רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס[1] (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו[2]. היה עמיתו וגיסו של רבן גמליאל דיבנה ובר הפלוגתא של רבי יהושע בן חנניה[3]. ישב בעיר לוד ועמד בראש ישיבה ובית דין בה.

רבי אליעזר בן הורקנוס
דור דור שני לתנאים
בית מדרש בית שמאי
רבותיו רבן יוחנן בן זכאי
חבריו רבי יהושע בן חנניה, רבן גמליאל דיבנה
תלמידיו רבי עקיבא, אלישע בן אבויה, רבי ישמעאל, אוּנקלוּס הגר, רבי חנינא בן תרדיון רבי אלעזר בן עזריה, רבי יוחנן בן נורי.

הקשר לתורה

Eliezer ben horkenos st. jaffa, israel
שלט ברחוב הקרוי על שמו ביפו

באבות דרבי נתן מסופר[4] שבגיל 28 החל רבי אליעזר להימשך ללימוד התורה, ובניגוד לרצון אביו הורקנוס, שהיה איש עשיר ובעל אדמות אך בור ועם הארץ, עזב לירושלים כדי להקדיש את עצמו ללימודי התורה. הוא נכנס לישיבתו של רבן יוחנן בן זכאי ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך).

בניו האחרים של הורקנוס, שכעסו שאליעזר הזניח את חלקו בעבודות השדה, לחצו על אביהם לנדות את אליעזר מהירושה. הורקנוס שמע להם ועלה לסנהדרין בירושלים כדי לנדות ולהדיר את בנו מכל רכושו. כששמע רבן יוחנן בן זכאי (שהיה נשיא הסנהדרין) על הביקור, הנחה את שמשי בית הדין להלין את האורח בחלק העשיר של העיר, להזמינו לאירוע חשוב שהשתתפו בו כל גדולי ירושלים (כלבא שבוע, בן ציצית הכסת ועוד) ולהושיבו ביניהם. במהלך האירוע ביקש רבי יוחנן מר' אליעזר לדרוש, אך האחרון התבייש והצטנע לדבר בפני המכובדים. בלחצו של רבי יוחנן החל להרצות מהידע הנרחב שלו והדהים את האורחים בחכמתו ובבקיאותו. בסיום הדברים קם ר' יוחנן ונשקו על ראשו ואמר "אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא מכם בן זה". אביו, שלא זיהה את בנו הנעדר ואף לא הבין את הנאמר שאל את הסובבים את מי ברך רבי יוחנן השיבו לו את בנך אליעזר, קם הורקנוס ועמד על רגליו ואמר "בתחילה עליתי לכאן כדי לנדות ולהדיר את אליעזר מנכסיי עכשיו יהא כל רכושי לאליעזר ולאחיו לא אותיר מאומה". רבי אליעזר, ששמח על הפיוס עם אביו, סירב לקבל רכוש שמיועד לאחיו וביקש לחלק את הרכוש באופן שווה.

הוא המשיך ללמוד אצל רבן יוחנן בן זכאי עד לתחילת המצור על ירושלים, כשהוא ורבי יהושע עזרו בהברחת רבם מהעיר במצור הרומאי.

לאחר חורבן בית המקדש בירושלים עבר רבי אליעזר ליבנה, שם הפך לחבר בסנהדרין תחת נשיאותו של רבן גמליאל דיבנה, ונישא לאחותו של רבן גמליאל, אמא שלום[5]. רבי אליעזר ישב בעיר לוד, ועמד בראש בית דין וישיבה בה[6], וכן החזיק בכרמים בכפר טבי הסמוכה ללוד ממזרח[7].

רבי אליעזר כונה לעיתים "רבי אליעזר הגדול"[8]. תהילתו הגיעה לשיאה כאשר תלמידיו מפרשים את הפסוק "צדק צדק תרדוף, למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך"[9] בפירוש: "מחפש את המשפט ההוגן, לך אחרי רבי אליעזר ללוד או אחרי רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל"[10].

