ראס אל-ח'ימה

ראס אל-ח'ימהערבית: رأس الخيمة - "קודקוד האוהל") היא אמירות באיחוד האמירויות הערביות. שטחה כ-1,700 קמ"ר והיא שוכנת בחלקו הצפוני של חצי האי ערב וגובלת מצפון בעומאן.

שמה של בירת האמירות זהה לשם האמירות כולה ונכון לשנת 2008 היו בה (אמירות) כ-263,217 תושבים. בעיר ראס אל-ח'ימה שני אזורים עיקריים שביניהם מפריד ערוץ נחל, מצידו האחד העיר העתיקה ראס אל-ח'ימה ומצידו השני נחיל. בעיר שדה תעופה בינלאומי.

אמירות ראס אל-ח'ימה (אמירות)
إمارة رأس الخيمة
Ae rak-escudo
סמל ראס אל-ח'ימה
Flag of Sharjah
דגל ראס אל-ח'ימה
Rasalkhaimah sha1
לחוף ראס אל-ח'ימה
מדינה איחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות
מושל השייח' סעוד בן סאקר אל-קאסמי
בירת האמירות ראס אל-ח'ימה
שטח 1,683 קמ"ר
גובה 2.0 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ באמירות 241,000 (נכון ל־2009)
 ‑ צפיפות 156 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 25°47′00″N 55°57′00″E / 25.783333333333°N 55.95°E 
אזור זמן UTC +4
http://rak.ae

לחצו כדי להקטין חזרה

אבו דאבידובאידובאיעג'מאןעג'מאןעג'מאןשארג'השארג'השארג'השארג'הפוג'יירהפוג'יירהפוג'יירהפוג'יירהאום אל-קיויןראס אל-ח'ימהראס אל-ח'ימהראס אל-ח'ימהערב הסעודיתעומאןאיראןקטרעומאןעומאןRas al-Khaimah in United Arab Emirates.svg
UAE-he

מפת איחוד האמירויות הערביות

היסטוריה

העיר ראס אל-ח'ימה הייתה ידועה בשם ג'ולפר ובה ישב שבט עזד במאות ה-8 וה-9 לספירה, בבתי עץ.

בתחילת המאה ה-18 התבסס שבט קואסים בראס אל-ח'ימה. ב-18 בדצמבר 1819 כבשו הבריטים את המקום ובשנת 1822 חתם השייח' סולטאן בן סאקר אל-קאסמי על הסכם ימי כללי עם בריטניה ובו ניתן למקום מעמד של מדינת חסות, כדי למנוע את השתלטות האימפריה העות'מאנית על המקום. בדומה לאמירויות השכנות: עג'מאן, דובאי, אום אל-קיוין ושארג'ה, מיקומה של ראס אל-ח'ימה על אם הדרך המובילה להודו הוא שהעניק לה מעמד של כבוד כנסיכות בשליטה בריטית.

בשנת 1869 קיבלה ראס אל-ח'ימה עצמאות מוחלטת משכנתה שארג'ה, אולם בין ספטמבר 1900 ל-7 ביולי 1921 היא שבה והייתה לחלק מאמירות שארג'ה ושליטה של האחרונה שלט גם בראס אל-ח'ימה.

ב-11 בפברואר 1972 הודיע שליטה, השייח' סאקר בן מוחמד אל-קאסמי (שליט האמירות בשנים 2010-1948), על הצטרפותה של האמירות לאיחוד האמירויות הערביות.

חינוך

בראס אל-ח'ימה מספר גדול של בתי ספר ממלכתיים (יסודיים ותיכוניים). שפת ההוראה העיקרית היא ערבית. בעיר קיימים מספר בתי ספר המיועדים לילדי העובדים הזרים באמירות, וההוראה בהם היא באנגלית.

באמירות מספר אוניברסיטאות וקמפוסים של אוניברסיטאות זרות, בהן אוניברסיטת ראס אל-ח'ימה למדעי הרפואה והבריאות, המוסד האקדמי היחיד באיחוד האמירויות המציע תוכניות לתואר ראשון ברפואה, בסיעוד וברוקחות.

