רב-קו

רב־קו הוא כרטיס חכם המשמש כאמצעי תשלום במערכת התחבורה הציבורית בישראל. הכרטיס הונהג לראשונה בשנת 2008 ומשמש במקביל לכרטיסי הנייר השונים. כרטיס זה החליף את השימוש בכרטיס נסיעה שהיה נהוג קודם לכן.

Rav Kav
כרטיס רב-קו

טכנולוגיה

כרטיס רב־קו הוא כרטיס חכם בעל שבב מעבד, רכיב זיכרון בגודל 2Kb, מערכת הפעלה וממשק ללא מגע, המשתמש בתקן קליפסו , תקן שנבחר לשימוש על ידי משרד התחבורה.

הכרטיס מאפשר לנוסע להחזיק בכרטיס יחיד לשימוש במגוון סוגים של תחבורה ציבורית המופעלים על ידי חברות שונות, ולעיתים עשוי אף לחסוך את הצורך בהדפסת כרטיס. ניתן לטעון בכרטיס עד 8 סוגי חוזים שונים, כגון: חופשי חודשי, חופשי יומי, כרטיסיות בקודים שונים, ו"ערך צבור" המאפשר הטענת כסף לתוך הכרטיס בקודים שונים ובהנחה זהה להנחה על כרטיסיות.

סוגי כרטיסים

על פי המדיניות שקבע משרד התחבורה, קיימים שלושה סוגים של כרטיסי רב־קו:

  • כרטיס אישי שבו מוטבעים שמו ותמונתו של בעל הכרטיס (ואף מחייב מילוי פרטים אישיים נוספים בעת הנפקתו). כרטיס זה מונפק ללא תשלום בעמדות מיוחדות של מפעילי התחבורה הנמצאות לרוב בתחנות ראשיות, אולם בעת הנפקת כרטיס חלופי למי שכרטיסו אבד או נפגם מחויב בעל הכרטיס ב-10 ש"ח. בעת הנפקת כרטיס אישי מוגדר בו פרופיל לבעל הכרטיס (רגיל, נוער, אזרח ותיק, סטודנט, נכה, זכאי), כך שניתן יהיה לטעון בו ערך צבור וכרטיסיות בהנחה בהתאם לפרופיל בעל הכרטיס. לדוגמה, ניתן לטעון כרטיסיית נוער רק בכרטיס עם פרופיל נוער. בניגוד לכרטיס אנונימי (ראה להלן) מאפשר כרטיס אישי הטענת חופשי חודשי (רגיל או מוזל), וכמו כן מבטיח החזר היתרות במקרה בו הכרטיס נפגם או אבד, על פי רישומי הנסיעות שבוצעו בכרטיס והנאספים במערכת. כרטיס זה מוגבל לשימוש אדם אחד (למעט כרטיסיות בפרופיל רגיל). ניתן להנפיק מספר כרטיסי רב־קו אישי עבור אדם אחד באמצעות הנפקה נפרדת מכל חברת תחבורה ציבורית.
  • כרטיס אנונימי ללא שם ותמונה נמכר תמורת 5 ש"ח בחלק מעמדות ההנפקה או על ידי נהגי האוטובוסים, ואינו דורש מסירת פרטים אישיים. הוא מאפשר שימוש על ידי מספר אנשים ללא הגבלה, אך אינו מאפשר קבלת הנחות לזכאים למיניהם, אלא רק הנחות הניתנות לנוסע כללי: כרטיס מעבר, כרטיס הלוך ושוב או 2 נסיעות, כרטיסיות לבוגרים המעניקות הנחה של 20%, הטענת ערך צבור (על ידי תוספת של 25% לכמות הכסף שנטענה), חוזה חופשי יומי וחופשי שבועי. סוגי חוזים אלה ניתנים גם לבעלי כרטיס אישי. הכרטיס האנונימי אינו מבוטח מפני אובדן או תקלה של הכרטיס.
  • כרטיס חצי אנונימי עם תמונה וחלק ממספר תעודת הזהות. בנוסף להנחות המתאפשרות בכרטיס האנונימי, בעל התמונה זכאי לקבלת הנחות לזכאים המגיעות לו, אם אכן מגיעות. נטען שבכרטיס זה מידע על הנסיעות אינו נשמר. לא ניתן ביטוח לאבדן או גניבה.

