רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין מעל רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו ככהן, דור עשירי לעזרא הסופר, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה, ובין צאצאיו נמנו רבי עזריה בן רבי אבטולס, ושלשלת ראשי ישיבת גאון יעקב לדורותם.

רבי אלעזר בן עזריה
Grave of Rabbi Eleazar ben Azariah
דור שלישי לתנאים
בית מדרש יבנה
רבותיו רבי יוסי הגלילי
חבריו רבי טרפון, רבי עקיבא
תלמידיו רבי יהודה
אביו רבי עזריה בן רבי אבטולס

מינויו לנשיא

כאשר חכמי יבנה החליטו להדיח את רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות ולמנות במקומו חכם אחר, הם בחרו ברבי אלעזר בן עזריה בשל חכמתו, ייחוסו ועושרו. רבי אלעזר בן עזריה היה כבן שמונה עשרה בעת מינויו לנשיא (ועל פי התלמוד הירושלמי – 16 שנה), וכאשר התייעץ עם אשתו אם להיענות בחיוב להצעה שניתנה לו להיות נשיא על ישראל, ענתה אשתו שאין לו שערות לבנות של זקנה, וראוי לדרשן להיות עם שערות לבנות ולהראות זקן. באותו יום שאמרה לו אשתו כך גדלו לו כשמונה עשרה שורות של שערות לבנות בדרך נס, וכשדרש באותו היום אמר: "הרי אני כבן שבעים שנה" – אני נראה כמו בן שבעים שנה, אף על פי שאני בן שמונה עשרה. מאוחר יותר החכמים התפייסו עם רבן גמליאל והוא הוחזר לתפקידו כנשיא, אך רבי אלעזר המשיך לשמש עמו כנשיא ברוטציה של שבוע אחד מכל שלושה (לפי חלק מהמקורות שבוע אחד מכל ארבעה). תחת הנהגתו, ועל פי גישתו החינוכית, סילקו את שומר פתח בית המדרש ופתחו את שערי בית המדרש כך שכל תלמיד שירצה לבוא, יוכל. בו ביום נוספו לבית המדרש ארבע מאות או שבע מאות ספסלים (מחלוקת) לתלמידים החדשים[1]. בנוסף, באותו יום נשנתה כל מסכת עדיות.

תורתו

רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי הפשט של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "דיברה תורה כלשון בני אדם"[2]. כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה"[3], "פיקוח נפש שדוחה את השבת"[4] ואחרות.

שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים[5]: הוא התיר להוציא בשבת פרה לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"תכשיט" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כרבי שמעון שדבר שאינו מתכוין מותר[6], והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים[7]. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת שכנו יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.

עושרו

אודות עושרו האגדי מסופר כי מעשר הבהמה שהפריש מבעלי החיים שבעדר בביתו, הגיע לסכום של שלושה עשר אלף מדי שנה[5].

באחרית ימיו, גר כנראה, בציפורי שבגליל, ומקום קבורתו מזוהה ליד המושב עלמה.

לקריאה נוספת

  • בנימין לאו, "רבי אלעזר בן עזריה: עשה אוזניך כאפרכסת", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 143-137.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ז, עמוד ב'
  3. ^ משנה, מסכת מכות, פרק א', משנה י'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ב, עמוד א'
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.
  6. ^ וכן נפסק במשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות יום טוב, פרק ד', הלכה ט"ז.
  7. ^ וכן נפסק במשנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות יום טוב, פרק ג', הלכה י"ב.
אין תוכו כברו

אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ הוא ביטוי, שמקורו בתלמוד ומשמעותו: אין פנימיותו עולה בקנה אחד עם חיצוניותו. (המילה "בר" היא "חוץ" בארמית). נוהגים לייחס את הביטוי לאדם שאיננו מתנהג ביושר ובכנות, שמשדר צביעות ודו-פרצופיות; אחד בפה ואחד בלב.

אלעזר

האם התכוונתם ל...

דבר שאינו מתכוון

דבר שאינו מתכוון הוא מונח הלכתי המתייחס לעבירה הנגרמת כתוצר לוואי של פעולה מותרת, ושלא הייתה בכוונת האדם בעת שחשב לעשות את המעשה. במיוחד נפוץ השימוש במושג הוא בהלכות שבת, אף על פי שהוא אינו מיוחד לשבת, וקיים בכל איסורי התורה.

מסכת ידיים

מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים. טומאת ידיים היא גזירה קדומה של חכמים, אשר קבעו שהידיים נחשבות טמאות אם האדם לא הקפיד לשומרן מטומאה, שכן הן עלולות לגעת בדברים אף מבלי משים. המסכת עוסקת בפרטי הדינים של נטילת ידיים לחולין ולתרומה: בשיעור המים הכשר לנטילה, בכלי הראוי לנטילה, באופן הנטילה, במיני מים הפוסלים לנטילה ועוד.