קישורים חיצוניים

אבו דאבי

אַבּוּ דַאבִּי (בערבית: أبو ظبي – אבי צבי; תעתיק מדויק: אַבּוּ טַ'בִּי) היא עיר הבירה של איחוד האמירויות הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר שוכנת בקצהו של אי במפרץ הפרסי המרוחק כ-250 מטרים מהיבשת. זוהי העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה במדינה, אחרי דובאי, עם כ-1.4 מיליון תושבים (2009), מתוכם מעל 80% עובדים זרים. העיר התפתחה לאחר שבשנת 1958 נמצא במקום נפט.

בעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי אבו דאבי המהווה צומת תעופה חשוב בין אירופה והמזרח הרחוק, כמו גם מלון הפאר ארמון אמיראטס, וכן המסגד היקר בעולם, מסגד שייח' זאיד.

העיר ממוקמת במקום ה-67 ברשימת הערים היקרות בעולם, והשנייה באזור אחרי דובאי.

אום אל-קיוין

אום אל-קיוין (בערבית: أمّ القيوين) היא אחת משבע אמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי. שטח האמירות הוא כ-750 קמ"ר ובשנת 2003 חיו בה כ-62,000 תושבים.

איחוד האמירויות הערביות

מדינת האמירויות הערביות המאוחדות (בערבית: دولة الإمارات العربية المتحدة‎ דולת אלאִמַארַאת אלעָרַבִּיָּה אלמֻתָּחִדָה) הידועה גם בשם איחוד האמירויות הערביות היא מדינת מדבר מוסלמית עשירה בנפט הנמצאת בדרום-מזרח חצי האי ערב (דרום מערב אסיה). שפתה הרשמית היא הערבית. איחוד האמירויות הערביות היא פדרציה הכוללת שבע אמירויות: אבו דאבי, עג'מאן, דובאי, פוג'יירה, ראס אל-ח'ימה, שארג'ה ואום אל-קיוין.

אמירויות איחוד האמירויות הערביות

מבחינה מנהלית איחוד האמירויות הערביות כולל 7 אמירויות. חלק מהאמירויות מחולקות לנפות.

אמירות

אמירות (מערבית: إمارة, אימארה וברבים: إمارات, אימאראת) היא שטח אדמה פוליטי אשר נשלט על ידי אמיר בסגנון שושלת ערבית מונרכית. לדוגמה, איחוד האמירויות הערביות מהווה מדינה פדרלית אשר מורכבת משבע אמירויות שכאלה. כל אחת מהן מנוהלת על ידי אמיר. תואר האמיר עובר בירושה לבן המשפחה שהוא יורש העצר. שבע האמירויות האלה יוצרות את מועצת האלקטורים לבחירת הנשיא וראש ממשלת הפדרציה.

כיום רוב האמירויות נעלמו, אם בכך שהשתלבו לתוך מדינה גדולה יותר ואם על ידי שינוי סגנון השליטה בהן לשלטון של מלך או סולטאן, ומדינות כדוגמת איחוד האמירויות הפכו לנדירות, וכיום קיימות בעולם שלוש מדינות כאלו.

המונח אמירות בשפה הערבית לעיתים מוכלל כדי לציין כל סוג של פרובינציה מדינית הנשלטת על ידי אדם מהמעמד השולט, במיוחד כאשר מדובר באדם מהמשפחה המלכותית, כדוגמת הממשל בערב הסעודית. מקור המילה אמירות הוא במושג "אמיר", תואר אצולה או כבוד ערבי הנגזר מהשורש הערבי א.מ.ר. (أمر), "מפקד".

ארמון אמיראטס

ארמון אמיראטס (באנגלית: Emirates Palace; בערבית: قصر الإمارات) הוא מלון פאר הממוקם באיחוד האמירויות הערביות בעיר אבו דאבי.

