רבי יהושע בן לוי

רבי יהושע בן לויראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית. היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.

רבי יהושע בן לוי
תקופתו תחילת תקופת האמוראים
מקום פעילות ארץ ישראל
דור ראשון לאמוראים
בית מדרש היה ריש מתיבתא בלוד, ובסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה
רבותיו רבי יהודה בן פדיה, בר קפרא, רבי אלעזר הקפר
חבריו רבי חנינא, רבי יונתן
תלמידיו רבי סימון, רבי חייא בר אבא, רבי חמא בר עוקבא, ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת
מקום קבורה על פי המסורת היהודית עלה לשמיים בעודו בחיים ויש הסוברים שנקבר בעיר טבריה.

על חייו

רבי יהושע בן לוי למד בלוד אצל בר קפרא, רבי אלעזר הקפר ורבי יהודה בן פדיה. בנעוריו הכיר את רבי יהודה הנשיא ובהמשך סיפר על מעשיו.[1]

היה ריש מתיבתא בלוד, ורק בסוף ימיו הייתה ישיבתו בטבריה. היה עשיר ובעל נכסים, עסק בצרכי ציבור והשתדל לטובת בני עמו אצל השלטונות, בקיסריה[2] וברומא.[3] סמך את תלמידיו לדון יחידי, להתיר נדרים, לראות כתמים ולהתיר בכורות.

באהבתו הגדולה להוראת התורה לימד תורה גם לחולי ראתן (מחלה מידבקת קשה).[4]

סיפורים אחדים מלמדים על מאבקו במינים (נוצרים) שהיו בעירו.[5]

עולא בר קושב, שהיה מבוקש על ידי השלטונות הרומיים, הסתתר בלוד, עירו של רבי יהושע בן לוי. צרו השלטונות על העיר ואיימו להחריבה אם לא יוסגר עולא בר קושב. שכנע אותו ריב"ל להסגיר עצמו. אף שריב"ל פעל בהתאם להלכה בסוגיה זו, נענש בכך שלא זכה יותר לגילוי אליהו. לאחר שצם פעמים אחדות שב אליהו והתגלה לו ואמר: "ולמסורות אני נגלה?" התגונן ריב"ל ואמר: "ולא משנה עשיתי?" ענה אליהו: "וזו משנת החסידים?"[6]

תואר מיוחד היה לו בריבי. שפירושו: גדול הדור.[7]

במדרש מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן,[8] וכך מובא גם בתלמוד בבלי.[9]

רבי יהושע בן לוי נישא לבתו של רבי יוסי בר פיטרס.[10] בנו, רב יוסף,[11] הביא הלכה בשמו,[12] והיה חתנו של רבי יהודה נשיאה. כן מוזכר נכדו רבי מיישא, בן בתו.[13] מדי ערב שבת הקפיד לשמוע פרשת השבוע מבן בנו.[14]

זהותו

רבי יהושע בן לוי השתייך לדור המעבר בין תקופת התנאים לתקופת האמוראים. אף שעיקר פועלו מוזכר בתלמוד, כאמורא, זכה להופיע גם במשנה החותמת את שישה סדרי משנה, (וכן מופיע בפרק השישי של מסכת אבות, שאינו חלק אינטגרלי של המשנה ונכתב מאוחר יותר). את הופעתו בסוף המשנה מסביר הרב אהרן היימאן: "והיה גדול כל כך בעיני בני דורו שחברו מאמרו היקר ... לסוף משנת רבינו הקדוש".[15]

בניגוד לגישה המקובלת, לפיה רבי יהושע בן לוי האמורא הוא גם זה המוזכר בסיום המשנה,[16] בעל הערכי תנאים ואמוראים מציין שהיו שני חכמים בשם זה, האחד הוא תנא המוזכר במשנה במסכת אבות, והשני הוא אמורא המוזכר רבות בתלמוד. הוא מסביר, כי לא מסתבר לומר שרבי יהושע בן לוי, רבו של רבה בר בר חנה, ותלמידו של רבי אלעזר הקפר[17], וחי בזמן התנאים, הוא אותו רבי יהושע בן לוי המוזכר כתלמידו של רבי חנינא[18] וחי בזמן האמוראים. הוא מוסיף ומציין שמן ההכרח שהיו שני חכמים בשם זה, כי על אחד מהם מובא שנפטר על מיטתו כדרך כל האדם ולא עלה בסערה השמימה. אודות כך הוא מביא את המובא במדרש רבה[19]: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא מראה להן הקב"ה עד שבהן בעולם הזה, ונפשן שביעה והן ישנין.. כי עתה שכבתי אז ינוח לי, בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להן שכרן, זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס תלתהון אמרי תלתא קראי כד דמכין.. חד אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, וחד אמר תערוך לפני שולחן נגד צוררי וחד אמר כי טוב יום בחצריך מאלף"...". אגדה זו מובאת גם בתלמוד ירושלמי[20] בשינוי קטן, וכן מובאת במדרש שוחר טוב: "וישמחו כל חוסי בך.. רבי זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פסטוס ורבי יהושע בן לוי, שלושה אלו קראו פסוקים אלו בשעת פטירתן מן העולם".

