רבי אבין

רבי אבין הוא אמורא ארץ - ישראלי, בדור השלישי, מגדולי תלמידיו של רבי יוחנן. לפי מחקרו של הרב אהרון הימן, מדובר באמורא המפורסם רבין.

בצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא[1], והוא מסר הלכות בשמו. אך את עיקר תורתו קנה מפי רבו המובהק רבי יוחנן. אמרותיו של רבי אבין מוזכרות פעמים רבות בתלמוד בבלי, לרוב כ"בעי" (חקירה הלכתית), וכאמורא ארץ ישראלי הוא מוזכר גם פעמים תכופות בתלמוד ירושלמי. לדעת אהרן היימאן בנו הוא האמורא יוסי בר אבין.

רבי אבין הוא היחיד מבין האמוראים שנקראו כשמו - שנקרא כך לא שם ליווי או כינוי, בשונה מהאמוראים האחרים שחיו בבבל, "רבי אבין נגרא" אביו של רב חייא ורב אידי[2], ומרבין ששמו האמיתי היה "רבי אבין", כמוזכר בתלמוד ירושלמי.

חבירו היה רבי ירמיה (הראשון), (שניהם היו מזקני תלמידיו של רבי יוחנן), שאמר לרבי אבהו שמסיבה זו יש להעדיף את שיקול דעתו שלו עצמו - רבי ירמיה, ושל רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו, רבי יצחק נפחא ורבי חנינא בר פפי[3].

בחורבות הכפר קצרין העתיקה נתגלו ארבע כתובות בארמית[4], רק אחת מהן שלמה: "רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון, (פעמים נקרא ר' אבין ר' אבון).

רבי אבין
דור דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
בית מדרש ישיבת טבריה
רבותיו רבי יוחנן
חבריו רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו, רבי חייא בר אבא, רבי ירמיה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז, עמוד ב'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ב, עמוד ב'.
  4. ^ מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ-ישראל
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד. פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ודרשותיהם האגדיות מתועדות במדרשי אגדה אמוראיים ובשני התלמודים. קדמו להם התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסבוראים.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

יוסי ברבי בון

רבי יוסי ברבי בון (בתלמוד הבבלי מכונה: רבי יוסי בר אבין) היה אמורא ארץ ישראלי בתקופת הדור החמישי של האמוראים, המחצית השנייה של המאה ה-4 לספירה.

רבי יוסי ברבי בון מוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי, שם הוא מהאמוראים המצוטטים ביותר, ומעט גם בתלמוד הבבלי, שם הוא מכונה "רבי יוסי בר אבין".

בתלמוד הירושלמי, דבריו חותמים בדרך כלל את הסוגיה, משום כך נהוג לייחס לו את עריכת התלמוד הירושלמי, בדומה לפעולתו של רב אשי, עורך התלמוד הבבלי. אמוראים ארץ ישראלים המאוחרים לו לא נזכרו בשמותיהם בתלמוד הירושלמי.

רבי יוסי ברבי בון היה תלמידו של רבי יוסי דמן יוקרת. לדעת אהרן הימן אביו של רבי יוסי היה האמורא רבי אבין.

מסופר עליו כי היה מנהל משא ומתן בענייני הלכה עם רבי מנא ותלמידיו, ובדרך כלל הוא זה שהיה מסיים את המשא ומתן בסוגיא.

רב אידי בר אבין

רב אידי בר אבין הוא אמורא בבלי בדור הרביעי, בנו של רבי אבין, ואחיו של רבי חייא בר אבין.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רבי אבא

רבי אבא היה אמורא בבלי שחי בדור השלישי. היה עשיר ועסק במסחר במשי. עלה לארץ ישראל.

על יחסו לרבי אמי לכאורה המקורות סותרים זה את זה: במסכת בבא בתרא מסופר על דיון שבא לפני רבי אמי ונאמר שם שהיה רבי אבא יושב לפניו (כתלמיד היושב לפני רבו), ומשמע מזה שרבי אבא היה תלמידו של רבי אמי. לעומת מקור זה, במסכת בבא מציעא מסופר שרבי אמי מצא פרגיות שחוטות בין טבריה לציפורי ובא לפני רבי אבא לשאול לגבי חיוב השבת אבדה, ומכך נראה שרבי אבא היה רבו של רבי אמי. בתוספות בבבא בתרא שם, הקשה ר"י הזקן קושיה זו, וכתב שיש הגורסים בבבא מציעא רבי אסי במקום רבי אבא, ולשיטתם לא קשה. בדומה לכך, הכריעו בתוספות בבבא מציעא שם מכח הסתירה, שבבבא מציעא הגרסה הנכונה היא רבי אסי ולא רבי אבא. לסיכום: רבי אבא היה תלמידו של רבי אמי.

רבי אבין (השני)

רבי אבין (השני) היה אמורא בדור הרביעי והחמישי, המוזכר רבות בתלמוד ירושלמי כ"רבי בון" או "רבי אבין". הוא היה תלמידו של רבי יוסי בר אבין, בנו של רבי אבין הראשון שהיה תלמידו של רבי יוחנן. אודות לידתו מובא כי "ביום שמת רבי אבון נולד רבי אבין בריה וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש".