שימוש

מכונת כרטוס בקרון הרכבת הקלה בירושלים
מכשיר תיקוף בקרון הרכבת הקלה בירושלים, המאפשר שימוש בכרטיס הרב־קו על ידי הצמדתו למכשיר והפחתת נסיעה מהכרטיסייה ברב־קו
Rabi kav
עמדות רב־קו

כרטיס הרב־קו החל בפעילות מצומצמת ב-2008, וכיום הוא מופעל על ידי כל חברות התחבורה הציבורית, לרבות רכבת ישראל, כתחליף לכרטיסי הנייר השונים. הכרטיס מאפשר טעינת חוזים שונים: חופשי חודשי, חופשי יומי, כרטיסיות או 'ערך צבור' (סכום כסף מסוים המשמש לתשלום עבור נסיעות בודדות בקווים שונים, בהנחה של כרטיסייה). ניתן לטעון כרטיסיות על הרב־קו, כמו כן טעינת ערך צבור אפשרית בכל הארץ החל מיולי 2016. לצורך בקרה, בעת טעינת הכרטיס מונפקת קבלה, וכן מונפק "אישור נסיעה" בכל נסיעה בה מופחת הסכום הצבור או מבוצע ניקוב בכרטיסייה (דבר זה גורם לשימוש ביותר נייר, בהשוואה לשימוש בכרטיסיות נייר). חברת "אגד" הפסיקה ביולי 2012 להנפיק "אישורי נסיעה" על ניקוב בכרטיסייה[1], אך חזרה להנפיקם החל מיולי 2013.

בחברת אגד החל השימוש בכרטיס הרב־קו בקווים עירוניים ופרבריים באזור רחובות, החל מקיץ 2011 בגוש דן (במקביל לרפורמה שבוצעה במערך הקווים), והחל מסתיו 2011 באזור חיפה וירושלים. לאחר מכן נמשכה פריסת הכרטיס באזורים נוספים, לרבות בקווים בין עירוניים. בכל האזורים מתאפשרת נסיעת מעבר אך ורק באמצעות כרטיס הרב־קו.

החל מיולי 2015 גם הכרמלית שבחיפה מאפשרת שימוש בכרטיס הרב־קו[2], אך תחילה לא התאפשרו הסדרי נסיעה משולבים עם חברות אחרות (אגד, רכבת ישראל והמטרונית). ב-1 בינואר 2017 החל שילוב זה של הכרמלית בהסדרי הנסיעה, לרבות כרטיס מעבר (90 דקות), חוזי נסיעה תקופתיים (חופשי יומי, שבועי וחודשי) ושימוש בערך צבור. בתאריך זה החל השימוש בערך צבור גם ברכבת הקלה בירושלים.

עד תחילת 2016 עקב אי הקמתו של מערך סליקה ארצי משותף, השימוש ברב־קו כערך צבור או ככרטיסייה אחידה לכל חברות התחבורה הציבוריות לא התאפשר, ובדומה לכרטיסי הנייר, הנוסע נאלץ להחזיק סוגי כרטיסים שונים על הרב־קו עבור חברות שונות, ונסיעות שונות. לדוגמה, על אף המחיר האחיד של נסיעה עירונית בחיפה (קוד מחיר 2), גוש דן (קוד מחיר 41/42/43) וירושלים (קוד מחיר 62), בכל אזור היה צריך להטעין כרטיסייה נפרדת, בשל מאפיינים ייחודיים בכל אזור (בגוש דן שילוב בין חברות שונות, בירושלים שילוב עם הרכבת הקלה, ובחיפה שילוב עם המטרונית). בתחילת 2016 הוקם המאגר הארצי, הוזלו התעריפים האזוריים וכן השימוש בערך צבור הורחב לכל החברות בכל הארץ.

חיסרון נוסף שהיה בעבר הוא במקרה בו טעונות מספר כרטיסיות וחוזים על הכרטיס, דבר העשוי לגרור חיוב מוטעה. כיום חיסרון זה אינו קיים.