דגל איחוד האמירויות הערביות

דגל איחוד האמירויות הערביות הוא דגלו הלאומי של איחוד האמירויות הערביות. הוא אומץ ב-2 בדצמבר 1971 לאחר שנבחר מתוך למעלה מאלף הצעות שהוגשו במסגרת תחרות לעיצוב הדגל. צבעיו הם ירוק, שחור, לבן ואדום - צבעי הלאומיות הערביים, המסמלים את האחדות הערבית.

מעצב הדגל, עבדאללה מוחמד אל-מעיינה, אשר עיצב את הדגל בגיל 19, רואה בצבעים סמליות נוספת, שבה, נוסף על האדום והלבן, אשר היו לצבעים בדגליהן של אמירויות האיחוד, מסמל הירוק פוריות והשחור את הנפט עליו מתבססת כלכלת המדינה.

דובאי (עיר)

דובאי (בערבית: دبيّ, תעתיק מדויק: דֻבַּיְּ) היא העיר המאוכלסת ביותר באיחוד האמירויות הערביות וכן הבירה של אמירות דובאי. העיר ששוכנת על חופו הדרום-מזרחי של המפרץ הפרסי היא מרכז כלכלי ותחבורתי בינלאומי וב-2012 הוגדרה כעיר עולם בדרגה אלפא+ על ידי GaWC.

דניס קימטו

דניס קיפרוטו קימטו (באנגלית: Dennis Kipruto Kimetto; נולד ב-22 בינואר 1984) הוא רץ קנייתי, הוא שיאן העולם הנוכחי (2018) בריצת כביש למרחק 25 ק"מ ושיאן העולם לשעבר בריצת מרתון.

היסטוריה של איחוד האמירויות הערביות

איחוד האמירויות הערביות היא מדינה בחצי האי ערב, הממוקמת על החוף הדרום-מזרחי של המפרץ הפרסי והחוף הצפוני-מערבי של מפרץ עומאן. איחוד האמירויות הערביות מורכבת משבע אמירויות והיא נוסדה ב-2 בדצמבר 1971 כפדרציה. שש מתוך שבע האמירויות (אבו דאבי, דובאי, שארג'ה, עג'מאן, אום אל קיווין ופוג'יירה) התאחדו באותו תאריך. השביעית, ראס אל-ח'ימה, הצטרפה לפדרציה ב-10 בפברואר 1972. שבע האמירויות נודעו בעברן כ"חוף שביתת הנשק", בעקבות הסכם של ההנהגה המקומית מול האימפריה הבריטית במאה ה-19.

ממצאים ארכאולוגים שנחשפו באיחוד האמירויות מציגים היסטוריה ארוכה של מגורים אנושיים וסחר אזורי, כולל עם מסופוטמיה. מספר שבטים התיישבו באזור זה, גם לאורך החוף וכן בפנים הארץ. במאה השביעית השבטים המקומיים עברו תהליך של איסלאמיזציה.

כמה פלישות וקרבות עקובים מדם התרחשו לאורך קו החוף הנוכחי של האמירויות, כאשר הפורטוגלים, תחת הנהגתו של אלבוקרקי, פלשו לאזור. עימותים בין הקהילות המקומיות לבין הבריטים הובילו לפשיטות בריטיות על ראס אל-ח'ימה ב-1809 ושוב ב-1819, והמחלוקת נפתרה לבסוף על ידי סדרת הסכמים של הבריטים מול ההנהגה המקומית ב-1820. הסכמים אלו נתנו למקום את הכינוי "חוף שביתת הנשק", וכמו כן, ב"הסכם השלום הימי הנצחי", שנחתם ב-1853, החלה תקופה של שלום ושגשוג יחסיים לאורך החוף - מה שנמשך עד שנות השלושים, עם התמוטטות הסחר בפנינים, שהוביל לקשיים משמעותיים בקרב קהילות החוף.

