ראש עירייה

ראש עירייה (מכונה לעיתים "ראש עיר") הוא תוארו של בעל תפקיד העומד בראש העירייה - הגוף שנבחר במדינות דמוקרטיות על ידי תושבי העיר לשם ניהולה, או שממונה על ידי הממשל במדינות בעלות שיטת משטר שאיננה דמוקרטית.

בראש רשויות מקומיות קטנות מעיר ניצב בעל סמכות דומה: ראש מועצה מקומית (בראשות מועצה מקומית) וראש מועצה אזורית (בראשות מועצה אזורית).

בישראל

"ראש עירייה" בעברית ארכאית
  • ראש האזרחים - "יועץ העדה שוחמייער, התאונן באוזני ראש האזרחים ד"ר לועגר כי השלג שוכב בחוצות ורחובות ואין מטאטא כראוי. הוא ענהו כמהתל.", חבצלת (כתב עת), 14-01-1907
  • שר האזרחים - "נקראו ובאו שרים רבים ונכבדים מאזרחי העיר ובראשם האדון הגובערנער דפה ואחריו שר האזרחים (בירגערמייסטער, פרימאר) ואחריו ראש השוטרים (פאליצייא-מייסטער).", המגיד, 26-10-1870
  • שר הבלדיה - "לכבוד שר הבלדיה בעירנו השר הנכבד סעיד אלחוסיני. באנו להגות לך תודה וברכה בעד הטובה אשר הטבת עם שכונתנו משכנות ישראל." השקפה, 06-05-1904
  • ראש הבלדיה - "בקש כבוד ראש הבלדיה ממנו לפעל על אחיו היהודים יושבי ירושלם להיות זהירים בענייני הניקיון.", הצבי, 18-10-1895
  • ראש בית מועצת עיר - "כבוד האדון סעיד אפנדי אלחוסיני ראש בית מועצת עירנו נסע בשבוע העבר לעיר הבירה קושטא לחדשים אחדים." השקפה, 10-11-1905

ראשי עירייה בישראל נבחרים אחת לחמש שנים, כאשר הבחירות הן חשאיות, אישיות, כלליות, ישירות ושוות.

הבחירות לעירייה ולראשות העירייה נערכות באותו יום, בשתי מעטפות הצבעה נפרדות, שבהן פתקים לבנים למועצת העירייה ופתקים צהובים לראשות העירייה. הבחירות נערכות לפי החוק בכל חמש שנים, ביום ג' השלישי של חודש חשוון, למעט בשנים בהם השנה שלפני שנת הבחירות היא שנה מעוברת, אז הבחירות נערכות ביום ג' הראשון של חודש חשוון (כגון מערכת הבחירות של שנת 2008, שהשנה שלפניה, ה'תשס"ח, הייתה שנה מעוברת).

חוק הבחירות בישראל קובע, כי במקרה ורשימת המועמדים בראשה עומד ראש העירייה הנבחר אינה זוכה למושב במועצת העירייה, מתווסף באופן אוטומטי מושבו של ראש העירייה במועצת העירייה לסך הקבוע של המושבים אותם קבע שר הפנים.

סמכויותיו ותפקידיו של ראש עירייה

סמכויותיו ותחומי פעילותו של ראש העירייה כפופים לשלטון המרכזי – משרד הפנים או הממונה על המחוז. על ראש העיר לנווט, לנהל את ענייני העיר ולהתאים את המדיניות הממשלתית לצרכים המקומיים.

במסגרת תפקידו, על ראש העיר להקפיד על ביצוע שוטף ותקין של מטלות העירייה, לתת שירותים חיוניים לתושבי העיר וליצור שיפור תמידי באיכות החיים של אלה הגרים בה. כראש עירייה עבודתו מתפרסת על תחומים רבים, בהם פיתוח רציף של שכונות המגורים, אזורי תעשייה, מוסדות ציבור, שיפור קליטת עלייה ועוד.