הקמת המרכז המשותף חוסכת בעיה גם בעת אובדן כרטיס שעליו נטענו חוזים של חברות שונות, היות שבעבר כל חברה שמרה אך ורק את נתוני החוזים שהוטענו אצלה וכיום המידע הוא ארצי.

אי אחידות בין החברות קיימת גם במכשירי הכרטוס של הנהגים ובאלגוריתמים המפעילים אותם, כך שישנן חברות בהן יורדת נסיעה באופן אוטומטי בעת זיהוי כרטיס רב־קו עם אמצעי תשלום מתאים על ידי המכשיר, בעוד בחברות אחרות ישנו צורך בפעולת אישור של הנהג לביצוע תשלום. בחברת "אגד" היה צורך באישור של הנהג לכל נסיעת מעבר ונסיעה באמצעות חופשי-חודשי, אך החל מקיץ 2012 הדבר מתבצע באופן אוטומטי, ואף מבוצע חיוב אוטומטי כאשר ישנו אמצעי תשלום בלעדי לנסיעה. במקרה שישנן מספר אפשרויות תשלום, נדרשת פעולת אישור על ידי הנהג. עם זאת, האלגוריתם האוטומטי מועד לתקלות אם לא תוכנן כהלכה, דבר שהוביל לתלונות במספר מקרים של חיוב מיותר בחברת תחבורה ציבורית מסוימת.

על אף שכרטיס הרב־קו בגרסתו האישית מיועד בעיקרו לשימוש אישי (לדוגמה, בחופשי חודשי ובהנחות זכאים), ניתן להשתמש בו גם עבור אדם אחר אם השימוש מתאים, בהנחת נוסע רגיל או בהנחת נוער בלבד (לדוגמה, שימוש בכרטיסיית נוער של ילד גם עבור חברו). עם זאת, ברכבת הקלה בירושלים מכשירי הכרטוס אינם מאפשרים בחירת פעולות אחרות מלבד הורדת חיוב בודד, דבר היוצר מגבלה במקרה של נסיעה עם מספר ילדים, שכן על מנת לקבל את ההנחה עבורם יש צורך לשלם על כל ילד בנפרד בכרטיסו האישי בו טעונה כרטיסייה אישית (הנחת נוער ניתנת רק בכרטיסייה), וכן מכשירי הכרטוס אינם מזהים תשלום שבוצע עבור כמה נוסעים, דבר שהוביל לחלוקת קנסות לנוסעים שביצעו נסיעה מסוג זה.

כיום מותקנים במספר קווי אוטובוס מכשירי תיקוף אוטומטיים בחלקו האחורי של האוטובוס, במכשירים אלו ניתן לשלם או לתקף רק אם הכרטיס טעון מראש.

ברחבי הארץ הוצבו עמדות המאפשרות לנוסע להטעין בעצמו את כרטיס הרב־קו, ובודדות מהן אף נמצאות על גבי האוטובוסים עצמם[3]. בנוסף, ניתן להטעין את הכרטיס באופן ביתי באמצעות קורא כרטיסים אשר מתחבר למחשב ומסוגל להטעין ולקרוא את כרטיס הרב־קו. עלות הקורא היא 10 ש"ח וניתן לרכוש אותו בסניפי "על הקו". כמו כן, ניתן לטעון את הכרטיס באמצעות יישומון לטלפון סלולרי ופרטי כרטיס אשראי, זאת בתנאי שהטלפון תומך בתקשורת ה-NFC המתאימה[4].

בירור יתרת הנסיעות בכרטיס הרב־קו מתאפשרת דרך מכשירי הכירטוס של נהגי האוטובוסים, בקופות ובעמדות מכירת הכרטיסים בתחנות רכבת ישראל, בקופות האוטומטיות של הרכבת הקלה בירושלים וגם בעמדות המכירה האוטומטיות בתחנות ה"מטרונית" בחיפה והקריות. כמו כן, קריאת נתוני הכרטיס באופן ביתי מתאפשרת באמצעות קורא כרטיסים שאותו ניתן לרכוש בעמדות "על הקו", דרך אתרי אינטרנט ייעודיים ויישומון ייעודי הזמין לחלק ממכשירי טלפון חכם עם רכיב NFC.

