רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים. חי בסוף המאה ה-3, נולד בבבל והיה תלמידו של רבי יוחנן. לאחר פטירת רבו, קיבל את מרותו של ממשיך דרכו - רבי אלעזר.

מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא (דף ע"ג, עמוד ב' עד דף ע"ד, עמוד א'.), ונקראים "אגדות רבה בר בר חנה". מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק, שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל.

ספרו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבה בר בר חנה. רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות האלגוריות שלו.

רבה בר בר חנה
תקופתו דור שלישי לאמוראים
מקום פעילות בבל וארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן
חבריו רב יהודה

משפחתו

  • אחיו רב יצחק בר בר חנה[3].

רבה בר חנה

לפי חלק מהדעות היה רבה בר בר חנה בנו של רבה בר חנה, אך לפי אחרות מדובר באותו אדם, ושמו השתבש בתלמוד.[4]

אודות רבה בר חנה ידוע שהיה תלמידו ובן אחיו של רבי חייא,[5] ועמו עלה לארץ ישראל, בה למד יחד עם רב (שהיה בן דודו[6]).[7] הוסמך על ידי רבי יהודה הנשיא.[8] אחד מתלמידיו הוא רב חננאל.[9]

אמרותיו

  • ירושלים ליריחו עשר פרסאות... עיזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת, נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח הקטורת (ריח הקטורת עובר את המרחק מבית המקדש ליריחו ונדבק בהן), כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח הקטורת"[10].
  • "אני ראיתי ראם בן יומו שהיה כהר תבור, ואורך צווארו כהר תבור ארבע פרסאות (גרסה אחרת - ארבעים פרסאות[11]), ובית מרבעת ראשו פרסא וחי. הטיל גללים וסתם את הירדן"[12].
  • "אני ראיתי צפרדע שהייתה כמגדל הגרוניא (מגדל מסוים). בא תנין ובלעה. בא עורב ובלע את התנין ועלה וישב בראש האילן. בוא וראה כמה גדול כוחו של אותו אילן.
    אמר רב פפא בר שמואל: 'אלמלא הייתי שם, לא הייתי מאמין'" (שם)
  • "פעם אחת היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא. עלינו ואפינו ובשלנו על גבו. כשחם גבו של הדג – נתהפך... ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים" (שם)
  • "פעם אחת היינו מהלכים בספינה. הלכה הספינה בין סנפיר לסנפיר של דג אחד שלושה ימים ושלושה לילות... שמא תאמר הספינה לא הייתה קלה בהליכתה ? ... כשהפרש זרק חץ אחריה הקדימתו" (שם, ויש שם עוד גוזמאות על עולם הטבע)
  • "אמר לי (ערבי): בוא ואראך בלועי קורח (אנשי קורח שנבלעו באדמה). הלכתי וראיתי שני סדקים ועשן עולה מהם... אמר לי:'תן אזנך, מה אתה שומע ?' ושמעתי שהיו צווחים: 'משה ותורתו אמת והן בדאין'".[13]
  • "אמר לי אותו הערבי: בוא ואראך מקום שארץ ושמים נושקים זה לזה. הלכתי וראיתי הרקיע שהוא עשוי חלונות חלונות. נטלתי סלי והנחתיו בחלון הרקיע, ועד שגמרתי את תפלתי – בקשתיו ולא מצאתיו. אמרתי:'יש גנבים כאן ?' אמר לי הערבי:זהו הגלגל החוזר ברקיע. המתן עד למחר ותמצאנו (כלומר, השמים מסתובבים וישובו למקומם למחרת)".
  • "למה נמשלו דברי תורה כאש... לומר לך: מה אש אינו דולק יחידי (לפי הסבר רש"י, צריך כמה גזרי עץ ביחד כדי שתדלק), אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי" (ללא חברותא)[14]

משפחת רבי חייא

אישה אחרת
 
 
 