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. בתלמוד הירושלמי מסכת זו היא האחרונה מסדר נשים. במסכת זו תשעה פרקים ובתלמוד הבבלי יש במסכת זו 48 דפים. קיים מנהג ללמוד מסכת זו בימי ספירת העומר, דף אחד ביום.

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה. במסכת זו שמונה פרקים.

מסכת זו שונה מכל המסכתות האחרות במשנה מכיוון שהיא אינה עוסקת בנושא מרכזי אחד, אלא מובאות בה הלכות בעניינים שונים.

מסכת עדויות נערכה וסודרה על ידי החכמים ב'כרם ביבנה' - בזמן שהסנהדרין שכנה ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני. גם סידור המשניות בתוך המסכת אינו לפי עניין או תוכן, אלא לפי שמות התנאים ששנו אותן או העידו עליהן.

במסכת זו נמצאות כמה הלכות יסודיות וחשובות שנמסרו על ידי תלמידים מפי רבותיהם.

לפי הגמרא כל המסכת נשנתה ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא במקום רבן גמליאל. למעשה, כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה. כל זמן שרבן גמליאל היה הנשיא, הוא היה מכריז ואומר: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש", וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.

למסכת עדויות יש תוספתא, אך אין לה תלמוד ירושלמי או בבלי.

רבי שלמה סיריליו ערך מעין גמרא על מסכת עדויות, שלוקטה מסוגיות שונות בבבלי ובירושלמי הנוגעות למסכת זו. ה"גמרא" בשלמותה יצאה לאור לראשונה בשנת תשע"ד על ידי מכון אהבת שלום בעריכת הרב בצלאל דבליצקי.

נאה דורש נאה מקיים

נאה דורש נאה מקיים היא אמרת חכמינו זכרונם לברכה הדנה בהתאמה בין הצהרותיו של אדם, לבין מעשיו, ומובנה הפשוט הוא "לא רק שהוא דורש (מלשון דרשה) יפה/כראוי [=נאה דורש] אלא הוא גם מקיים את אותם רעיונות יפים/ראויים שהוא דורש [=נאה מקיים]". נהוג להשתמש בה כשבח למי שתוכו כברו, ובהיפוכה כביקורת על מי שמעשיו אינם הולמים את הכרזותיו: "נאה דורש ואין נאה מקיים".בתוספתא מסופר על בן עזאי, שלא היה נשוי, שאמר שמי שאיננו עוסק בפרייה ורבייה הרי הוא כמי ששופך דמים. על זה אמר לו רבי אלעזר בן עזריה, "נאין דברים כשהן יוצאין מפי עושיהן. יש נאה דורש ואין נאה מקיים. נאה מקיים ואין נאה דורש. בן עזאי נאה דורש ואין נאה מקיים. אמר לו: מה אעשה, חשקה נפשי בתורה ויתקיים העולם באחרים".בהקשר אחר מסופר בתלמוד על רבן יוחנן בן זכאי שתלמידו רבי אלעזר בן ערך דרש לפניו בדרך במעשה מרכבה: "וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה...עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר: ברוך ה' אלהי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו, שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה. יש נאה דורש ואין נאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, אתה נאה דורש ונאה מקיים. אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך..."

נחמיה העמסוני

רבי נחמיה העמסוני היה תנא - כנראה מהדור השני של התנאים. על פי חוקרים רבים הוא נחום איש גמזו.

רבי דוסא בן הרכינס

רבי דוסא בן הרכינס תנא, מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים עד שחי עד לדור הרביעי לתנאים. הוא סתם רבי דוסא במשנה.

נודע בעשירותו הרבה והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב.

המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות: "שינה של שחרית ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם".

כשהיה זקן מופלג נועצו בו חכמים לדעת הלכה, כך למשל מספר התלמוד במסכת יבמות: פעם אחת שמעו עליו חכמים שהורה באחת מהלכות יבמות כבית שמאי, החליטו ללכת אליו ולברר האם כך הוא הדבר. רבי דוסא היה כבר זקן מופלג והחכמים שבאו לביתו - רבי אלעזר בן עזריה רבי עקיבא ורבי יהושע - נהגו בו כבוד מופלג ותחבלו תחבולה כיצד לקבל את דעתו של רבי דוסא מבלי לשאלו ישירות לדעתו. לבסוף כשהבין להיכן חותרים החכמים שאל בשם מי שמעו האימרה "דוסא שמעתם? או בן הרכינס שמעתם?, אמרו לו בן הרכינס שמענו. אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא ויונתן שמו, והוא מתלמידי בית שמאי, והוא הורה הלכה זו כבית שמאי, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים, וביניהם שהלכה זו כבית הלל".