בסוף מרץ 2018 יצאה לפועל רפורמת תעריפים בינעירוניים, בה נוספו מספר חוזים תקופתיים בינעירוניים וכן חוזה תקופתי כלל-ארצי (למעט ערבה ואילת) בתעריפים מוזלים.

מוניות השירות לא תוכננו מלכתחילה להצטרף למפעילי הרב־קו, אך באוקטובר 2011 החליט משרד התחבורה לבחון דרכים לצרף גם אותם למפעילי הכרטיס, ובדצמבר 2017, שר התחבורה הודיע כי לראשונה יהיה שימוש ברב־קו גם במוניות השירות, מה שיאפשר גם נסיעה בשבת באמצעות הרב־קו[5].

השוואה לכרטיסים דומים בחו"ל

בהונג קונג קיים כרטיס דומה הנקרא "אוקטפוס". כרטיס זה היה הראשון בעולם מסוגו. הוא הושק לראשונה בשנת 1997, והתפתח עד כדי כך שהערך הצבור שנטען בכרטיס יכול לשמש גם כארנק אלקטרוני לשימושים רבים אחרים ללא קשר לתחבורה ציבורית, כגון קנייה במכונות שתייה וחנויות מכולת.

Oyster, כרטיס דומה המופעל בלונדון, מאפשר חיסכון בדיעבד אוטומטית. לדוגמה, כאשר כרטיס יומי עולה 11 ש"ח, וכרטיס רגיל עולה 5 ש"ח, ניתן להתחיל בקנייה של שני כרטיסי נסיעה רגילים, וקנייה של כרטיס נוסף תחליף את קניית הכרטיסים הקודמים בכרטיס יומי, וסכום ההוצאות לכל היום יסתכם במחיר יומי, הזול יותר. הרב־קו לעומת זאת, לא מבצע החלטות שכאלו, ועל בעל הכרטיס לקנות בעצמו את הכרטיס הזול מראש (למשל חופשי יומי). בנוסף, בכרטיס זה אין דרישה של הצגת פרטים אישיים על גבי הכרטיס על מנת לקבל את הטבות הבסיס (הוזלה כללית והחזר כספי על הסכום הצבור במקרה של אובדן או הרס הכרטיס)[6]. בנוסף, בעת נסיעה ברכבת בלונדון, יש לתקף את הכרטיס בכניסה וביציאה מהרציף, והחישוב מתבצע בצורה אוטומטית בעת תיקוף היציאה. זאת בשונה מישראל שבה יש צורך להטעין את כרטיס הנסיעה הרצוי טרם תיקוף הכרטיס בכניסה לרציף, דבר המוסיף עוד שלב בשימוש בכרטיס.

OV-chipkaart הוא כרטיס דומה המופעל הדרגתית בכל אמצעי התחבורה הציבורית בהולנד, כולל רכבות. חסרונו לעומת הכרטיס הישראלי הוא מחיר רכישתו - 7.50 אירו, ותוקפו המוגבל ל-4–5 שנים. כמו הכרטיס הישראלי גם את הכרטיס ההולנדי ניתן להנפיק במקום, יש צורך במילוי טופס והמתנה עד להכנת הכרטיס הנמשכת מספר דקות. קיים כרטיס חד-פעמי מיוחד לתיירים. מאחר שכל המדינה מחולקת לאזורי כרטוס, על הנוסע להעביר את הכרטיס בכל נסיעה גם ליד מכשיר תיקוף בתחילת הנסיעה וגם בסופה. באוטובוסים נמצאים מכשירי תיקוף ליד דלתות הכניסה והיציאה. בגין נסיעה ברכבת על הנוסע להעביר את כרטיסו ליד מכשיר תיקוף בהיותו בתוך תחנת המוצא ופעם נוספת עם יציאתו מתחנת היעד. אם הנוסע שוכח להעביר את כרטיסו בגמר הנסיעה, תחויב יתרת חשבונו ב-4 אירו. נוסע ששכח לתקף את כרטיסו בגמר הנסיעה וחויב בסכום זה יכול לבקש החזר, אך הדבר כרוך בהליך בירוקרטי.

