רבי מאיר בעל הנס

רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה ה-18, ובאופן מסורתי מקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.

Flickr - Government Press Office (GPO) - Tomb of Rabbi Meir Baal Haness
קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937
PikiWiki Israel 11872 tomb of rabbi meir in tiberias
קבר רבי מאיר בעל הנס
מאיר בת עין.pdf
תפלות שונות. תרס"ה. בגדד. 

זהותו

הייחוס המסורתי של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה[1].

לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים[2] אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא[3]. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולאחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.

קופת רבי מאיר בעל הנס

בשל סיפור הנס המוזכר בתלמוד שהובא לעיל, התפתחה אמונה עממית כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בי"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז (1867), אז הוקם בניין על קברו[4]. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את ביטוי התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".

קהילות רבות אף החזיקו, ומחזיקות עד היום, "קופת צדקת רבי מאיר בעל הנס", המפורסמות והגדולות שביניהן הן:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, עמוד א'
  2. ^ מאיר בעל הנס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  3. ^ ראובן מרגליות, בספרו "שמות וכינויים בתלמוד".
  4. ^ חיים סיימונס, עליה לקברי צדיקים בחודש אייר, 'סיני' קח, עמ' 14.
אהרן טברסקי

רבי אהרן טברסקי (תקמ"ז - ח' בכסלו תרל"ב) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל.

גוש חלב

גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

לפי המסורת הייתה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. יוחנן מגוש חלב מילא תפקיד חשוב במרד הגדול נגד הרומאים בשנת 66. אחרי חורבן הבית השני נשמרה רציפות היישוב היהודי במקום עד למאה ה-19. העיר הייתה ידועה בסביבתה הפוריה אשר הניבה שמן זית משובח. כיום בנוי על שרידי העיירה הכפר הערבי ג'ש.

במקום נמצאו שרידי בית כנסת עתיק, בית קברות יהודי שכלל חצר אשר ממנו מסתעפות מערות קבורה וכותרת אבן ועליה שרידי כתובת עברית חקוקה המתוארכת בין המאה ה-11 למאה ה-15 בה נזכרת ישיבת גאון יעקב, יורשת מוסד הסנהדרין וממשיכת המסורת התורנית הארץ ישראלית לאחר שנת 425. לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון שהיו בנים למשפחת גרים מבני בניו של סנחריב.

התחנה המרכזית של טבריה

התחנה המרכזית של טבריה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר טבריה ושוכנת ברחוב הירדן בעיר. בתחנה 14 רציפים ויוצאים ממנה אוטובוסים ליעדים שונים בצפון ובמרכז הארץ.

י"ד באייר

י"ד באייר הוא היום הארבעה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. י"ד באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

יעקב אריה גוטרמן

רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב - י"ח בתמוז תרל"ד, 1877) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

יעקב חנוך סנקביץ'

הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (תרנ"ד - א' בתשרי תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נשיא כולל פולין - קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה, וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.

ישיבת אור תורה

ישיבת אור תורה היא ישיבה השוכנת בטבריה על קבר רבי מאיר בעל-הנס, נוסדה בשנת ה'תר"ס (1900) ביוזמתו של האדמו"ר רבי שמואל וינברג מסלונים על ידי הרב משה קליערס, שכעשור מאוחר יותר מונה לרב העיר, בשיתוף הרב נח וינברג והרב יצחק מתתיהו סנדברג אשר עלו לארץ ישראל והשתקעו בטבריה בהוראת האדמו"ר רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים.

בעת הקמתה שכנה הישיבה מחוץ לחומות העיר ותלמידיה, רווקים ונשואים כאחד, נהגו לשהות במבנה הישיבה כל ימות השבוע, זאת בניגוד לשאר הישיבות באותה תקופה, שלא הייתה בהן פנימיות. בשנים הראשונות כיהן כנשיא הישיבה הרב סנדברג. בשנים שלאחר מכן שהה חתנו, הרב אשר זאב וורנר, בארצות הברית והוא גייס עבור הישיבה כספים.