דרכו בלימוד

אף שרבו ריב"ז היה מבית הלל, רבי אליעזר נטה אחרי דרכם של בית שמאי, וזהו אחד ההסברים לכינוי "שמותי" שנאמר עליו[11]. כדרכם של תלמידי בית שמאי, היה רבי אליעזר תקיף וחריף, ונתן משקל רב לדרך הסברא. לעומתו, בר הפלוגתא שלו - רבי יהושע בן חנניה - השתייך לבית הלל, וזו גם סיבה לעובדה שבדרך כלל ההלכה נפסקה כדעתו של רבי יהושע, במחלוקותיו עם רבי אליעזר.

רבי אליעזר השתדל להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, ופעמים רבות נמצא מתווכח עם חבריו בטעמו של דבר, תוך כדי שימוש במידות שהתורה נדרשת בהן, כקל וחומר.

רבי אליעזר נתפש כשמרן וחדשן גם יחד. מחד הוא העיד על עצמו כי: "מימי לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי, ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם." (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח, עמוד א'.), ובמקור אחר נכתב עליו "דרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם" (אבות דרבי נתן, פרק ו, פסקה ג). הראי"ה קוק מסביר סתירה זו בכך שרבי אליעזר הבין מתוך דברי רבו דברים שאף אחד אחר לא הבין, ולכן אמנם רבו אמר דברים אלה, אך עדיין לא שמעתן אוזן מעולם[12].

תנורו של עכנאי

רבי אליעזר עמד במרכזה של המחלוקת המפורסמת על תנורו של עכנאי. על פי התלמוד הבבלי, במחלוקת זו התאמץ רבי אליעזר להוכיח את טענותיו בדרכים שונות, אפילו תוך גזירות לחריגה מחוקי הטבע. החכמים עמדו בתוקף על דעתם וסירבו לקבל את דעתו של רבי אליעזר, חרף ההוכחות העל-טבעיות שסייעו בעדו. סופו של המעשה בנידויו של רבי אליעזר[13].

אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א (רבי אליעזר) ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו (= נדוהו; בלשון סגי נהור). ואמרו: "מי ילך ויודיעו?" אמר להם ר"ע (רבי עקיבא): "אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו". מה עשה ר"ע, לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ארבע אמות. אמר לו ר"א: "עקיבא מה יום מיומיים?", אמר לו: "רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך". אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע זלגו עיניו דמעות.

בתורת הנסתר

בזוהר חדש[14] מובא כי רבי אליעזר היה גלגול של ראובן בכור ישראל, ומסיבה זו, גזירת עשרת הרוגי מלכות שעל פי תורת הקבלה נגזרה על עשרת החכמים בשל היותם שקולים כנגד עשרת השבטים שהשליכו את יוסף לבור, לא חלה על רבי אליעזר, שלא היה שותף במכירת יוסף אלא רק ציווה להשליך את יוסף לבור, ועל כן השליכו את רבי אליעזר לבור אך העלו אותו לאחר מכן ולא הרגו אותו.

בספר בני יששכר מובא, כי מכיוון שראובן היה זה שעסק תמיד בתשובה על חטאו שבלבל את יצועי אביו, ראוי לפסוק כמותו בכל הנוגע לתשובה, ומכיוון שרבי אליעזר פוסק ש"עידי מסירה כרתי" (בניגוד לרבי מאיר הפוסק עידי חתימה כרתי), ובחודש תשרי ישנן שלושה זמני תשובה; ראש השנה - זמן הכתיבה, יום כיפור - זמן החתימה, והושענא רבה שהוא זמן מסירת הפתקים לשלוחים, יש לפסוק כמותו שזמן התשובה קיים עד הושענא רבה ועד אז ניתן לחזור בתשובה ולשנות את גזר הדין. הוא מקשר דברים אלו, לסיבה שמכוחה התפלל משה רבינו שרבי אליעזר יצא מחלציו כמובא בפסיקתא בשם רבי אחא[15].

