רבי ישמעאל

רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.

רבי ישמעאל
דור דור שלישי לתנאים
בית מדרש בית הלל, בֵּי רבי ישמעאל
רבותיו רבי נחוניה בן הקנה, רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן הורקנוס
חבריו רבי עקיבא, שמעון בן ננס
תלמידיו רבי מאיר, רבי יונתן, רבי יאשיה
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות

ביוגרפיה

בצעירותו למד תורה מפי רבי יהושע בן חנניה, שפדה אותו מן השבי. לאחר מכן למד מפי רבי נחוניה בן הקנה ומפי רבי אליעזר בן הורקנוס. כן קשר רבי ישמעאל יחסי ידידוּת אמיצים עם רבי עקיבא, שהיה בר פלוגתא גדול שלו בהלכה. רבי ישמעאל התגורר בכפר עזיז שבדרום יהודה ליד גבול אדום, ומשם היה מגיע ליבנה כדי לדון עם החכמים בענייני הלכה. כשגלתה הסנהדרין לאושא נדד עמה גם רבי ישמעאל. התנא הנודע בן עזאי הביע צער שלא למד אצל רבי ישמעאל, לאחר ששמע דברי הלכה בשמו מרבי יונתן.[1]

שיטתו

בבית מדרשו של רבי ישמעאל הושתת הלימוד על פשוטו של מקרא והיגיון, ולא על פלפולים המבוססים על אותיות יתרות או חסרות במקרא. כן נקט בגישת "דיברה תורה כלשון בני אדם"[2]. זאת בניגוד לשיטתו של רבי עקיבא, שהיה מפלפל, ומרבה לדרוש אותיות ומילים. רבי ישמעאל הרבה להביא משלים לדינים שונים. בהלכה נקט את שיטתם של בית הלל.

בתלמוד שכיחה מחרוזת המילים "תנא דבי רבי ישמעאל", שמובאת בפיתחן של ברייתות ששָנה החכם מבית מדרשו של רבי ישמעאל.

מתורתו של רבי ישמעאל עולה כי הוא היה מיוחד באהבת ישראל. כן מובא בשמו, שפתרון בעיות הפרנסה צריך להשתלב עם לימוד התורה שהיא המצווה הגדולה ביותר[3].

רבי ישמעאל היה חכם גדול ובקי באגדות. מסיבה זו, כאשר נפטרו בניו, נכנסו כמה מהתנאים לנחמו (רבי טרפון, רבי יוסי הגלילי, רבי אלעזר בן עזריה, רבי עקיבא), ורבי טרפון הזהירם לומר את האגדות באופן מסודר שכן רבי ישמעאל בקי באגדות[4].

הכללים למדרש

רבי ישמעאל הוא בעל הברייתא שמביאה את שלוש עשרה ה"מידות שהתורה נדרשת בהן", שהן שיטות לדרשת הפסוקים ומציאת העולֶה מתוך הכתוב, שלא נאמר בו במפורש.

רבי ישמעאל העדיף את שיטת הלימוד ב"כלל ופרט", שמתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב, לעומת רבי עקיבא שדרש ב"ריבוי ומיעוט", שיטת-מדרש שמתייחסת אל הפרטים כעצמאיים, ואינה מחשיבה אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב[5].

יופיו

לבד מגדולתו בתורה, נודע רבי ישמעאל ביופיו הבלתי-רגיל. יופיו מוזכר באחדים מסיפורי חז"ל.
בעת חורבן בית המקדש, והוא ילד קטן, נשבה רבי ישמעאל, נלקח לרומא והוחזק שם בבית אסורים. רבי יהושע בן חנניה הגיע באחד ממסעותיו לרומא, ושם גילו את אוזנו כי בבית האסורים נמצא ילד יפה עיניים. עמד רבי יהושע בפיתחו וקרא בקול גדול את הפסוק (ישעיה מב, כד): "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?" והנה שמע מבית האסורים קולו של ילד, שהמשיך מזכרונו את הפסוק: "הלוֹא ה' זוּ חטאנו לו ולא אָבוּ בדרכיו הָלוֹך, ולא שמעו בתורתו". שמע זאת רבי יהושע ואמר: מובטחני בו שיהא מורה הוראה בישראל, ולא אזוז מכאן עד שאפדה אותו בכל סכום שיידרש". רבי יהושע שילם את הסכום הגבוה שנדרש, ופדה אותו. לימים הגשים הנער את הציפיות שתלה בו פודהו, והיה לאחד מגדולי ההוראה בישראל[6]. יש שמטילים ספק בזיהוי סיפור הפדיון עם רבי ישמעאל זה (ראו בפרק הבא).

