רבן גמליאל השישי

רבן גמליאל השישי היה נשיא הסנהדרין האחרון, בן למשפחת הנשיאים של הלל הזקן.

עם התחזקות מעמד הנוצרים באימפריה הביזנטית, הם החלו בצעדים נגד הנשיאות היהודית. נסיונותיהם הצליחו ובשנת 415 הואשם רבן גמליאל בשורה של עבירות על פי החוקים שהונהגו באותה עת נגד היהודים: בניית בתי כנסת חדשים, מילת עבדים נוצרים ופסיקת דין במשפט בין שני צדדים נוצרים.

רבן גמליאל טען שפעולות אלו כלולות בזכויות היסוד המוקנות ליהודים, אך טענותיו לא התקבלו. הקיסר הונוריוס ביטל את תואר "פריפקטוס כבוד" שהיה מוענק לנשיא הסנהדרין במשך דורות, ציווה על הרס בתי הכנסת החדשים, שיחרר את העבדים והתרה בנשיא לבל יעבור שוב על חוקי המדינה.

כאשר נפטר רבן גמליאל, בשנת ד'קפ"ה (425), לא השאיר אחריו בן שיירש את כיסאו. הקיסר תאודוסיוס השני מנע מינוי של יורש ויהודי הארץ אכן לא מינו נשיא חדש תחת רבן גמליאל. כתוצאה מכך התבטל התפקיד ותקופת הנשיאות תמה.

רבן גמליאל היה רופא, ותרופותיו מוזכרות לשבח בכתבי הרופא הלטיני מרקלוס אמפיריקוס בן-דורו.

קישורים חיצוניים

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים. ממשפחה זו יצאו חכמים חשובים במשך מספר דורות. כמאה שנים לפני החורבן, העבירו חכמי המשפחה את ההנהגה להלל הזקן, שעלה מבבל ולמד אצל שמעיה ואבטליון. חכמי המשפחה נחשבו לגדולי הדור גם לאחר חורבן בית המקדש, ותפסו עמדה משמעותית בין חכמי יבנה. מספר תנאים מקובל לייחס למשפחה זו. הידוע שבהם הוא רבי יהודה בן בתירה (הראשון), שמקום מושבו היה בעיר נציבין שבמערב בבל.

בר כוכבא

שמעון בן כוסבה שנודע בהיסטוריה כבר כוכבא (? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא. מעט מאוד ידוע על בן כוסבה, לבד מעצם הנהגתו את ההתקוממות שהסתיימה בתבוסה ובמותם של אלפים רבים. בר כוכבא שלט במשך שלוש שנים בטריטוריות ביהודה שאנשיו כבשו מידי הרומאים, כשתומכיו מאמינים בהיותו מלך המשיח והוא מחזיק בתואר "נשיא ישראל". הוא נהרג ככל הנראה בעת נפילת ביתר לידי הרומאים, הקרב האחרון במרד[דרושה הבהרה]. מעט מאוד דיווחים שרדו אודותיו, ואף שמו לא התגלה אלא בעקבות חפירות ארכאולוגיות במאה ה-20; כינויו המוכר "בר כוכבא" נלקח מכתבי היסטוריונים עתיקים שחוברו מאות שנים אחריו.

במסורת חז"ל, נחשב בר כוכבא כמנהיג כושל שרבי עקיבא טעה בזיהויו כמשיח ושרבים מהחכמים התנגדו לו, והוא מתואר באופן שלילי בעיקרו. ראייה זו התהפכה בהשקפת הלאומיות היהודית המודרנית, כשבר כוכבא הפך לגיבור לאומי וסמל למאבק לשחרור. שלטונו נחשב בהיסטוריוגרפיה הישראלית כתקופה האחרונה של שלטון יהודי עצמאי לגמרי בארץ (למרות שמוסד הנשיאות תחת הרומים המשיך עד מות רבן גמליאל השישי ב-425), עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948. דימויו הרומנטי נחלש עם הישחקות האתוס הזה, ומסוף המאה ה-20 הוא תואר יותר ויותר כקיצוני לא-ריאלי שהמיט אסון וחורבן.

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי. בהרכב בסיסי של בית דין לאורך הדורות היו שני דיינים מן השורה לצד אב בית הדין.