בשנת ה'תרע"ד בעת מסע הרבנים אל המושבות, עברה המשלחת וביקרה בישיבת אור תורה וכך מספר אחד התלמידים:

ברעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל (1927), ה'תרפ"ז התמוטטו מספר מבנים בחצר הישיבה ובעקבות זאת נאספו כספים כדי לבנות מבנה חדש עבורה, שהוקם בשנת תרפ"ט. הרב משה קליערס כיהן בראשות הישיבה עד פטירתו בכ"ג בשבט ה'תרצ"ד. לקראת פטירתו ביקש מהרב וורנר לשוב מארצות הברית לקבל עליו את תפקיד רב העיר וראשות הישיבה. הרב וורנר כיהן כראש הישיבה עד פטירתו בשנת תשי"ח ומאז ממלא את מקומו, בנו, הרב שמחה בונם וורנר.

הישיבה ניהלה גם תלמוד תורה בתוך העיר העתיקה של טבריה ובהמשך הקימה סניף של התלמוד תורה בשכונת קריית־שמואל.

כולל חב"ד

כולל חב"ד הוא ארגון צדקה שהוקם בשנת 1788 על ידי מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי. מטרת הקמת הארגון הייתה להעניק סיוע גשמי ליהודי ארץ ישראל שסבלו באותה עת ממצוקה כלכלית קשה. הכולל הוא ארגון הצדקה היהודי הוותיק ביותר שקיים היום.

בחלק אגרת-הקודש שבספרו ספר התניא ישנן מספר אגרות שכתב רבי שניאור זלמן אודות כולל חב"ד, והוא מכנה שם את הכולל "צדקת רבי מאיר בעל הנס".

כולל חבת ירושלים

ארגון כולל חבת ירושלים - צדקת רבי מאיר בעל הנס נוסד בשנת ה'תק"ץ על ידי יוצאי גליציה שעלו לארץ ישראל. משרדו הראשי של הכולל שוכן בשכונת מאה שערים בירושלים ותומך עד היום במשפחות יוצאי גליציה.

קהילות הגולה שייסדו ותמכו בכולל חבת ירושלים הם רבני ואדמו"רי גליציה, כצאנז, דינוב, רופשיץ ובעלז. עם השנים כשכלכלת גליציה ופולין נקלעה למצוקה, הרחיבה הנהלת הכולל את תחומי ההתרמה גם באירופה ובארצות הברית. כמו נפתחו משרדים באנגליה, בבלגיה ובניו יורק. בשנות השואה כשראו רבני גליציה שאין עוד ביכולתם לעזור לאחיהם בארץ ישראל, ראו מנהלי הכולל ביהודי ארצות הברית כמקור תמיכתם והתמקדו בהשענות עליהם.

כולל זה ניצב בין שורה של כוללים שנוסדו במאה ה-19 על ידי עולי הארצות השונות, מתוך מטרה לתמוך בתלמידי חכמים שבחרו את תורתם לאומנותם. כמקובל באותם ימים, הרי שחלק נכבד מהמשפחות העולות בחרו באורח חיים זה. מה גם שמשפחות אלו בחרו לעלות לישראל ממניעים רוחניים חרף תנאי העוני ששררו בארץ, ובין השאר סיבת עלייתם הייתה כדי לעמול בתורה בארץ ישראל. בני הגולה ראו זכות להחזיק ולקיים את הכוללים השונים, באמצעות השד"רים הרבים שנשלחו לרחבי העולם על ידי הנהלות הכוללים. שד"ר שימש תפקיד של כבוד, ואליו נבחרו דווקא אישים נבחרים שהתאפיינו גם בכושר הבעה ושכנוע.

כולל רבי מאיר בעל הנס

האם התכוונתם ל...

ל"ג בעומר

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר. בין היתר יש המזהים את ל"ג בעומר עם פרוס העצרת המוזכר במשנה.

בין המנהגים המרכזיים בל"ג בעומר: הדלקת מדורות עליה למירון להילולת בר יוחאי ועריכת טקס החלאקה (בקהילות מסוימות גם משחקי חץ וקשת).

במדינת ישראל ל"ג בעומר הוא יום חופשה במערכת החינוך, אך מרבית מקומות העבודה פועלים כסדרם.

מאיר

האם התכוונתם ל...

מאיר ועקנין

הרב מאיר ועקנין (ז' באדר תרמ"ה - כ"ט באדר ב' תשל"ה; 1885–1975) היה הרב הספרדי ואב בית הדין של טבריה.