החלטה בריטית, שננקטה בתחילת 1968, לסגת ממעורבותה במדינות "חוף שביתת הנשק", הובילה להחלטה להקים פדרציה. ההחלטה סוכמה בין שני השליטים המשפיעים ביותר: שייח זאיד בן סולטאן אאל נהיאן מאבו דאבי ושייח ראשיד בן סעיד אל מקטום מדובאי. השניים הזמינו מנהיגים מקומיים נוספים להצטרף לפדרציה. בשלב מסוים נראה היה כי בחריין וקטר יצטרפו גם הם לאיחוד, אך בסופו של דבר הן החליטו על עצמאות נפרדת.

כיום, איחוד האמירויות הערביות הוא מדינה מודרנית המייצאת נפט ובעלת כלכלה מגוונת מאוד, כאשר דובאי בפרט מתפתחת למרכז עולמי של תיירות, קמעונאות ופיננסים, וכן היא ביתו של הבניין הגבוה בעולם, והנמל הגדול ביותר מעשה ידי אדם.

חוף שביתת הנשק

חוף שביתת הנשק (באנגלית: Trucial Coast וכן Trucial States, Trucial States of the Coast of Oman ו-Trucial Sheikhdoms; בערבית: إمارات الساحل المتصالح) היה הכינוי של שטח חסות בריטי שהקיף שבע אמירויות בחוף הדרום-מזרחי של המפרץ הפרסי, אזור שזכה גם לכינוי "חוף שודדי הים". ב-1820 כפתה בריטניה על שליטי החוף הסכמים להפסקת השוד הימי, הסכם שהורחב בשנת 1853 לכדי חוזה שלום ימי קבוע, ומאז קיבל האזור את השם "חוף שביתת הנשק". במסגרת הסכם זה הפך החוף למדינת חסות (פרוטקטורט) בפועל עד ה-2 בדצמבר 1971, אז קיבלו האמירויות עצמאות וכוננו את איחוד האמירויות הערביות.

חצי מרתון

חצי מרתון היא ריצה למרחק של 21.1 ק"מ - מחצית מאורכו של מרתון מלא. על פי רוב ריצות חצי מרתון הן ריצות כביש.

ריצות חצי המרתון אינן נכללות באירועי ספורט גלובליים כגון משחקים אולימפיים ואליפויות עולם באתלטיקה. אמנם התאחדות האתלטיקה הבינלאומית מקיימת מרוצים המהווים אליפות עולם בחצי מרתון, אך רובן המכריע של ריצות חצי המרתון מתקיימות כמרוצים עממיים הפתוחים להשתתפות הקהל הרחב.

בשנים האחרונות מספר המשתתפים בריצות חצי מרתון עולה בהתמדה והפופולריות של ריצות אלו גואה - בשנת 2008 דיווח העיתון Running USA כי זהו המירוץ בו מתרחשת העלייה המהירה ביותר במספר המשתתפים מדי שנה.

ישנן מספר סיבות מובהקות לפופולריות הרבה של חצי המרתון בקרב חובבי הריצה: זוהי ריצה מאתגרת בהרבה מהמרחק השכיח במירוצים עממיים של 10 ק"מ, אך יחד עם זאת ההכנות לריצה אינן כה מחייבות כהכנות למרתון, העומס הגופני (וכתוצאה ממנו ההסתברות לפציעות) אינו כה גדול כזה של המרתון, וזמן ההתאוששות מהמירוץ מהיר בהרבה מזמן ההתאוששות מריצת מרתון.

מגדלי איתיחאד

מגדלי איתיחאד (בערבית: أبراج الاتحاد) הוא קומפלס של גורדי שחקים אשר ממוקם באבו דאבי, בירת איחוד האמירויות הערביות.

נמל התעופה הבינלאומי דובאי

נמל התעופה הבינלאומי דובאי (בערבית: مطار دبي الدولي באנגלית: Dubai International Airport) הוא נמל התעופה הבינלאומי של דובאי והעמוס ביותר במזרח התיכון, הנמל ממוקם כ-4 ק"מ מזרחית לדובאי.

