רבי ירמיה (הראשון)

רבי ירמיה הראשון היה תנא ואמורא בדור האחרון לתנאי ארץ ישראל, בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים.

ההוכחות

במסכת סוכה[1] מוזכר כי אחד מתלמידיו של רבי ירמיה, היה חכם בשם חזקיה, בעל הערכי תנאים ואמוראים[2] מסתפק האם מדובר בחזקיה בנו של רבי חייא, או בחזקיה בן בתו של רב שחי בדורו של רב[3].

במסכת זבחים[4] מוזכרים רב הונא וחזקיה תלמידיו של רבי ירמיה. בעל הערכי תנאים ואמוראים, מעורר את השאלה, מי הוא רב הונא זה, שהרי לא ייתכן שמדובר ברב הונא הידוע וברבי ירמיה הידוע שהיה תלמידו של רבי זירא שהיה תלמידו של רב הונא, ולכן מן ההכרח לומר שמדובר בשני אמוראים בשם רב הונא, או לחלופין שמדובר בשני אמוראים בשם רב ירמיה. כדי ליישב את כל התמיהות המחקריות, הוא מציג שתי אפשרויות מחקריות:

הראשונה - כי היו שלושה אמוראים בשם רבי ירמיה:

  • היה רבי ירמיה בדור הראשון, ותלמידיו היו חזקיה.
  • בנוסף לכך, היה חכם אחר בשם רבי ירמיה, שהיה תלמידו של רבי יוחנן, שתלמידיו היו רב הונא ורב נחמן, אודותיו מובאת העובדה המובאת במסכת גיטין[5], אודות רב נחמן שישב לפני רב ירמיה[6], והוא מזכיר אמרות בשם רבי יוחנן. רבי ירמיה זה היה מזקני תלמידיו של רבי יוחנן, ולכן אמר לרבי אבהו שיש להעדיף את שיקול דעתו ושל חבריו רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו ושאר צעירי התלמידים[7].
  • השלישי היה רבי ירמיה הידוע והמוזכר ברוב הפעמים בתלמוד בר תחליפא, תלמידו של רבי זירא, וכן היה תלמיד תלמידיהם של רבי יוחנן[8]

האפשרות השנייה, היא שהחזקיה המוזכר הוא חזקיה בן בתו של רב, ואם כן היו שני רבי ירמיה בלבד: תלמידו של רבי יוחנן, ותלמיד תלמידם של רבי יוחנן.

תולדות חייו

בהנחה שהאפשרות הראשונה שהציג בעל הערכי תנאים ואמוראים נכונה, הרי שרבי ירמיה זה היה רבו של האמורא הידוע חזקיה, בנו של רבי חייא. לפי זה, ייתכן שהיה תנא, וייתכן שהוא אותו רבי ירמיה המוזכר בברייתות פעמים רבות[9], לפעמים מוזכר כשהוא חלוק עם "אחרים", שהוא כינויו של רבי מאיר[10].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה, עמוד ב'.
  2. ^ עמוד תרפ"ד - תרפ"ח.
  3. ^ ראו עוד מחקרו של אהרון היימן, תולדות תנאים ואמוראים חלק ב' על ר' חזקיה זה.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ע"ה, עמוד ב'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ט, עמוד ב'.
  6. ^ לפנינו - רבי אבין ורבי יצחק ברבי.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב, עמוד ב'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"מ, עמוד ב'.
  9. ^ למשל במסכתות עבודה זרה, והוריות
  10. ^ ראו פשר כינויו זה בסוף מסכת הוריות דף י"ג ע"א.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד. פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ודרשותיהם האגדיות מתועדות במדרשי אגדה אמוראיים ובשני התלמודים. קדמו להם התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסבוראים.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו של רבא ובר פלוגתא של רב פפא. לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

רב יוסף בר חמא

רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא. היה תלמידו של רב ששת, אך מובאים בתלמוד ציטוטים שלו גם בשם רב נחמן בר יעקב.בנו היה רבא, מגדולי האמוראים וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבי אבין

רבי אבין הוא אמורא ארץ - ישראלי, בדור השלישי, מגדולי תלמידיו של רבי יוחנן. לפי מחקרו של הרב אהרון הימן, מדובר באמורא המפורסם רבין.

בצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא, והוא מסר הלכות בשמו. אך את עיקר תורתו קנה מפי רבו המובהק רבי יוחנן. אמרותיו של רבי אבין מוזכרות פעמים רבות בתלמוד בבלי, לרוב כ"בעי" (חקירה הלכתית), וכאמורא ארץ ישראלי הוא מוזכר גם פעמים תכופות בתלמוד ירושלמי. לדעת אהרן היימאן בנו הוא האמורא יוסי בר אבין.

רבי אבין הוא היחיד מבין האמוראים שנקראו כשמו - שנקרא כך לא שם ליווי או כינוי, בשונה מהאמוראים האחרים שחיו בבבל, "רבי אבין נגרא" אביו של רב חייא ורב אידי, ומרבין ששמו האמיתי היה "רבי אבין", כמוזכר בתלמוד ירושלמי.

חבירו היה רבי ירמיה (הראשון), (שניהם היו מזקני תלמידיו של רבי יוחנן), שאמר לרבי אבהו שמסיבה זו יש להעדיף את שיקול דעתו שלו עצמו - רבי ירמיה, ושל רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו, רבי יצחק נפחא ורבי חנינא בר פפי.

בחורבות הכפר קצרין העתיקה נתגלו ארבע כתובות בארמית, רק אחת מהן שלמה: "רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון, (פעמים נקרא ר' אבין ר' אבון).

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי זריקא

רבי זריקא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל.

למד אצל רבי אבהו יחד עם רבי ירמיה חבירו. הוא היה תלמיד של ריש לקיש, רבי אלעזר, רב יהודה ותלמיד מובהק של רבי אמי. היה מעתיק ברייתות ומסדרן.

הוא מזכיר גם מאמרותיו של רב הונא. חברו היה רבי זירא.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי ירמיה (השני)

רבי ירמיה (השני) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל ובבל.

הוא היה תלמידו של רבי יוחנן בצעירותו.

בהמשך דרכו, עבר לגור בבבל שהייתה אז מרכז הישיבות, ושם היו תלמידיו רב הונא ורב נחמן, רבין, רבי אבין ורב יצחק ברבי.

רבי ירמיה זה היה מזקני תלמידיו של רבי יוחנן, ולכן אמר לרבי אבהו שיש להעדיף את שיקול דעתו ושל חבריו רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו ושאר צעירי התלמידים.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

רבן גמליאל החמישי

רבן גמליאל החמישי - בדור הרביעי לאמוראים. נשיא ישראל. תלמידו של רבי אבהו. "אמר אבהו ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי וכו' ואסרתי לו וכו' דאדם קטן היה וביקש ר' אבהו לגודרו".

סבו רבי יהודה נשיאה השני, היה תלמידו של רבי יוחנן (ר"ה כ' ע"א). את מקומו מילא רבי יהודה נשיאה השלישי, אביו היה הלל השני, שתיקן את הלוח העברי .

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל. בנו של רבי יהודה נשיאה, ונינו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

לא נמסרו בשמו מאמרים בתלמוד הבבלי. התלמוד הירושלמי מספר עליו:

"ביקש רבן גמליאל בר רבי להנהיג את הדמאי בסוריה, ולא הניח לו רבי הושעיה."

על כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרא • רבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.