היופי מוזכר בדבריו של רבי ישמעאל גם בהקשר של סיפור על אדם שהדיר עצמו מאשתו ולא אבה לראותה, עד שהלכה לרבי ישמעאל והתייפתה, והנדר הותר לאחר שבעלה לא זיהה אותה: "ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנאה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בנִי, מִזו נדרת? אמר לו: לאו. והתירהּ רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל-ב א, כד): בנות ישראל אל שאול בכינה"[7].

בלבול בזיהוי

הזיהוי של "רבי ישמעאל" כ"רבי ישמעאל בן אלישע" שנוי במחלוקת. במקורות נזכר גם "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול", וזה מוסיף על המבוכה. ואכן, בספר "סדר הדורות"[8] מוזכרת האפשרות שהיו שלושה "רבי ישמעאל".

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן, בסמוך לחורבן הבית[9], ולפי זה היה בדור הראשון לתנאים. ואולם, "רבי ישמעאל" סתם הוא חברו של רבי עקיבא, מן הדור השלישי לתנאים, ותלמידיו הם בני הדור הרביעי. על כן, מוזכר בספר "סדר הדורות" ובמקורות נוספים[10], אלו שני אישים שונים.
דעה נוספת גורסת שזוהי אישיות אחת, ור' ישמעאל לא היה כהן גדול בבית המקדש השני, אלא בזמן הקצר של חידוש העבודה בימי מרד בר כוכבא[11]. אולם, לשיטה זו סותרים המקורות שמספרים על הוצאתו להורג יחד עם רשב"ג הזקן, שהיה בדור הראשון לתנאים.

גם הזיהוי של "רבי ישמעאל" סתם עם "רבי ישמעאל בן אלישע" (לא הכהן הגדול[12]) אינו מוסכם על הכול. "רבי ישמעאל בן אלישע" מוזכר, לדוגמה, בסיפור הפדיון ברומא על ידי רבי יהושע[13]. "סדר הדורות" מביע פקפוק באפשרות שרבי ישמעאל (סתם), חברו של רבי עקיבא, היה ילד בזמן חורבן הבית. אבל, מעשה שמופיע בתלמוד הבבלי (שבת יב ע"ב) בשם "רבי ישמעאל בן אלישע", מופיע בירושלמי (שבת פ"א ה"ג) בשם "רבי ישמעאל" סתם, ויש שלמדו מכאן הוכחה שזהו אותו חכם[14].

ב"סדר הדורות" מועלית השערה שרבי ישמעאל בן אלישע הוא נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול[15].

באטלס "עץ חיים", של הרב רפאל הלפרין (שליקט וסיכם מספרי החוקרים מכל הדורות), מסיק ששני "רבי ישמעאל בן אלישע" היו:

  1. "רבי ישמעאל" סתם - הוא רבי ישמעאל בן אלישע - חברו של רבי עקיבא, דור שלישי לתנאים.
  2. "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול" - מעשרה הרוגי מלכות, דור ראשון לתנאים.

בספר דורות הראשונים (כרך ה', פרק לח), כתב שהנהרגים בעשרה הרוגי מלכות היו רבי שמעון בן הסגן (בנו של רבי חנינא סגן הכהנים), ורבי ישמעאל בן אלישע חבירו הצעיר של רבי עקיבא. שניהם נשבו ונהרגו בדרום יהודה, תקופה קצרה לפני מרד בר כוכבא.

