ראש האופוזיציה

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.

ראש האופוזיציה
שלי יחימוביץ', ראש האופוזיציה האחרונה עד עתה
שלי יחימוביץ', ראש האופוזיציה האחרונה עד עתה
איוש נוכחי ללא איוש
דרכי מינוי החלטת הסיעה הגדולה באופוזיציה, או תמיכה בכתב של יותר ממחצית חברי האופוזיציה
משך כהונה קצוב כהונת הכנסת
ייסוד המשרה 17 ביולי 2000
איוש ראשון אריאל שרון
איוש אחרון שלי יחימוביץ'

היסטוריה

עד שנת 2000

עד שנת 2000 תפקיד ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי הליכוד (בגלגוליו השונים) או על ידי מפלגת העבודה (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של לוי אשכול וגולדה מאיר (1967–1970) ובתקופת ממשלות האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר (1984–1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.

במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה לראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה ראש הממשלה לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת הכור בעיראק ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה בגין עם ראש האופוזיציה פרס, אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים[דרושה הבהרה] בדיוניה של הכנסת.

מאז שנת 2000

אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום ממשלת אחדות לאומית לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.

בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של ראש האופוזיציה, האחת הצעת חוק ממשלתית, והשנייה הצעת חוק פרטית של ח"כ עוזי לנדאו. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי ועדת הכנסת להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.

נוסח התיקון

פרק ו': ראש האופוזיציה
11. קביעת ראש האופוזיציה
(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.
(ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.
12. הפסקת כהונה
(א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:

(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.

(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.
13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה
ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה.
14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת
ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בעניין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים
לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.
16. שכר ותנאי עבודה
(א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט'; ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.
(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

תוצאות התיקון לחוק

מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר מפלגות שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעיתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.

הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר שינוי "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת העבודה נכנסה במקומה, אז נבחר יוסף לפיד ב-10 בינואר 2005 לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.

ראשי האופוזיציה

לפני שנת 2000

עד שנת 2000, עת תוקן חוק הכנסת[1], לא הוגדר תפקיד ראש האופוזיציה באופן רשמי. עם זאת, מקובל היה לכנות את ראש הסיעה הגדולה ביותר שאינה שותפה בממשלה בשם "ראש האופוזיציה". בטבלה שלהלן מנויים ראשי הסיעות הגדולות ביותר שלא ישבו בממשלה, ולאו דווקא ראשי האופוזיציה הרעיונית לממשלה.

לאחר שנת 2000

בשנת 2000 תוקן כאמור חוק הכנסת, והוסדר מעמדו של ראש האופוזיציה באופן רשמי. ניתן לו מעמד רשמי, ניתנו לו סמכויות, נקבע כי יקבל תדרוך ביטחוני מראש הממשלה ועוד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Wikisource-logo.svg חוק הכנסת, בספר החוקים הפתוח
ראשי האופוזיציה של מדינת ישראל
ראשי אופוזיציה לא רשמיים מאיר יעריפרץ ברנשטייןמאיר יעריפרץ ברנשטייןמנחם בגיןיצחק מאיר לויןמנחם בגיןשמעון פרסיובל נאמןשולמית אלונישמעון פרסיצחק שמירבנימין נתניהושמעון פרסאהוד ברקאריאל שרון
ראשי אופוזיציה רשמיים אריאל שרוןיוסי שרידבנימין בן אליעזרעמרם מצנעדליה איציקשמעון פרסיוסף לפידעמיר פרץבנימין נתניהוציפי לבנישאול מופזשלי יחימוביץ'שאול מופזשלי יחימוביץ'יצחק הרצוגציפי לבנישלי יחימוביץ'

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.