רבה בר רב הונא

רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4. בנו של רב הונא. שימש כראש ישיבת סורא לאחר מות רב חסדא.[1]

ביוגרפיה

רבה בר רב הונא היה בנו של האמורא הנודע רב הונא, שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידיו "אבי מורי".[2]. הוא לא הספיק להכיר את רב ושמואל, למרות זאת הוא מוסר תורה בשם רב[3] ושמואל.[4]

בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את רב חסדא - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף דנו יחדיו.[5] רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".[6] מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינה. אמרה להם גבירה אחת (שהייתה גויה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר (לחש), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה[7].

כאביו, היו לו קשרים עם הריש גלותא. זה האחרון אף שאל אותו שאלות הלכתיות[8] ורבה בר רב הונא אף בא לביקור בביתו יחד עם רב חסדא, ולא ישן בסוכה בטענה ש"שלוחי מצווה" הם ופטורים מהסוכה[9]. למרות זאת היו לו מריבות עם אנשי הריש גלותא[10].

לאחר פטירתו של רב הונא לא מונה בנו רבה למלא את מקומו, למרות שכבר היה באותה עת בן שישים, ואת מקומו מילא רב חסדא שכבר היה אז בן שמונים והיה תלמיד חבר של רב הונא, וגם לא התמנה רב חסדא למלא את מקומו של רב הונא מיד עם פטירתו מפאת כבודו של רב יהודה, ורק בשנת תר"י לשטרות, שנתיים לאחר פטירת רב הונא מונה רב חסדא לראשות ישיבת סורא, ורבה בר רב הונא היה דיין בסורא, ויחד דנו בבית הדין[11]

הערכה

רבה בר רב הונא נודע כעניו; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, שהעיר לו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, והוא עצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.[12] בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו בראשות הישיבה, ומחל על כבודו. כהמחשה לעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול רבא התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.[13]

כאשר נפטר העלו את ארונו לארץ ישראל, והספידו אותו במילים: "גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק."[14]

משפחתו

בנו היה אבא[15].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החל משנת 309; על פי אגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, ב'.
  3. ^ כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, א'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, א'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, א'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, ב'.
  7. ^ בבלי, חולין קה ע"ב.
  8. ^ שבת קסו א
  9. ^ סוכה י א, וראה סוכה כו א
  10. ^ סנהדרין ה א
  11. ^ שבת י א
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, א'.
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א'.
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

טומאת משא

טומאת משא היא מושג ביהדות המתאר טומאה הנוצרת על ידי הרמת חפץ הטמא (משא) או הזזתו (היסט), גם אם לא נגע בו. הרמב"ם מגדיר טומאה זו כמטמאת מחמת כובד המשא המונח על האדם, והוא היוצא את קשר הטומאה שביניהם.

קניין הילוך

קניין הילוך הוא מעשה קניין באמצעות הליכה במשפט העברי, ומשמש לעיתים לקניין קרקע.

רב אויא

רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים. הוא למד אצל חכמי ארץ ישראל, רבי אמי רבי יוחנן.

ככל הנראה, בהמשך עבר לבבל. הוא למד אצל רב הונא ונחשב מגדולי תלמידיו. על כך מסופר, כי כאשר רב אויא סבא שאל את רב הונא שאלה הלכתית מסוימת, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח". לפי הסבר רש"י, רבה בר רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו. לפי פירושו של רבינו חננאל, דבריו "עורבא פרח" מכוונים כלפי דבריו של אותו אמורא, שדעתו היא דעתם של ילדים המשחקים בציפורים ועורבים.

לאחר שרבה בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה, הבהיר לו רב הונא כי אי ההגיון אינו בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבו היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי. סיפור דומה מובא גם במסכת חולין.

הוא היה משתתף בקביעות בשיעוריו של רב יוסף, שהיה אומר בשבת, לפני תפילת מוסף, וכאשר לא הגיע לשיעור, גרם הדבר צער לרב יוסף, ואביי עמל לפייסו. מסופר בתלמוד אודות הלכות שקיבל מרב יוסף אודות רפואת חולה בשבת, כאשר ידו התעקמה באמצע שיעורו של רב יוסף.

בהגיעו לפרקו נשא את אחותו של רמי בר פפא.

היו לו מספר בנים תלמידי חכמים. רב חייא, רבו של רב אמימר בר מר ינוקא. רב אדא, רבא, רב חלקיה ורב הונא.

מסופר, כי רב מרדכי אמר בפני רב אשי, קושיא אותה הקשה רב אויא. רב אשי נענה, כי עכשיו מבין הוא למה ראה בחלום את רב הונא בר אויא. הראו לו, כי ביום יאמרו לפניו מדברי תורתו של רב אויא לפי הסבר המאירי הוא ראה את רב אויא שבא לפניו, והדבר מרמז על כך שאביו - רב אויא יבוא לפניו, על ידי שמועותיו.

בן נוסף שלו, הוא רב אחא בריה דרב אויא, אמורא המוזכר עשרות פעמים בתלמוד, לרוב כשהוא דן בהלכה עם רבו רב אשי.