שכר

שכרו של ראש רשות מקומית בישראל נגזר ממספר התושבים ברשות וצמוד לשכר של שר בממשלה:[1][2]

מספר התושבים שכר ראש הרשות
אחוז משכר שר
שכר סגן
אחוז משכר שר
250,001 ומעלה 100% 80%
100,001–250,000 97% 77.6%
50,001–100,000 92% 73.6%
30,001–50,000 90% 72%
20,001–30,000 88% 70.4%
10,001–20,000 86% 68.8%
5,001–10,000 84% 68.8%
עד 5,000 80% אין

שחיתות ראשי עיריות

בעקבות כמה הרשעות מתוקשרות של ראשי עיריות בישראל של העשור השני של המאה ה-21, המכון הישראלי לתכנון כלכלי, בשיתוף התנועה לאיכות השלטון וד"ר דורון נבות, בצעו בשנת 2018 מחקר בנושא שחיתות בשלטון המקומי, עם התמקדות בפרשות חמורות יחסית הכוללות לרוב עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים. ממצאיו הראשונים של המחקר העלו מספר מסקנות[3]:

  • תופעה כלל ארצית - השחיתות היא תופעה רחבה שקיימת בכל רחבי הארץ ולא מבדילה בין עיריות עשירות לעניות ובין עיריות יהודיות לערביות.
  • איחור במתן גזר הדין - משך הזמן הממוצע מביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין עומד על 10.4 שנים בממוצע.
  • ענישה קלה - מבין ראשי העיריות שהורשעו, קרוב למחצית נענשו בעבודות שירות, ומקצתם קיבלו עונש מאסר על תנאי. עבור אלו שקיבלו עונש מאסר בפועל, ממוצע תקופת המאסר עמד על 1.3 שנים, לפני ניכוי תקופת מעצר וקיצור שליש על התנהגות טובה.
  • שחיתות בקדנציה הראשונה - מרבית מקרי השחיתות שנמצאו במחקר התבצעו בקדנציה הראשונה של ראש העירייה. לאחר מכן מספר המקרים ירד בכל שנה.
  • תחומי השחיתות - תחום מנהל השלטון המקומי הנגוע ביותר בשחיתות הוא תכנון ובנייה (למעלה מ-50% מהמקרים), ולאחר מכן מימון קמפיינים, התקשרויות ומינויים. העבירה הדומיננטית ביותר היא שוחד, כשהתמריצים הנפוצים עבור ראשי עיריות הם כלכליים ופוליטיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דויד דרי, מי שולט בשלטון המקומי?, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1994
  • אברהם י. שפט, ראש הרשות המקומית ומועצתה, הבטים משפטיים ואחרים, הוצאת משרד הפנים, ירושלים 1980
  • צבילי ירדני, מדריך לנבחר החדש, הוצאת משרד הפנים, ירושלים 1989

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיא ליברמן, ‏עוד עשרות מיליונים על חשבון הציבור, באתר "ידיעות אחרונות", 22 בינואר 2018
  2. ^ חגי עמית, שרשרת ההעלאות נמשכת: בעקבות שכר השרים, יועלה שכר ראשי הרשויות וסגניהם, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2018
  3. ^ מאבק בשחיתות ברשויות המקומיות, המכון הישראלי לתכנון כלכלי
אסף זמיר

אסף זמיר (נולד ב-31 באוגוסט 1980, י"ט באלול ה'תש"מ) הוא חבר הכנסת העשרים ואחת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן; היה ממייסדי סיעת "רוב העיר" במועצת העיר תל אביב, ועמד בראשה. בשנים 2008–2013 כיהן כסגן ראש עיריית תל אביב-יפו של רון חולדאי, בשנים 2013–2018 כיהן כסגן ומ"מ ראש העירייה (תחום חינוך). בנוסף מכהן משנת 2010 כחבר ועד קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות וקולנוע תל אביב וכיו"ר דירקטוריון הוועד משנת 2016. בהיבחרו בגיל 28 הפך זמיר לסגן ראש עירייה הצעיר בהיסטוריה של תל אביב.

בחירות ישירות

בחירות ישירות הן בחירות שבהן ציבור הבוחרים בוחר ישירות את ראשי הממשל: ראש ממשלה, נשיא, ראש עירייה וכדומה. זאת בניגוד לבחירות עקיפות, שבהן ציבור הבוחרים בוחר את נציגיו (חברי הפרלמנט, למשל) ואלה בוחרים את ראש הממשל.

