ראמה (יישוב)

ראמהערבית: الرامة) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל כ-5 קילומטרים מכרמיאל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1954.

ראמה
Rameh
שם בערבית الرامة
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שאוקי לטיף
גובה ממוצע[1] ‎383 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 7,650 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 192
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.9% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,162 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 155
תחום שיפוט[2] 6,540 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 171
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
ראמה
ראמה
32°56′18″N 35°22′01″E / 32.9383293146586°N 35.3669759170141°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3991
    - דירוג מדד ג'יני 133
פרופיל ראמה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

היסטוריה

החוקר האמריקני אדוארד רובינסון שביקר בארץ ישראל ב-1838 זיהה את היישוב רמה בנחלת שבט אשר כמקור שמו של הכפר. נמצאה בו כתובת עברית מהמאה ה-3. בזיהוי היישוב הקדום הסתייע רובינסון בסרקופגים שמצא על גבעה הסמוכה לכפר[3]. באתר התקיימה עיר חשובה בעת השלטון הצלבני בארץ ישראל. היישוב הנוכחי הוקם, לפי המסורת המקומית, במאה ה-17 והיה בין הכפרים הגדולים ביותר בגליל בתקופה העות'מאנית. אולריך יאספר זטצן תיאר את הכפר כעיירה עם בתים הבנויים היטב. במחצית השנייה של המאה ה-19 תואר הכפר כמכיל 60 משפחות נוצריות ו-60 דרוזיות[4]. בשנת 1923 היה לכפר הראשון בפלשתינה-א"י, שזכה במנהל עצמי (על ידי מועצת הכפר) מידי שלטונות המנדט הבריטי. בהחלטת החלוקה, עתיד היה הכפר, כמו שאר הגליל, להכלל במדינה הערבית. הכפר נכבש על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות וסופח לישראל בהסכמי שביתת הנשק ב-1949. בכפר השתכנו רובם של עקורי איקרית ובירעם[5].

שמן זית

ראמה ידועה בתעשיית שמן הזית שלה[6]. אולריך יאספר זטצן שביקר בכפר בשנת 1803 כתב שלכפר היה מטע זיתים גדול ממזרח לו שכלל 80,000 עצים[4]. לכפר היו שייכים כרמי הזיתים הגדולים ביותר באזור. בימי מדיניות הקיצוב התנגדו תושבי הכפר בכח להחרמת תוצרתם על ידי פקידי בית חרושת שמן. בעקבות זאת נעצרו עשרות מתושבי הכפר שהועמדו לדין בפני בית דין צבאי ונדונו למאסר[7][8]. ב"על המשמר" נטען שהמחיר שנקבע לשמן זית היה נמוך במיוחד בגלל שמגדליו היו ערבים[9].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פעלו בכפר שישה בתי בד גדולים[10].

חינוך

בית ספר ראשון הוקם בכפר בשנת 1884 ובית ספר נוסף הוקם בשנת 1913. בית ספר תיכון הוקם ביישוב ב-1956[11]. בשנות ה-70 רשם התיכון אחוזי הצלחה גבוהים בבחינות הבגרות[12]. באמצע שנות ה-70 עבר התיכון למבנה חדש[13].

גאוגרפיה

רובה של ראמה בנויה על מורדות ההר, כך שהכבישים בה תלולים יחסית. בדרום היישוב, סביב כביש 85 הישן, נמצא אזור מישורי יחסית, שהתפתח החל משנות ה-80 לאזור מעורב של מגורים ועסקים[14]. בתחילת שנות ה-80 הוקמה בראמה שכונה חדשה[15] במערב, המשמשת בעיקר למגורי מוסלמים. כן קיימת התפתחות מזרחה.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בראמה 7,650 תושבים (מקום 192 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לראמה דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,919 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[16]

האוכלוסייה בכפר היא ערבית ברובה. נכון לסוף שנת 2008 מנתה האוכלוסייה 7,600 תושבים והורכבה מ:

  • נוצרים - 50.6%
  • דרוזים - 30.4%
  • מוסלמים - 19%

בראשית שנותיה של מדינת ישראל היוו הנוצרים רוב מוחלט באוכלוסייה (כ-85 אחוז). לכפר הגיעו מוסלמים מענאן ואל-פראדיה שנחרבו במלחמת העצמאות. עם הזמן גדל שיעור המוסלמים ביישוב, בין השאר בעקבות הצטרפות בדואים מהר כמון[17]. מכיוון שהמוסלמים הגיעו מבחוץ, אין בידי המוסלמים קרקעות פרטיות[18].