לקריאה נוספת

  • אברהם יהושע השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, לונדון 1962, הוצאת שונצינו.
  • בנימין לאו, "רבי ישמעאל: דברה תורה בלשון בני אדם", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 199-195.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע', ב', דף ע"א, א'.
  2. ^ בבלי, סנהדרין סד ע"ב.
  3. ^ ברכות, לה ע"ב.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד ב'
  5. ^ מידות הדרש: רבי עקיבא ורבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
  6. ^ גיטין, נח ע"א; ירושלמי, הוריות ג, ד
  7. ^ נדרים סו, ע"א.
  8. ^ ר' יחיאל ב"ר שלמה היילפרין, אב"ד מינסק, נולד בערך בשנת ה'ת"כ (1660).
  9. ^ סוטה מח ע"ב ורש"י שם; אבות דרבי נתן לח, ג; מסכת שמחות (מן המסכתות הקטנות), פרק ח; ועוד.
  10. ^ ראו יבמות קד ע"א בתוספות ד"ה אמר.
  11. ^ מ' בר, "הר הבית ובית המקדש במשנתו של רשב"י", בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני.
  12. ^ אם כי, יש לציין, שלפעמים כשמוזכר "רבי ישמעאל בן אלישע" הכוונה היא לרבי ישמעאל כהן גדול.
  13. ^ גיטין נח, ע"א; הובא לעיל.
  14. ^ ראו באטלס "עץ חיים" של הרב רפאל הלפרין, כרך ד', ערך "רבי ישמעאל" (עמ' 240).
  15. ^ וכן כתב גם הרב אהרן היימאן ב"תולדות תנאים ואמוראים". וראו אטלס "עץ חיים", שם, ערך "ר' ישמעאל בן אלישע" (עמ' 241).
אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים לוגיים (לוגיקה תלמודית) שהוזכרו על ידי חז"ל, אשר נועדו לפירוש התנ"ך באמצעות מדרש לשם הסקת דברים שלא נאמרו בו במפורש או כאשר מתגלות סתירות. על סמך כללים אלו הסיקו חכמים מהתורה דינים שאינם כתובים במפורש, או דרשו דרשות המיועדות לבסס פירושים המקובלים מסיני. כך פותחו הן ההלכה והן האגדה.

במחקר התלמוד מקובל לתאר תהליך היסטורי שעל פיו התפתחו המידות. תחילה ניסח הלל הזקן שבע מידות, ולאחר מכן הרחיבן רבי ישמעאל לשלוש עשרה. רשימה של ל"ב מידות בהן האגדה נדרשת מיוחסת לרבי אליעזר, בנו של רבי יוסי הגלילי, אולם משה צוקר הראה כי ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי המאה ה-10, ושהיא כנראה עיבוד של מ"ט מידות שכתב ר' שמואל בן חפני בפירושו לתורה.

נחלקו רש"י והתוספות האם יכול חכם לדון מעצמו במידות אלו או רק על ידי מסורת. לדעת רש"י רשאי לדון מעצמו רק קל וחומר ולדעת התוספות יכול לדון בעצמו הכל חוץ מגזרה שווה.

כיום לא מקובל להשתמש ברוב מידות אלו על מנת ליצור הלכות חדשות, אלא רק לשם לימוד עיוני.

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

השם "מכילתא דרבי ישמעאל" בא ככל הנראה כתוצאה מהעובדה שזהו החכם הראשון המוזכר בחיבור.

מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ד"ר ישראל אברהם רבין, בפרנקפורט בשנת תרצ"א.

מכילתא, פירושה בארמית מידה, במשמעות של כלי לוגי, 'מדה שהתורה נדרשת בה'. מכילתא דרבי ישמעאל פירושה הדרשות בבית מדרשו של רבי ישמעאל. משום כך אנו מוצאים עוד מדרשים בשם מכילתא, כגון מכילתא דמילואים (מדרש פרשת המילואים) ומכילתא דברים (מדרש ספר דברים).

סאג'ור

סאג'ור (בערבית: ساجور) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1992. כל תושבי המקום משתייכים לעדה הדרוזית.

שמו של היישוב, הוא על שם עיר קדומה בשם "שזור" אשר ככל הנראה התקיימה באזור בתקופת המשנה, ובה חי התנא רבי שמעון שזורי, שהקבר המיוחס לו מצוי בתחומי היישוב. על שם העיר הקדומה, הוקם בסמוך לסאג'ור המושב שזור.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בסאג'ור 4,209 תושבים (מקום 227 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לסאג'ור דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 66.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,494 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).במקום נמצאים מספר קברי צדיקים נוספים, ביניהם קברים המיוחסים לרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול ולרבי שמעון בן אלעזר. לקבר של רבי ישמעאל מיוחסים סיפורי ניסים מתושבי המקום, שאף משתתפים בהילולה שלו, הנחגגת בכ"ה סיוון בכל שנה. בשנת 2012, ראש המועצה השתתף בחגיגות.