תומכי הבחירה הישירה מייחסים לה קשר הדוק יותר בין המועמד לבוחריו, ותלות נמוכה יותר של המועמד במפלגה שבה הוא חבר.

ג'קרטה

ג'קרטה (באינדונזית: Daerah Khusus Ibu Kota Jakarta) היא בירת אינדונזיה והגדולה שבעריה. העיר ממוקמת בחופו הצפוני של האי ג'אווה. נכון ל-2017 מתגוררים בעיר כ-10 מיליון תושבים ושטחה כ-750 קמ"ר. בעיר, פרבריה והערים הסמוכות לה מתגוררים כ-28 מיליון תושבים. העיר בקאסי, בה כ-2 מיליון תושבים, מהווה אחת מערי השינה של הבירה.

דוד יוסף (ראש עירייה)

דוד יוסף (נולד ב-1959) היה ראש עיריית אור יהודה ממאי 2007 עד יוני 2015.

יוסף (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

יוסף בן-דוד (ראש עיריית טבריה)

יוסף (יוסי) בן-דוד (נולד ב-19 בדצמבר 1969) הוא ראש עיריית טבריה לשעבר.

יצחק כ"ץ (ראש עירייה)

יצחק כ"ץ (19 באוקטובר 1911 - 19 במרץ 2011) היה מתמטיקאי ומהנדס, ראש העיר השני של רחובות.

יצחק כ"ץ נולד בשבלי, בליטא, אז חלק מהאימפריה הרוסית וב־1924, בגיל 13, עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישבו בתל אביב. הוא למד בגימנסיה העברית "הרצליה" ובסיום לימודיו היה פעיל במסגרת תנועת הנוער הלומד. ב־1930 נסע ללימודים באוניברסיטת סורבון בפריז, צרפת. הוא התקבל ללימודי פיזיקה ומתמטיקה וסיים תואר ראשון תוך שנתיים. הוא חזר ארצה והתפרנס ממתן שיעורים במקצועות אלה. כעבור זמן שב לפריז וסיים לימודים בבית ספר לעבודות ציבוריות בהנדסה. הוא חזר ארצה והתקבל לעבודה בחברת סולל בונה, ששלחה אותו לבצע פרויקטים של בנייה בסוריה, בלבנון ובבחריין. במלחמת העולם השנייה הוא גויס, יחד עם מהנדסים נוספים, לצבא הבריטי לביצוע עבודות באיראן.

ב־1947 עבר לעיר רחובות ומונה למנהל הסניף המקומי של סולל בונה. בהיותו חבר במפא"י הוצע לו מטעמה להתמודד על ראשות עיריית רחובות ולאחר הבחירות שנערכו ב־1955 זכה בכהונה. הוא המשיך בבחירות נוספות וכיהן והכיהן בתפקיד זה עד 1967.

לאחר סיום כהונתו כראש עיריית רחובות שב יצחק כ"ץ לעבודה בסולל בונה ונשלח מטעמה לעבוד בזמביה לתקופה של שנה וחצי. בשנים 1969–1977 היה מנהל שיכון עובדים בסניפי באר-שבע ואשדוד. בשנים 1977–1986 עבד עבור משרד הביטחון. בשנים 1987–1992 היה דירקטור מטעם הציבור בחברת "מינרב אחזקות".

היה נשוי לנצה בת המורה ואיש הציבור הפתח תקוואי אליהו ירקוני (גרינפלד).

ישראל סדן (ראש עירייה)

ישראל סדן (נולד ב-4 באפריל 1947) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל. הוא היה מפקד משמר הגבול וראש עיריית חדרה לשעבר (1998–2005), שהורשע במתן שוחד וריצה עונש מאסר בפועל.

מועצה אזורית

בישראל, מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים. בישראל ישנן 54 מועצות אזוריות המאוגדות כולן ב"מרכז המועצות האזוריות".

מחמוד אחמדינז'אד

מחמוד אחמדינז'אד (בפרסית: محمود احمدی‌نژاد, נהגה: מהמוד אהמדינז'אד להאזנה (מידע • עזרה); נולד ב-28 באוקטובר 1956), הוא פוליטיקאי איראני לשעבר אשר כיהן כנשיאה השישי של הרפובליקה האסלאמית של איראן בין השנים 2005- 2013.