בניו יורק קיים זה שנים מספר ה-MetroCard, אשר רכישתו במכונות המכירה היא קלה ביותר ואינה דורשת הוספת תמונה או פרטים אישיים. מערכת דומה קיימת גם בשיקגו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בני ברק, אגד הפסיקה להשתמש בנייר. ומה עם הנוסעים?, באתר ynet, 19 ביולי 2012
  2. ^ קארין רוזקובסקי, ‏לאחר ארבעה חודשים: הכרמלית בחיפה שבה לפעילות סדירה, באתר מעריב השבוע, 27 ביולי 2015
  3. ^ עמדות טעינת רב-קו על גבי אוטובוסים של קו 1 בחברת דן
  4. ^ דוגמאות לאפליקציות סלולריות לטעינת רב-קו: HopOn, Ravkav Online
  5. ^ אור רביד‏, רב-קו במוניות שירות וחופשי-יומי ארצי: רפורמת התחבורה הציבורית, באתר וואלה! NEWS‏, 13 בדצמבר 2017
  6. ^ רוצה לנסוע באוטובוס? קודם תמלא טופס
אגד תעבורה

אגד תעבורה בע"מ היא חברת אוטובוסים ישראלית שהוקמה בשנת 2006 על ידי איחוד החברות "אגד פלוס תעבורה" ו"אגד אישי". החברה מפעילה, באמצעות כ-500 אוטובוסים, את התחבורה הציבורית בנתניה, במבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, שומרון, בנימין, גוש עציון, הר חברון ובקעת הירדן.

דן באר שבע

דן באר שבע היא מפעילת התחבורה הציבורית הפנימית בבאר שבע.

דן בדרום

חברת דן בדרום תחבורה (2015) בע"מ, המוכרת בשמה המקוצר דן בדרום הוקמה בשנת 2015 על ידי חברת נהור, חברת בת של דן חברה לתחבורה ציבורית, על מנת להתמודד במכרזי הפריפריה בדרום הארץ, דבר שמשרד התחבורה אוסר על חברת דן, ולכן הקימה דן את חברת דן בצפון שמפעילה את המטרונית ואת דן בדרום שמפעילה קווי תחבורה ציבורית בצפון הנגב.

מנכ"ל החברה הראשון היה יורי ברונשטיין אשר עבר לחברת דן באר שבע ובמקומו טל כהן מונה למנכ"ל החברה עד היום.

דן חברה לתחבורה ציבורית

דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ היא חברה ישראלית לתחבורה ציבורית המפעילה שירותי אוטובוסים בגוש דן. מאז הקמתה בשנת 1945 ועד לשנת 2002 פעלה כקואופרטיב.

בעבר הייתה החברה מונופול בהפעלת תחבורה ציבורית באזור גוש דן וחלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל עמד על כ־20%. בעקבות החלטת ממשלת ישראל לפתיחת שוק התחבורה הציבורית לתחרות בשלהי המאה ה־20, הועברו חלק מאשכולות הקווים של החברה לחברות אחרות, ונכון ל־2016 עומד חלקה במגזר התחבורה הציבורית בישראל על כ־14%.

הזכות לפרטיות

הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו, מתוך ההכרה כי ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת. הזכות לפרטיות היא חלק מזכויות האדם הטבעיות, להן זכאי כל אדם באשר הוא, משום שכל אדם זקוק לפרטיות על מנת לפתח ולממש את האוטונומיה שלו כפרט. הפרטיות מאפשרת לאדם לחיות את חייו ולשלוט על מידת החשיפה של חייו בהתאם לרצונו, ללא חשיפה, התערבות או חדירה לחייו.

מקובל לראות בזכות זו אחת משתי נגזרות של הזכות לכבוד (נגזרת נוספת היא הזכות לשם טוב - לשון הרע) אך יש הרואים בה זכות עצמאית. כך או כך, מדובר בזכות יסוד, המוגנת באמנות ובהסכמים בינלאומיים, כמו גם בחקיקה בישראל ובעולם. מרבית החוקים בעולם מגבילים את הפרטיות כאשר היא מתנגשת בזכויות ובאינטרסים ציבוריים אחרים, כמו למשל: חופש הביטוי, חופש המידע, זכות הציבור לדעת, ביטחון ציבורי ואף מיסוי (תחום המחייב לרוב גילוי של מידע על הכנסות או רווחים אישיים).