פטירתו

לפני פטירתו של רבי אליעזר עמדו לידו רבי עקיבא וחבריו, והתיישבו בריחוק ארבע אמות בגלל הנידוי שנגזר עליו לאחר פרשת תנורו של עכנאי. רבי אליעזר הצטער מאוד על כל דברי התורה הרבים שידע ואיש לא בא ללמוד ממנו (מפני הנידוי), ואף חזה את מותם של חכמי הדור בכלל, ואת מותו ביסורים של רבי עקיבא: "שלך קשה משל כולם". מיד כשנפטר אמר רבי יהושע "הותר הנדר"[16].

רבי אליעזר נפטר ביום שישי, ואחרי יציאת השבת החל המסע ועבר דרך לוד, ונקבר בעלמא. רבי עקיבא ספד עליו מדברי אלישע על אליהו, אותם הדברים שאמר יואש: "אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו"[17].

למרות החרמתו, צוטט רבי אליעזר במשנה, בברייתא ובתלמוד פעמים רבות, וחכמי הדורות הבאים עוסקים רבות בהלכותיו.

קבר רבי אליעזר בן הורקנוס

זיהוי מקום קבר רבי אליעזר בן הורקנוס אינו מוסכם: לפי דעה רווחת מימי הביניים נמצא הקבר סמוך למושב עלמה, אך בתלמוד מתואר מסע הלווייתו שנע בין קיסרי ללוד, וזיהויים נוספים: בצפת ובעין זיתים.

אתרים שנטען לזיהויים עם קבר רבי אליעזר בן הורקנוס
  • לוד: לפי תיאור פטירתו של רבי אליעזר בן הורקנוס בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ח, עמוד א') נראה שגופתו הועברה בדרך לקבורתה, ללוד. אך ייתכן שמתוארת רק תחנה במסע ההלוויה והיא המשיכה למקום אחר.
  • עלמה: תיאור של קברו ליד עלמא מופיע לראשונה אצל יעקב השליח[18], ובספר "מסע דפלסטינה" של שמואל בן שמשון מתוארת סביבת הקבר, ומנהג הערבים המקומיים להדליק עליו שמן.
  • צפת: מנחם החברוני תיאר במכתב את קברו של רבי אליעזר במערת רבי דוסא בן הרכינס שבצפת.
  • עין זיתים: הנוסע מקנדיאה מתאר ברשימת הקברים שערך את קברו של רבי אליעזר ב"עיר זיטוני" המזוהה עם עין זיתים. גם הוא מתאר את העץ שגדל מעל הקבר.
  • טבריה: מאז שנות ה-50 של המאה ה-20[דרוש מקור] צוין קברו של רבי אליעזר בן הורקנוס בחלקת התנאים שליד קבר רבן יוחנן בן זכאי בטבריה, אך זיהוי זה נעשה ללא כל מקור מוקדם.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • יצחק דב גילת, משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה, תל אביב תשכ"ח
  • בנימין לאו, "רבי אליעזר: מן השמים יוכיחו שהלכה כמותו", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 106-94.
  • אבות דרבי נתן, פרקים ו' ט"ז
  • דוד לוריא, הקדמה ומבוא לפרקי דרבי אליעזר, 1852
  • ישראל מאיר גבאי מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל: חלק ב: עלמא: ערך: רבי אליעזר בן הורקנוס[דרושה הבהרה] הוצאת 2007 ו-2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש המנקדים: הׇרְקָנֹוס או הֻרְקָנֹוס
  2. ^ מסכת אבות
  3. ^ מסכת אבות
  4. ^ הסיפור נלקח משם גם לפתיחת החיבור פרקי דרבי אליעזר. נמצא בנוסח ב'
  5. ^ אבות דרבי נתן, מסכת סנהדרין
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
  7. ^ תוספתא, מעשר שני, ה, י, תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ה', עמוד א'.
  8. ^ תוספתא, מסכת ערלה; מסכת ברכות; מסכת סוטה
  9. ^ ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ל, עמוד ב'
  12. ^ מאמרי הראיה, מכתבים, "על הגאון רבי אברהם מסוכטשוב זצ"ל".
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, עמוד ב'
  14. ^ על מסכת איכה יג:.
  15. ^ בני יששכר מאמר חודש תשרי מאמר י"ב.
  16. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ח, עמוד א'
  17. ^ ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק י"ב; ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י"ד; אבות דרבי נתן
  18. ^ אלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז (כת"י ב')
  19. ^ אבות דרבי נתן פרק ו הלכה ב. תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק ו הלכה ג, שם מבואר שלמד לפניו שלוש עשרה שנים.
  20. ^ תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד ב
  21. ^ תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ג עמוד ב
אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

