ראייה

ראייה היא החוויה התפיסתית של קליטת מידע מהסביבה באמצעות אור. תהליך הראייה מתווך על ידי מערכת הראייה - המידע החזותי נקלט דרך העין, מותמר לאותות עצביים, ולאחר מכן עובר עיבוד מתקדם בתוך המוח.

באדם, הראייה נחשבת לאחד מ"חמשת החושים", והיא תופסת מקום מרכזי בתפיסה, בהתנהגות ובתרבות האנושית.

Eye iris
צילום של עין אנושית

האופי הפיזיקלי של הראייה

Dispersive Prism Illustration by Spigget
מנסרה המפרקת אור לבן לאורכי הגל השונים של הספקטרום הנראה

ראייה היא קליטה של קרינה אלקטרומגנטית, שהיא תופעה פיזיקלית של הפרעה המתפשטת במרחב. המידע שאנו קולטים בראייה מורכב מפוטונים של אור, אשר מוחזרים מעצמים בסביבתנו ונכנסים לתוך העין. משמעות הדבר היא שקליטת עצמים מהסביבה באמצעות מערכת הראייה תלויה בחשיפתם למקור אור (למשל השמש)ֿ, וכן בתכונות הבליעה וההחזרה שלהם.

מינים שונים של בעלי חיים, שהם בעלי חוש ראייה, נבדלים בתחום אורכי הגל שהם קולטים מתוך הספקטרום האלקטרומגנטי. תחום הקרינה שנקלט על ידי מערכת הראייה האנושית (באורכי גל של 390 - 750 ננומטר) מכונה האור הנראה, כאשר אורכי הגל השונים בתחום זה מקושרים לחוויה תפיסתית של צבע. ישנם מינים אחרים של בעלי חיים אשר מסוגלים לראות גם קרינה באורכי גל נוספים, כמו קרינה על סגולה (UV) וקרינה תת אדומה.

מנגנוני הראייה בבעלי חיים מתבססים על חוקי האופטיקה. למשל, אחד המרכיבים החשובים בעין הוא העדשה, שתפקידה הוא לרכז את קרני האור הפוגעות בעין ובכך לשלוט על מרחק המוקד שלה ולשפר את חדות הראייה.

תהליך הראייה

בדומה לתהליך המתרחש במערכות חישה אחרות, המעבר בין הגירוי הפיזיקלי לבין החוויה התפיסתית של "ראייה" מתבסס על התמרה חושית. הגירוי החיצוני שנקלט מתניע תהליך ביולוגי שבסופו המידע עובר המרה לדחפים עצביים, שהם אותות חשמליים המשמשים להעברת מידע בתוך מערכת העצבים.

האיבר שדרכו מתבצעת הראייה הוא העין, וההתמרה מתבצעת ברשתית, אשר ממוקמת בחלקה האחורי. כניסה של פוטונים לקולטנים שנמצאים על גבי תאים קולטי אור ברשתית גורמת לשינוי התצורה המרחבית של מולקולות בתוכם, ומובילה לתהליך ביוכימי שבסופו המידע על הגירוי הראייתי עובר לתאי עצב.

המידע הראייתי מהרשתית מועבר אל המוח דרך עצב הראייה. בתוך המוח, ישנם אזורים שונים המוקדשים לעיבוד המידע הראייתי. מסלול העיבוד החזותי העיקרי מערב את קליפת הראייה, אשר נמצאת בחלקה האחורי של קליפת המוח.

התפיסה החזותית

חוויית הראייה אינה מורכבת אך ורק מתמונת העולם כפי שהיא נופלת על הרשתית. חלק ניכר מהראייה הוא הפרשנות שבעל החיים הרואה מעניק לגירויים שנקלטים על ידי מערכת הראייה, וזאת על בסיס הרשתות העצביות שבהן המידע מעובד, וכן ידע קודם שהוא רכש על העולם.

Optical.greysquares.arp
דוגמה לאשליה אופטית: ריבוע A וריבוע B הם בעלי אותו גוון של אפור, אך אנו תופסים אותם כבעלי גוונים שונים.