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת ג'תרמ"ח-ג'תשס"ח; 113 לפנה"ס-8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות. שמאי הזקן, שהיה אב בית הדין באותה התקופה, היה בר-הפלוגתא הקבוע שלו, לאחר שמנחם עזב את התפקיד.

הלל נשיאה

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל. על פי המסורת המעבר ללוח העברי המחושב ניקבע על ידו.

מר זוטרא בר מר זוטרא

מר זוטרא בר מר זוטרא, או מר זוטרא השלישי, היה בנו היחיד של ראש הגולה בבבל, מר זוטרא השני, בתחילתה של תקופת הסבוראים. אביו מרד בשלטון הסאסאני, ולאחר דיכוי המרד על ידי צבאו של המלך קבאד הראשון נתלה על גשר העיר מחוזא. מר זוטרא הבן, שלפי המסופר בסדר עולם זוטא נולד ביום תלייתו של אביו ונקרא על שמו של אביו, עלה לארץ ישראל בשנת ד'ר"פ (520) וישב שם בראש ועד החכמים. בתקופה זו פעלו בבבל חכמי הסבוראים.

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין. כינוי נוסף לנשיא הסנהדרין היה ראש ישיבה, כאשר חברי הסנהדרין ישבו בעת הדיונים, והוא שימש כראש להם (רמב"ם, משנה תורה סנהדרין א, ג).

רוב נשיאי הסנהדרין הידועים לנו על סמך מגוון מקורות הם מתקופת התנאים; אולם, כדוגמה הרמב"ם בהקדמתו לספרו משנה תורה מביא רשימה של נשיאי סנהדרין שונים. למן הלל הזקן, תפקיד הנשיא עבר בירושה בשושלתו.

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון; ידוע גם כרבי יהודה השני), דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא. היה בנו ותלמידו של רבן גמליאל ברבי.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי יהודה נשיאה השני

רבי יהודה נשיאה השני, בנו של רבן גמליאל הרביעי, היה נשיא בדור השני או השלישי לאמוראי ארץ ישראל. לפי ייחוסו, היה דור עשירי להלל הזקן.

אביו, רבן גמליאל הרביעי, לא נזכר בתלמוד הבבלי, אך מופיע מעט בתלמוד הירושלמי. הוא היה תלמידו של רבי יוחנן, ואחרי פטירת ר' יוחנן ישב ללמוד לפני ר' אמי.

בנו היה הלל נשיאה.

נראה שהמעשה בקיסר דיוקלטיאנוס, שקרא לנשיא ישראל לפתע (תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ח'), מתייחס אליו, כי דיוקלטיאנוס הפך לקיסר בשנת 284, ור' יוחנן נפטר בשנת 279.

על פי ספרו של אפיפניוס מסלמיס "פנריון", פגש הלה יהודי מומר בשם יוסף הקומס שטען כי היה עוזרו של הנשיא (לפי המקובל במחקר כנראה היה זה רבי יהודה) וכי האחרון התנצר על ערש דווי.

רבן גמליאל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רבן גמליאל ברבי

רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (כלומר, בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) - נשיא הסנהדרין במאה ה-3, מחכמי 'דור המעבר' שבין התנאים לאמוראים.

בצוואתו (מסכת כתובות ק"ג ע"ב), מינה רבי יהודה הנשיא את רבן גמליאל בנו לנשיא, את רבי שמעון בנו לחכם (אחראי על ההוראה בסנהדרין), ורבי חנינא בר חמא "ישב בראש", כלומר יהיה אב בית הדין – אחראי על השיפוט בסנהדרין.

רבן גמליאל הזקן

רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים ג'תש"ע-ג'תת"י, 10-50 לספירת הנוצרים. נכד להלל הזקן. היה הראשון שנקרא בתואר "רבן", והתוספת "הזקן" באה להבדילו מנכדו, רבן גמליאל דיבנה.

סתם רבן גמליאל הוא, בדרך כלל, רבן גמליאל דיבנה, נכדו של רבן גמליאל הזקן. ואולם, לפעמים נקרא גם רבן גמליאל הזקן בשם הסתמי "רבן גמליאל", דבר שיוצר בלבול מסוים.

