רבינא האחרון

רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (422[דרוש מקור] - י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499[1]) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים. התמנה לאחר רבו, רבה תוספאה, להיות ראש ישיבת סורא במתא מחסיא, פרברה של העיר הבבלית סורא. שם פעל להשלמת עבודת רבותיו, רבינא הראשון ורב אשי, בעריכת התלמוד הבבלי וחתימת דברי החכמים של הדורות שלפניו. הוא השלים מלאכה זו זמן קצר לפני מותו.

מותו ציין את סיום תקופת האמוראים, שהם בעלי סמכות הוראה. האמור בתלמוד (בבלי, בבא מציעא פו ע"א): "רב אשי ורבינא סוף הוראה", מיוחס על ידי רב שרירא גאון באגרתו לרב אשי מן הדור השישי, עורך התלמוד, ורבינא דנן, חותמו.

החכמים שלאחריו, חלקם מתלמידיו, הסבירו את הגמרא ונקראו סבוראים.

רבינא האחרון
לידה 422
פטירה 499 (בגיל 77 בערך)
מקום פעילות סורא שבבבל
דור הדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים
בית מדרש ישיבת סורא
רבותיו רבה תוספאה

נעוריו

רבינא האחרון היה ככל הנראה בן אחיו של רבינא הראשון. אביו של רבינא נפטר כשהלה היה תינוק, ולכן אימו הייתה זו שהכירה לו את מנהגי המשפחה. אף מרימר, מורו (חברו של רב אשי), שימר את תורת אביו אצלו. בהתבגרותו, הלך ללמוד בישיבתו של רב אשי במתא מחסיא, שבה התקבצו רוב אמוראי אותו הדור כדי להמשיך את עבודת העריכה של התלמוד, שבה פתחו רבינא הראשון ורב אשי.

דיין וראש ישיבה

רבינא התמנה לדיין בישיבה, והיה עוסק בעיקר בדיני ממונות. אחר פטירתם של מר בר רב אשי ורבה תוספאה, שהיו לפניו ראשי ישיבת סורא, התמנה (בשנת 474) לראש הישיבה במתא מחסיא ושם כיהן בעשרים ושש השנים האחרונות לחייו. הוא פעל לסיום מלאכת עריכת התלמוד הבבלי וחתימתו. במקביל אליו, ברוב התקופה, היה רבה יוסי ראש ישיבת פומבדיתא.

תקופתו הייתה קשה ליהודים שבבל. הם סבלו לרוב מרדיפותיהם של האמגושים, כוהני הדת הפרסית, ומהגיבוי שהללו קיבלו ממלכי שושלת בית ססן הפרסיים, בהם פירוז הראשון, שנקרא בפי היהודים "פירוז רשיעא" (=הרשע), אשר בין גזירותיו גזר על חטיפת ילדים מבית הוריהם וחינוכם כגויים. הרדיפות וההרעה במצב היהודים הביאו בסופו של דבר למרד יהודי כנגד השלטון הסאסאני, בראשותו של מר זוטרא, ראש הגולה.

פטירתו

לפי איגרת רב שרירא גאון, רבינא נפטר בישיבתו בי"ג בכסלו ד'ר"ס, שנת 499. תאריך זה אינו מוסכם, ולפי ראב"ד ב"ספר הקבלה" נפטר באותה שנה שבה נתמנה לראש ישיבה - זמן מה אחר פטירתו של רבה תוספאה, בשנת ד'רל"ד (474). הרב יצחק אייזיק הלוי, בספרו "דורות הראשונים", מגיה את הנאמר באיגרת רב שרירא גאון כדי שיתאים לדברי הראב"ד, שלדעתו מסתברים יותר[2].

מותו ציין את קץ תקופת האמוראים ותחילת תקופה חדשה, תקופת הסבוראים. החכמים בדורות לאחריו, אשר חלק ניכר מהם היו מתלמידיו, נקראו "רבנן סבוראי", ביארו והסבירו את התלמוד לפשוטי העם ודייקו לגבי הלכות למעשה. התלמוד אשר ערך רבינא הוא, עד ימינו, עמוד התווך של ההלכה היהודית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי אגרת רב שרירא, ראה בהמשך הערך דעה נוספת.
  2. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, ‏דורות הראשונים ו', פרק י"ג, עמ' 100, באתר HebrewBooks
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד. פעלו בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל. דיוניהם ההלכתיים מתועדים ברובם בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, ודרשותיהם האגדיות מתועדות במדרשי אגדה אמוראיים ובשני התלמודים. קדמו להם התנאים, שרבים מדבריהם הורחבו על ידי האמוראים, או נוסחו מחדש על ידם, ולבסוף הוכללו במפעלם הגדול: התלמוד. אחריהם הגיעו הסבוראים.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

י"ג בכסלו

י"ג בכסלו הוא היום השלושה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.