דוגמה אחת לכך היא האופן שבו אנו תופסים את גודלם של עצמים בסביבתנו. דמותו של עצם שנופלת על הרשתית, כפי שהיא נוצרה על ידי עצם שהוא קטן וקרוב אלינו, עשויה להיות זהה בגודלה לכזו שנוצרה על ידי עצם גדול ורחוק. עם זאת, בחוויה שלנו העצם הרחוק אכן נתפס כגדול יותר. מעבר לכך, ניתן לומר כי אין לבני אדם גישה ישירה לתמונה הראשונית כפי שהיא התקבלה ברשתית. לכן, קשה לאנשים לצייר תמונה של העולם שמבטאת באופן מציאותי גדלים של אובייקטים, ואנו נדרשים ללמוד להשתמש בטכניקות של פרספקטיבה.

המעבר בין המידע החזותי שנקלט במערכת הראייה לבין התפיסה המודעת של הסביבה הוא נושא למחקר רב בפסיכופיזיקה ובתחומים שונים של מדעי המוח.

אחת הסוגיות הבולטות בתחום היא הקשר בין אזורים במוח המעורבים בעיבוד מידע ראייתי לבין רמות שונות של תפיסת ראייה. כך למשל, זוהו אזורים מוגדרים בקליפת הראייה שמטפלים בתפיסת תנועה, בתפיסת צבע ועוד, ואף אזור ספציפי במוח האנושי שמוקדש על פי רוב לזיהוי של פרצופים.

דרך אחת ללמוד על האופן בו מעובד המידע החזותי היא באמצעות אשליות אופטיות, שבהן יש חוסר התאמה בין הדרך שבה אנו תופסים גירוי חזותי לבין אופיו האמיתי של הגירוי. לדוגמה, העובדה שאנו תופסים את שני הריבועים בתמונה משמאל כבעלי צבעים שונים (אף על פי שבמציאות צבע הריבועים הוא זהה), מלמדת אותנו כיצד המוח משתמש בהקשר ובידע לגבי תאורה, הצללה וכו' על מנת לפרש גירויים בסביבתו.

במקרים רבים, תפיסה חזותית היא תהליך אקטיבי במהותו. בני אדם נהנים מחדות ראייה גבוהה רק באזור קטן במרכז שדה הראייה, שדמותו נופלת על הפוביאה שבמרכז הרשתית. בהתאם לצרכים ולהעדפות שלנו, אנו משתמשים בתנועות עיניים על מנת למקד עצמים שונים במרכז שדה הראייה, ואלה העצמים אשר נתפוס בצורה ברורה יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אולימפיאדת הנכים ניו יורק וסטוק מנדוויל (1984)

אולימפיאדת הנכים השביעית נערכה בשני מקומות: ניו יורק, ארצות הברית ובסטוק מנדוויל, בריטניה בשנת 1984.

הספורטאים חולקו ל-5 קטגוריות: קטועי גפיים, שיתוק מוחין, לקויי ראייה, רתוקים לכיסא גלגלים ואחרים (ספורטאים בעלי מוגבלויות פיזיות, שלא יכולים להתחרות במשחקים האולימפיים).

האירוע בניו יורק, נערך במרכז האתלטיקה מיצ'ל שבאוניברסיטת הופסטרה, לונג איילנד. השתתפו בו ספורטאים קטועי גפיים, רתוקים בכיסא גלגלים, בעלי שיתוק מוחין ואחרים (כולל עיוורים ולקויי ראייה).

האירוע בסטוק מנדוויל, נערך בבית החולים השיקומי סטוק מנדוויל, שבו נערכו משחקי סטוק מנדוויל. השתתפו בו ספורטאים רתוקים לכיסא גלגלים שנפגעו בחוט שדרה.

באולימפיאדה התקיימו תחרויות ב-17 ענפים: אופניים, אתלטיקה, בוצ'יה (דומה לפטאנק), היאבקות, הרמת כוח והרמת משקולות (ענף אחד), חץ וקשת, טניס שולחן, כדורגל (7 שחקנים בקבוצה), כדורת דשא, כדורסל, כדורעף, כדור שער, סייף, סנוקר, קליעה, רכיבה ושחייה.

הייתה זו הפעם האחרונה שמשחקים אלו נערכו בעיר שלא אירחה את המשחקים האולימפיים.

אור

אוֹר, או אור בתחום הנראה הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין האדם (380-780 ננומטר). במובן רחב יותר אור הוא קרינה אלקטרומגנטית בטווח שבין התת-אדום לעל-סגול, או כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית. התחום בפיזיקה העוסק באור ובתופעות הקשורות נקרא אופטיקה.