אבטולמוס

אַבְטוֹלְמוֹס (ביוונית: Εὔτολμος) היה תנא מן הדור השלישי. נזכר פעמים ספורות במשנה ובתוספתא כאשר רבי יוסי מוסר בשמו עדויות על ענייני הלכה משמם של "חמישה זקנים".

ייתכן שזהו אבטולמוס בן ראובן, הנזכר בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א' כמי שהותר לו, בשל קרבתו למלכות, לגדל תספורת מסוג "קומי" – קרחת מהמצח עד אמצע הראש ומאמצע הראש עד העורף שערות – שהייתה נהוגה בקרב הגויים.

בספרות התנאים מופיע תנא בשם רבי יונתן בן אבטולמוס, ואפשר שהוא בנו.

חנן המצרי

חנן המצרי היה תנא מהמאה ה-2 שהתגורר תחילה באלכסנדריה ומאוחר יותר עבר ליהודה והיה פעיל בקרב חכמי יבנה. היה תלמידו של רבי עקיבא ומצוטט כ'דנין לפני חכמים' (בבלי סנהדרין, דף י"ז עמוד ב). רק הלכה אחת, הנוגעת לעבודת המקדש ביום כיפור מוזכרת בשמו (בבלי יומא, דף ס"ג עמוד ב').חכם תלמודי נוסף הנושא את אותו שם כיהן בתפקיד שופט בבית המשפט האזרחי בירושלים בתקופת בית המקדש. הוא היה פעיל כמה דורות קודם לכן.

ידוע הבבלי

ידוע הבבלי היה תנא שמוזכר פעם אחת במשנה ועל פי הקשר איזכור זה מסיקים שהוא מהמאה ה-2 לספירה בדור החמישי לתנאים.

ידוע הבבלי נזכר במשנה לגבי פסק המתייחס לחיוביו של שומר במשפט העברי: "שני כלבים - אינו אונס (לגבי פטור מתשלום). ידוע הבבלי אומר משום ר' מאיר: מרוח אחת - אינו אונס, משתי רוחות - אונס"..

שמו מעיד עליו שהוא מבבל. מכך שהוא מביא שמועה בשם רבי מאיר שחי בארץ ישראל מניחים שהוא נולד בבבל, עלה לארץ ישראל והפך לתלמידו של רבי מאיר.

כ"ה באלול

כ"ה באלול הוא היום העשרים וחמישה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וחמישה בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. כ"ה באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

נחום המדי

נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.

נחמיה העמסוני

רבי נחמיה העמסוני היה תנא - כנראה מהדור השני של התנאים. על פי חוקרים רבים הוא נחום איש גמזו.

פלך (כלי)

פלך (מכונה לעיתים פלך טווייה) - מוט עץ המשמש כציר לטוויית צמר, פשתן, קנבוס, כותנה וסיבים אחרים. הפלך הוא מכשיר ששימש לטווייה בעת העתיקה ובתקופת ימי הביניים, יחד עם הכישור.

פלכים או חלקי פלכים מסוגים שונים נמצאו באתרים ארכאולוגיים רבים, והם עשויים לייצג את אחת הטכנולוגיות המוקדמות בהיסטוריה של האנושות.