תורתו

מאמריו בהלכה ובאגדה רבים, והם משקפים את מחשבותיו בנושאי תיקון המידות ומוסר. בהלכה הלך בדרך משנתו של רבי, ואמר "עמוד ברזל זו המשנה"[21], ודקדק בה לפרשה. כלל היה בידו: כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין אחד יודע מה טיבה, צא וראה מה הצבור נוהג ונהג[22].

מאמריו הרבים באגדה הביאו לכינויו "בעל אגדה" בפי בני דורו[23], וכך גם נמצא לאחר פטירתו ספרו "פנקסיה דרבי יהושע בן לוי" בענייני אגדה.[24] עם זאת, אמר "הדא אגדתא - הכותבה אין לו חלק, הדורשה מתחרך, והשומעה אינו מקבל שכר"[25] ומפרשים שהתכוון לאגדות המינים שרבו בימיו. (בעיני הטוענים שהיו שני חכמים בשם רבי יהושע בן לוי, הסתירה לכאורה ביחסו לאגדה היא אחת מהראיות לכך[26]).

אמרותיו

מאמר שלו, העוסק בדברי אגדה, חותם את ששת סדרי המשנה: "אמר רבי יהושע בן לוי, עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר[27], להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא"[28]. רבי עובדיה מברטנורא מפרש ש"יש" הוא בגימטריה שלש מאות ועשר, "כלומר שההנאה וקורת רוח שיש לכל צדיק וצדיק בעולם הבא הוא שלש מאות ועשר פעמים כנגד כל העולם הזה, שאין העולם הזה כולו אלא חלק משלש מאות ועשר ממה שיש לכל צדיק וצדיק נחלה לעולם הבא".

בפרק ו' של מסכת אבות, שהוא תוספת מאוחרת לה, מופיע מאמר נוסף שלו, העוסק גם הוא בדברי אגדה:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר "נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם", וְאוֹמֵר "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת".

דיבר בשבח השמירה על ניקיון הלשון. אמר: "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר (בראשית ז, ח) 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה'" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ג', עמוד א') וכן: "מלה בסלע ומשתוקא בשתים" (ויקרא רבה, פרשה ט"ז, פסקה ה').

אמירה נודעת שלו היא "כסף מטהר ממזרים" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א, עמוד א')

במסכת דרך ארץ זוטא, פרק השלום מובא: "אמר רבי יהושע בן לוי: גדול הוא השלום. שהשלום לארץ כשאור לעיסה. אלמלא שנתן הקב"ה שלום בארץ, הייתה החרב והחיה משכלת את האדם. מה טעם? דכתיב: "ונתתי שלום בארץ"[29] ואין ארץ אלא ישראל, שנאמר: "ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ"[30], ואומר: "והנה כל הארץ יושבת ושוקטת"[31]."

במדרש מובא כי פגש את אליהו הנביא על פתח מערת רבי שמעון בר יוחאי, וכאשר שאל אותו מתי מגיע המשיח, הוא שלח אותו למשיח עצמו שישב בשערי רומי. כאשר הוא פגש את המשיח שאל אותו - מתי כבודו מגיע לגאלינו? אמר לו - היום. כאשר לא הגיע המשיח עד סוף היום, התפלא רבי יהושע בן לוי ורבי שמעון בר יוחאי הסביר את כוונת המשיח - "היום אם בקולו תשמעו"[32].