המאפיינים העיקריים של אור (ושל כל קרינה אלקטרומגנטית) הם עוצמה, קיטוב ואורך גל או תדירות, הקובעים את הצבע. מהירות האור בריק היא קבועה, וקרובה ל-300 אלף קילומטר בשנייה, ובתווך חומרי המהירות קטנה יותר. האור הוא גל אך באופן קוואנטי האנרגיה שלו מגיעה במנות בדידות, כלומר גלי אור לא מגיעים בכל אנרגיה אלא רק בכפולות של יחידת אנרגיה בסיסית של אור שנקראת פוטון. הפוטון הוא חלקיק ומקיים תכונות דואליות. אור כמו כל גל אלקטרומגנטי, ניתן לביטוי חלקיקי זה, כפוטון, נטול מסת מנוחה ונע בממוצע במסילה גאודזית שהיא הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות במרחב.

קליטת האור על ידי עין היא תנאי הכרחי לראיה, ולכן אנשים משתמשים בתאורה מלאכותית במקומות בהן עוצמת האור אינה מספיקה. לאור קיימים שימושים רבים בתקשורת ובטכנולוגיה, החל בנרות ועד לתאים פוטואלקטריים.

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הכרך הראשון פורסם ב-1947 והחומר אליו נאסף מספר שנים קודם לכך. הכרכים יצאו בערך אחד לשנה מאז 1947.

מטרתו של תדהר בכתיבת האנציקלופדיה הייתה איסוף חומר ביוגרפי על חלוצי היישוב ולהספיק לכתוב את החומר בטרם יילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי האנשים אשר הוגדרו על ידיו "חלוצי הישוב ובוניו" וביקש פרטים עליהם ועל מעשיהם. בנוסף לכך, ליקט פרטים על האישים לפי הכתובות על מצבות בבתי הקברות. תדהר השתמש גם בחומר מחקרי של חוקרים וסופרים אשר סקרו תקופה זו וראיין את "זקני הדור נושאי הזכרונות ועדי ראייה ושמיעה למעשים ולעושים" שהיו עדיין בחיים בעת חיבור ספרו.תדהר לא המתין לסיום איסוף כל החומר לשם כתיבת האנציקלופדיה והפצתה. הייתה לכך גם סיבה כלכלית: לא היה בידו תקציב מספיק להפקת אנציקלופדיה מלאה בבת אחת. לפיכך, כאשר אסף נתונים מספיקים, כתב את הכרך הראשון וקיבל תרומות ממשפחות האישים עליהם כתב עבור הוצאת הכרך. אישים ידועים נכללו באנציקלופדיה על פי החלטתו של תדהר (ואף זכו לכרך של האנציקלופדיה שבו נכללו ללא תשלום), אולם תדהר היה מוכן לכלול באנציקלופדיה אנשי יישוב אחרים תמורת תשלום מינימלי של 5 לא"י (סכום לא גבוה באותה עת), ומי שסירב לשלם מינימום זה לא נכלל באנציקלופדיה. בראשית הכרך הראשון פרסם קול קורא לקוראים בו ביקש כי יכתבו לו אילו ערכים חסרים. כמו כן הפציר בבני משפחה, שלדעתם אחד מבני משפחתם שייך לחלוצי היישוב ובוניו ושמו לא הופיע באנציקלופדיה, כי יפנו אליו וימסרו מידע. לאחר שהפיץ את הכרך הראשון, המשיך באותה שיטה, פנה לאיסוף נתונים נוספים, אסף תרומות והוציא לאור כרכים נוספים, אשר כללו גם עדכון ערכים קיימים. בכל כרך, החל מהכרך השני, יש מבוא המתאר את החידושים מאז הסתיימה כתיבת הכרך הקודם ועד למועד פרסום הכרך החדש.

כתוצאה מכך, האנציקלופדיה אינה מסודרת לפי סדר, לא אלפביתי ולא כרונולוגי. כדי למצוא ערך מסוים באנציקלופדיה יש להיעזר במפתחות, הפזורים בסופי כרכים אחדים, כאשר המפתח המפורט ביותר נמצא בכרך ה-19 והאחרון.