בשנת 2014 עברו בנמל 70,475,636 נוסעים ו-2,367,574 טון מטען. ב-2014 יצאו מנמל התעופה 8,000 טיסות בשבוע.

נמל התעופה מוזכר כדוגמה לאירוטרופוליס, צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של יישוב עירוני שנסמך על נמל תעופה גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי.

תנועת הנוסעים בנמל גדלה משנה לשנה, במטרה להפוך אותו לנמל התעופה העמוס ביותר בעולם. הנמל הוא העמוס ביותר בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומית. בשנת 2014 הוא היה הנמל השישי בעומסו בעולם. במרץ 2015 כבר דורג הנמל במקום השלישי בעולם בעומסו לאחר בייג'ינג ואטלנטה. ובשנת 2016 עברו בו כ-86.3 מיליון איש.בשנת 2017 זכה במקום השלישי בדירוג "שדה התעופה הטוב בעולם".

עג'מאן

עג'מאן (בערבית: عجمان) היא הקטנה מבין האמירויות באיחוד האמירויות הערביות, ולה שטח של 259 קמ"ר בלבד. היא שוכנת על המפרץ הפרסי אך שולטת גם בשני אזורים פנים-יבשתיים (מובלעות), מספות ומנאמה, שהם בעיקר חקלאיים.

האוכלוסייה, שמניינה ב-2008 הוא כ-361,000 נפש, נמצאת ברובה בעיר הבירה, הקרויה גם היא עג'מאן. מאז שנות ה-80 גדלה האוכלוסייה באופן ניכר, בעיקר בגלל הגירת תושבים מדובאי ושארג'ה השכנות.

עג'מאן היא מונרכיה, הנשלטת על ידי שייח' חומייד בן רשיד אל נועיימי מאז שנת 1981. האמירות נשלטת על ידי חמולת אל נועיימי מאז שנת 1810.

עג'מאן (עיר)

עג'מאן (בערבית: عجمان) היא עיר הבירה של האמירות עג'מאן, הקטנה מבין האמירויות באיחוד האמירויות הערביות. לעיר אוכלוסייה של כ-225,000 תושבים (נכון לשנת 2003). האזור העירוני נכנס אל תוך העיר שארג'ה לאורך החוף מדרום-מערב, וזו סמוכה לדובאי סיטי, ובכך יוצר רצף עירוני גדול.

קניון דובאי

קניון דובאי הוא הקניון השני בגודלו בעולם (מבחינת שטח כולל), הנמצא בעיר דובאי באיחוד האמירויות הערביות ומתפרש על שטח של 1.1 מיליון מטרים רבועים.

הקניון מכיל כ-1,200 חנויות, שוק זהב מקורה, מרכז החלקה על הקרח, מפל מלאכותי, אקווריום גדול ופארק שעשועים.

הקניון בתהליך הרחבה של עוד כ-93,000 מטרים רבועים, ובכך ישבור את השיא שיצר בעצמו, כל זאת כדי להגיע למצב בו יוכל להכיל עד 100 מיליון מבקרים בשנה באופן תאורטי.עלותו של הקניון נכללת בחישוב עלות כל מתחם העיר התחתית (באזור הבניין הגבוה בעולם הנמצא צמוד לקניון - בורג' ח'ליפה), והיא עומדת בסך הכל על כ-20 מיליארד דולר. בנייתו של הקניון נמשכה יותר מארבע שנים.

ראס אל-ח'ימה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

שארג'ה

א-שארג'ה (ערבית: الشارقة; בתעתיק מדויק: אלשארקה) היא אמירות המשתרעת לאורך כ-16 ק"מ על חוף המפרץ הפרסי באיחוד האמירויות הערביות ולאורך כ-80 ק"מ בעומק היבשה. שטחה של האמירות 2,600 קמ"ר. אוכלוסייתה מונה מעל ל-800,000 נפש (2008). העיר שימשה כבירת התרבות הערבית לשנת 1998.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.