סיפור כניסתו לגן עדן בעודו חי

במדרש מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן,[33] וכך מובא גם בתלמוד בבלי.[34]

על פי הסיפור, כשהגיע זמנו של רבי יהושע בן לוי למות, הורו למלאך המוות לעשות את רצונו, בזכות צדיקותו. נגלה מלאך המוות בפני ריב"ל. אמר לו ריב"ל: הראה לי את מקומי בגן עדן. הסכים לכך מלאך המוות. בדרכם אמר לו ריב"ל: תן לי את סכינך, שבאמצעותו אתה ממית, כדי שלא תפחיד אותי בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו. כאשר הגיעו לגן עדן הרים מלאך המוות את ריב"ל כדי להראות לו את מקומו, קפץ ריב"ל ונכנס לגן עדן. תפס אותו מלאך המוות בכנף בגדו, להחזירו. אמר לו ריב"ל: בשבועה, אינני בא אליך. אמר הקב"ה: אם אי פעם בחייו הפר שבועתו, שיחזור. כיוון שמעולם לא הפר שבועתו, נשאר ריב"ל בגן עדן. אמר לו מלאך המוות: החזר לי את סכיני, ולא החזיר (כדי שמלאך המוות לא ימית יותר). יצאה בת קול ואמרה: תן לו אותה, שהיא נחוצה לבריות.

לאחר הגרסה התלמודית זכה סיפור זה לעוד גרסאות רבות, המוסיפות עליו פרטים.[35]

מחלוקת לעניין מיקום הקבר

במערות הקבורה של בית שערים נמצאו שלושה ארונות קבורה, שעליהם הכתובות: "הארון הזה... / בתו של רבי יהושוע... / זכר / צדיקים לברכה", "זו ארונו שלרבי יושוע ה...", "זו ארו(נ)ה שלקירה מגה / אשתו של רבי יהושוע/ בן לווי שלום". הארכאולוג נחמן אביגד שיער שאלה ארונות הקבורה של רבי יהושע בן לווי, אשתו ובתו, אך הוסיף הסתייגות "מכל מקום, רק על יסוד הדמיון בשם קשה לקבוע אם יש זיקה בין האמורא, ובין רבי יהושוע בן לווי הנזכר בכתובת".[36] בעקבות ניתוח סוציולוגי שערך קבע ההיסטוריון בן ציון רוזנפלד: "משמע מההיבט הסוציולוגי יש מקום לזהות את ר' יהושע מהכתובות במערכת 20 בבית-שערים עם ריב"ל המוכר מספרות חז"ל".[37]

בשנת ה'תשס"ט מצא מיטש פילצר, תושב המושב ציפורי שבגליל, במהלך חפירות לקראת בנייה, מערת קבורה מהמאה ה-3 המצוינת כקברו של רבי יהושע בן לוי הקפר.[38] כשפנה לארגון אתרא קדישא סירבו להתייחס לפנייתו, בטענה שרבי יהושע בן לוי עלה בחייו לגן עדן, אולם כשהחלה רשות העתיקות לטפל בממצא, עלתה ההנחה כי אין הכוונה לרבי יהושע בן לוי שעליו דובר במדרש שעלה בחייו לגן עדן אלא לחכם אחר, ולכן מצוין שמו בתוספת הכינוי "הקפר" על מנת להבדיל בינו לבין החכם המפורסם. עם זאת, ייתכן שמדובר ברבי יהושע בן לוי זה[39].