רבן גמליאל החמישי

רבן גמליאל החמישי - בדור הרביעי לאמוראים. נשיא ישראל. תלמידו של רבי אבהו. "אמר אבהו ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי וכו' ואסרתי לו וכו' דאדם קטן היה וביקש ר' אבהו לגודרו".

סבו רבי יהודה נשיאה השני, היה תלמידו של רבי יוחנן (ר"ה כ' ע"א). את מקומו מילא רבי יהודה נשיאה השלישי, אביו היה הלל השני, שתיקן את הלוח העברי .

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל. בנו של רבי יהודה נשיאה, ונינו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

לא נמסרו בשמו מאמרים בתלמוד הבבלי. התלמוד הירושלמי מספר עליו:

"ביקש רבן גמליאל בר רבי להנהיג את הדמאי בסוריה, ולא הניח לו רבי הושעיה."

על כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל. תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבי יהושע בן קרחה ושאר תלמידי רבי עקיבא. בנו היה רבי יהודה הנשיא.

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) - (10 לספירה - 70 לספירה לערך) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים, תלמידו של רבי שמעון בן הסגן, נשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני. צאצא למשפחת הלל הזקן, ואחד מעשרת הרוגי מלכות. היה מראשי השלטון בירושלים, יחד עם הכהנים הגדולים חנן בן חנן ויהושע בן גמלא.

שמעון בן הלל

שמעון בן הלל היה נשיא הסנהדרין, כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני.

היה בנו של הלל הזקן, והמשיך אותו כנשיא הסנהדרין. אחריו התמנה בנו, רבן גמליאל הזקן, לנשיא תחתיו.

לא ידוע עליו דבר, למעט ממקור אחד, שבו התלמוד (בבלי, שבת טו ע"א) מביא ברייתא בזו הלשון: "הלל ושמעון, גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה". התנא מונה בברייתא זו את הנשיאים ב-100 השנים שלפני החורבן (תפקיד שעבר מאב לבן): הלל הזקן, שמעון בנו, רבן גמליאל הזקן ורבן שמעון בן גמליאל הזקן.

הרמב"ם, בהקדמתו למשנה תורה, מזכיר אותו כחלק משלשלת מסירת התורה, כמי שקיבל מהלל ובית דינו יחד עם רבן יוחנן בן זכאי.

המלומד הנוצרי טרברס הרפורד, בפירושו על פרקי אבות משנת 1925, העלה השערה, כי התנא "שמעון בנו" שמוזכר במשנה (אבות א, טז) לאחר רבן גמליאל, אינו בנו של רבן גמליאל, אלא בנו של הלל. זאת, מחמת העובדה שבמשנה הבאה מוזכר במפורש "רבן שמעון בן גמליאל".

השערה זאת הועלתה כבר בשנת 1699 על ידי אדריאן רילאנד.

במשנה זו הוא אומר "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה", מה שיכול להסביר מדוע הוא ודבריו כמעט אינם מוזכרים במקום אחר. השערה זו מתיישבת יפה עם כך שהוא נקרא במשנה זו "שמעון" ללא תואר ולא "רבן שמעון בן גמליאל". ואולם, הפרשנות המסורתית המקובלת מזהה את התנא בפרקי אבות כרבן שמעון בן גמליאל הזקן - נכדו של שמעון בן הלל, ובשמו של שמעון בן הלל עצמו לא נמסר דבר. כך מובא בספר "מגן אבות" לרשב"ץ (אבות א, טז), וכן בתוספות יום טוב למשנה זו.

תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית

פלאביוס תאודוסיוס השני (אפריל 401 - 28 ביולי 450) היה קיסר ביזנטי, בן ארקדיוס ואליה אודוקסיה. בשנת 408 ירש את אביו, בהיותו בן שבע. מפאת גילו הצעיר, לא היה קיסר דה פקטו מעולם. לאחותו, פולכריה, הייתה השפעה רבה עליו.

הסנהדרין
מונחים נשיאאב בית דיןסנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאישמעיההלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנהאושאיבנהאושאשפרעםבית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריזקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.