כיהן כראש עיריית טהראן, בירת איראן, ממאי 2003 עד יוני 2005, לפני שנבחר לנשיא. נחשב לשמרן דתי, ולפיכך זכה לתמיכה אינטנסיבית של הגורמים הקיצוניים של ההנהגה העליונה הדתית של איראן.

בסיס הכוח הפוליטי שלו היה ב"ברית בוני איראן האסלאמית" הידועה כ"אבדגאראן", ברית מפלגות ותנועות אסלאמיות שמרניות. אחמדינז'אד נחשב לאחת הדמויות העיקריות בברית זו. הברית התפלגה בעת הבחירות לנשיאות: חלק מחבריה תמכו במועמדות יריבו של אחמדינז'אד, מוחמד רזא קליבאף, בסיבוב הראשון של הבחירות, בעוד חברי מועצת עיריית טהראן תמכו באחמדינז'אד.

אף שנשיא איראן הוא התפקיד הנבחר הגבוה ביותר באיראן, הוא איננו הסמכות העליונה בתחומים רבים, ובהם הפעלת כוח צבאי. קודמים לו בכוחם המנהיג הרוחני עלי ח'אמנאי, יו"ר הפרלמנט, וראש המערכת המשפטית.ביוני 2009 הוא נבחר בשנית לנשיאות, לאחר שגבר על שלושה מועמדים אחרים, בהם המתמודד מיר-חוסיין מוסאווי הרפורמיסט, שנחשב לבעל סיכויים טובים והיה יריבו המרכזי של אחמדינז'אד. ספירת הקולות הראתה כי אחמדינז'אד גבר עליו בהפרש ניכר, אולם, לטענת רבים, תוצאות הבחירות זויפו, והדבר הביא לפריצת מהומות, שהסתיימו במעצרים ובמספר מקרים אף במוות של תומכי מוסאווי.

מנהל כללי

מנהל כללי (בראשי תיבות: מנכ"ל) הוא אדם המחזיק במשרה ניהולית בגוף פרטי, ציבורי או ממשלתי. מעל למנכ"ל בהיררכיה הניהולית יכולים להימצא רק הדירקטוריון (בחברה עסקית), המייצג את הבעלים או את בעלי המניות, שבראשו עומד יו"ר הדירקטוריון; ועד ההנהלה (בעמותה או במלכ"ר אחר), המייצג את חברי העמותה; ופוליטיקאי, דוגמת שר או ראש עירייה או מועצה (בגוף ממשלתי או ציבורי), הנבחר על ידי הציבור. במדינות דוברות אנגלית ייקרא המנכ"ל CEO, קיצור של Chief Executive Officer, או Managing Director. לעיתים התואר המקביל למנכ"ל הוא President. כאשר מדובר במשרה ציבורית נקרא התפקיד Director General.

מנכ"ל של חברה פרטית הוא ראש החברה ועליו מוטלת האחריות הגדולה ביותר לביצועיה. עיקר פעילותו של המנכ"ל היא קבלת ההחלטות וקביעת אסטרטגיה להנהלת החברה, שעל פיהן יפעלו העובדים תחתיו. דאגתו של המנכ"ל נתונה לכול: החל במימון תפעולו השוטף של העסק, עבור בייצור המוצר (בחברה תעשייתית) ובניהול מערך העובדים ונכסיה של החברה, וכלה בשיווק המוצר.

קיים גם התואר "מנכ"ל משותף" (באנגלית, "Partner-CEO"). הגדרה זו ניתנת לכל אחד מראשי החברה (בדרך כלל, שניים) בארגונים בהם ישנם מספר מנהלים כלליים שווי זכויות וחובות.

התואר "מנכ"ל זמני" או "מנכ"ל בפועל" מתייחס לאדם שבעלי החברה מגייסים לראש צוות ההנהלה במקום מנכ"ל שהתפטר או כזה שפוטר, בדרך כלל לתקופה קצרה יחסית ולמטרה מוגדרת. תפקיד זה קיים בעיקר בארצות הברית ובאירופה (Acting CEO) ופחות בישראל.