לעיתים אנשים בוחרים לוותר על פרטיותם, לטובת הטבה פוטנציאליות שעשויה לצמוח מכך (כמו הגנה, פרסום או כסף).

הרכבת הקלה בבאר שבע

הרכבת הקלה בבאר שבע היא מערך תחבורה ציבורית עתידי להסעת המונים בבאר שבע באמצעות רכבת קלה.

התחנה המרכזית של נתניה

התחנה המרכזית של נתניה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נתניה. שוכנת במרכז החלק המערבי של העיר, סמוך לרחוב הרצל בקרן הרחובות אחד העם ואלון צבי.

חברת הנסיעות והתיירות נצרת

חברת הנסיעות והתיירות נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל, חיפה, עפולה, עמק יזרעאל המערבי, הגליל התחתון ועמק זבולון. החברה נמצאת בבעלות משפחת עפיפי, המחזיקה בקבוצת "נזארין".

חברת נתיבי איילון

חברת נתיבי איילון היא חברה ממשלתית העוסקת ביזום, ניהול, תכנון וביצוע פרויקטים תחבורתיים בעיקר בגוש דן, אך גם בשאר רחבי הארץ.

מטרופולין (תחבורה ציבורית)

מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ היא חברת תחבורה ציבורית אשר נוסדה בשנת 2000.

החברה מפעילה כ-200 קווי שירות באשכול הנגב, באשכול השרון ואשכול נתניה–תל אביב באמצעות כ-800 אוטובוסים. בחברה מועסקים כ-1,000 עובדים והמטה שלה ממוקם בכפר סבא.

נמל היובל

נמל היובל, המכונה גם "מסוף איתן" על שמו של רפאל איתן, הוא מסוף מים עמוקים הממוקם בקצה הצפוני של נמל אשדוד. המסוף נחנך באוגוסט 2005 והוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם בישראל ובבנייתו הושקעו כ-3 מיליארד ש"ח.

המסוף כולל שלושה רציפים - רציפים 22 ו-23 מהווים רציפי מכולות, ורציף 21 המשמש למטען כללי ולפריקת מכוניות.

נמל מספנות ישראל

נמל מספנות ישראל פועל מאז 2003 במתחם מספנות ישראל הוא הנמל הפרטי הראשון במדינת ישראל.

נרקיס גל הסעות

נרקיס גל הסעות בע"מ היא חברת הסעות ישראלית המפעילה קווי תחבורה ציבורית בשם "גלים".

החברה, שנוסדה בשנת 1996 כחברה פרטית, זכתה ב-2009 במכרז להפעלת ארבעה קווים עירוניים וארבעה קווים בין-עירוניים בעיר רהט.

ברשות החברה 26 אוטובוסים שפועלים ב-11 קווי תחבורה ציבורית חדשים, בהם 4 קווים עירוניים ו־4 קווים בין-עירוניים.

מחירי הנסיעה ברהט נמוכים יותר ממחירי הנסיעה הנהוגים בישראל, ודומים לאזורי עיירות הפיתוח. החברה פועלת גם עם הכרטיס החכם "רב-קו".

חברת גלים היא חברת התחבורה הציבורית הקטנה והאחרונה בתחום בשירותי התחבורה הציבורית בישראל ומפעילה את מספר קווי האוטובוס הנמוכים ביותר בארץ.

נתיב אקספרס

חברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע"מ היא חברה המפעילה קווי תחבורה ציבורית בגליל ומטרופולין חיפה. עד 2015 החברה הפעילה קווים גם בזכרון יעקב, קריית טבעון, יקנעם עילית והעמקים (חלקם באמצעות חברת הבת "אומני אקספרס"). החברה בבעלות מלאה של חברת הנסיעות והתיירות נצרת.

בהנחיית משרד התחבורה מפעילה החברה יחד עם חברת "אגד" שירות "חופשי חודשי" במסגרתו נמכרות כרטיסיות המכובדות על ידי שתי החברות.