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "רבי יהושע בן לוי", בספרו: חכמים, כרך רביעי: ממשנה לתלמוד, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 89-75.
  • מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' יהושע בן לוי", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 187-185.
  • בן ציון רוזנפלד, רבי יהושע בן לוי: תולדותיו ופעלו הציבורי, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב.
  • י' פרנקל, "דמותו של רבי יהושע בן לוי בסיפורי התלמוד הבבלי", דברי הקונגרס העולמי הששי למדעי היהדות, חלק ג, תשל"ג, עמ' 417-403.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ו, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס', עמוד ב'
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה א'
  3. ^ בראשית רבה, פרשה ע"ח, פסקה ה'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'; תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד א'
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ח', הלכה ד'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף פ', עמוד ב'.
  8. ^ ילקוט שמעוני, ספר יחזקאל, פרק כח.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ה'; אם מקבלים את השערת החוקרים, הרי ששמה היה "מגה"
  11. ^ הרב אהרן היימאן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 752, באתר HebrewBooks
    משה יהודה בלוי (עורך), "יוסף ברבי יהושע בן לוי", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים תע"ג-תע"ד, באתר HebrewBooks.
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה ו'
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ד, עמוד ב'.
  14. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ב'
  15. ^ הרב אהרן היימאן, "רבי יהושע בן לוי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 642, באתר HebrewBooks
  16. ^ במקורות הבאים:
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג, עמוד א'.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.
  19. ^ פרשת ואלה ימי שני חיי אברהם, פסיקתא ב, ג-ד
  20. ^ ירושלמי עבודה זרה פרק ג' הלכה ה'
  21. ^ ויקרא רבה, פרשה כ"א, פסקה ה'
  22. ^ ירושלמי, פאה פ"ז ה"ה
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ה, עמוד א'.
  24. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'.
  25. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א'
  26. ^ כך באנציקלופדיה "דעת" בשם וויס
  27. ^ ספר משלי, פרק ח'
  28. ^ משנה, מסכת עוקצין, פרק ג', משנה י"ב.
  29. ^ ספר ויקרא, פרק כ"ו.
  30. ^ ספר מלאכי, פרק ג'
  31. ^ ספר זכריה, פרק א'
  32. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד א'.
  33. ^ ילקוט שמעוני, ספר יחזקאל, פרק כח.
  34. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'.
  35. ^ רלה קושלובסקי, "ריב"ל ומלאך המוות", בתוך: יואב אלשטיין, אבידב ליפסקר ורלה קושלבסקי, אנציקלופדיה של הסיפור היהודי: סיפור עוקב סיפור, כרך ב', רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט, עמ' 277-261.
  36. ^ נחמן אביגד, בית שערים, ג, תשל"ב, עמ' 79, 184-183
  37. ^ בן ציון רוזנפלד, ‏החכם ר' יהושע בן לוי ואשתו קירה מגה: לפירושן של כתובות מבית-שערים, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 36-11
  38. ^ אריק וייס, מצאת צדיק, באתר nrg‏, 18 בספטמבר 2009
  39. ^ ראו דיון בעניין זה: ד"ר מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי, כתובות קברי ציפורי, המכון לארכאולוגיה גלילית המכללה האקדמית כנרת
    ד"ר מרדכי אביעם ואהרוני אמיתי, האם התגלה קברו של ריב"ל?
אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראי ארץ ישראל

אמוראי ארץ ישראל הם אמוראים שפעלו בתקופת התלמוד בארץ ישראל.

בר קפרא

בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים. תלמידו של רבי יהודה הנשיא. היה ידוע כבדחן. בילדותו למד תורה מפי רבי מאיר.

יש שמזהים אותו עם רבי אלעזר הקפר, ואחרים אומרים שהוא ר' אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר. סידר קובץ משניות ערוך המכונה "משנת בר קפרא" (בבלי בבא בתרא, קנד, ב). קובץ זה מקביל ומשלים את משנת רבי יהודה הנשיא.

עם תלמידיו נמנה רבי יהושע בן לוי שמסר רבים מאמרותיו ופסקיו.

בשנת 2010 נמצא קברו באזור כרמיאל - למרות שעד אז חשבו שהוא קבור עם רבי אליעזר הקפר.

הפקר

במשפט העברי, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

חפץ המוגדר כהפקר הוא חפץ שכל המעוניין רשאי ליטלו לעצמו.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות באמונה מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב, מתוקן, יביא שלמות בתורה ומצוות ושלום עולמי. בתפילת שמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים בכל יום חול הזכירו חכמי ישראל את הבקשה והצפייה לגאולה ולגואל בלא פחות משבע ברכות. הרמב"ם מנה אמונה זו כיסוד ה-12 מבין שלושה עשר יסודות האמונה. היסוד הזה תומצת במשפט: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". אמונות דומות אודות דמות משיחית קיימות גם בדתות אחרות.

פתגם

פתגם הוא אמרה עממית קצרה המביעה חוכמת חיים, מוסר השכל וכדומה. לרוב הפתגם מנוסח במשפט קצר וממצה (בדרך כלל משפט מחורז), המכיל בתוכו תוכן רב משמעות על פני כמות קטנה של מילים.

רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי

רבי יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי (בעברית: רבי יוסף בנו של רבי יהושע בן לוי) מוזכר כמה פעמים בתלמוד, וכפי המובן משמו היה בנו של האמורא המפורסם רבי יהושע בן לוי מהדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, וממילא רב יוסף עצמו משתייך לדור השני לאמוראי ארץ ישראל.

אביו גם היה רבו כמסופר במסכת חולין (דף נ"ו, עמוד ב') ששאל את אביו שאלה בהלכות טרפות, ואמו הייתה כנראה בתו של רבי יוסי בר פיטרס.כונה "בן ארי" בגלל אביו הגדול, כמובא במסכת יומא (דף ע"ח, עמוד א') שזעירא בר חמא סיפר לו כמה דברים מעניינים שהיה עושה אביו, ופתח במילים אלו: "בר אריא! תא אמא לך מילתא מעליתא דהוה עביד אבוך", כלומר: "בן ארי! בא ואומר לך דברים טובים שהיה עושה אביך".

