רבי יוסי בר חנינא

רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה. היה מתלמידי רבי יוחנן,[1] ושימש כדיין.[2]

רבי יוסי בר חנינא
תקופתו אמוראים, ארץ ישראל
דור שני-שלישי
רבותיו רבי יוחנן
חבריו ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת
תלמידיו רבי אבהו, רב חמא בר עוקבא (מסרו בשמו דברי הלכה)

ביוגרפיה

רבי יוסי בר חנינא נסמך לרבנות בידי רבו - רבי יוחנן,[3] ובהמשך הפך רבי יוסי לגדול בתורה, עד שנחשב לתלמיד חבר של רבי יוחנן, ואף נחלק איתו כמה פעמים בהלכה.[4] כך גם הכיר את ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת, וגם עמם מוזכר שנחלק כמה פעמים בהלכה.[5] בתלמוד הוא מוזכר פעמים רבות, ואנו מוצאים כמה אמוראים שמסרו בשמו דברי הלכה, ביניהם רבי אבהו ורב חמא בר עוקבא. בכמה מקומות מוצאים כי רבי יוסי עסק גם בדברי אגדה ולא רק בהלכה.[6]

ייתכן שהיה בנו של רבי חנינא בר חמא ודודו היה רבי פנחס בר חמא הכהן. אבל ככל הנראה, אביו רבי חנינא, לא היה אותו רב חנינא, שעליו מסופר, כי רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה[7] " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי[8], ואילו רבי יוסי ברבי חנינא - הוסמך, ובכל אופן יוצא כי רבי יוסי התייחס ככהן.

הערכי תנאים ואמוראים מוכיח כי הגרסה הפוכה, ורבי יוסי בר חנינא הוא זה שרצה לסמוך את רבי שמעון בן אליקים, שהיה צעיר יותר, והיה תלמידו של ריש לקיש.

מכיוון שהיה דיין מומחה, ישנם ראשונים כדוגמת הרי"ף המצדדים לפסוק כמותו אף במקום שהוא נחלק עם רבי יוחנן היה רבו המובהק, אבל הרא"ש סבור כי יש לפסוק כרבי יוחנן, שהיה רבו המובהק.[9]

הערכה

רב אסי כינה את רבי יוסי בר חנינא: "גברא רבה" (אדם גדול).[10] כמו כן, בהיותו יושב כדיין, נאמר עליו שהוא יודע לרדת לעומקו של דין.[2] נחשב לחכם מרכזי ומשפיע, כך שבכל פעם שנאמר בתלמוד "מחכו עליה במערבא" (גיחכו על חידוש כלשהו בארץ ישראל), הכוונה היא לרבי יוסי בר חנינא.[11]

לאחר פטירתו של רבי יוסי בר חנינא, אמר רבי זירא כי הוא נגלה אליו בחלום, וסיפר לו על מקומו בגן עדן: "אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא, אמרתי לו אצל מי אתה תקוע? אמר לי אצל רבי יוחנן..."[12]

מתורתו

אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים
(רבי יוסי בר חנינא, מסכת ברכות, דף ח', א')

נהג לומר "כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינם ערבים על שומעיהן כדבש... נוח לו שלא אמרן."[13] כך גם היה אומר: "כל אהבה שאין עימה תוכחה - אינה אהבה... (ו)התוכחה מביאה לידי אהבה."[14]

פסקיו

  • חצרו של אדם קונה שלא מדעתו[15]
  • תפילות, אבות תקנום[16]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת יבמות, דף כ"ז, ב'.
  2. ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מכת סנהדרין, דף ל', ב'.
  4. ^ לדוגמה: תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ט, א', ובמסכת שבת, דף נ"ט, א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, ב', ובמסכת עירובין, דף ק"ג, א'.
  6. ^ ראו בפסקה על תורתו.
  7. ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ב.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד א'.
  9. ^ רא"ש מסכת בבא קמא ל"ג.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ב, ב'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ז, ב'.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, ב'.
  13. ^ שיר השירים רבה, פרשה ד', פסקה י"א.
  14. ^ בראשית רבה, פרשה נ"ד, פסקה ג'.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ב, עמוד א'.
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד א'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

מעשה ידיה

בהלכה, מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ הוא מונח המתאר את התוצרת של אשה נשואה. על פי ההלכה, תוצרת זו ניתנת לבעל, תמורת חיוב המזונות שלו כלפי האשה. כמו כן מעשה ידיה של בת קטנה מתחת לגיל 12 ניתנים לאביה.

