מחסיא, פרוור של העיר סורא. התמנה לעמוד בראשות הישיבה בשנת ד'רט"ו (455), 28 שנים לאחר פטירת אביו, ושימש בתפקיד זה כ-13 שנה, עד לפטירתו ביום הכיפורים ד'רכ"ח (467). מר בר רב אשי, שהיה תלמידו המובהק של אביו ומסר הלכות בשמו, המשיך את המפעל הגדול של אביו - עריכת התלמוד הבבלי.

רב אידי בר אבין (השני)

רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור השישי, ראש ישיבת סורא אחרי פטירתו של רב אשי.

רב אידי בר אבין היה תלמידו של רב פפא (שהיה תלמידו של רב אידי בר אבין הראשון המפורסם), והיה חבירו של רב אשי.

לאחר פטירתו של ראש ישיבת סורא - רב אשי בשנת תשל"ח למניין שטרות הוכתר מרימר שנפטר בשנת תשמ"ג, אחריו הוכתר רב אידי בר אבין, שישיב על הכיסא כעשרים שנה עד שנת תשס"ג אז נפטר. לפי חשבון זה, האריך ימים, שהרי היה תלמידו של רב פפא שנפטר בתרפ"ז, ואם היה בן עשרים שנה לכל הפחות בעת פטירתו, נמצא שחי צ"ו שנה.

בתקופה שמלך כראש ישיבת סורא, תיקן תקנות לבני דורו, כך למשל תיקן תקנה לבני העיר נרש (הסמוכה לסורא) בהלכות נדה.

רב אשי

רב אשי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5. רב אשי היה מעורכי התלמוד הבבלי. עמד בראש ישיבת סורא במשך קרוב ל-60 שנה.

רב הינק

רב הינק או בר הינק הוא חכם שנזכר בתלמוד בבלי פעם אחת כמי שהיה לו בית מדרש, ולא נודע אפילו אם הוא היה תנא או אמורא. הספק תלוי במחלוקת במסכת פסחים "אמר ליה רב אידי בר אבין: הכי תנינא ליה במתניתא דבי רב הינק, ואמרי ליה במתניתא דבי בר הינק", לפי הגרסה ראשונה היה תנא, ולפי הגרסה השנייה היה אמורא.לא נודע שום דבר על מולדתו ומשפחתו.

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו של רבא ובר פלוגתא של רב פפא. לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

רב חייא בר אבין

רב חייא בר אבין הוא אמורא בבלי בדור הרביעי.

רבי חייא נולד לרבי אבין, אמורא ששימש לפרנסתו כנגר.

למד תורה מפי רב עמרם ומסר מספר משמועותיו, ואף למד תורה אצל רב הונא ורב חסדא, יחד עם אחיו רב אידי בר אבין.

מספר משמועותיו הם בשם רב ושמואל, אך ככל הנראה לא שמע אותם מפיהם. הוא היה בארץ ישראל תקופה מסוימת, ושם למד תורה מפי רבי יוחנן. בתקופה זו, שמע כמה מאמרותיהם של חכמי ארץ ישראל, ולאחר מכן מסר אותם בשמם.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב נחמן בר רב הונא

רב נחמן בר רב הונא היה אחד מאחרוני האמוראים בבבל, ראש ישיבת סורא.

באיגרת רב שרירא גאון מסופר שאחרי פטירתו של רב אשי (ד'קפ"ז 427), ראש ישיבת סורא, מילאו את מקומו מרימר ואחריו רב אידי בר אבין. עם פטירתו של זה (ד'רי"א 451) התמנה ("מלך") רב נחמן בר רב הונא למשך שלוש שנים, עד פטירתו בשנת ד'רי"ד (454).

חכם זה לא מוזכר בתלמוד בשמו המלא, אולם בכמה מקומות הוזכר חכם בשם רב נחמן שדן בעניינים שונים עם רב אשי ורבינא, וכפי הנראה הכוונה לרב נחמן בר רב הונא. לדעת שלום אלבק כל המקומות הללו זקוקים להגהה או פירוש אחר, וחכם זה לא הוזכר בתלמוד כלל.

חכם זה לא היה בנו של האמורא המפורסם רב הונא, שקדם לו בשנים רבות, ולא ידוע על קשר כלשהו ביניהם.

לפי מסורת שמופיעה בשיבולי הלקט (סימן מה) בימי רב נחמן זה הונהגה הבלעת קריאת שמע בקדושה, בתחילה בכל התפילות ולבסוף בתפילת מוסף: "מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל... שבימות רב נחמן גזר יוזגרד מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע לאלתר. מה עשו חכמים שבאותו הדור? תקנו להבליעו בין כל קדושת, בין בשחרית בין במוסף בין במנחה בין בחול ובין בשבת בין ביום טוב...". אך יש שהגיהו בדברי שיבולי הלקט "שבמות" במקום "שבימות", מאחר שבאגרת רש"ג מסופר שעם פטירתו של רב נחמן "נפל שמדא וגזר זדגרד לבטולי שבתא".

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.