הנוצרים מתגוררים ברובם בדרום היישוב, בעוד הדרוזים מרוכזים יותר באזור הצפוני, שהוא גם האזור הגבוה יותר. המוסלמים מתגוררים בעיקר במערב היישוב, על אדמות שהוקצו להם בידי מינהל מקרקעי ישראל[11], בשנות ה-70.

במהלך שנות ה-80 הייתה מתיחות רבה בין הדרוזים לנוצרים ביישוב[19]. בשנים 2011-2015 אירעו ביישוב אירועי רצח רבים כתוצאה מסכסוך בין שתי משפחות דרוזיות[20].

בכפר מתגוררת הדוגמנית אנג'לינה פארס. בכפר נולדו העיתונאי לוטפי משעור, השחקנית מירה עווד, חבר הכנסת אליאס נח'לה וחבר הכנסת חנא מוויס שעל שמו קרוי בית הספר התיכון בכפר. המשורר סמיח אל קאסם התגורר בכפר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ Robinson, Edward; Smith, Eli . Biblical Researches in Palestine and adjacent regions: A Journal of Travels in the years 1838 and 1852, 2nd edition.., London: John Murray, 1856
  4. ^ 4.0 4.1 יהושע בן אריה, עמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, ארצות הגליל, 1983, עמ' 334
  5. ^ מנחם רהט, דרוזים מביעים הזדהות, מעריב, 17 באוגוסט 1972
  6. ^ כחש הזית, דבר, 26 בספטמבר 1932
  7. ^ המשלחת מראמה חזרה מהכנסת במפח נפש, על המשמר, 28 במרץ 1952
  8. ^ 29 מנאשמי רמה למאסר, דבר, 20 באוגוסט 1952
  9. ^ איפה ואיפה, על המשמר, 9 בדצמבר 1952
  10. ^ אהרון דולב, הם יורים גם בדרוזים, מעריב, 17 בינואר 1986
  11. ^ 11.0 11.1 ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 50-51
  12. ^ נבחנו 50 - הצליחו 100 אחוז, מעריב, 26 בינואר 1972
  13. ^ מכרז, מעריב, 13 ביוני 1974
  14. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 70-71, 81-83
  15. ^ שכונה חדשה בכפר ראמה, דבר, 3 בדצמבר 1981
  16. ^ פרופיל ראמה באתר הלמ"ס
  17. ^ הרצח קירב לבבות בכפר ראמה, מעריב, 13 בינואר 1986
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 6906/13 , סעיף יא
  19. ^ יהודה גורן, מת הילד מכפר ראמה, מעריב, 5 באוקטובר 1984
  20. ^ סמי עבד אל חמיד, הפסקת אש הושגה בראמה: "המלחמה שרפה אותנו, נלחמנו באחים שלנו", באתר של "רשת 13", 10 בינואר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
איקרית

איקרית (בערבית: إقرت) היה כפר ערבי נוצרי בגליל המערבי, שתושביו פונו ממנו במלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור אליו לאחריה.

אליאס נח'לה

אליאס נח'לה (בערבית: إلياس نخلة; ‏1913 - 29 ביוני 1990), איש ציבור ערבי-ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בשנים 1959–1974.

נח'לה נולד בראמה, בן למשפחה יוונית קתולית. אביו היה מוכתר העדה בכפר. את לימודיו סיים בתיכון הסקוטי בצפת. בשנים 1930–1948 שירת בחיל הספר העבר-ירדני והגיע לדרגת קפטן. בתקופת מלחמת העצמאות היה חבר בצבא ההצלה ועסק בשטח סוריה בהדרכת המתנדבים, לאחר מכן חזר עם יחידתו לגבולות ישראל והשתתף בקרב רמת יוחנן.

לאחר מבצע חירם היה בין העוזבים ללבנון והשתתף בקרבות מלכיה ובקרב במג'ד אל-כרום. חזרתו לישראל התאפשרה רק בשנת 1952 במסגרת הסכם איחוד משפחות. בשנת 1953 נבחר לחבר המועצה המקומית בכפר ראמה. לקראת הבחירות לכנסת הרביעית התמודד לכנסת מטעם מפלגת קידמה ופיתוח.

כהונתו בכנסת נמשכה לאורך ארבע כהונות רצופות, שבמהלכן היה חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט וועדת החינוך והתרבות. בכנסת השביעית כיהן כסגן יושב ראש הכנסת.