סגנו של המנכ"ל הוא סמנכ"ל (ראשי תיבות של "סגן מנהל כללי"). כאשר ישנם מספר סמנכ"לים, כל אחד יקבל תוספת לתואר בהתאם לתפקידו בארגון: "סמנכ"ל ייצור" הוא האחראי על הייצור, "סמנכ"ל שיווק" הוא האחראי על השיווק, וכדומה.

מרצ תל אביב-יפו

מרצ תל אביב-יפו היא הרשימה העירונית של מפלגת מרצ בעיר תל אביב-יפו. המפלגה התחרתה בכל הבחירות המוניציפליות מאז שנת 1998, כאשר הישג השיא שלה היה בשנת 2013,‏ 6 מנדטים מתוך 31 חברי מועצה (19.35%).

לאורך השנים הנהיגו אותה 3 ראשי סיעה, וכיהנו מטעמה 6 סגני ראש עירייה. יו"ר הסיעה הנוכחית היא חברת המועצה מיטל להבי, שמכהנת כסגנית ראש העירייה. ראש הסניף הנוכחי הוא אורי אנזנברג (החל ממאי 2018).

עוזי כהן

עוזי (עוזיאל) כהן (1 במאי 1952 - 18 בינואר 2008) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כסגן ראש עיריית רעננה מטעם "הליכוד" בשנים 1990–2008. לאחר פרישת זאב בילסקי מראשות העירייה בשנת 2005 שימש כהן במשך חודשים ספורים כראש העירייה בפועל מתוקף היותו ממלא מקום ראש העירייה.

עיר

עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות. התהליך הדמוגרפי בו מתרחש מעבר של אוכלוסייה מיישובים כפריים לסוגים שונים של התיישבות עירונית מכונה עיור.

פול רמדיה

פול רמדיה (בצרפתית: Paul Ramadier; ‏1888, לה רושל - 1961, רודה (Rodez) שבדרום מערב צרפת) היה פוליטיקאי סוציאליסטי צרפתי, ראש עירייה, ראש ממשלת צרפת, שר המחזיק מספר תיקים בממשלת צרפת וחסיד אומות העולם.

פסדינה (טקסס)

פסדינה (באנגלית: Pasadena) היא עיר בטקסס, ארצות הברית, והיא חלק מהמטרופולין של יוסטון. במפקד האוכלוסין משנת 2010, אוכלוסיית העיר היא 149,043 תושבים, מה שהופך אותה לעיר ה-17 בגודלה בטקסס. העיר הוקמה בשנת 1893.

העיר מנוהלת על ידי ראש עירייה ומועצה בת כשמונה חברים. אגף ההתנדבות העירוני הוא הגדול ביותר מבין ערי ארצות הברית.

פרובינציות צ'ילה

פרובינציה (בספרדית: Provincia) היא הדרגה השנייה מבין דרגות החלוקה המנהלית של צ'ילה. ברמה העליונה מחולקת צ'ילה ל-15 מחוזות, והן מתחלקות ל-54 פרובינציות.

בראש כל ממשל של פרובינציה (gobernación provincial) עומד מושל (Intendente provincial או gobernador provincial) הממונה על ידי נשיא צ'ילה, והכפוף למושל המחוז (Intendente Regional). המושל מקבל ייעוץ מהמועצה הכלכלית והחברתית של הפרובינציה (Consejo Económico y Social Provincial או בראשי תיבות CESPRO). הפרובינציה של סנטיאגו יוצאת דופן, שאין בחוקיה הגדרה למושל פרובינציה ומשרה זו היא חלק מתפקידיו של מושל מחוז סנטיאגו. בינואר 2001 הוקמה "המשלחת הפרובינציאלית של סנטיאגו" שבה תפקיד "השליח הפרובינציאלי" (Delegado Provincial de Santiago), הפועל כמושל פרובינציה מטעם מושל המחוז.

הפרובינציות נחלקות ל-346 קומונות המנוהלות על ידי גוף הנבחר בבחירות ישירות הקרוי מועצה מוניציפלית (concejo municipal), הכולל ראש עירייה (alcalde) וחברי מועצת העיר (concejales), לתקופה של ארבע שנים. מנהלת השירותים של הקומונה קרויה רשות מקומית (municipalidad) ושוכנת במשרדים של ראש העירייה (alcaldía).