נתיבי היובל

נתיבי היובל בע"מ היא חברה ייעודית (Special Purpose Entity) אשר זכתה במכרז למימון, הקמה, תפעול ותחזוקת פרויקט כביש 431

בשיטת PFI ‏ (Private Finance Initiative) .בהתאם לתנאי המכרז, אחראית נתיבי היובל על הקמת הכביש ותפעולו בתקופה של 25

שנים תמורת תשלום מהמדינה, שלאחריה יוחזר הכביש למדינה, ללא תמורה.

עילית

עילית קווי תחבורה בע"מ הייתה חברת תחבורה ציבורית ישראלית שהוקמה בשנת 2005. ב-3 ביולי 2011 החברה התמזגה עם חברת קווים, הממשיכה ומפעילה את קווי האוטובוס בביתר עילית ואליה תחת המותג "עילית".

בשנת 2006 זכתה החברה לראשונה במכרז להפעלת קווי התחבורה הציבורית העירוניים ביישוב ביתר עילית, את הקווים להסעת תלמידים בו, וכן את קווי התחבורה הבין-עירוניים ממנו ואליו, לירושלים, בית שמש, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, ולקריית גת, ולכפר חב"ד. ובסופי שבוע גם לנתניה, רחובות, חפץ חיים, יסודות וגבעת זאב. החברה החליפה בכך את חברת "ביתר-תור" שפעלה בביתר עילית עד אז. לעילית הייתה שותפות בחברת אפיקים המפעילה את התחבורה הציבורית בשומרון ובקווים הבינעירוניים באשדוד (אשדוד-ת"א, אשדוד-יבנה, אשדוד-רחובות, אשדוד-אשקלון) ובקווים הבינעירוניים באשקלון.

קווים

קווים תחבורה ציבורית בע"מ היא חברה המפעילה שירותי תחבורה ציבורית בישראל. היא הוקמה בשנת 2000 בעקבות החלטת משרד התחבורה להפסיק את הדואופול של אגד ודן בהפעלת שירותי תחבורה ציבורית. בעלי החברה הם מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ (50%), הורן את ליבוביץ בע"מ (50%).

נכון ל-2019 מעסיקה החברה כ-2,700 עובדים מתוכם כ-2,400 נהגים.[דרוש מקור]החברה נחשבת לחברה השנייה בגודלה בענף התחבורה הציבורית באוטובוסים ולחברה הגדולה ביותר מבין החברות הפרטיות בנסועת האוטובוסים (ק"מ נסיעה).[דרוש מקור]

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת

שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת בע"מ היא חברת אוטובוסים המפעילה שירותי תחבורה ציבורית באזור נצרת, נוף הגליל ובסביבתן. החברה שייכת במלואה לחברת הנסיעות והתיירות נצרת והיא מפעילה 24 קווי אוטובוס ושירותי הסעת תלמידים באמצעות 85 האוטובוסים שבבעלותה. בחברה 180 עובדים, מהם 130 נהגים, וברשותה שני מוסכים בנוף הגליל. החברה נוסדה ב-1956.

שרותי אוטובוסים הייתה החברה הראשונה בארץ שהפעילה אוטובוסים זעירים בקווי תחבורה עירוניים.

תחבורה ציבורית בישראל

התחבורה הציבורית הפנים-ארצית בישראל מתבצעת בעיקר באמצעות אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות ורכבות בין עירוניות.

את התחבורה הציבורית בישראל מנהל באופן ריכוזי משרד התחבורה, אשר באחריותו מתן זכיונות ורישיונות למפעילים פרטיים ופיקוח על הביצוע, הגדרת מסלולי הקווים ותדירותם, קביעת תעריפי המחירים והסדרת אמצעי התשלום.

מאפיין בולט של התחבורה הציבורית בישראל היא השבתה כמעט מוחלטת בשבתות ובחגים. עוד בולט, בהשוואה למרבית המדינות המפותחות, היעדרן של מערכות להסעת המונים בערים הגדולות. בירושלים פועל קו יחיד של רכבת קלה, אך צפויים לפעול בעתיד קווים נוספים של רכבת קלה בירושלים לצד קווים נוספים שעתידים להיכנס לשימוש בגוש דן.