סומכוס

סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος, בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסף, היה תנא מהדור החמישי של תקופת התנאים. נחשב לתלמידו המובהק של רבי מאיר, מדבריו נותרו בידינו דברים ספורים, ומתוכם שנים משל רבי מאיר. המפורסמת שבהוראותיו היא "ממון המוטל בספק - חולקין", העומדת בניגוד לדעת שאר החכמים כי המוציא מחברו עליו הראיה.סומכוס נחשב לתלמיד-חכם חריף, ונאמר עליו: "אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר, וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה." לאחר פטירת רבו, רבי מאיר, למרות אי-רצונו של רבי יהודה ללמד את תלמידי רבי מאיר שנחשבו ל"קנתרנים", נדחק סומכוס לשיעורו, והתווכח בהלכה עם רבי יהודה.שיטה נוספת ייחודית לסומכוס היא, שעל נזק הנגרם כתוצאה מצרורות יש לשלם את מלוא שווי הנזק ("נזק שלם") בניגוד לדעה המקובלת שיש לשלם רק את מחצית הנזק.

בענייני אגדתא לא מצאנו דבר מדברי סומכוס, למעט "כל המאריך באחד של שמע - מאריכין לו ימיו ושנותיו."קברו של סומכוס מצוין כיום במבנה קבר רבי מאיר בעל הנס.

קבר רבי מאיר בעל הנס

קבר רבי מאיר בעל-הנס נמצא לחוף הכנרת, בשדרות אליעזר קפלן בדרומה של טבריה. על הקבר בנוי כיום בית כנסת גדול.

קברי צדיקים ביהדות

ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת. סביב קברי צדיקים מתקיימת עלייה לרגל, הילולה ובקשת משאלות, כגון זיווג ופרנסה, על ידי המאמינים בכוחו וקדושתו של הצדיק הקבור שם.

קופת מעות ארץ הקודש

קופת מעות ארץ הקודש היה מנגנון איסוף "מעות ארץ ישראל" מאת האשכנזים בארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה למען היישוב האשכנזי בארץ ישראל שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים. נוסד על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק תקופה קצרה אחרי עליית החסידים הגדולה ב-1777. בראשות המגבית בחו"ל עמד רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי התלמוד היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.

חריפותו של רבי מאיר הייתה ידועה במיוחד, עד שאמרו עליו: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו כמותו. ומפני מה לא קבעו הלכה כמוהו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו, שהוא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומראה לו פנים". כמו כן אמרו עליו: "כל הרואה ר"מ בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה".

רבי שמעון בן אלעזר

רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור הרביעי, מתלמידיו של רבי מאיר. מוזכר במשנה פעמים מעטות, אולם בתוספתא ובברייתות שמובאות בתלמוד נזכר שמו פעמים רבות. במקורות רבים מסר בברייתא גרסה שונה למחלוקות המוזכרות במשנה.

יש אומרים שהיה בנו של רבי אלעזר בן שמוע, ובכך יוצא שהיה נמנה ככהן -כרבי אלעזר בן שמוע אביו. אבל בשום מקום לא הביא רבי שמעון בן אלעזר מימרא כלשהי מרבי אלעזר בן שמוע, הגם שרבי אלעזר בן שמוע האריך ימים והיה רבו של רבי יהודה הנשיא, חברו של רבי שמעון בן אלעזר. ועוד: לפי זה היה ראוי שייקרא "רבי שמעון ברבי אלעזר". לפיכך הדעה המקובלת שלא היה בנו של רבי אלעזר בן שמוע, ויש ששיערו שהיה בנו של רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא.הרמב"ם במנותו את סדר דורות התנאים, הופך את הסדר, ומונה את רבי שמעון בן אלעזר בדורו של רבי עקיבא, ואילו את רבי מאיר בדור שאחריו. הריטב"א אומר שהיו שני תנאים בשם רבי שמעון בן אלעזר אחד בדור שלפני רבי מאיר והשני בדור שאחריו, ובכך מתיר את הקושי שבדברי הרמב"ם.קברו של רבי שמעון בן אלעזר מצוין כיום בשני מקומות. האחד בכפר סג'ור ליד קברי רבי שמעון שזורי ורבי ישמעאל כהן גדול, והאחר לצד רבי מאיר בעל הנס ותלמידו סומכוס בטבריה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.