רב אושעיא

רב אושעיא (או הושעיא) היה אמורא בדור השני והשלישי לחכמי ארץ ישראל, אחיו של האמורא רב חנינא.

רב אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. הוא היה רווק כל ימיו, ויחד עם אחיו מכרו נעליים לזונות, ולמרות זאת הם לא הגביהו את עיניהם כדי לראות אותם, האמורא רבא אומר[1], כי על שני אחים אלו, נאמר המאמר כי רווק כזה הדר בעיר ואינו חוטא, מכריז הקדוש ברוך הוא עליו בכל יום.

רבי יוחנן רצה לסמוך לרבנות אותו ואת אחיו, אך לא עלה בידו, עד שרב אושעיא ואחיו רב חנניה הסבירו לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה[2] " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי[3].

לעיתים ניתן לטעות בין רב אושעיא שנקרא כך ולא "רבי" מכיוון שלא הוסמך, לבין רבי אושעיא חבירו של רבי חייא שהוסמך לרבי (ככל הנראה על ידי רבו רבי יהודה הנשיא), במיוחד במקומות בהם כתוב בתלמוד ר' בראשי תיבות, ולא ידוע אם הראשי תיבות הוא של המילה רבי או רב.

חנינא
PikiWiki Israel 8855 tomb of rabbi oshaya near pekiin
הקבר ליד פקיעין
פטירה המאה הרביעית
מקום פעילות ארץ ישראל
דור שני לאמוראים
בית מדרש ישיבת טבריה
רבותיו רבי יוחנן
חבריו רב חנינא אחיו

אמרותיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד ב'.
  2. ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ב.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א' ושם מופיע "רבי" אושעיא, בטעות דפוס ככל הנראה.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ח, עמוד ב'.
אושעיא

האם התכוונתם ל...

הערמה

הערמה היא תחבולה ש"עוקפת" איסור הלכתי. כלומר, עשיית דבר שאסור, באופן כזה שלפי כללי ההלכה הפורמליים אין בדבר איסור. בחלק מהמקרים חכמים אסרו להערים[דרושה הבהרה].

זיקה (ייבום)

זיקה הוא מושג תלמודי בהלכות ייבום השנוי במחלוקת, ומהותו קשר בין היבם (אחיו של הנפטר) ליבמה שנפלה לפניו לייבום - עוד לפני הייבום, הנובע מהקשר של היבמה לבעלה שנפטר.

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

עפר ארץ ישראל

עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות. הוא שואב את כוחו מן האמונה בקדושת ארץ ישראל.

רב אויא

רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים. הוא למד אצל חכמי ארץ ישראל, רבי אמי רבי יוחנן.

ככל הנראה, בהמשך עבר לבבל. הוא למד אצל רב הונא ונחשב מגדולי תלמידיו. על כך מסופר, כי כאשר רב אויא סבא שאל את רב הונא שאלה הלכתית מסוימת, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח". לפי הסבר רש"י, רבה בר רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו. לפי פירושו של רבינו חננאל, דבריו "עורבא פרח" מכוונים כלפי דבריו של אותו אמורא, שדעתו היא דעתם של ילדים המשחקים בציפורים ועורבים.

לאחר שרבה בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה, הבהיר לו רב הונא כי אי ההגיון אינו בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבו היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי. סיפור דומה מובא גם במסכת חולין.

הוא היה משתתף בקביעות בשיעוריו של רב יוסף, שהיה אומר בשבת, לפני תפילת מוסף, וכאשר לא הגיע לשיעור, גרם הדבר צער לרב יוסף, ואביי עמל לפייסו. מסופר בתלמוד אודות הלכות שקיבל מרב יוסף אודות רפואת חולה בשבת, כאשר ידו התעקמה באמצע שיעורו של רב יוסף.

בהגיעו לפרקו נשא את אחותו של רמי בר פפא.

היו לו מספר בנים תלמידי חכמים. רב חייא, רבו של רב אמימר בר מר ינוקא. רב אדא, רבא, רב חלקיה ורב הונא.

מסופר, כי רב מרדכי אמר בפני רב אשי, קושיא אותה הקשה רב אויא. רב אשי נענה, כי עכשיו מבין הוא למה ראה בחלום את רב הונא בר אויא. הראו לו, כי ביום יאמרו לפניו מדברי תורתו של רב אויא לפי הסבר המאירי הוא ראה את רב אויא שבא לפניו, והדבר מרמז על כך שאביו - רב אויא יבוא לפניו, על ידי שמועותיו.

בן נוסף שלו, הוא רב אחא בריה דרב אויא, אמורא המוזכר עשרות פעמים בתלמוד, לרוב כשהוא דן בהלכה עם רבו רב אשי.

על חבריו נמנה רבה בר רב חנן, רב אחדבוי בר אמי (ראה ערך).

רב זביד

האם התכוונתם ל...

רב חנינא

רב חנינא (לפעמים חנניא) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל, תלמידו של רבי ינאי ורבי יוחנן, ואחיו של האמורא המפורסם רב אושעיא. יש משערים כי מדובר בעצם על רבי חנינא בר חמה על סמך הופעת אחיו בתיאור ״רבי אושעיה בר רבי חמה״.רב חנינא היה נצר למשפחת חכמים גדולים והיה מיוחס ככהן מזרע עלי הכהן. הוא היה רווק כל ימיו, ויחד עם אחיו מכרו נעליים לזונות, ולמרות זאת הם לא הגביהו את עיניהם כדי לראות אותם, האמורא רבא אמר על כך, כי על שני אחים אלו, נאמר המאמר כי רווק כזה הדר בעיר ואינו חוטא, מכריז הקדוש ברוך הוא עליו בכל יום.

הוא היה גם רופא, יש כמה דברים שאמר בנוגע לרפואה כגון: חולין ז: "אמר ר׳ חנינא מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה לא שאלני", רש"י- "רבי חנינא רופא הי"ה, הוא גם נתן הצהרות להגדיר מה משמעות הישן ל"כהן" וכשהוא צריך להפסיק להתאמן "עד שיזקין עד כמה אמר רבי אלעא אמר ר' חנינא עד שירתת", "ילד עד כמה אמר רבי אלעא אמר רבי חנינא כל שעומד על רגלו אחת וחולץ מנעלו ונועל מנעלו".

רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנניה הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי.

לעיתים ניתן לטעות בין רב חנינא שנקרא כך ולא "רבי" מכיוון שלא הוסמך, לבין רבי חנינא שהוסמך לרבי (ככל הנראה על ידי רבו רבי יהודה הנשיא), במיוחד במקומות בהם כתוב בתלמוד ר' בראשי תיבות, ולא ידוע אם הראשי תיבות הוא של המילה רבי או רב. אך לרוב הכוונה לרבי חנינא, המוזכר מאות פעמים בתלמוד, לעומת רב חנינא המוזכר פעמים מעטות יחסית.

רבה

רַבָּה בר נחמני (270 בערך - 310 או 330 בערך) הקרוי בדרך כלל "רבה", היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים. היה תלמידם של רב הונא ורב יהודה. כל מאות פסקיו של רבה התקבלו להלכה חוץ משלושה.

רבי אמי

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אסי.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.