בשנת 2017 נרשמו 850 מיליון נסיעות נוסע באוטובוסים וברכבות, מתוכם 744 מיליון באוטובוסים, 64 מיליון ברכבת ישראל ו-42 מיליון ברכבת הקלה בירושלים.

תחבורה בישראל
כבישי ישראל כביש 1כביש 2 (כביש החוף)כביש 3כביש 4כביש 5כביש 6 (חוצה ישראל)כביש 7כביש 9כביש 12כביש 20 (נתיבי איילון)כביש 22 (נתיבי המפרץ)מנהרות הכרמל (כביש 23)כביש 25כביש 31כביש 40כביש 50 (כביש בגין)כביש 60כביש 65כביש 70כביש 77כביש 90כביש 431כביש 443כביש 471כביש 531כביש 899 (כביש הצפון)ציר אלון • לרשימה המלאה
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים
חברות כבישים נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורהחברת דרך ארץחברת כביש חוצה ישראלחברת נתיבי איילוןנתיבי הכרמל מערכות ותפעולנתיבי היובל
אוטובוסים אגדאגד תעבורהאפיקיםגליםדןדן באר שבעדן בדרוםמטרופוליןנסיעות ותיירות נצרתנתיב אקספרססופרבוסקווים - עיליתרמה תחבורה ציבורית גולןשירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
תחנות מרכזיות התחנה המרכזית החדשה של תל אביבהתחנה המרכזית הישנה של תל אביבמסוף 2000התחנה המרכזית של ירושליםהתחנה המרכזית החדשה של ראשון לציוןמרכזית המפרץמרכזית חוף הכרמלמרכזית הקריותהתחנה המרכזית של באר שבעהתחנה המרכזית של אשדודתחנה מרכזית יבנהתחנה מרכזית מודיעיןהתחנה המרכזית של נתניהתחנה מרכזית חדרההתחנה המרכזית של הרצליהתחנה מרכזית קריית גתהתחנה המרכזית של קריית שמונהתחנה מרכזית בית שאןתחנה מרכזית דימונהתחנה מרכזית ערדהתחנה המרכזית של עכותחנה מרכזית נהריהתחנה מרכזית כפר סבאתחנה מרכזית רחובותהתחנה המרכזית של לודהתחנה המרכזית של אשקלוןהתחנה המרכזית של טבריההתחנה המרכזית של צפתתחנה מרכזית כרמיאלתחנה מרכזית אילתמסוף צומת רעננהתחנה מרכזית רמלה
נמלים נמל אילתנמל אשדוד (נמל היובל) • נמל הדרוםנמל המפרץנמל חיפהנמל הקישוןהמרינה הכחולהמרינה אשקלוןמרינה הרצליה

נמל חדרה (נמל מסחרי) • נמל אשקלון - קצא"א (נמל מסחרי) • נמל מספנות ישראלרשות הספנות והנמליםחברת נמלי ישראל

רכבת ישראל פורטל רכבת ישראל • הקו הראשי של רכבת ישראלמסילת הרכבת יפו–ירושליםקו הרכבת המהיר לירושליםמסילת איילוןתחנות רכבת בישראל
מערכת תנועה עתירת נוסעים כרמליתמטרוניתרכבליתרכבל חיפהמסילת חיפה–נצרתהרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום, הקו הירוק, הקו הסגול, הקו החום) • קווי מטרו בתל אביב (קו M1, קו M2, קו M3) • הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום, קו הקמפוסים, הקו הירוק, הקו הכחול) • הרכבת הקלה בבאר שבעהרכבל לכותל
תעופה רשות התעופה האזרחיתרשות שדות התעופהנמל התעופה בן-גוריוןנמל התעופה רמוןאל עלישראיירארקיעסאן דור • שדות תעופה בישראל
היסטוריה נמל תל אביבנמל יפוהרכבת המנדטוריתרכבת העמקחברות תעופה עבריות ביישובכביש הנפטכביש הגבורהדרך בורמההרפורמה בנמלים
שונות הרשות הארצית לתחבורה ציבוריתמשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמוניות בישראלמוניות שירות בישראל • רב-קו • תחבורה בתל אביבתחבורה ציבורית בישראלתל-אופן • ערכים נוספים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.