ישיבת פומבדיתא

ישיבת פומבדיתא היא ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11. הישיבה נוסדה על ידי רב יהודה, בדור השני לאמוראים והתקיימה לאורכה של תקופת הגאונים, כ-800 שנה כישיבה מרכזית ומשפיעה, במקביל לישיבת סורא.

רב אשי

רב אשי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5. רב אשי היה מעורכי התלמוד הבבלי. עמד בראש ישיבת סורא במשך קרוב ל-60 שנה.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב עינא (סבורא)

רב עינא (רבים מזהים אותו עם רב גיזא או רב גדא שמופיע ב"סדר תנאים ואמוראים") - חכם יהודי מראשי הדור השני של הסבוראים. ראש ישיבת סורא שבבבל ומקבילוֹ של רב סימונא, ראש ישיבת פומבדיתא. היה תלמידו של רבינא האחרון. לפי דברי רב שרירא גאון באיגרתו, הוסיפו רב עינא ורב סימונא תוספות אנונימיות בתלמוד הבבלי, במסגרת העריכה הסבוראית שכללה ביאורים, דיוקים והכרעות. רב עינא נפטר בסביבות שנת ד'ש' (540).

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים. עמד בראשות ישיבת פומבדיתא משנת ד'רל"ו (476) עד לפטירתו בשנת ד'רע"ד (514). היה שותף לסיום השלב הראשון של עריכת התלמוד הבבלי ביד רבינא, ובראשותו החלה העריכה הסבוראית של התלמוד, שכללה בעיקר ביאורים, השלָמות והכרעות הלכתיות.

רבה תוספאה

רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים. לפי דברי רב שרירא גאון באיגרתו, היה רבה תוספאה ראש ישיבת סורא אחרי מר בר רב אשי במשך כשש שנים, בשנים ד'רכ"ח-ד'רל"ד (467-474). מעורכי התלמוד.

בפשר הכינוי "תוספאה" כתב בעל "דורות הראשונים", שבתקופתו היה התלמוד בגמר עריכתו והוא השתתף בעריכתו והוסיף עליו, ולכן כינוהו רבה תוספאה. טעם אחר שנזכר בעניין זה, שרבה תוספאה היה בקי בברייתות ובתוספתא, קובצי משניות שנשארו מחוץ לשישה סדרי משנה. לדעת אפשטיין, סברות אלו בטעות יסודן, והוא נקרא 'תוספאה' על שם מקומו.

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

רבינא

רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.

רבינא היה בעל קרקעות וסוחר. מכיוון שלא עמד בראש ישיבה, אינו מוזכר באגרת רב שרירא גאון, ותאריך הפטירה שלו אינו ידוע במדויק. בן אחיו ותלמידו היה רבינא האחרון.

לפי המובא בתלמוד משמע, שבניגוד לאמוראים רבים שנולדו לאב או סב תלמידי חכמים, אביו לא היה חכם בתורה, ואת חכמתו בתורה השיג על ידי עמלו. למרות זאת, מובא בגמרא מאמרים שמסר בשם חכמים אחרים, ומרימר אמר אותם לרבינא בשם אביו. כמו כן, מכיוון שהוא לא זכה להכיר את אביו (נפטר לפני שנולד או בילדותו), מסרה לו אמו את פסקיו של אביו, כפי שנהג בעצמו.

לפי שיטת רש"י והרמב"ם הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי את התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטת רב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והם רבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראש ישיבת פומבדיתא,

חמיו היה אבימי בר נאזי.

רבן גמליאל הרביעי

רבן גמליאל הרביעי היה נשיא הסנהדרין בדור השני לאמוראים בארץ ישראל. בנו של רבי יהודה נשיאה, ונינו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה.

לא נמסרו בשמו מאמרים בתלמוד הבבלי. התלמוד הירושלמי מספר עליו:

"ביקש רבן גמליאל בר רבי להנהיג את הדמאי בסוריה, ולא הניח לו רבי הושעיה."

על כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאה • רבינא האחרון • רבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.