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים. בתלמוד נאמר: "סתם ספרא - רבי יהודה", אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.ה"ספרא" מצוטט תכופות בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ושיטות המדרש שלו הן כשל בית מדרשו של רבי עקיבא, אף על פי שבפתיחתו מובאת הברייתא של רבי ישמעאל על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרק המפרט ומפרש 'מידות' אלו. חלקים נוספים של הספרא, מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, גם הם חלק מאוסף מדרשי ההלכה של בית רבי ישמעאל שנכנסו בחלק מעדי הנוסח לספרא מכיוון שלא היה בו מדרש על פסוקים אלה.

המדרש מחולק ל"דיבורים" או "מגילות", שכל אחד מהם דן בחלק אחר של ספר ויקרא, לפי סדרו. ישנן עדויות שבמקור החלוקה הייתה לתשע "מגילות", אך החלוקה הידועה לנו היא לשנים עשר חלקים. כל "דיבור" או "מגילה" מחלקים ל"פרשיות", כל "פרשה" מחולקת ל"פרקים" וכל "פרק" מחולק ל"הלכות". בדרך כלל, פותחת כל פיסקה בציטוט המילה הראשונה של הפסוק המקראי שאותו מפרשים, ולאחר מכן מפרשת את הפסוק כסדרו.

זמן עריכתו הסופית של המדרש אינו ידוע, אך הוא היה מוכר כצורתו לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי.

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי". מילולית, פירוש השם הוא "ספרים" (זאת לעומת השם של המדרש על ויקרא, ששמו הוא ספרא, דהיינו "ספר" או "הספר"). אפשר ששם זה הוא קיצור מ"שאר ספרי דבי רב", דהיינו "שאר הספרים של 'בית רב'", לעומת "ספרא דבי רב" - "(ה)ספר של 'בית רב'". מכל מקום אין הסכמה במחקר באשר למשמעות המדויקת של שמות אלה.

ספרי במדבר הוא מדבי רבי ישמעאל, וספרי דברים הוא מדבי רבי עקיבא. ככל מדרשי ההלכה הקלסיים, הם נערכו כנראה באמצע המאה השלישית לספירה.

עשרת הרוגי מלכות

עשרת הרוגי מלכות הוא כינוי לעשרה תנאים שהוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל באשר לא סרו למשמעתם, והמשיכו ללא מורא לקיים את מצוות התורה וללמד אותה. עשרה הרוגים אלה הפכו לדמויות מופת ולחלק בלתי נפרד מהתודעה היהודית של עמידה גאה ומסירות נפש כנגד גזירות השמד שהטילו הרומאים.

עשרת ההרוגים, שלהם השפעה כבירה על מסירת התורה וההלכה, היו: רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי חנינא בן תרדיון, רבי עקיבא, רבי יהודה בן בבא, רבי חוצפית המתורגמן, רבי ישבב הסופר, רבי יהודה בן דמא, רבי אלעזר בן שמוע, ורבי חנינא בן חכינאי.

רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירת הנוצרים. בן הדור הרביעי לתנאים, הדור שאחרי מרד בר כוכבא. היה מחכמי אושא. רבו המובהק היה רבי עקיבא.

דבריו הובאו במשנה פעם אחת בלבד, אך בברייתות המופיעות בתלמוד הבבלי והירושלמי, וכן במדרשים, ישנם אזכורים רבים של דברי תורתו, מעט בהלכה, והרבה באגדה. מיוחסת אליו הברייתא של "32 מידות שהתורה נדרשת בהן באגדה" (במקביל לברייתא המקבילה למדרש ההלכה, של רבי ישמעאל).

אמרה ידועה שלו היא: ""כל מי שמתחיל במצווה ואינו גומרה, ואחר בא וגומרה, היא נקראת על שמו של השני"."

על כוחו באגדה, אמרו חכמים: "ר' יוחנן אומר משום ר' אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת". (חולין פט, א)

נקבר סמוך לקבר אביו ואחיו רבי שמואל בן רבי יוסי הגלילי, במושב דלתון.