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי אלעזר הקפר

רבי אלעזר הקפר (או רבי אליעזר בן הקפר או רבי אלעזר בן הקפר) היה תנא בדור החמישי והאחרון של תקופת התנאים. הוא היה ידידו של רבי יהודה הנשיא והתרועע עמו מדי פעם. יש הסוברים שהוא בר קפרא ויש הסוברים שהוא אביו.

רבי חנינא בר חמא

רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל. יש המחשיבים אותו כתנא, עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים. היה תלמידו המובהק של רבי יהודה הנשיא, ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית בציפורי.

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון; ידוע גם כרבי יהודה השני), דור ראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא. היה בנו ותלמידו של רבן גמליאל ברבי.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי יעקב בר אידי

רבי יעקב בר אידי היה אמורא מהדור השני לחכמי ארץ ישראל, מגדולי דורו, תלמידו של רבי יהושע בן לוי, התגורר בסביבת העיר צור.

גדולי האמוראים, רב נחמן ורבי זירא החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו, הוא היה מכנהו בתואר "רבי". מוזכר רבות יחד עם רבי שמואל בר נחמני.

הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעיתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן הוא גם זכה להערכה מיוחדת מרבי יוחנן. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על רבי אלעזר תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: "כתוב בתורה כאשר צווה ה' את משה כן עשה יהושע בן נון. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!" הגיב רבי יוחנן: "מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו?"

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תנחום

רבי תנחום מוזכר עשרות פעמים בתלמוד, ובכמחצית מן המקומות שבהם הוא מוזכר הם דברים שאמר בשם רבי יהושע בן לוי, ומכאן שרבו העיקרי היה רבי יהושע בן לוי, ולכן גם יש לשייכו לדור השני לאמוראי ארץ ישראל (כי רבי יהושע בן לוי מהדור הראשון היה).

הספיק גם לשמוע דברי תורה מבר קפרא שהיה רבו של רבו (כלומר רבו של רבי יהושע בן לוי), שהרי מובא על ידו במסכת סנהדרין דף צ"ג ודף צ"ד שלשה דברים שדרש בר קפרא בציפורי.

תנאים
סוף תקופת הזוגות הלל הזקןשמאי הזקןבני בתירהמנחםעקביא בן מהללאלחנניה בן חזקיה
דור ראשון רבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדולרבן יוחנן בן זכאייונתן בן עוזיאלבבא בן בוטארבי חנינא בן דוסארבי חנינא סגן הכהניםאבא שאול בן בטניתאדמוןרבי דוסא בן הרכינסרבי יהודה בן בתירארבי אליעזר בן יעקבנחום המדיחוני המעגל
דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) רבן גמליאל דיבנהרבי יהושע בן חנניהרבי אליעזר בן הורקנוסרבי אלעזר בן ערךרבי נחוניה בן הקנהנחום איש גמזואבא חלקיהרבי צדוקרבי שמעון בן נתנאלנחמיה העמסוני
דור שלישי רבי עקיבארבי טרפוןרבי יהודה בן בבארבי ישמעאלרבי אלעזר בן עזריהרבי יוסי הגלילירבי חנינא בן תרדיוןרבי יוחנן בן ברוקהבן זומאבן עזאישמעון בן ננסאונקלוסרבי חנינא בן אנטיגנוסרבי חנינא בן חכינאירבי יוחנן בן נורירבי אלעזר חסמאאלישע בן אבויהרבי אלעאירבי אלעזר המודעירבי חלפתאחנניה בן אחי רבי יהושעאבטולמוסרבי יוסי בן קיסמארבי ישבב הסופרעקילס הגררבי יוחנן בן תורתארבי אלעזר בן יהודה איש ברתותארבי מתיא בן חרשחנן המצרישמעון התימני
דור רביעי רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודהרבי יוסירבי יונתןרבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאירבי אלעזר בן שמוערבי נחמיהרבי נתןרבי יהושע בן קרחהאבא שאולרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילירבי יוחנן הסנדלררבי פינחס בן יאיררבי שמעון שזורי
דור חמישי רבי יהודה הנשיארב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודהרבי ישמעאל ברבי יוסירבי אלעזר ברבי שמעוןרבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן יהודהרבי אלעזר הקפרסומכוסאיסי בן יהודהבר קפרארבי יוסי בן זמרהלוי בר סיסירבי בנאהרבי שמעון בן מנסיאידוע הבבלירבי שמעון בן חלפתא
אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפס • רבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.