גם אביו של רבי אבין היה אמורא, אך הוא מוזכר על שם בנו, "תני אבוה דרבי אבין". ביום שנפטר רבי אבין נולד רבי הושעיא איש טריא.

רבי אושעיא איש טריא

רבי הושעיא איש טריא (לעיתים קרוי: אבא אושעיא איש טיריא) היה אמורא ארץ ישראלי שחי בדור הרביעי. עסק במלאכת הכובסות. נולד ביום שנפטר רבי אבין (השני).

רבי הושעיא עשה לעצמו מלבוש ממין צמר אחד, שכן אם היה לובש בגד ממיני צמר מרובים, עלולים אנשים לחשוד בו שלבש בגד העשוי מחוטים שנפרמו מבגדיהם. אף על פי שזהו חשד שווא, יש להראות נקיים בעיני בני האדם, כשם שיש להיות נקיים בעיני המקום, שנאמר "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר לב' כב).

פעם כששהה בנהר בשל עבודתו ככובס, רחצה שם המלכה ואיבדה תכשיטים וכלי זהב. החזירם רבי הושעיא למלכה כדי לגרום קידוש השם. בכך הייתה מידת חסידות, שכן אין צורך על פי ההלכה להחזיר אבדה לגוי כדי לגרום קידוש השם. אמרה לו המלכה: אלו אינם חשובים לי, שכן יש לי מסוגם טובים מהם ויש לי סוגים אחרים טובים יותר. אמר רבי הושעיא: התורה גזרה שנחזיר ויש בכך מצווה שאיני רוצה להפסיד. אמרה: ברוך אלהי היהודים.

כשמת רבי הושעיא, ראו מיטתו שפורחת באוויר. קראו עליו בני דורו: "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה" שאהב הקדוש ברוך הוא לרבי הושעיא, "בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח' ז).. אותו היום נולד רבי הושעיה. הוסיפו בני הדור וקראו על יום זה: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קוהלת א' ה).

מקום מנוחתו מצוין בטיריא הסמוכה לפקיעין.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי אלעאי (אמורא)

רבי אילעאי (או אלעא, או אילא או לייא) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל, מצעירי תלמידיו של רבי יוחנן.

רבי חלקיה

רבי חלקיה היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי.

רבי חלקיה היה מבעלי האגדה, ובה עוסקים רוב מאמריו. מוזכר עשרות פעמים בתלמוד הירושלמי ובמדרשי האגדה, ופעם אחת בתלמוד הבבלי.היה תלמידו של רבי סימון וחברו של רבי פנחס.

במדרש הוזכר חכם בשם רבי יצחק ברבי חלקיה, וייתכן שזהו בנו.

מאמרו כנגד הנוצרים:

.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי ירמיה (הראשון)

רבי ירמיה הראשון היה תנא ואמורא בדור האחרון לתנאי ארץ ישראל, בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים.

רבי ירמיה (השני)

רבי ירמיה (השני) היה אמורא בדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל ובבל.

הוא היה תלמידו של רבי יוחנן בצעירותו.

בהמשך דרכו, עבר לגור בבבל שהייתה אז מרכז הישיבות, ושם היו תלמידיו רב הונא ורב נחמן, רבין, רבי אבין ורב יצחק ברבי.

רבי ירמיה זה היה מזקני תלמידיו של רבי יוחנן, ולכן אמר לרבי אבהו שיש להעדיף את שיקול דעתו ושל חבריו רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו ושאר צעירי התלמידים.

רבין (אמורא)

רבין (קיצור מן רבי אבין מוזכר בירושלמי כרבי אבון, רבי בון) היה מן האמוראים המפורסמים שחיו בארץ ישראל בדור הרביעי.

יש הסוברים כי היה יליד בבל, אך עלה לארץ וזכה להיחשב כאחד מגדולי חכמיה.

הוא היה תלמידם של רבי אבהו, רבי זירא ורבי אלעאי.

הפעילות של רבין שיוחסה לה חשיבות גדולה הייתה מעברו מארץ ישראל לבבל, ומבבל לארץ ישראל, ובתור חכם היה הוא מעביר תורה מהחכמים שישבו בארץ ישראל לחכמים שישבו בבבל. פעמים רבות מוזכר בתלמוד הבבלי שמועות והלכות שהביא עם הביטוי 'כי אתא רבין' (שפירושו – כאשר בא רבין, בארמית).

כמו עולא היה רבין מקשר בין חכמי ארץ ישראל ובבל, עבודה זו לא עשה בדרך אגב (תוך כדי נסיעה או ביקור במקום), אלא היה עושה זאת באופן קבוע ומכוון, על ידי זאת שהיה מבקר קבוע בבבל, אך התגורר בארץ ישראל, וכל זאת כדי לאחד את תורת ישראל בתפוצות.[דרוש מקור]נוסף לפעילותו בהעברת תורה מארץ ישראל לבבל, רבות המימרות בהלכה ובאגדה, המובאות בשמו בתלמוד ובמדרשים.

בנו בר מריון מוזכר בתלמוד. לפי אהרן הימן, מדובר באמורא המפורסם רבי אבין, מזקני תלמידיו של רבי יוחנן.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהו • רבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.