 
אבא בר אחא כרסלא
 
 
 
 
 
 
 
 
אמא של רבי חיא
 
 
 
 
איש אחר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איבו
 
חנהשילאמרתארבי חייא
 
יהודית (אשת רבי חייא)אימא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבה בר חנהרביהודהחזקיהטויפזיאושעיה?[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבה בר בר חנה?חייאאיבו
  1. ^ עיין תולדות תנאים ואמוראים ערך רבי אושעיה ברבי חייא

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ו, עמוד ב'.
  2. ^ מוזכר גם בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ג, עמוד ב'.
  3. ^ מוזכר בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ב, עמוד א'; מסכת יומא, דף ע"ז, עמוד ב'.
  4. ^ מרדכי מרגליות (עורך), הערך "רבה בר חנה", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 312..
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב'.
  6. ^ חנה, היה אחיו (לפחות מאב) של איבו, אביו של רב
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"א, עמוד א'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', עמוד א'.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ט, עמוד א'.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ט, עמוד ב'
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קי"ג, עמוד ב'.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ג, עמוד ב'.
  13. ^ תרגום של תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ע"ד, עמוד א'
    יעקב צ. מאירפרשת השבוע - עקרונות הצדק של הגיהנום, באתר הארץ, 7 ביוני 2013
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז', עמוד א'
אבא דמן יפו

אַבָּא דְּמִן יָפוֹ, הידוע גם בתור אַדָּא דְּמִן יָפוֹ, היה אמורא שחי ביפו ונודע בעיקר בשל ההוראה שלו לקרוא את כל שמות בני המן בנשימה אחת בזמן קריאת מגילת אסתר בפורים. בנו היה רבי חייא.

אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

הר סיני

במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני". במשך הדורות הוצעו כמה אפשרויות לזיהוי מקומו של הר סיני המקראי: ברחבי חצי האי סיני, גבול נגב-סיני, ערביה ועבר הירדן.

חזקיה בן רבי חייא

חזקיה היה אמורא בדור השני לאמוראי ארץ ישראל, בנו של רבי חייא ורבו של רבי יוחנן, והוא אותו "חזקיה" המוזכר בתלמוד פעמים רבות.

לדעת רש"י הוא נחשב גם לתנא, וכן דעת התוספות.

על חבריו נמנו רבי ינאי שהיה קשיש ממנו, בר קפרא, רב כהנא (הראשון), ורבי יהושע בן לוי.

על תלמידיו הגדולים נמנה רבי יוחנן, וכל זמן שהוא היה קיים, לא מונה רבי יוחנן לראש ישיבה, מפאת כבוד רבו.

בית מדרשו היה בטבריה ומסופר כי הוא קרא את המגילה בטבריה גם בי"ד באדר וגם בט"ו באדר, מכיוון שהסתפק האם עיר מוקפת חומה, היא עיר שמוגנת מארבעת צדדיה, ואם כן גם עיר כזו שיש את הכנרת בשפתה נחשבת לעיר מוקפת, או שמא הגדר של חומה הוא, שהעיר מכוסה מכל ארבעת צדדיה ולא ניתן לרגל בה מבחוץ.

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

יהודה בריה דרבי חייא

רבי יהודה בן רבי חייא היה אמורא בתקופת המעבר בין תנאים לאמוראים, בנם של רבי חייא ויהודית, ותאומו של חזקיה.

אמרותיו מוזכרות בתלמוד פעמים רבות, בעיקר בסדר קדשים.