רבי חלפתא

רבי חלפתא היה תנא מהדור השלישי לתנאים שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה והתגורר בציפורי, שם הנהיג את העדה. ונקרא גם בשם אבא חלפתא, היה אביו של התנא רבי יוסי וסבו של התנא רבי ישמעאל ברבי יוסי.

רבי חנינא סגן הכהנים

רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים, תנא בדור הראשון. חי בזמן חורבן בית שני והעיד, לאחר החורבן, על מה שראה בבית המקדש. בנו היה רבי שמעון בן הסגן. בספר 'יחוסי תנאים ואמוראים' נכתב שנהרג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועם רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול.

יש גורסים שהיה מבין עשרת הרוגי מלכות ונהרג בכ"ה בסיוון (טור ושולחן ערוך, אורח חיים סימן תק"פ).

תוארו ניתן לו בזכות תפקידו - שימש כסגנו של הכהן הגדול בבית המקדש.

סגן הכוהנים אחראי על עבודת כל הכוהנים ומיועד להחליף את הכהן הגדול במידה וייפסל לעבודת המקדש. לפיכך היה הסגן השני בחשיבותו לכהן הגדול כפי שמעיד ר' חנינא בעצמו על כך:

רבות מאמרותיו עוסקות בענייני עבודת הכהנים ובית המקדש. עוד מאמרותיו הבולטות:

חשיבות מיוחדת נתונה לעובדה, שאמרה זו נאמר בשעה שחז"ל מספרים שבדורות החורבן היו כהנים גדולים רבים ש"זכו" במשרתם באמצעות "מינוי מטעם" מהשלטון הרומאי, מינוי שקנו אותו בכסף או בהתחייבויות אחרות, ולא בשל התאמתם לתפקיד, כך שלמרות הבעיות שגורמת המלכות, מדגיש רבי חנינא שעלינו להתפלל לשלומה של מלכות.

עוד מציינים חז"ל שבאותה תקופה כהנים גדולים אלה היו מתחלפים מדי שנה, ובמצב כזה כנראה נשאר ר' חנינא בתפקיד הסגן גם כשהתחלפו הכהנים הגדולים בזמן כהונתו. ייתכן שמסיבה זו כונה רבי חנינא "סגן הכהנים" ולא בביטוי "הסגן" השגור לרוב בגמרא.

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני). מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומתלמידי בית שמאי. רב, חבר ובר פלוגתא לרבי עקיבא. בית מדרשו של רבי טרפון היה בעיר לוד. הוא נקרא בתלמוד ירושלמי בתואר הנדיר "אביהן של ישראל". מוזכר במשנה ארבעים ותשע פעמים, לרוב כשהוא חלוק עם רבי עקיבא שהיה תלמיד חבר שלו, אך גם כאשר הוא חלוק עם רבי מאיר, רבי ישמעאל, רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה, ורבות הלכות אחרות שחידש ועליהן אין חולק.

רבי יוחנן בן ברוקה

רבי יוחנן בן בְּרוֹקַה, או רבי יוחנן בן ברוקא, הוא תנא מהדור הרביעי של התנאים. מספר הלכות מובאות בשמו במשנה, והלכות נוספות מוזכרות בברייתות, לרוב יחד עם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון וחבריהם, תלמידיו של רבי עקיבא.

המאמר שלו במסכת אבות עוסק בחילול השם:

חידש שיטה בהלכות ירושה, האומרת כי אדם יכול להעביר ירושה מיורש אחד לשני, אם שניהם ראויים ליורשו. פוסק כי אדם חייב להקציב מזונות לבנותיו לאחר מיתתו.

בשונה משאר חבריו, הוא מחדש כי מצוות פריה ורבייה מוטל גם על האשה, שכן בפסוק נאמר "ויברך אותם אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ", המילה "אותם" מלמדת על כך שהיא נאמרת לשניהםהיה לו בן שנמנה אף הוא על החכמים, ושמו רבי ישמעאל, ואף ממנו נזכר מאמר במסכת אבות ושמועות הלכתיות נוספות בברייתות שמובאות בתלמוד.