נקבר בצפת במערת שם ועבר. לפי מסורת אחרת נקבר ביישוב ערב, כיום בכפר עראבה.

רבי חלפתא

רבי חלפתא היה תנא מהדור השלישי לתנאים שחי בין המאות ה-1 וה-2 לספירה והתגורר בציפורי, שם הנהיג את העדה. ונקרא גם בשם אבא חלפתא, היה אביו של התנא רבי יוסי וסבו של התנא רבי ישמעאל ברבי יוסי.

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני). מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומתלמידי בית שמאי. רב, חבר ובר פלוגתא לרבי עקיבא. בית מדרשו של רבי טרפון היה בעיר לוד. הוא נקרא בתלמוד ירושלמי בתואר הנדיר "אביהן של ישראל". מוזכר במשנה ארבעים ותשע פעמים, לרוב כשהוא חלוק עם רבי עקיבא שהיה תלמיד חבר שלו, אך גם כאשר הוא חלוק עם רבי מאיר, רבי ישמעאל, רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה, ורבות הלכות אחרות שחידש ועליהן אין חולק.

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (או רבי יהושע), היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין שבגליל. תלמידו הגדול היה רבי עקיבא, ובר פלוגתא של רבי אליעזר. התפרנס מייצור ומכירת פחמים.

רבי יהושע בן קרחה

רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה קירח.

רבי יוסי הגלילי

רבי יוסי הגלילי היה מחשובי התנאים בדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה. לאחר מותו של רבי אליעזר הגדול נותרו ביבנה ארבעה תלמידי חכמים חשובים, רבי יוסי הגלילי ושלושה מחבריו: רבי עקיבא, רבי אלעזר בן עזריה ורבי טרפון.

רבי ישמעאל

רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה. היה מנהיג רוחני ונשיא ישראל אחרי המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני. בן למשפחת הלל הזקן. סבו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

רבן שמעון בן גמליאל

רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל. תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבי יהושע בן קרחה ושאר תלמידי רבי עקיבא. בנו היה רבי יהודה הנשיא.

תנאים

תַּנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא.

המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה.

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד. התפילה נאמרת לאחר קריאת התורה של שחרית ולפני קטעי הסיום של התפילה, אין כאלוהינו ועלינו לשבח.

הסנהדרין
מונחים נשיאאב בית דיןסנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאישמעיההלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישירבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנהאושאיבנהאושאשפרעםבית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריזקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה
תנאים
סוף תקופת הזוגות הלל הזקןשמאי הזקןבני בתירהמנחםעקביא בן מהללאלחנניה בן חזקיה
דור ראשון רבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדולרבן יוחנן בן זכאייונתן בן עוזיאלבבא בן בוטארבי חנינא בן דוסארבי חנינא סגן הכהניםאבא שאול בן בטניתאדמוןרבי דוסא בן הרכינסרבי יהודה בן בתירארבי אליעזר בן יעקבנחום המדיחוני המעגל
דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) רבן גמליאל דיבנהרבי יהושע בן חנניהרבי אליעזר בן הורקנוסרבי אלעזר בן ערךרבי נחוניה בן הקנהנחום איש גמזואבא חלקיהרבי צדוקרבי שמעון בן נתנאלנחמיה העמסוני
דור שלישי רבי עקיבארבי טרפוןרבי יהודה בן בבארבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריה • רבי יוסי הגלילירבי חנינא בן תרדיוןרבי יוחנן בן ברוקהבן זומאבן עזאישמעון בן ננסאונקלוסרבי חנינא בן אנטיגנוסרבי חנינא בן חכינאירבי יוחנן בן נורירבי אלעזר חסמאאלישע בן אבויהרבי אלעאירבי אלעזר המודעירבי חלפתאחנניה בן אחי רבי יהושעאבטולמוסרבי יוסי בן קיסמארבי ישבב הסופרעקילס הגררבי יוחנן בן תורתארבי אלעזר בן יהודה איש ברתותארבי מתיא בן חרשחנן המצרישמעון התימני
דור רביעי רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודהרבי יוסירבי יונתןרבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאירבי אלעזר בן שמוערבי נחמיהרבי נתןרבי יהושע בן קרחהאבא שאולרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילירבי יוחנן הסנדלררבי פינחס בן יאיררבי שמעון שזורי
דור חמישי רבי יהודה הנשיארב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודהרבי ישמעאל ברבי יוסירבי אלעזר ברבי שמעוןרבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן יהודהרבי אלעזר הקפרסומכוסאיסי בן יהודהבר קפרארבי יוסי בן זמרהלוי בר סיסירבי בנאהרבי שמעון בן מנסיאידוע הבבלירבי שמעון בן חלפתא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.