עד שנות ה-80 של המאה ה-20 היו הפרובינציות החלוקה המנהלית העליונה של צ'ילה, שכללה אז 25 פרובינציות: טרפקה, אנטופגסטה, אטקמה, קוקימבו, אקונקגווה, ולפראיסו, סנטיאגו, אוהיגינס, קולצ'גווה, קוריקו, טלקה, מאולה, לינארס, ניובלה, קונספסיון, אראוקו, ביוביו, מייאקו, קאוטין, ולדיביה, אוסורנו (מאז 1940), יאנקיווה, צ'ילואה, אייסן (מאז 1929) ומגיאנס (מאז 1929).

קומונה (צ'ילה)

קומונה (בספרדית: comuna) היא הדרגה השלישית, הנמוכה ביותר מבין דרגות החלוקה המנהלית של צ'ילה, ומקביל למועצה אזורית או מועצה מקומית בישראל, אם כי קומונה יכולה לכלול ערים שלמות. באזורים מאוכלסים בצפיפות, דוגמה סנטיאגו דה צ'ילה, ולפראיסו וקונספסיון מחולק אגד הערים למספר קומונות. ולהפך, באזורים דלילי אוכלוסין יכולה הקומונה להשתרע על שטח כפרי נרחב יחד עם כמה יישובים שגודלם יכול לנוע מכפרים לעיירות ועד ערים.

קומונה נשלטת על ידי גוף הנבחר בבחירות ישירות הקרוי מועצה מוניציפלית (concejo municipal), הכולל ראש עירייה (alcalde) וחברי מועצת העיר (concejales), לתקופה של ארבע שנים. מנהלת השירותים של הקומונה קרויה רשות מקומית (municipalidad) ושוכנת במשרדים של ראש העירייה (alcaldía). על פי חוק הצ'יליאני יכולה רשות מקומית אחת לנהל יותר מקומונה אחת, אף שבפועל קיימת רשות מקומית אחת בלבד, זו של הקומונה קאבו דה אורנוס (Cabo de Hornos) שמנהלת גם את הקומונה של אנטארקטיקה (comuna de la Antártica). שתיהן ביחד מהוות את הפרובינציה אנטארקטיקה צ'ילנה.

346 הקומונות של צ'ילה מקובצות ל-54 פרובינציות (provincias), שבתורן מקובצות ל-15 מחוזות צ'ילה (regiones).

ראש עיריית פריז

ראש עיריית פריז (בצרפתית: Maire de Paris) הוא (או היא) ראש הרשות מבצעת במתחם המוניציפלי של העיר פריז. ראש העיר הנוכחית היא אן אידלגו, האשה הראשונה המכהנת בתפקיד. אחריות ראש העיר היא על ניהול כל הנושאים השוטפים של העיר (למעט המשטרה, ור' בהמשך). על ראש העיר מפקחת מועצת העיר פריז (המשמשת בו זמנית מועצת העיר ומועצת המחוז) המונה 109 נבחרים מ-20 רבעי פריז והיא גם זו הבוחרת את ראש העיר מבין שורותיה למשך כהונה באורך שש שנים. במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה של העיר לא היה לה ראש עירייה מקרב תושביה (למעשה, מלבד מספר תקופות של חודשים ספורים, לא היה לה ראש עיר במובן הרגיל מ-1794 ועד 1977) והיא נוהלה על ידי פקיד שהתמנה על ידי השלטון, ואשר היה באופן מסורתי בן אצולה. במשטר המלוכני שלפני המהפכה הצרפתית היה זה "ראש הסוחרים" של פריז (prévôt des marchands). לאחר מכן היה זה מושל מחון הסן שהיה אחראי על תקציב העירייה וניהולה, בעוד התפעול השוטף נמסר, החל מ-1871, לידי ראשי הרבעים (הקרויים אף הם "ראש עיר" עד היום ובניין המינהל של הרובע נקרא "עירייה") ולמועצה נבחרת שבראשה כיהן "נשיא" סמלי וחסר סמכויות. רק בשנת 1977 הוחזר תפקיד ראש העירייה של פריז בדומה לזה של ראשי ערים אחרות. החל מ-1357 שכן הממונה על העיר באוטל דה ויל, המשמש גם כיום כבית העירייה של פריז.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.