בהגיעו לפרקו נשא את בתו של רבי ינאי. לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית המדרש כל השבוע, ובשבת היה מגיע הביתה, כשלפניו הולך עמוד של אש. באחת מהפעמים, היה שקוע בסוגיה תלמודית ולא שם לב שכבר הגיע הזמן שבו נהג לבוא לביתו, לקיים את מצוות עונה שזמנה לתלמידי חכמים הוא פעם בשבוע. כאשר שמע על כך חותנו רבי ינאי, אמר: כנראה שיהודה נפטר, שכן לוּ היה בחיים, ודאי לא היה מבטל את מצוות העונה. לפי הסבר חכמי התלמוד, דבריו של רבי ינאי היו "כשגגה היוצאת מלפני השליט" כלומר - דבריו של צדיק מוכרחים להתקיים גם אם לא התכוון לקיומם, ויהודה חתנו נפטר.

קיקיון מצוי

קִיקְיוֹן מצוי (שם מדעי: Ricinus communis) הוא מין יחיד בסוג קיקיון (שם מדעי: Ricinus) שבמשפחת החלבלוביים (Euphorbiaceae). הצמח רעיל לאדם.

הקיקיון הוא שיח שיכול להגיע לגובה של עד 5 מטר. עלה הקיקיון הוא בצורת כף יד וגודלו עד 30 סנטימטרים. העלים ירוקים, ולעיתים עם גוון עמוק של כחול כהה, והם מבריקים, בעוד העלים הצעירים והגבעולים הם בעלי גוון אדמדם. הפרחים מקובצים בתפרחת שצבעה הכללי אדום בגלל עמודי העלי האדומים. הפריחה בישראל נמשכת כל הקיץ. הזרעים חלקים ומבריקים בעלי פסים ונקודות בצבע חום בהיר וכהה ומופצים על ידי נמלים. קליפת הזרע של הקיקיון מכילה את הרעל ריצין.

מוצאו של הקיקיון באפריקה, אך הוא התפשט למקומות רבים ברחבי העולם עקב השימוש בו על ידי האדם. עקב מוצאו הטרופי של הצמח הוא רגיש לקור, ומת בטמפרטורות שמתחת לאפס מעלות צלזיוס. בארצות שבהן חורף קר מגדלים את הקיקיון כצמח חד שנתי. בארץ ישראל הוא גדל בצִדי דרכים ומזבלות בעיקר באזור צפון הארץ ומישור החוף.

מזרעיו של הקיקיון מפיקים את שמן הקיקיון המשמש ברפואה, כחומר סיכה ובתעשיות שונות. כמו כן מגדלים אותו לצורכי נוי בארצות רבות, ואף פותחו זנים בעלי עלים בצבעים שונים.

בעשור האחרון נודע על מספר רב של הרעלות אשר נגרם כתוצאה מבליעת זרעי הקיקיון.[דרוש מקור] רעילותם של הזרעים היא גבוהה, ופגיעתם קשה ויכולה להמית.

ישנן עדויות לכך שבמצרים הקדומה, לפני כ-3,000 שנה, השתמשו בזרעי הקיקיון להכנת מרקחות למחושי בטן ולפגיעות של טפילים. כבר אז ידעו המצרים על רעילותם הגבוהה של הזרעים ובנוסף לשיקויים ותרופות, הם היו מפיקים מהם רעל לשימושים שונים.

שמו העברי של הצמח מופיע בספר יונה, בפסוק שבו מתואר הקיקיון כצמח בן חלוף: "שבן לילה היה ובן לילה אבד" (ד', י); ואכן צמח זה אינו מאריך שנים, אך יכול להגיע לגודלו המלא תוך עונת גידול אחת. בפרט נראה זיהוי זה לאור התיאור בתלמוד הבבלי:

בתרגומי התנ"ך לשפות שונות ניתן למצוא זיהויים מגוונים לקיקיון המופיע בספר יונה: גפן, דלעת, קיסוס וקיקיון מצוי. אף על פי שאין תמימות דעים לזיהוי הקיקיון בספר יונה, באחד המחקרים שנכתבו לאחרונה ישנה העדפה לזהותו עם הקיקיון המצוי בשל המסר של ה' ליונה: החיים הרבה יותר מורכבים מאשר "טוב" ו"רע". אכן, בקיקיון המצוי ישנה תכונה של רעילות מצד אחד ורפואה מצד שני. כמו כן, הקיקיון המצוי בעל העלים הגדולים אכן נטה להתייבשות מהירה.בעברית, המילה "קיקיוני" היא מטבע לשון המתאר דבר ארעי, שהגיע לגודל מלא תוך זמן קצר ועתיד להיעלם באותה מהירות בה הופיע, בדומה לקיקיון המתואר בספר יונה.

