קשר (כתב עת)

קשר הוא כתב עת אקדמי לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל. כתב העת מתפרסם על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן, הפועל במסגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. כתב העת יוצא לאור פעמיים בשנה בעברית, עם תקצירי מאמרים באנגלית. באביב 2018 יצא לאור גיליון מס' 51.

Kesher 1
שער הגיליון הראשון של "קשר"

היסטוריה

כתב העת נוסד בשנת 1987, על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן באוניברסיטת תל אביב. העורך הראשון של "קשר" היה ד"ר מרדכי נאור.

בשנת 2003 הופסק פרסום כתב העת, לאחר פרסום 33 גליונות. בשנת 2006 חודש פרסומו של כתב העת תחת עורך חדש, פרופ' גדעון קוץ, המכהן כראש המגמה לתקשורת והיסטוריה יהודית באוניברסיטת פריז 8.

תוכני כתב העת

מטרת כתב העת, מתוך אתר המכון:

פרסום מחקרים אקדמיים וסקירות ביקורת על אמצעי התקשורת ואנשי התקשורת היהודיים בכל תקופותיהם ובמרב גוניהם הלשוניים, החברתיים, התרבותיים, הרעיוניים והפוליטיים ובדרך זו לנסות ולשקף את הווייתו הקיומית של העם היהודי בעולם לא רק כ"עם הספר" אלא גם כ"עם העיתון", אשר בכל ריכוזיו הפזורים בעולם הופיעו עיתונים בלשונות היהודים ובשפת ארצות מושבם.

קישורים חיצוניים

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה ביותר בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב. בשנת הלימודים תשע"ה למדו בה יותר מ-30,000 סטודנטים.

עיתונות עברית

עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, המאסף, בקניגסברג ב-1784. במהלך המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 נדפסו עיתונים עבריים בתפוצות, בעיקר במזרח אירופה, שהביאו לקוראי עברית מידע, חדשות, דברי ספרות והגות מקוריים ומתורגמים, דיווחים וסקירות בנושאים מגוונים. העיתונות העברית שימשה במה לדיון בנושאים פנים-יהודיים וכלל-יהודיים, בהם (החל בשלהי המאה ה-19) הציונות. היא הייתה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לשם דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. כותבים רבים השתמשו במאמריהם העיתונאיים על מנת להנחיל לציבור מתחדישיהם. מאז יציאת חבצלת על ידי ישראל ב"ק בירושלים ב-1863, ראו אור עיתונים עבריים באופן סדיר בארץ ישראל. במפנה המאה העשרים ירד מאוד מספר העיתונים העבריים במזרח אירופה עקב דלדול קהל היעד של עיתונות זו, ומרכז הכובד של העיתונות העברית עבר לארץ ישראל. עיתונות היישוב היוותה שופר אידאולוגי והתפלגה ברובה לפי קווים מפלגתיים (ע"ע עיתונות מפלגתית בישראל). מגמה זו המשיכה גם בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. הליברליזם והאכזבה מהאידאולוגיות לאחר מלחמת יום כיפור הובילו לדעיכת העיתונות המפלגתית ולעלייתה של העיתונות המסחרית, שהובילה לפריחת כתיבה בסגנון ניו-ג'ורנליזם ועיתונות חוקרת לחשיפת שחיתות. פריחת העיתונות הכתובה נבלמה במחצית השנייה של שנות ה-90 עם עליית האינטרנט וההתמודדות עמה בצורת חינמונים.

רבים מראשי הציונות היו גם עיתונאים עבריים, בהם אליעזר בן-יהודה, ברל כצנלסון, נחום סוקולוב, משה שרת, זאב ז'בוטינסקי ורבים אחרים. בישראל קיים חוק שהספרייה הלאומית מחויבת לשמר כל עותק של עיתון שיצא בשפה העברית.

פמיניזם דתי (יהדות)

פמיניזם דתי הוא זרם אידאולוגי המבקש לשלב ערכים פמיניסטיים עם המחשבה וההלכה היהודיות, וכולל בתחומו תתי-זרמים מגוונים. תת-זרם מרכזי בפמיניזם הדתי שואף ליצור הזדמנויות דתיות רחבות יותר לנשים יהודיות. תת-זרם אחר סבור כי העובדה שהפסיקה הייתה נתונה רובה ככולה בידיים גבריות גרמה לכך שההלכה מפלה נשים ושואף לשנות זאת.

קשר

האם התכוונתם ל...

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.