בנוסף למפתוח כרונולוגי ואלפביתי קיים גם מיפתוח לפי קבוצות, למשל: ביל"ויים, בנקאים, בעלי תעשייה, חוקרים ואנשי מדע, מורים ומחנכים, מייסדי מושבות וחקלאים, מייסדי תל אביב, סופרים ועיתונאים, עורכי דין, עסקני היישוב הישן, פקידי הברון, פקידי ממשלה (הכוונה לממשלה העות'מאנית והבריטית בארץ ישראל ומאוחר יותר - ממשלת ישראל), רבנים, רופאים, שופטים, אמנים, אנשי השומר, אנשי ניל"י, ראשי עיריות ומועצות ועוד.

העיתונות הישראלית עשתה בזמנו שימוש נרחב באנציקלופדיה כמקור לביוגרפיות, ובפרט לנקרולוגים (סקירה ביוגרפית עם מותו של אדם) – פעמים רבות תוך ציטוט קטעים שלמים ממנה – וללא מתן קרדיט למקור.

אשליה אופטית

אשליה אופטית (תעתועי ראייה) היא סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה. מידע חזותי נאסף בידי העין ומתורגם על ידי המוח. אולם, ישנן דרכים להטעות את המוח, ולגרום לו לתפוס דבר מה באופן מסוים או בצורה מסוימת, על אף שאיננו כזה.

ישנן אשליות גופניות, המתרחשות באופן טבעי, וישנן אשליות הכרתיות, שנוצרות בכוונה כדי לגרום למוח לראות משהו בצורה מוטעית, וזאת על ידי הכרת דפוסי הזיהוי של המוח האנושי ושימוש בתכסיסים שיגרמו למוח 'לראות' דבר בצורה מסוימת, על אף שבעצם הוא לא כך.

אמנים מפורסמים משתמשים באשליות בציוריהם או בפסליהם. בין השאר: מוריץ קורנליס אשר, סלבדור דאלי, ומרסל דושאן. אשליות אופטיות גם מנוצלות במקרים רבים בתעשיית הסרטים, על ידי הטכניקה 'פרספקטיבה מאולצת'.

הספקטרום הנראה

הספקטרום הנראה הוא החלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה בעין האנושית. קרינה אלקטרומגנטית בטווח זה של אורכי גל נקראת האור הנראה או פשוט אור. עין אנושית טיפוסית תגיב לאורכי הגל שבין 380 ל-750 ננומטר (nm), או במושגים של תדירות הגל, בין 400 ל-789 טרה-הרץ (THz).

הטווח המוגבל של הגלים השייכים לספקטרום הנראה משקף תכונה של העין האנושית, יותר מאשר תכונה של הגלים האלקטרומגנטיים. מינים רבים של בעלי חיים מסוגלים לראות גם תדרים הנמצאים מחוץ ל"ספקטרום הנראה", כמו ציפורים, דבורים וחרקים רבים נוספים, הרואים גם קרינת על-סגול, וכן טורפים שונים, כגון העכסנים, החשים גם בקרינת תת-אדום ומשתמשים בה למעקב אחר חום הגוף של טרפם.

וייזור

וייזור (באנגלית: VISOR; ראשי תיבות של: מכשיר ראייה ותחליף איבר חושי), הוא תותב בצורת קשת המתחבר אל רקותיו של אדם עיוור, על מנת לספק לו באופן מלאכותי חוש ראייה המופיע ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים".

במהלך הסדרה "מסע בין כוכבים: הדור הבא", כמו גם בסרט הקולנוע "מסע בין כוכבים: דורות", דמותו של ג'ורדי לה פורג', עיוור מלידה, מרכיב את הוייזור, שמאפשר לו לראות.

כלב הבית

כלב הוא שמו היומיומי של כלב הבית (שם מדעי: Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים.

הכלבים התפתחו מהזאבים. תוחלת החיים שלהם בדרך כלל היא 10–12 שנים, אך כלבים מסוימים כמו למשל כלב כנעני, סכיפרקה וגזעים נוספים של כלבי ציד יכולים לחיות גם בין 18 ל-22 שנים. ככלל, כלבים קטנים מאריכים חיים יותר מכלבים גדולים.

הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. מחקרים ארכאוזואולוגיים וגנטיים מעידים כי כלבים בויתו מזאבים יותר מפעם אחת החל מלפני עשרות אלפי שנים ברחבי אירואסיה; מחקר גנטי העלה כי מוצאם של כלבי הבית בני ימינו בשושלת מבויתת שגילה לפחות 15,000 שנים ועל פי ממצאי DNA מיטוכונדריאלי נמצא קשר גנטי בין כלבים מודרניים לכלבים שבויתו כבר לפני 33,000 שנים. הציידים-לקטים בני התרבות הנאטופית בארץ ישראל החזיקו כלבים מבויתים כבר לפני כ-15,000 שנים, לפי קבורות כלבים ושרידים אחרים שלהם בשלושה אתרים שונים. לאחר הביות התפתח הכלב לאלפי גזעים שונים. כך, למשל, גובהם של כלבים נע בין סנטימטרים ספורים (כמו במקרה של הצ'יוואווה) לכמעט מטר במקרה של וולפהאונד אירי.

צבעי כלבים נעים בין לבן לשחור, עם גוונים אדמדמים, אפורים וחומים ביניהם. כלבים, כמו בני אדם, הם חיות חברתיות וצדים (על כל פנים אבות-אבותיהם) בקבוצות[דרוש מקור]; דמיון זה בעיצוב ההתנהגותי שלהם מתקשר לעובדה שקל לאמן אותם, לשחק איתם ולהתאים אותם למצבים חברתיים שונים.

איכות הקרבה השוררת זה אלפי שנים בין בני האדם לכלבים, הקנתה לכלב את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם".

לקות ראייה

לקות ראייה או ראייה ירודה מוגדרת כפגיעה קשה בחדות ראייה או בשדה הראייה, שאינה ניתנת לתיקון באמצעות משקפיים רגילים או עדשות מגע. ברוב המקרים, מדובר באנשים מבוגרים, הסובלים ממחלות עיניים האופייניות לגילם, כגון: ניוון מקולרי גילי (AMD), גלאוקומה, ניוון עצב הראייה, היפרדות רשתית ורטינופטיה סוכרתית. ראייה ירודה פוגעת ביכולת לבצע פעולות הנראות לנו כמובנות מאליהן, כמו: קריאה, כתיבה, צפייה בטלוויזיה, עבודה מול מחשב, זיהוי אנשים ברחוב ועוד. כל אלו הופכות לפעולות קשות, ולעיתים בלתי אפשריות, הגורמות לתסכול ולפגיעה בעצמאות תפקודית. סיוע בבעיות אלה מתאפשר בעיקר ברובד השיקומי, על ידי התאמת עזרי ראייה אופטיים ואלקטרוניים בהתאמה אישית, שנעשית על ידי אופטומטריסט מומחה לשיקום ראייה ירודה.

לקות ראייה יכולה להתבטא בקושי באחד או יותר מהתפקודים הבאים:

חדות הראייה.

בשדה ראייה מצומצם.

בקושי משמעותי בראיית לילה או בראייה כאשר יש אור חזק.

בעיות בשרירי העיניים כגון רטט מוגזם שמקשה למקד את המבט בנקודה הרצויה.

קושי משמעותי בתפישה ופענוח של התמונה הנראית; בעיות כמו קושי בהבדל בין הדמות לבין הרקע. יש להבדיל בין בעיות תפישה לבין בעיות קוגניטיביות (כמו דיסלקסיה). האחרונות אינן מוגדרות כלקות ראייה.סימפטומים שעשוים להיות נלווים ללקות ראייה:

גרויים או כאבים כרוניים בעיניים ובאזורם.

קושי בראיית צבעים. אולם, לקות המתבטאת רק בקושי בהבדלה בין צבעים (עיוורון צבעים) אינה נחשבות ל-"לקות ראייה" אלא למגבלה קלה בראייה.

סימפטומים צורניים - עיניו של בעל לקות הראייה עשויות להיראות לצופה מן הצד כבעלות צורה או צבע פגומים.

כאבי ראש.

משקפיים

משקפיים הם התקן המורכב על הפנים וכולל צמד עדשות שאחוזות במסגרת כך שכל עדשה נמצאת מול אחת העיניים.

חרף העלייה הבלתי פוסקת בשימוש בעדשות מגע ובניתוחים לתיקון הראיה בלייזר, משקפיים עודם נפוצים במידה רבה וממשיכים להתפתח מבחינה טכנולוגית. המשקפיים מהווים כיום גם מוצר אופנתי, ומיוצרים על ידי מותגי אופנה ידועים.

את המילה משקפיים טבע חיים לייב חזן, כתחליף בן מילה אחת לשמות שהיו קיימים עד אז: כלי מחזה, כלי ראות, כלי ראי ובתי עיניים.