ראם (מיתולוגיה)

רְאֵם (בארמית: אורזיליא) הוא מפלצת מן המיתולוגיה היהודית.

הראם מתואר באגדה היהודית כיצור ענק בעל קרניים. גודלו העצום של היצור ניכר בדבריו של רבה בר בר חנה, אמורא הידוע בתיאוריו הפנטסטיים, שטען כי ראה ראם בן יומו שהגיע לגודלו של הר תבור. גם דוד המלך, על פי המדרש, ראה ראם בגודל של הר.בכל תקופה חי רק זוג אחד של ראמים: הזכר בקצה אחד של העולם והנקבה בקצהו השני. בגיל שבעים הם נפגשים לראשונה ומזדווגים, ולאחר מכן נושכת הנקבה את הזכר למוות. הריונה נמשך אחת-עשרה שנה. בשנה האחרונה אין היא מסוגלת ללכת, אלא רק מתגלגלת מצד לצד ושפע הרוק שיורד מפיה משקה את השדות שסביבה ומצמיח עשב למחייתה. לבסוף, כאשר היא ממליטה שני ראמים, זכר ונקבה, היא נופחת את נשמתה. מיד פונה הראם הזכר מזרחה ואילו הנקבה - מערבה. רק כעבור שבעים שנה הם עתידים להיפגש.

רב אחא בר רב הונא

רב אחא בר (רב) הונא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.

בצעירותו למד תורה אצל רב ששת. לאחר פטירת רב ששת, ככל הנראה, הוא למד יחד עם רב שמואל בנו של רבה בר בר חנה ורב יצחק בריה דרב יהודה למד אצל רבה, אך הוא עמד בקשר גם עם רב יוסף ושלח אליו שאלות הלכתיות.

לאחר פטירתו של רבה, הוא עבר ללמוד אצל רבא. היחסים ביניהם היו ככל הנראה כרב ותלמיד, שכן רבא הטיל עליו מטלות יחד עם רב ספרא על אחת מהן מסופר: איפרא הורמי אמו של שאפור המלך שלחה לרבא קרבן וביקשה שיקריב אותו לאלוקים. רבא שלח את רב ספרא ורב אחא בר הונא לבצע את המטלה, וכך ציווה אותם: קחו שני עובדי כוכבים בני אותו גיל (ליופי), וחפשו מקום שבו העלה הים שרטון כך שהקרקע תהא כזו שלא השתמש בה אדם מעולם ותהא ראויה לשמש כמזבח, והם יביאו לשם עצים שלא נשתמש בהם אדם מעולם ואינם נחשבים כ"שברי כלים", ויוציאו אש מאבנים ויקריבו את הקרבן במקום לשם שמים.

הוא שימש ככל הנראה כדיין.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב יצחק בריה דרב יהודה

רב יצחק בריה דרב יהודה היה אמורא בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל.

הוא היה תלמיד מובהק של אביו, רב יהודה, עמו דן רבות בהלכה. אביו העריכו מאוד, ואף היה מוסר מתורתו בפני אחרים, דבר שנחשב יוצא דופן, שכן לרוב אין אמורא מוסר תורה משם בנו או תלמידו. לעיתים הוא מפרש את מאמריו של רב יהודה אביו ומוסר אותן משמו בבית המדרש.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רבה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא מכפרי שבבבל.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבאעולארבי זירא • רבה בר בר חנה • רבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.