הפלך שצורתו הבסיסית לא השתנתה מן האלף הרביעי לפסה"נ מורכב משלושה חלקים:

הכוש: קנה דק, עשוי מעץ או מתכת, מחודד בשני קצותיו, שעליו כורכים את החוט.

הפיקה: משקולת הקבועה בראש הכוש על מנת לאפשר סיבוב קבוע של הפלך, והיא עשויה ממתכת, עצם, אבן או חרס.

הצינורה: וו מתכת שחובר מעל הפיקה ובו נתלה החוט.הפלך מוזכר במקרא בשיר המפורסם הפותח במילים "אשת חיל מי ימצא" (משלי פרק לא), בו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך". איזכור נוסף מופיע בספר שמואל, בקללת דוד את יואב בן צרויה: "וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם". פרשני ימי הביניים מסבירים שהפלך כאן מציין את המוט ללא קשר לטווייה, והמובן הוא שיואב יזדקק למשענת בהליכתו[דרוש מקור]. מאידך, פרשנים בעת החדשה סבורים שהכוונה לפלך הטווייה, והמובן הוא שיואב יזדקק מחמת חולשתו להתפרנס מטווייה כדרך הנשים[דרוש מקור].

במחזה עוץ-לי-גוץ-לי של אברהם שלונסקי נפוץ השימוש במילה פלך, בעיקר בחריזה למילה "מלך". "כלומר, תפשוט ידה לפלך/ותטווה זהב למלך".

עיסוקן של הנשים בעת העתיקה בטווייה הוא מקור הפתגם בפי רבי אליעזר בן הורקנוס: "אין חכמה לאשה אלא בפלך" (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סו עמוד ב).

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית. על פי המסורת החיבור מיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס ולבית מדרשו, אך במחקר מקובל שהוא חיבור פסאודואפיגרפי מתקופת הגאונים שנכתב במאה השמינית בארץ ישראל או בסביבתה.

רבי אליעזר (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רבי אלעאי (תנא)

רבי אלעאי היה תנא בדור השלישי.

היה תלמידם של רבי אליעזר בן הורקנוס ושל רבן גמליאל דיבנה. מוזכר פעם אחת במשנה, ושש פעמים בתוספתא. מפורסמת אמרתו: "בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו ובכיסו ובכעסו".

בנו הוא התנא המפורסם רבי יהודה בר אלעאי, ונכדו הוא רבי יוסי ברבי יהודה. בן אחר הוא יוחנן ברבי אלעאי. מסופר במסכת סוכה, כי רבי אליעזר שבת בחג הסוכות בסוכתו של רבי יוחנן ברבי אלעאי (בנו של תלמידו) בקיסרי.

רבי אלעזר בן ערך

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (או רבי יהושע), היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין שבגליל. תלמידו הגדול היה רבי עקיבא, ובר פלוגתא של רבי אליעזר. התפרנס מייצור ומכירת פחמים.

רבי יוסי בן דורמסקית

רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן דורמסקה או רבי יוסי איש דורמסקית היה תנא בדור השלישי לחכמי המשנה, תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס ובר פלוגתא של רבי יהודה. המאמרים המיוחסים לרבי יוסי בתלמוד, עוסקים באגדה בלבד, והמאמר היחיד ההלכתי, העוסק בשאלה האם איסור ערלה חל גם בחו"ל, מובא על ידו, בשם רבי אליעזר הגדול, רבו.

רבי ישמעאל

רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה. היה מנהיג רוחני ונשיא ישראל אחרי המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני. בן למשפחת הלל הזקן. סבו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (חי במאה ה-1 לספירה) היה, לפי מסורת חז"ל, מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני. נמלט מירושלים הנצורה ושיכנע את אספסיאנוס להתיר לו להקים את הסנהדרין מחדש ביבנה. שם הנהיג את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. המחקר המודרני ממעיט מאוד בהשפעה שהייתה לאנשי יבנה בפועל על יהודי ארץ ישראל. לפי המסורת, התואר "רבן" ניתן לו משום שכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, על אף שלא השתייך למשפחת נשיאי בית הלל הזקן. הוא היה תלמידם של הלל ושמאי, ועל פי המסופר במדרש חי מאה ועשרים שנה.

