רבי יעקב בר אידי

רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו[1], תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור[2].

גדולי האמוראים, רב נחמן ורבי זירא החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו[2], הוא היה מכנהו בתואר "רבי"[3]. מוזכר רבות יחד עם רבי שמואל בר נחמני[4].

הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעיתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן[5] הוא גם זכה להערכה מיוחדת מרבי יוחנן. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על רבי אלעזר תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: "כתוב בתורה[6] כאשר צווה ה' את משה כן עשה יהושע בן נון. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!"[7] הגיב רבי יוחנן: "מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו?"

רבי יעקב בר אידי
תקופתו אמוראים
מקום פעילות ארץ ישראל
דור שני ושלישי
רבותיו רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן
חבריו רבי שמואל בר נחמני
תלמידיו רבי זירא

אביו

אביו, היה אמורא, אך מכיוון שבנו היה ידוע יותר הוא נקרא על שמו "רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי". אודותיו מסופר, כי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה חודשים, למד אצל רבו יום אחד וחזר לעסקיו שלושה חודשים. כלומר, יום אחד של לימוד תורה היה מוקדש להליכה ברגל של שישה חודשים. שלשה חודשים מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים מהרב חזרה לעסקיו.

אודות כך מסופר במסכת חגיגה:

(דף ה, ב): רב אִידֶי אֳבוּהּ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב (היה רגיל שהיה הולך שלשה חודשים לעסקיו ויום אחד היה בבית הרב, ושוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד לבית הרב[8]). והוו קרו ליה רבנן (והיו קוראים לו בלגלוג) בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא.

חלש דעתיה (נעלב). קרי אנפשיה (וקרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים" (איוב, י"ב, ד'). א"ל ר' יוחנן במטותא מינך לא תעניש להו רבנן (בבקשה ממך אל תעניש את הרבנים).

ממעשה זה נראה, כי היה חשוב בעיני רבי יוחנן, שחשש שמכך שיקפיד, יענשו תלמידי החכמים שלגלגו עליו[9].

פסקיו

  • אף על פי שניתן להשלים את ברכת ההבדלה עד יום רביעי, אין להשלים את ברכת מאורי האש רק במוצאי שבת עצמה, שכן האור נברא בתחילת השבוע[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח, עמוד א'
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף פ', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ה, עמוד ב'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ה', עמוד ב'.
  4. ^ ראו למשל תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, עמוד ב'. וראו במסכת חולין, דף צ"ח, עמוד א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ"ז, עמוד ב'.
  6. ^ ספר יהושע, פרק י"א, פסוק ט"ו.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ב', הלכה ה'.
  8. ^ התרגום לעברית מקורו בתלמוד הבבלי פירושו של הרב עדין שטיינזלץ
  9. ^ ראו המשך המעשה שם: נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (יצא ר' יוחנן לבית המדרש ודרש) "ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן (ישעיהו, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי (במדבר, י"ד, ל"ד). וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ו, עמוד א'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו של רבא ובר פלוגתא של רב פפא. לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

רב יוסף בר חמא

רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא. היה תלמידו של רב ששת, אך מובאים בתלמוד ציטוטים שלו גם בשם רב נחמן בר יעקב.בנו היה רבא, מגדולי האמוראים וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבי אחא בר חנינא

רבי אחא בר חנינא היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (המאה ה-4). מופיע רבות בתלמוד הבבלי, ומעט גם בתלמוד הירושלמי.

רוב מאמריו הם בענייני אגדה, וגם בסוגיות הלכתיות הרבה להביא מקורות מן המקרא לביסוס ההלכה. היה גם דורש בפני הציבור בענייני אגדה.

למד בישיבת טבריה אצל רבי אסי, וממנו קיבל את מאמרי רבי יוחנן. חברו היה רבי יעקב בר אידי, ונמסר על ויכוח ביניהם על משמעותם של הייסורים בעולם.