סיפר

סיפר (סִפֵּר) או (בלעז: נָרָטִיב) הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית. למושג מספר משמעויות שונות ומשתנות, בעיקר הודות לפופולריות הגואה שלו במאה ה-20 ובמאה ה-21. מקור המילה נרטיב הוא בשפה הלטינית, והיא הגיעה לאנגלית דרך הצרפתית.

בשנים האחרונות הורחבה משמעות המונח, ומשתמע ממנו גם בניית סיפור דרך זווית ראייה מסוימת. באופן שבו משתמשים בו עתה חוגים מסוימים ניתן אף לומר כי גם עצמים שאינם חיים יכולים לספק סיפר עבור סובייקט מסוים. כך, למשל, משתמשות תאוריות פוסט-מודרניות רבות במונח זה לתיאור האופן שבו אנו מביטים על היסטוריה, על תאוריות ואף על מחלות.

המונח נרטיבים גדולים מקושר להגותו הפוסטמודרניסטית של ז'אן-פרנסואה ליוטאר ובא לתאר נרטיבים חובקי כל, הבאים לתאר את המציאות בכללותה, למשל כפי שמתואר על ידי המרקסיזם. הפוסטמודרניזם מבקש להצביע על קריסתם של הנרטיבים הגדולים.

מחקר הסיפר (בעיקר בהתאם לפרדיגמה הסטרוקטורליסטית) הוא נרטולוגיה.

עדות

עדות היא מסירת תיאור של מאורע או נושא מסוים, על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה. עדות נמסרת במקרים אחדים:

במשטרה, במסגרת חקירה של אירוע.

בבית המשפט, כניסיון לבירור האמת במסגרת ההליך המשפטי.

במחקר היסטורי, לשם תיעוד המאורעות הנחקרים.

עיוורון

עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות. לעיתים מדובר במום מולד ולעיתים נגרם כתוצאה ממחלה או תאונה. "עיוור" מוגדר כמי שלא יכול לראות אפילו אור.

המושג "לקויי ראייה" מתייחס הן לאנשים עיוורים והן לאנשים בעלי לקות ראייה אחרת. בישראל ישנם אנשים עם לקות ראייה קשה המקבלים ממשרד העבודה והרווחה תעודת עיוור.

עין אנושית

עַיִן היא איבר חישה הרגיש לגלי אור ומשמש על ידי כך לראייה. כמו לאדם, לבעלי חיים רבים יש עיניים. העין מעבירה למוח מידע על מידת התאורה של הסביבה, ומאפשרת את הראייה. העין האנושית מורכבת באופן בסיסי מעדשה המרכזת את קרני האור על הקולטנים הרגישים לאור, הממירים את האור לאות חשמלי המועבר למוח.

עיני האדם - בדומה לחלק גדול ממיני הטורפים ואוכלי-הכול - ממוקמות בקדמת הראש, כדי לאפשר התמקדות בטרף, ובמרחק-מה האחת מהשנייה, כדי לאפשר ראייה תלת-ממדית.

עובדה לשונית יוצאת דופן היא שבדומה לעברית, בשפות רבות משמעות המילה לאישון היא "אדם זעיר". ייתכן שהסיבה לכך היא שבהשתקפות שבאישון אדם רואה גרסה זעירה של עצמו.

צבע

צבע הוא הכינוי הניתן לתפיסת הראייה של האדם של מספר תדירויות או אורכי גל של אור. תחושת הצבע נוצרת במוח בעת צפייה בעצמים שמגיע מהם אור אל העין, בהתאם לספקטרום של האור וליכולת ראיית הצבעים של הצופה. בלשון הדיבור תכונת הצבע משויכת לעצמים בלבד, אף על פי שהיא תלויה בגורמים נוספים. המדע העוסק במדידת צבע נקרא קולורימטריה .

ראייה ממוחשבת

ראייה ממוחשבת (באנגלית: Computer Vision) היא ענף מחקר מרכזי של מדעי המחשב, העוסק בעיבוד אוטומטי של תמונות המבוססות על העולם האמיתי, במטרה לחלץ ולפרש מידע חזותי הטמון בהם. כדיסציפלינה מדעית, ראייה ממוחשבת עוסקת בתאוריה שמאחורי חילוץ מידע מתמונות באמצעי ממוכן. בתחום הטכנולוגי, ראיית ממוחשבת בדרך כלל מתייחסת לתהליך של שילוב ניתוח אוטומטי של תמונה עם שיטות וטכנולוגיות אחרות כדי לספק בדיקות אוטומטיות והדרכת תהליך או רובוט ביישומים תעשייתיים. ברוב היישומים המעשיים בראייה ממוחשבת, מחשבים מתוכנתים מראש כדי לפתור משימה מסוימת וקונקרטית.