על חבריו נמנה רבה בר רב חנן, רב אחדבוי בר אמי (ראה ערך).

רב הונא

רב הוּנא (215–297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני. נחשב לגדול תלמידיו של רב, ולאחר פטירתו של רב ירש את מקומו כראש ישיבת סורא, הישיבה הגדולה והדומיננטית בבבל, שבה למדו אלפי תלמידים ובאופן קבוע קרוב לאלף תלמידים, ובראשה עמד במשך כ-40 שנה. לרב הונא היו מאות תלמידים, רבים מהם היו אמוראי הדור השלישי. כונה בתואר "מחסידי בבל". שמו של רב הונא מוזכר מאות פעמים בתלמוד הבבלי והירושלמי.

רב הונא נודע בזכות ידיעותיו המקיפות במשפט העברי ובהלכה, ובזכות בית הדין שעמד בראשו, שהוסמך על ידי ראש הגולה. הוא היה צאצא למשפחת ראש הגולה, ובזכות זאת אף היה מקורב לבית ראש הגולה בדורו.

השפעתו של רב הונא ניכרת גם בדור השלישי של אמוראי בבל, באמצעות תלמידיו המובהקים רב חִסְדָא ורב שַׁשֶת ובנו המפורסם רבה בר רב הונא.

רב הונא לא רצה להתפרנס מהתורה, ולמחייתו עסק במסחר ביין, שאיבת מים וחקלאות.

רב חמא בר גוריא

רב חמא בר גוריא היה אמורא בבלי בן הדור השני (המאה ה-3). תלמיד מובהק של רב, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו. נזכר פעמים מעטות גם בתלמוד הירושלמי.

רבים ממאמריו עוסקים בענייני דרך ארץ והמלצות על ההתנהגות הראויה בענייניו האישיים של האדם. כמה ממאמריו עוסקים בענייני רפואה בשבת ובכלל (בבלי, שבת סו ע"ב).

פעם אחת הקשה על האמורא שמואל והוא דחה קושייתו בתקיפות (בבא קמא צט ע"ב). כנראה היה זה לאחר פטירתו של רב, כאשר כמה מתלמידיו עברו ללמוד בפני שמואל (הרב אהרן היימן, 'תולדות תנאים ואמוראים', בערכו).

מסופר כי פעם בא אדם לשאול את רב מה דינו של הנולד מיהודיה שנישאה לגוי, ורב השיבו שדינו כיהודי הכשר להינשא. רב חמא בר גוריא הציע לו למהר וללכת בטרם יבוא שמואל ויפסלנו.

כמה חכמים קיבלו ממנו את מאמרי רב, ובעיקר מסרו בשמו רבא בר מחסיא (סידרת מאמרים בשבת י ע"ב - יא ע"א), רבי חלבו (שבת לז ע"א, מגילה יט ע"א) ואבין בר הונא (סידרת מאמרים בשבת סו ע"ב). רבה בר רב הונא מכנה אותו: "רבותינו הבקיאים בדבר הלכה" (גיטין פו ע"ב).

על קורותיו לא ידוע דבר. מסופר בתלמוד (שבת צה ע"א) על חכם בשם רב נחמן בר גוריא, שכנראה היה אחי רב חמא (ספר יוחסין השלם, אות נ). עוד מסופר (ברכות נג ע"ב) על אדם בשם גוריא בר חמא, בדור השלישי או הרביעי לחכמי בבל (יש גרסאות שונות האם היה בשכנותו של רבה או רבא), ואפשר שהיה בנו של רב חמא (הרב יחיאל היילפרין, סדר הדורות בערכו).

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית. מן האמוראים הבולטים בדורו, דיין וראש ישיבת סורא. למד תורה מפי רב ותלמידיו ומפי תלמידי שמואל, והיה תלמיד-חבר של רב הונא. אחרי פטירתם של רב הונא ורב יהודה, ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא, עמד רב חסדא בראש ישיבת סורא במשך 10 שנים.

רב חסדא נודע בשקדנותו ובתורתו, והיה ממעט לישון בלילות. נשא ונתן בהלכה עם רב נחמן, עם רב ששת ועם רבה בר רב הונא. תלמידיו נמנו עם גדולי הדור שאחריו, ובהם רבי זירא ורבא. מאמריו של רב חסדא רבים והם מקיפים תחומים רבים בהלכה ובאגדה, דברי מוסר ודרך ארץ. החוקרים דנו בשאלה, האם שהה רב חסדא תקופה מסוימת בארץ ישראל.רב חסדא עסק בייצור שיכר בהצלחה רבה והתעשר מכך. לרב חסדא הייתה משפחה ענפה. בגיל 16 נישא לבתו של רב חנן בר רבא, חתנו של רב. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים מפורסמים, אחד מהם הוא האמורא רבא, שנישא לבתו לאחר שנפטר בעלה הראשון, האמורא רמי בר חמא. בניו נמנו עם חכמי הדורות הבאים.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רב קטינא

רב קטינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל. מוסרים בשמו רבה בר רב הונא ורב חסדא.

רבה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסף • רבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.