תקנות אלו של חז"ל מטרתם למנוע איבה בין אב לבתו, ובין בני זוג שכן כשהאשה תתפרנס מבעלה ובמקביל תרוויח ותנהל קופה עצמאית סביר להניח שיווצרו חיכוכים ומריבות ביניהם.

תקנה זו נתקנה לטובתה של האשה ולכן במקרים שהאשה איננה מעונינת להתפרנס מבעלה, לא קיימת תקנה זו.

נערה המאורסה

בהלכה, נערה המאורסה, היא נערה (בין גיל 12 ל-12.5) בתולה המקודשת אך טרם נישאה. בהלכה ישנה החמרה לגבי נערה המאורסה ביחס לבוגרת, נערה שאינה בתולה או שאינה מאורסת בכמה דינים.

רב אחא (אמורא)

רב אחא היה כהן אחד מן האמוראים המפורסמים ביותר בין אמוראי ארץ ישראל. ברחבי התלמוד הירושלמי נמצאים מאות מאמרים בנושאי הלכה ואגדה שנאמרו מפיו. בתלמוד הבבלי רב אחא כמעט אינו מוזכר.

רב אחא נולד וגדל בעיר לוד והיה חבר טוב של בן עירו, רבי יהודה בן פזי.

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידו של רבא ובר פלוגתא של רב פפא. לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

רב יוסף בר חמא

רב יוסף בר חמא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי של תקופת האמוראים, במחוזא. היה תלמידו של רב ששת, אך מובאים בתלמוד ציטוטים שלו גם בשם רב נחמן בר יעקב.בנו היה רבא, מגדולי האמוראים וראש ישיבת פומבדיתא במחוזא.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב שילא

רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא. כנראה שאת רוב תורתו למד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לבבל, בבבל עמד בראש ישיבת סידרא (שנקראה בהמשך ישיבת נהרדעא).

רב חסדא מביא בגמרא מאמר בשם רב שילא ומכנה אותו "גברא רבה" תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א'

מסופר בגמרא שפעם טעה רב שילא בפסק הלכה, רב רצה לנדותו אך שמואל מנע זאת ובירר עם רב שילא את העניין, רב שילא הודה בטעותו ולא נודה.

רבי אבהו

רבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי (סוף המאה ה-3 - תחילת המאה ה-4). מתלמידיו החשובים של רבי יוחנן. ישב בקיסרין.

רבי אבהו כיהן בתור ראש ישיבה בקיסריה וייצג את היישוב היהודי בארץ בפני שלטונות האימפריה הרומית. הוא ידע להגן על עמו ותורתו בכבוד וכישרון. הצטיין בייחוד באגדה, אבל גם בהלכה הוא תפס את אחד המקומות החשובים בין חכמי דורו.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

רבן גמליאל החמישי

רבן גמליאל החמישי - בדור הרביעי לאמוראים. נשיא ישראל. תלמידו של רבי אבהו. "אמר אבהו ואני לא שאלני רבן גמליאל ברבי וכו' ואסרתי לו וכו' דאדם קטן היה וביקש ר' אבהו לגודרו".

סבו רבי יהודה נשיאה השני, היה תלמידו של רבי יוחנן (ר"ה כ' ע"א). את מקומו מילא רבי יהודה נשיאה השלישי, אביו היה הלל השני, שתיקן את הלוח העברי .

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל. בנו של רבי יהודה נשיאה, ונינו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

לא נמסרו בשמו מאמרים בתלמוד הבבלי. התלמוד הירושלמי מספר עליו:

"ביקש רבן גמליאל בר רבי להנהיג את הדמאי בסוריה, ולא הניח לו רבי הושעיה."

על כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.