רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה קירח.[1]

רבי יהושע בן קרחה
תקופתו המאה ה-2
דור רביעי
רבותיו רבי עקיבא
חבריו רבי מאיר, רשב"ג השני, רבי יהודה, רבי יוסי בן חלפתא, אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר
תלמידיו אלעזר ברבי שמעון, רבי יהודה הנשיא

חייו

בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה הרומית את רבי אלעזר בן רשב"י לתופס גנבים; כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "חומץ בן יין![2] עד מתי אתה מוסר עמו של אלהים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם".[3] ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".[4] כלומר, לדעת רבי יהושע, אין לשתף פעולה עם הממשל, והקב"ה הוא שייפרע מן הגנבים.

משנתו

במשנה לא מוזכרות אמרות הלכתיות רבות בשמו של רבי יהושע בן קרחה, וההלכות הבודדות המוזכרות בהקשר אליו הן או בשם תנא אחר, או נאמרות במשותף לו ולתנא אחר. כך במקום אחד מביא הוא הלכה בשמו של רבי אלעזר בן עזריה.[5] ובמקום אחר בשם רבי יוחנן בן נורי,[6] וכך הוא פוסק הלכה ביחד עם רבי יוסי בן חלפתא, בעניין בנייתה של יריחו.[7]

באגדה

לעומת דברי ההלכה המעטים, רבים הם דברי האגדה המוזכרים בשם רבי יהושע בן קרחה.

  • רבי יהושע בן קרחה אומר: "כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה" (בבלי, כתובות, דף ס"ח ע"א), והוא גוזר זאת בגזירה שווה בנושא הצדקה כתוב בספר דברים: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים ט"ו, ט), ובנושא עיר הנידחת כתוב שם: "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם" (דברים י"ג, יד). בשני הנושאים נמצאת המילה "בליעל", ועל כן גם המתעלם מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כמו בעיר הנידחת.
  • בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: "בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל".[8]
  • לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על רבי אליעזר מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) "מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'[9] והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע"[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך סברו רש"י, הרשב"ם, רבינו גרשום, המאירי ואחרים, על פי התלמוד שמביא את אמרתו של בן עזאי לגבי רבי עקיבא בבבלי, מסכת בכורות: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקירח הזה" (בכורות דף נ"ח ע"א). לעומתם התוספות (מסכת שבת, דף ק"נ ע"א, ד"ה ורבי) - הוכיחו לדעתם שהדבר אינו ייתכן.
  2. ^ "חומץ בן יין" פירושו אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.
  3. ^ מְכַלֶּה קוֹצִים מִן הכֶּרֶם" – הופך דבר טוב לדבר טוב יותר.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג ע"ב.
  5. ^ "המאהיל ידיו על האבן המנוגעת...רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי רבי אלעזר בן עזריה" (תוספתא, מסכת נגעים, פרק ז', הלכה ג').
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאיים, פרק ד', הלכה ב'.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י"ד, הלכה ב'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ז', עמוד א'
  9. ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק ט"ז
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ו', עמוד ב'
אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

אבטולמוס

אַבְטוֹלְמוֹס (ביוונית: Εὔτολμος) היה תנא מן הדור השלישי. נזכר פעמים ספורות במשנה ובתוספתא כאשר רבי יוסי מוסר בשמו עדויות על ענייני הלכה משמם של "חמישה זקנים".

ייתכן שזהו אבטולמוס בן ראובן, הנזכר בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' כמי שהותר לו, בשל קרבתו למלכות, לגדל תספורת מסוג "קומי" – קרחת מהמצח עד אמצע הראש ומאמצע הראש עד העורף שערות – שהייתה נהוגה בקרב הגויים.

בספרות התנאים מופיע תנא בשם רבי יונתן בן אבטולמוס, ואפשר שהוא בנו.

בן זומא

שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכת"י קאופמן ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

חנן המצרי

חנן המצרי היה תנא מהמאה ה-2 שהתגורר תחילה באלכסנדריה ומאוחר יותר עבר ליהודה והיה פעיל בקרב חכמי יבנה. היה תלמידו של רבי עקיבא ומצוטט כ'דנין לפני חכמים' (בבלי סנהדרין, דף י"ז עמוד ב). רק הלכה אחת, הנוגעת לעבודת המקדש ביום כיפור מוזכרת בשמו (בבלי יומא, דף ס"ג עמוד ב').חכם תלמודי נוסף הנושא את אותו שם כיהן בתפקיד שופט בבית המשפט האזרחי בירושלים בתקופת בית המקדש. הוא היה פעיל כמה דורות קודם לכן.

חנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי. שלא כרבים מהתנאים, הוא אינו מזוהה בשמו של אביו, אלא בשמו של דודו, רבי יהושע בן חנניה. לעיתים מופיע שמו בברייתות כ"חנניה" סתם, ובמשנה אינו מופיע כלל.

למד תורה מדודו, רבי יהושע, והיה עד לפעולתיו בסנהדרין שביבנה. לאחר כשלונו של מרד בר כוכבא, ומותם של רבי עקיבא ורבי יהודה בן בבא, נותר חנניה כגדול החכמים בארץ. לאחר מכן ירד לבבל, והקים ישיבה בנהר פקוד, שם אף עיבר שנים, עד שהתלמידים שבארץ ישראל גדלו מספיק כדי לחזור ולעשות זאת בעצמם.

ידוע הבבלי

ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר איזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה בדור החמישי לתנאים.

ידוע הבבלי נזכר במשנה לגבי פסק המתייחס לחיוביו של שומר במשפט העברי: "שני כלבים - אינו אונס (לגבי פטור מתשלום). ידוע הבבלי אומר משום ר' מאיר: מרוח אחת - אינו אונס, משתי רוחות - אונס"..

שמו מעיד עליו שהוא מבבל. מכך שהוא מביא שמועה בשם רבי מאיר שחי בארץ ישראל מניחים שהוא נולד בבבל, עלה לארץ ישראל והפך לתלמידו של רבי מאיר.

מרב בת שאול

מֵרַב בַּת שָׁאוּל היא דמות מקראית המתוארת בספר שמואל כבתם הבכירה של שאול המלך ואחינעם בת אחימעץ. אביה שאול הבטיח לתת את ידה למי שיכה את גלית הפלישתי, אולם בפועל היא ניתנה לאשה לעדריאל המחולתי, ואילו מיכל, אחותה הצעירה, ניתנה במקומה לדוד שהכה על פי המקרא את גלית.

נחום המדי

נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.

נחמיה העמסוני

רבי נחמיה העמסוני היה תנא - כנראה מהדור השני של התנאים. על פי חוקרים רבים הוא נחום איש גמזו.

פשרה

פשרה היא מונח הבא לתאר השגת הסכם בין צדדים, במהלך סכסוך, באמצעות תקשורת ובדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים – לעיתים קרובות הסכמה זו באה תוך ויתור על מטרות או רצונות. קיצוניות היא לעיתים ההפך מפשרה. פשרה באה לעיתים בסמיכות לאיזון וסובלנות. במובנה השלילי, יש המתייחסים לפשרה ככניעה הכרוכה בוויתור על מטרות, עקרונות ומשאבים חומריים במהלך משא ומתן להשגת הסכם.

המילה ל"פשרה", ברבות מן השפות האירופאיות, מקורה במילה compromis בצרפתית של ימי הביניים. התפיסה והמשמעות של המילה "פשרה" היא תלוית תרבות וסביבה. בבריטניה, אירלנד ומדינות חבר העמים הבריטי משמעות המילה "פשרה" (אנגלית compromise) היא חיובית ומציינת מצב שבו שני הצדדים זוכים מן ההסכם. בארצות הברית המילה עשויה לשאת משמעות שלילית ולפיה שני הצדדים הפסידו מן ההסכם. בברית המועצות לשעבר המונח פשרה היה כמעט ולא ידוע.

רבי אלעאי (תנא)

רבי אלעאי היה תנא בדור השלישי.

היה תלמידם של רבי אליעזר בן הורקנוס ושל רבן גמליאל דיבנה. מוזכר פעם אחת במשנה, ושש פעמים בתוספתא. מפורסמת אמרתו: "בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו ובכיסו ובכעסו".

בנו הוא התנא המפורסם רבי יהודה בר אלעאי, ונכדו הוא רבי יוסי ברבי יהודה. בן אחר הוא יוחנן ברבי אלעאי. מסופר במסכת סוכה, כי רבי אליעזר שבת בחג הסוכות בסוכתו של רבי יוחנן ברבי אלעאי (בנו של תלמידו) בקיסרי.

רבי אלעזר ברבי שמעון

רבי אלעזר בן רבי שמעון היה תנא בדור החמישי, בן תקופתו וידידו של רבי יהודה הנשיא. בנו של רבי שמעון בר יוחאי וחתנו של רבי שמעון בן יוסי. בצעירותו היה מבוקש על ידי השלטון הרומי, אך בשלב מאוחר יותר פעל מטעמו של השלטון הרומי כממונה על הסדר והביטחון הציבורי. ישנן אגדות שונות על גודלו הגופני החריג. בערוב ימיו התייסר ביסורים קשים. המסורת אודות פטירתו אפופה אגדות שונות. לרבי אלעזר בן בשם רבי יוסי.