באסל גטאס

בָּאסֶל גַטָאס (בערבית: باسل غطاس, תעתיק מדויק: "באסל ע'טאס"; נולד ב-23 במרץ 1956) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי. כיהן כחבר הכנסת ה-19 והכנסת העשרים מטעם מפלגת בל"ד שהיא חלק מהרשימה המשותפת. דוקטור להנדסת הסביבה, איש עסקים, ואיש ציבור במגזר הערבי-נוצרי בישראל.

ב-20 בדצמבר 2016 צולם כשהוא מבריח מעטפות ובהן מכשירי טלפון סלולרי וחפצים נוספים לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל. ב-17 במרץ 2017 הוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו ובעקבות כך אולץ להתפטר מהכנסת. הוא הורשע ונגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, אותן החל לרצות ב-2 ביולי 2017.

חביב שחאדה חנא

חביב שחאדה חנא (בערבית: حبيب شحادة حنا; נולד ב-21 ביולי 1974) הוא מלחין ונגן עוד ובוזוקי ערבי-ישראלי. זוכה פרס אופיר למלחין הטוב ביותר (2007) על סרטו ביקור התזמורת.

חנא מוויס

חנא מוויס (בערבית: حنا موياس; 1913 – 13 בפברואר 1981) היה איש ציבור ערבי-ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת התשיעית מטעם חד"ש.

כביש 804

כביש 804 הוא כביש אורך אזורי בגליל התחתון, המתחיל בצומת ליד העיר עראבה עם כביש 7955 ונגמר בצומת ראמה עם כביש 85. אורכו של הכביש הוא 13.1 ק"מ.

כביש 864

כביש 864, המכונה גם "כביש ראמה-פקיעין", הוא כביש אורך אזורי בגליל העליון המקשר בין צומת ראמה בכביש 85 לבין צומת חוסן בכביש 89. אורכו של הכביש הוא 13.8 ק"מ.

תוואי הכביש, במיוחד חלקו הדרומי העולה מבקעת בית הכרם למרומי הגליל העליון, הררי ומפותל. ב-5 הקילומטרים הראשונים שלו, הכביש עולה 400 מטרים בגובה.

לוטפי משעור

לוטפי כרם משעור (בערבית: لطفي كرم مشعور; 1947 - 22 ביוני 2006) היה עיתונאי ערבי-ישראלי.

מירה עווד

מירה אנוור עווד (בערבית: ميرا أنور عوض; נולדה ב-11 ביוני 1975), היא שחקנית, מנחת טלוויזיה, זמרת, מלחינה ופזמונאית ערביה-ישראלית.

נוצרים בישראל

הנוצרים בישראל הם תושבי ישראל בני הדת הנוצרית, לפלגיה השונים.

בסוף שנת 2013 נאמד מספר הנוצרים בישראל בכ-161 אלף, כ-2% מכלל האוכלוסייה, מתוכם כ-80% ערבים נוצרים ומרבית הנותרים נוצרים אשר עלו לישראל עם בני משפחתם היהודים במסגרת חוק השבות וילדיהם. בנוסף לשתי קבוצות עיקריות אלה קיים בישראל גם מספר מועט של מהגרי עבודה נוצרים, וכן חברי סגל כנסייתי קבוע ובני קבוצות אתניות לא-ערביות, כגון ארמנים, ארמים ועוד.

סמיח אל-קאסם

סמיח אל-קאסם (בערבית: سميح القاسم; 11 במאי 1939 - 19 באוגוסט 2014) היה משורר דרוזי תושב ישראל, יליד עבר הירדן. הוא כתב בשפה הערבית וייצג קבוצה בציבור הדרוזי, אשר מעוניינת בחיזוק הזהות הערבית-פלסטינית של הדרוזים בישראל, ומתנגדת לגיוס החובה של הציבור הדרוזי לצה"ל.

ראמי

האם התכוונתם ל...

רמה

האם התכוונתם ל...

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 18.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 49.9%דרוזים: 31.3%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.7%
גילאי 5 - 9 7.5%
גילאי 10 - 14 7.8%
גילאי 15 - 19 8.8%
גילאי 20 - 29 17.8%
גילאי 30 - 44 19.2%
גילאי 45 - 59 17.0%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 10.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,313
 –  יסודי 1,043
 –  על-יסודי 1,270
מספר כיתות 89
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצרין • ראמה • ראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.