ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב".

בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.

במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד רב הקהילה לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות פוסק ההלכה. מגמה זו התגברה בעולם הישיבות הליטאיות בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור החרדי, שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון הרב שך והרב אהרן יהודה לייב שטינמן) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים שלמה זלמן אוירבך ומשה פיינשטיין, אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל החסידים ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי האדמו"ר.

ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעיתים על ידי התלמידים ולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם; בישיבות חדשות, פעמים רבות ראש הישיבה הוא זה אשר הקים אותה. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו בישיבת הר עציון). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת ישיבת פוניבז'.

תלמידי הישיבה נוהגים כבוד מופלג בראש הישיבה, קמים בכניסתו לחדר ופונים אליו בגוף שלישי. בישיבות רבות נחשב שימוש של ראשי הישיבה בעניינים מעשיים יומיומיים לפעולה המקרבת את התלמיד לרב ומהווה זכות הניתנת לתלמידים מצטיינים.

ישנן ישיבות כמו הישיבה יוניברסיטי וישיבת חברון אשר מחלקות תואר ראש ישיבה ב שמשמעות התואר היא ר"מ חשוב. בישיבות אחרות כמו ישיבת פוניבז' או ישיבת סלבודקה קיים תואר משני בחשיבותו לראש הישיבה: מראשי הישיבה. תואר זה ניתן בדרך כלל לראשי ישיבה צעירים יותר.

ראו גם

לקריאה נוספת

א' בתמוז

א' בתמוז הוא היום הראשון בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

אליעזר פיש

רבי אליעזר פיש (תר"מ, 1880 - כ' בסיוון תש"ד, 1944) היה דיין, ראש ישיבה ואדמו"ר הונגרי. התפרסם בשם האדמו"ר מביקסאד.

ג' בתמוז

ג' בתמוז הוא היום השלישי בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

דוד כהן (ראש ישיבה)

הרב דוד כהן (נולד בכ"ט באדר ה'תש"י, 18 במרץ 1950) הוא ראש ישיבת חברון בירושלים, וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

ה' באלול

ה' באלול הוא היום החמישי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

ז' בתשרי

ז' בתשרי הוא היום השביעי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

ט' באייר

ט' באייר הוא היום התשיעי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

י"א בחשוון

י"א בחשוון הוא היום האחד עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"א בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

י"ג בכסלו

י"ג בכסלו הוא היום השלושה עשר בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ג כסלו היא תמיד פרשת וישלח.

י"ד באב

י"ד באב הוא היום הארבעה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

י"ד באדר א'

י"ד באדר א' הוא היום הארבעה-עשר בחודש אדר א', הנוסף ללוח העברי בשנה מעוברת.

כ"ד בכסלו

כ"ד בכסלו הוא היום העשרים וארבעה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

כ"ה בסיוון

כ"ה בסיוון הוא היום העשרים וחמישה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

כ"ז באייר

כ"ז באייר הוא היום העשרים ושבעה בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

ל' בניסן

ל' בניסן הוא היום השלושים בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

ר"מ

ר"מ הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה. במקורה שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה), אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית. כינוי נוסף למי שמלמד בישיבה הוא "מגיד שיעור" בנושאים תורניים שונים על בסיס קבוע באותה מסגרת.

בישיבות תיכוניות, הר"מים הם מלמדי התלמוד אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים (גם למקצועות קודש אחרים) אינם נושאים תואר זה. גם בישיבות גבוהות הר"מים הם אלו המלמדים תלמוד, אך שם, בניגוד לישיבות התיכוניות, מושג המחנך לא קיים, ועל כן תפקידם מסתכם בהוראת התלמוד. עם זאת, פעמים רבות תפקידו של הר"מ רחב הרבה יותר, והוא משמש גם כיועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, בדומה למשגיח. בישיבות ההסדר ושאר הישיבות של הזרם הדתי לאומי אפשר למצוא גם ר"מים לתנ"ך ור"מים לאמונה ולמחשבת ישראל.

ישנן ישיבות כמו ישיבה יוניברסיטי, אשר בהן חלק מהר"מים מקבלים תואר של "ראש ישיבה ב".

על בסיס התואר נוצר התואר חצר"מ (חצי ר"מ), לתיאור בעלי תפקידים דומים בישיבה הנמצאים במשרה חלקית או משמשים כעוזרים לר"מים. לעיתים משתמשים בכינוי רמ"ש (ר"מ משני) כדי לתאר את אותם בעלי תפקידים.

רבי אבהו

רבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי (סוף המאה ה-3 - תחילת המאה ה-4). מתלמידיו החשובים של רבי יוחנן. ישב בקיסרין.

רבי אבהו כיהן בתור ראש ישיבה בקיסריה וייצג את היישוב היהודי בארץ בפני שלטונות האימפריה הרומית. הוא ידע להגן על עמו ותורתו בכבוד וכישרון. הצטיין בייחוד באגדה, אבל גם בהלכה הוא תפס את אחד המקומות החשובים בין חכמי דורו.

רמ"א

רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. גדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.

חיבר חיבורים רבים בהלכה וכן מספר חיבורים הגותיים, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז היה כתיבת חיבורו ההלכתי "המפה". חשיבותו של חיבור זה היא בהגהות על ה"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו ובהתאמות שנכללו בו, על-פי המסורות הנבדלות של קהילות אשכנז.

שמואל די מדינה

רבי שמואל די מדינה (ידוע בכינוי מהרשד"ם, ה'רס"ו, 1506 - ב' בחשוון ה'ש"ן, 12 באוקטובר 1589) היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.