במקורו היה תושב דרום הארץ, ובכמה מקומות מופיע הביטוי "כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא" (תרגום: כשבא מן הדרום, כנראה לישיבת טבריה). כך העביר את מאמריהם של חכמי אזור הדרום, כגון רבי יהושע בן לוי, תושב לוד.

כנראה היה עני, שכן מסופר עליו שיצא לשוק כשנעליו מטולאות. שיבח את לימוד התורה מתוך דוחק הפרנסה, והתנגד לשימוש בכספי צדקה.

ככל הנראה ירד לבבל, וזוהי הסיבה לשכיחות מאמריו בתלמוד הבבלי דווקא. (במסכת סנהדרין אף מופיעה שיחה בינו לבין רב פפא, מחכמי בבל, אך הגרסה שם אינה בטוחה).

אביו, רבי חנינא, נקרא לעיתים על שמו: "רבי חנינא אביו של רבי אחא". דודו, אחי אמו (ולגרסה אחרת: סבו, אבי אמו), היה חכם בשם שמואל בר נחום, שנחשב לבקי באגדה.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני. היה ראש ישיבת טבריה (הישיבה הגדולה והכמעט היחידה בארץ ישראל באותה תקופה) שנים רבות - שמונים או שישים שנה. תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאת את דפי שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, וכן המדרשים. פעילותו משתרעת החל מהרבע הראשון של המאה השלישית לספירה ועד לסיומה של המאה כמעט. תרומתו של רבי יוחנן לחתימת התלמוד הירושלמי היא גולת הכותרת של חייו.

רבי יוחנן זכה לאריכות ימים, ולכן עם תלמידיו נמנים אף גדולי האמוראים בדור הרביעי לאמוראים.

רבי ירמיה (השני)

רבי ירמיה (השני) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל ובבל.

הוא היה תלמידו של רבי יוחנן בצעירותו.

בהמשך דרכו, עבר לגור בבבל שהייתה אז מרכז הישיבות, ושם היו תלמידיו רב הונא ורב נחמן, רבין, רבי אבין ורב יצחק ברבי.

רבי ירמיה זה היה מזקני תלמידיו של רבי יוחנן, ולכן אמר לרבי אבהו שיש להעדיף את שיקול דעתו ושל חבריו רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו ושאר צעירי התלמידים.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי שמואל בר נחמני

רבי שמואל בר נחמני (מכונה לעיתים בר נחמן) הכהן היה אמורא ארץ ישראלי שפעל בדור השני והשלישי של התקופה, במאות ה-3 וה-4, ומקום מושבו העיקרי היה לוד. בר נחמן היה מגדולי בעלי האגדה היהודית בכל הזמנים. רבו היה רבי יונתן בן אלעזר, אך הוא למד גם מרבי יהושע בן לוי, והספיק גם לראות את התנא רבי שמעון בן אלעזר, וחבירו היה רבי יעקב בר אידי.

עיסוקו העיקרי היה באגדה ופחות בהלכה, והוא היווה בר סמכא בתחום עד כי נאמר עליו שהוא "בעל אגדה", ואמרות רבות באגדה מצוטטות בשמו, בעיקר על ידי רבי חלבו.

בנו היה האמורא רבי הלל בן רבי שמואל בר נחמני.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

רבן גמליאל החמישי

רבן גמליאל החמישי - בדור הרביעי לאמוראים. נשיא ישראל. תלמידו של רבי אבהו. "אמר אבהו ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי וכו' ואסרתי לו וכו' דאדם קטן היה וביקש ר' אבהו לגודרו".

סבו רבי יהודה נשיאה השני, היה תלמידו של רבי יוחנן (ר"ה כ' ע"א). את מקומו מילא רבי יהודה נשיאה השלישי, אביו היה הלל השני, שתיקן את הלוח העברי .

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל. בנו של רבי יהודה נשיאה, ונינו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

לא נמסרו בשמו מאמרים בתלמוד הבבלי. התלמוד הירושלמי מספר עליו:

"ביקש רבן גמליאל בר רבי להנהיג את הדמאי בסוריה, ולא הניח לו רבי הושעיה."

על כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני) • רבי יעקב בר אידי • חזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.