נתוני התמונה יכולה ללבוש צורות רבות, כגון רצפי וידאו, תצוגות ממצלמות מרובות, או נתונים רב ממדיים מסורק רפואי.

רשתית

הרשתית היא שכבת תאים דקה באחורי גלגל העין של בעלי החוליות וכמה חסרי חוליות. זהו החלק בעין שממיר אור לאותות עצביים.

הרשתית מכילה תאים קולטי אור - קנים, מדוכים ותאי גנגליון קולטי אור שעליהם נופל האור שמרכזת עדשת העין. תאים אלה מתמירים את האור לאותות עצביים. לאחר מכן, האותות עוברים דרך מערכת של תאי עצב בתוך הרשתית. מידע זה מועבר אל המוח דרך עצב הראייה, שהוא אוסף הסיבים העצביים של תאי הגנגליון ברשתית.

תפקיד הרשתית אינו מצומצם לגילוי אור בלבד - כבר בתוכה מתבצע עיבוד ראשוני של הקלט הראייתי. לפיכך, היא ממלאת תפקיד ביצירת התפיסה החזותית.

בשל אופן יצירתה של הרשתית בתהליך ההתפתחות העוברית של המוח, הרשתית נחשבת חלק ממערכת העצבים המרכזית.

המבנה הייחודי של כלי הדם ברשתית משמש לזיהוי ביומטרי.

שחמטאי

שחמטאי הוא אדם או מחשב המשחק שחמט, כולל עיסוק בכל סוגי המשחק בשחמט הרגיל, וכן אלו העוסקים בווריאציות שלו, כגון שחמט בהתכתבות, משחק סימולטני ומשחק עיוור.

שחמטאי אנושי המשחק בתחרויות נדרש למספר תכונות:

ריכוז עצמי ברמה גבוהה: קורה שעקב כישלון תוכנית אסטרטגית מסוימת, או מהלך בלתי צפוי מצד היריב - מאבד השחקן את הריכוז ונכנס לבהלה, ולכן חשוב לשמור על ריכוז וקור רוח.

ראייה עמוקה ודמיון מופשט: ככל שבכוחו של שחקן לראות עמוק יותר את רצף המהלכים ולדמיין את תפזורת הכלים בלוח במספר המהלכים הבאים על כל אפשרויותיהם, כך סיכוייו יהיו גבוהים יותר לנצח.

תכנון אסטרטגי ויצירתיות: בשל חוסר היכולת של שחקן לחזות מראש את כל רצף המהלכים, יש צורך בתכנון כללי יותר, שייצר סיטואציות עתידיות נוחות יחסית.

זיכרון מעולה - שחמטאי מקצועי נחשף בחייו לאלפים רבים של התמודדויות ששוחקו במהלך היסטוריית השחמט. היכולת שלו לאחזר סיטואציות בהן נתקל בעבר, עשויה לסייע לו להתמודד בצורה מיטבית עם מצבים בפניהם הוא עומד בעת משחק אותו הוא מנהל.

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים. מלבד מצוות העלייה לרגל, התורה מצווה על שתי מצוות נוספות המיוחדות לרגלים: לחגוג אותם, ולשמוח בהם. חז"ל פירשו מצוות אלו כחובה על כל עולה רגל להקריב עולת ראייה, שלמי חגיגה, ושלמי שמחה.

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

מקור המצווה בפסוק: "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ד). חז"ל פירשו שהכוונה היא שיש להביא קורבן חגיגה בשלושת הרגלים.

מערכת הראייה האנושית
העין רשתיתעדשהקרניתקשתית • אישון • תנועות עיניים
מסלולים עצביים עצב הראייהתצלובת הראייהגרעין הברך הצדיקליפת הראייה • התליל העליון (Superior colliculus)
תאים ברשתית תא קולט אור (קנים, מדוכים) • תא דו-קוטביתא גנגליוןתא אופקיתא אמקרין
תפיסה חזותית ראייה • תפיסת עומק • תפיסת צבע • ראיית לילה • שדה ראייהאשליה אופטיתהכתם העיוור

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.