רבי אלעזר המודעי

רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא. התגורר ב"הר המודעי" שבקרבת ירושלים.

רבי יוחנן בן נורי

רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא. על פי המסופר במקורות, רבי יוחנן התגורר בגניגר, בבית שערים ובציפורי. היה עני, ויצא עם הנמושות ללקט פאה.במשנה כמעט לא מוזכרות אגדתות בשם רבי יוחנן בן נורי, אך לעומת זאת מוזכרות בשמו כ-42 אמרות הלכתיות.איסי בן יהודה, שהכיר את גדלותו של רבי יוחנן בהלכה, כינה אותו "קוּפָּה של הלכות" (רש"י: מה רוכל זה שבא לעיר, שואלין ממנו אפרסמון עמך? אומר הן, קינמון עמך אומר הן, כך נצרך אדם לשאול דבר במקרא רבי יוחנן משיבו, וכן בגמרא, וכן במדרש וכן באגדה).

רבי יוחנן הסנדלר

רבי יוחנן הסנדלר‏ (נולד באלכסנדריה, מצרים; נפטר ב-150). תנא בן המאה השנייה. מתלמידי רבי עקיבא. רבי יוחנן היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן.

רבי ישבב הסופר

רבי יְשֵבָב הסופר סופר ותנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. תלמידו של רבי יהושע וחברו של רבי עקיבא.רבי ישבב הסופר היה נדיב, ואת כל נכסיו חילק לעניים, דבר שלא כל חבריו ראו בעין יפה. פעם אחת רצה לחלק חמישית מנכסיו לעניים, ורבי עקיבא לא הניח לו לעשות זאת.

רבי ישבב הסופר נמנה בין עשרת הרוגי מלכות. מסופר, שביום שהוציאוהו להורג היה בן תשעים שנה וביקש מתלמידיו להחזיק איש ברעהו ולאהוב שלום ומשפט.

על פי המסורת רבי ישבב לא זכה לקבורה, שכן גופתו הושלכה לכלבים.

רבי שמעון בן נתנאל

רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, שכינה אותו ירא חטא.

היה כהן ונשא לאישה את בתו של רבן גמליאל הזקן.

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל. תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבי יהושע בן קרחה ושאר תלמידי רבי עקיבא. בנו היה רבי יהודה הנשיא.

שמעון בן ננס

שמעון בן ננס המכונה גם סתם בן ננס היה תנא בדור השלישי.

תנאים
סוף תקופת הזוגות הלל הזקןשמאי הזקןבני בתירהמנחםעקביא בן מהללאלחנניה בן חזקיה
דור ראשון רבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדולרבן יוחנן בן זכאייונתן בן עוזיאלבבא בן בוטארבי חנינא בן דוסארבי חנינא סגן הכהניםאבא שאול בן בטניתאדמוןרבי דוסא בן הרכינסרבי יהודה בן בתירארבי אליעזר בן יעקבנחום המדיחוני המעגל
דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) רבן גמליאל דיבנהרבי יהושע בן חנניהרבי אליעזר בן הורקנוסרבי אלעזר בן ערךרבי נחוניה בן הקנהנחום איש גמזואבא חלקיהרבי צדוקרבי שמעון בן נתנאלנחמיה העמסוני
דור שלישי רבי עקיבארבי טרפוןרבי יהודה בן בבארבי ישמעאלרבי אלעזר בן עזריהרבי יוסי הגלילירבי חנינא בן תרדיוןרבי יוחנן בן ברוקהבן זומאבן עזאישמעון בן ננסאונקלוסרבי חנינא בן אנטיגנוסרבי חנינא בן חכינאירבי יוחנן בן נורירבי אלעזר חסמאאלישע בן אבויהרבי אלעאירבי אלעזר המודעירבי חלפתאחנניה בן אחי רבי יהושעאבטולמוסרבי יוסי בן קיסמארבי ישבב הסופרעקילס הגררבי יוחנן בן תורתארבי אלעזר בן יהודה איש ברתותארבי מתיא בן חרשחנן המצרישמעון התימני
דור רביעי רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודהרבי יוסירבי יונתןרבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאירבי אלעזר בן שמוערבי נחמיהרבי נתן • רבי יהושע בן קרחה • אבא שאולרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילירבי יוחנן הסנדלררבי פינחס בן יאיררבי שמעון שזורי
דור חמישי רבי יהודה הנשיארב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודהרבי ישמעאל ברבי יוסירבי אלעזר ברבי שמעוןרבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן יהודהרבי אלעזר הקפרסומכוסאיסי בן יהודהבר קפרארבי יוסי בן זמרהלוי בר סיסירבי בנאהרבי שמעון בן מנסיאידוע הבבלירבי שמעון בן חלפתא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.