רבי יונתן

רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התקופה - אמצע המאה ה-2. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יאשיה, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל.רבי יונתן היה כהן. רבי יונתן מוזכר במשנה פעם אחת בלבד, ופעם אחת בתוספתא. לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים בספרא, ובספרי על ספר דברים, ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת הספרי לבמדבר והמכילתא. שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים במדרש המקרא, למעט פעם אחת בה הם נחלקים בהלכה, לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות בעיר הנידחת.רבי יונתן החליט לעזוב את ארץ ישראל יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי יהודה בן בתירא ורבי מתיא בן חרש, ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד בר כוכבא, אך כאשר הגיעו לסולמה של צור התחרטו, ושבו לגור בארץ.

רבי יוסי

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים.

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות. לפי תיאור דמותו בספרות חז"ל, היה רבי ישמעאל בן אלישע מראשי הדור הראשון של התנאים, ושימש ככהן גדול בבית המקדש השני. היה מעשרת הרוגי מלכות, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן.יש הנוטים לומר לפי דברי חז"ל שגם אביו, אלישע, שימש בכהונה גדולה. ואולם אין אזכור של כהן גדול בשם אלישע במקורות אחרים.

רבי ישמעאל ברבי יוסי

רבי ישמעאל ברבי יוסי היה תנא בדור החמישי, בנו של רבי יוסי, הוא נמנה בייחוסו ככהן,

היה תלמידו המובהק של אביו, רבי יוסי, ולמד גם אצל רבי יהודה. בזקנותו ישב לפני רבי יהודה הנשיא ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו. היה חברו של רבי חייא ורבו של רבי חנינא בר חמא.

בתלמוד מוזכר מקרה בו אבדן ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש קשות משמים.

הוא שימש כשוטר תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו אליהו הנביא הוא הוכיח אותו "עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה" והורה לו לברוח לעיר אחרת.

רבי נחוניה בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים. חי בתקופת בית שני, ונפטר סמוך לחורבן הבית. מיוחס לו חיבור הפיוט אנא בכח. במשנה ובתלמוד הובאו שמועות מועטות בשמו, ובדורות מאוחרים יותר יוחסו לו חיבורי קבלה שונים.

שמעון בן ננס

שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.

תנאים

תַּנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא.

המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה.

תנאים
סוף תקופת הזוגות הלל הזקןשמאי הזקןבני בתירהמנחםעקביא בן מהללאלחנניה בן חזקיה
דור ראשון רבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדולרבן יוחנן בן זכאייונתן בן עוזיאלבבא בן בוטארבי חנינא בן דוסארבי חנינא סגן הכהניםאבא שאול בן בטניתאדמוןרבי דוסא בן הרכינסרבי יהודה בן בתירארבי אליעזר בן יעקבנחום המדיחוני המעגל
דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) רבן גמליאל דיבנהרבי יהושע בן חנניהרבי אליעזר בן הורקנוסרבי אלעזר בן ערךרבי נחוניה בן הקנהנחום איש גמזואבא חלקיהרבי צדוקרבי שמעון בן נתנאלנחמיה העמסוני
דור שלישי רבי עקיבארבי טרפוןרבי יהודה בן בבא • רבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריהרבי יוסי הגלילירבי חנינא בן תרדיוןרבי יוחנן בן ברוקהבן זומאבן עזאישמעון בן ננסאונקלוסרבי חנינא בן אנטיגנוסרבי חנינא בן חכינאירבי יוחנן בן נורירבי אלעזר חסמאאלישע בן אבויהרבי אלעאירבי אלעזר המודעירבי חלפתאחנניה בן אחי רבי יהושעאבטולמוסרבי יוסי בן קיסמארבי ישבב הסופרעקילס הגררבי יוחנן בן תורתארבי אלעזר בן יהודה איש ברתותארבי מתיא בן חרשחנן המצרישמעון התימני
דור רביעי רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודהרבי יוסירבי יונתןרבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאירבי אלעזר בן שמוערבי נחמיהרבי נתןרבי יהושע בן קרחהאבא שאולרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילירבי יוחנן הסנדלררבי פינחס בן יאיררבי שמעון שזורי
דור חמישי רבי יהודה הנשיארב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודהרבי ישמעאל ברבי יוסירבי אלעזר ברבי שמעוןרבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן יהודהרבי אלעזר הקפרסומכוסאיסי בן יהודהבר קפרארבי יוסי בן זמרהלוי בר סיסירבי בנאהרבי שמעון בן מנסיאידוע הבבלירבי שמעון בן חלפתא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.