תנאים

תַּנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא.

המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה.

תנורו של עכנאי

מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים שמימיים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), בנושאים הלכתיים שנידונים בארץ. במעשה זה נקבעה הכרעתם של חז"ל, שהכרעת הרוב בקרב תלמידי חכמים הדנים במחלוקת הלכתית היא הקובעת, ולהוכחות שמימיות אין מקום בדיון ההלכתי. הכרעתם זו תומצתה במדרש על הפסוק מספר דברים "לא בשמים היא".חשיבותה הרבה של הסוגיה אינה נובעת מהפרט המסוים שהיא דנה בו בדיני טומאה וטהרה אלא בגלל הדרך שבה הוכרעה המחלוקת בין רבי אליעזר בן הורקנוס לבין קבוצת חכמים (ובראשם רבי יהושע - בר הפלוגתא של רבי אליעזר). הסוגיה בגמרא מובאת אגב דיון באונאת דברים, ובאה להמחיש עד כמה חמור נזקה של אונאת דברים, לאור נזקים שנגרמו עקב עלבונו של רבי אליעזר.

תנאים
סוף תקופת הזוגות הלל הזקןשמאי הזקןבני בתירהמנחםעקביא בן מהללאלחנניה בן חזקיה
דור ראשון רבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדולרבן יוחנן בן זכאייונתן בן עוזיאלבבא בן בוטארבי חנינא בן דוסארבי חנינא סגן הכהניםאבא שאול בן בטניתאדמוןרבי דוסא בן הרכינסרבי יהודה בן בתירארבי אליעזר בן יעקבנחום המדיחוני המעגל
דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו) רבן גמליאל דיבנהרבי יהושע בן חנניה • רבי אליעזר בן הורקנוס • רבי אלעזר בן ערךרבי נחוניה בן הקנהנחום איש גמזואבא חלקיהרבי צדוקרבי שמעון בן נתנאלנחמיה העמסוני
דור שלישי רבי עקיבארבי טרפוןרבי יהודה בן בבארבי ישמעאלרבי אלעזר בן עזריהרבי יוסי הגלילירבי חנינא בן תרדיוןרבי יוחנן בן ברוקהבן זומאבן עזאישמעון בן ננסאונקלוסרבי חנינא בן אנטיגנוסרבי חנינא בן חכינאירבי יוחנן בן נורירבי אלעזר חסמאאלישע בן אבויהרבי אלעאירבי אלעזר המודעירבי חלפתאחנניה בן אחי רבי יהושעאבטולמוסרבי יוסי בן קיסמארבי ישבב הסופרעקילס הגררבי יוחנן בן תורתארבי אלעזר בן יהודה איש ברתותארבי מתיא בן חרשחנן המצרישמעון התימני
דור רביעי רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודהרבי יוסירבי יונתןרבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי שמעון בר יוחאירבי אלעזר בן שמוערבי נחמיהרבי נתןרבי יהושע בן קרחהאבא שאולרבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילירבי יוחנן הסנדלררבי פינחס בן יאיררבי שמעון שזורי
דור חמישי רבי יהודה הנשיארב הונא קמא בבבל • רבי יוסי ברבי יהודהרבי ישמעאל ברבי יוסירבי אלעזר ברבי שמעוןרבי שמעון בן אלעזררבי שמעון בן יהודהרבי אלעזר הקפרסומכוסאיסי בן יהודהבר קפרארבי יוסי בן זמרהלוי בר סיסירבי בנאהרבי שמעון בן מנסיאידוע הבבלירבי שמעון בן חלפתא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.